גלי ההדף: אפי מאבדת 11% בצל המצב ב'קרים', האם בת"א צריכים לחשוש?

בבורסה ברוסיה: המדד המרכזי בנפילה של עד 13%. בבורסה בת"א: מניית אפריקה של לבייב נסחרת תחת לחץ כבד - צפו בגרף
תומר קורנפלד | (16)

רוחות המלחמה מכיוונה של רוסיה והעלאת הריבית המפתיעה של הבנק המרכזים מפילים היום את אפריקה בכ-4% עם פתיחת המסחר. לחברת אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב ישנה פעילות ברוסיה אשר חשופה גם למטבע המקומי - הרובל וגם לריבית השוררת במדינה. אפי פיתוח מצידה צונחת בכ-11%.

היום החליט במפתיע הבנק המרכזי ברוסיה להעלות את שיעור הריבית במדינה מרמה של 5.5% לרמה של 7%. מטרת המהלך הייתה להתמודד עם החולשה של הרובל שמאבד גובה כבר זמן רב והמצב עלול להחמיר בעקבות המתיחות ביחסים בין רוסיה ואוקראינה.

על פניו, למהלך זה אין השפעה מיידית על אפריקה ישראל מאחר וההכנסות שלה מהשוכרים בקניונים מתקבלות בדולרים. עם זאת, הצרכנים ברוסיה משלמים עבור המוצרים בקניון במטבע המקומי - הרובל. המשמעות היא שבעלי החנויות בקניונים צפויים להיפגע כתוצאה מהשינויים בשער החליפין - דבר אשר עלול להוביל ללחץ על אפריקה ישראל להפחית את שכר הדירה ולגרום לפגיעה בה.

מעבר לכך, העלאת הריבית ברוסיה צפויה לגרום בטווח הארוך יותר להקטנת הצריכה הפרטית במדינה. האזרחים, אשר מבינים את הסיטואציה יעדיפו לחסוך יותר כסף ולהפקידו בבנק מאשר להוציא אותו על מוצרים ושירותים שונים אשר נמכרים בקניונים. במלים אחרות, העלאת הריבית עלולה לרסן את הביקוש ולפגוע שוב בבעלי החנויות - אשר עשויים לדרוש הפחתה של שכר דירה.

השלכה נוספת של העלאת הריבית על אפריקה ישראל עשויה להגיע מהכיוון של השווי של הנכסים של החברה. העלאת הריבית ל-7% עלולה להוביל לכך ששיעור ההיוון שייקחו מעריכי השווי בבואם להעריך את נכסי החברה יהיה גבוה יותר.

כך למשל, השווי של קניון ה'אפימול' הוערך נכון לסוף חודש ספטמבר בשיעור של 1.16 מיליארד דולר. במידה ומעריך השווי יחשוב כי רמת הסיכון במדינה עלתה, הוא עלול להשתמש בבואו להעריך את תזרים המזומנים העתידי של הקניון בשיעור היוון גבוה יותר - דבר אשר יגרור הפחתה בשווי של הנכס.

נקודה שלילית נוספת שמתייחסת לנושא הוא שמאחר ומטבע המדידה של החברה במסגרת הדוחות הכספיים הוא הרובל - אז אפי פיתוח רושמת הפסד חשבונאי על נכסים בעקבות היחלשות הרובל. המשמעות היא שמאחר ושווי הנכס נמדד בדולרים, אז השווי הרובלי שלו יורד. ההפרש בירידה השווי נרשם בדו"ח רווח והפסד - הגם שמדובר בהפחתה שאינה תזרימית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כך למשל, אפי פיתוח רשמה ברבעון השלישי של השנה הפסד של 10.7 מיליון דולר על שחיקת שווי האפימול. מנגד, ברבעון השני רשמה עליית ערך של 31.5 מיליון דולר וברבעון הראשון נרשמה עליית ערך של 14 מיליון דולר. מאחר והרובל נמצא בשפל מול הדולר, הרי שנתון זה צפוי להיות שלילי עבור החברה.

ככל הנראה הנתון הפיננסי שלא צפוי להשפיע על החברה נמצא בגזרת ההלוואות של החברה. ההלוואות של החברה שנטלה אפריקה ישראל לטובת בניית הנכסים שלה נקובות בדולרים. הן לשינויים בשער החליפין והן להעלאת הריבית במדינה אין כל השפעה על ההלוואות של החברה למערכת הבנקאית.

מניית אפריקה - 12 חודשים אחרונים

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    עוף החול 03/03/2014 16:27
    הגב לתגובה זו
    לא הלך? לא נורא :) אבל גם בהצנעה אתם שקופים
  • 14.
    העליות יהיו עסיסיות יותר (ל"ת)
    עסיס 03/03/2014 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    מציאות 03/03/2014 14:36
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות פז להגדיל אחזקות !!!!!!!!!!! ( לדעתי כמובן) ,פנסיה עתידית נהדרת לעצמי!!!!!!!!
  • 12.
    הזדמנות קניה - מחר המניה תעלה 5 אחוז (ל"ת)
    ניר 03/03/2014 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אמיר 03/03/2014 14:14
    הגב לתגובה זו
    -------------פוטין קנה הרבה פוטים .........
  • פוטין דואג לחברים שלו ;) (ל"ת)
    אזרח ישראלי 03/03/2014 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אני 03/03/2014 13:30
    הגב לתגובה זו
    לכן התקשורת מושחתת
  • 9.
    עוף החול 03/03/2014 12:42
    הגב לתגובה זו
    שאף אחד לא מעיז לעשות שם שורט. רק בארץ לשורטיסטים יש יותר ביצים משכל. ולכן עושים מהם חביתה. תראו את טאואר.
  • 8.
    עוף החול 03/03/2014 12:40
    הגב לתגובה זו
    אם רוסיה תסוג כל השווקים יעלו ואפריקה תזנק איתם. אם רוסיה תכנס באוקראינים הם יתקפלו במהירות כמו באבחזיה והרובל יתחזק כסימן לכוח הרוסי. כרגע הירידות מגלמות את הפחדים הכי כבדים אך כנראה שכל פעולה תהיה לטובת העסקים. תאמינו לי החזקים רק מנצחים.
  • 7.
    אזרח ישראלי 03/03/2014 12:34
    הגב לתגובה זו
    שורטיסטים שקופיםים
  • 6.
    טמבלים פחדנים איך התקשורת עובדת עליכם...מדהים (ל"ת)
    יעקב 03/03/2014 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוטי 03/03/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
    אם פוטין יתגייר.... וביבי יתחתן.... וליברמן יחזור בתשובה זה יגרום לגלי הדף
  • 4.
    מוטי 03/03/2014 11:46
    הגב לתגובה זו
    כתבה כזאת עם פרטים רבים כל כך , יוצאת...... כל כך מהיר שזה שקוף ...... כרגיל השורטיסטים מנצלים מצבי לחץ לגרום לאנשים לברוח..... ניעור . וזה עובד כל פעם בסוף היום אפריקה +
  • 3.
    תתקנו כותרת- יורדת 6 בלונדון כרגע (ל"ת)
    bb 03/03/2014 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יניב 03/03/2014 11:31
    הגב לתגובה זו
    שימו לב העלאת הריבית ברוסיה תהיה לתקופה של 3 חודשים במיקסימום ...זה ע"פ העיתונות הרוסית דבר אשר לא מציינים בכותרות . בכל מקרה זה הזמן לחזק את אפריקה !
  • 1.
    השקיע ברוסיה, הלך לגור בלונדון.... (ל"ת)
    אני 03/03/2014 11:23
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?