לא הכל שחור: המעו"ף לא זז אבל שטראוס, פוקס ועוד שלל מניות נמצאות בשיא כל הזמנים - סיכום חצי שנתי
חצי השנה הראשונה של שנת 2013 התאפיינה יותר מכל בהעמקת הפער בין המדדים המובילים בעולם, ובראשם ה-S&P500 והדאקס הגרמני, למול מדד המעו"ף שנסחר בטווח מסחר צר וללא כיוון מוגדר. אולם למרות תשואת החסר שרשם מדד המעו"ף למול המדדים בחו"ל, מדדי המשנה בבורסה וסקטורים ספציפיים נהנו מסנטימנט חיובי ביותר, ומניות רבות נסחרות ברמות שיא כל הזמנים.
מבחינת מדדי המניות המובילים, מדד המעו"ף עלה 0.5% מתחילת השנה, מדד ת"א 100 הוסיף 2.4%, מדד הביטוח קפץ ב-9.9%, מדד הנדל"ן-15 הוסיף 14.5%, מדד היתר 50 זינק ב-22%, מדד הביומד עלה ב-9.2%, ומדד התקשורת ניתר 10.9%.
אולם, למרות הזינוקים החדים שנרשמו במדדי המשנה של הבורסה באחד העם, אין להתעלם מתחלואיה שבוודאי אינם זרים למנכ"לית אסתר לבנון: המחזורים הצטמקו, חברות לא מבקשות להיות מונפקות אלא מבקשות להימחק ממסחר והרגולציה מדירה גופי השקעות מלעסוק בפעילות ברוקראז'.
כל אלה, וגורמים נוספים, הביאו את מדד המעו"ף לסיים את מחצית השנה בתשואה חיובית מינורית של 0.5% למול עליות נאות של 12.6% ו-4.6% במדד ה-S&P500 ומדד הדאקס הגרמני, בהתאמה.
- בנק הפועלים: הסכם קיבוצי חדש; תוספת שכר של 1,000-900 שקל לעובד
- מהומה על לא מהומה - דשדוש מוחלט במדד המעו"ף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא מכיוון השווקים הגלובליים, שנת 2013 מסתמנת עד כה כשנה מצוינת ומוצלחת במיוחד עבור משקיעי המניות. למרות אי הוודאות המסתמנת בנוגע להיקפי תוכנית ההרחבה הכמותית השלישית (QE3), המשך רכישת האג"חים מצד יו"ר ה'פד' בן ברננקי בהיקף כספי של 85 מיליארד דולר, בשילוב סביבת הריבית האפסית, מדרבנים את המשקיעים להשקיע במניות ולהזניק את מדדי העולם לשיאים חדשים.
המדדים הסקטוריאליים רשמו עליות שערים דו ספרתיות
כאמור, מדדים ומניות רבות רשמו זינוקים מרשימים במיוחד בניגוד למדד המוביל בבורסה, כשמעל כולם בלטו לחיוב מדדי המניות הסקטוריאליים, ובראשם מדדי הביטוח והנדל"ן שרשמו עליות שערים נאות, וחלק ניכר מהמניות הכלולות בהן נסחרות קרוב לרמות שיא כל הזמנים. בסקטור הביטוח, למשל, מניית הפניקס בשליטת דלק קבוצה רשמה עליות שערים של קרוב ל-30% מתחילת השנה, ונסחרת ברמות שיא כל הזמנים.
בסקטור הנדל"ן המניב, גם מניות גזית גלוב ואלוני חץ נסחרות בצמוד לרמות שיא כל הזמנים. בהקשר זה, נציין גם מניות נדל"ן מניב אחרות - מניית כלכלית ירושלים בשליטת אליעזר פישמן עם תשואה של 44% מתחילת השנה ונצבא בשליטת קובי מימון עם זינוק של 37% באותו פרק זמן.
- "אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
סקטורים נוספים שבלטו בעליות שערים נאות ובסנטימנט חיובי בתקופה שאחרי המהפכה החברתית הם אותם סקטורים מוטי צריכה פרטית שביצועיהם נפגעו מרפורמות משרדי התקשורת והתמ"ת והמודעות הצרכנית הגוברת, וכעת, עם התמסמסות המחאה, המניות הכלולות בהן שבו לפסי רווחיות נאים. בסקטור הקמעונאות בולטת מעל כולן מניית פוקס שרשמה עליות שערים נאות של 64% מתחילת השנה, קסטרו עם זינוק של 55%, רמי לוי עם עלייה של 36% ושופרסל עם עליות שערים של 32% באותו פרק זמן.
גם מניות חברות התקשורת הגדולות התאוששו מרפורמת התעריפים של שר התקשורת לשעבר משה כחלון, ורשמו ביצועים נאים על רקע ציפיית המשקיעים כי תחרות המחירים בענף עומדת לקראת סיום. מעל כולן בלטה מניית בזק עם עלייה של 27% מתחילת השנה, מניית [סלקום שהוסיפה 9% ופרטנר עם עלייה מינוריח יורת של 2.9%.
בתוך כך, גם יצרניות המזון הגדולות לא עמדו מנגד, ורשמו מהלכי עליות נאים שהיוו את הסמן החיובי במדד המעו"ף. מניית שטראוס עלתה ב-12% ומניית אסם זינקה ב-18% ונסחרות קרוב לרמות שיא כל הזמנים.
שנת 2013 היא עד כה השנה של המניות הקטנות
מדד היתר 50, שכולל בתוכו את 50 המניות 'הקטנות' יותר שלא עומדות בתנאי הכניסה למדד ת"א -100 היוקרתי, רשם ביצועים נאים במיוחד, ומסכם מחצית שנה בעלייה דו ספרתית, זאת בניגוד גמור למדד המעו"ף. מנהל מחלקת המחקר בלאומי שוקי הון, אייל דבי, הסביר את הפער המשמעותי שנתפתח בין המעו"ף למדד היתר 50 ברפורמות וברגולציה שהעיבו ולחצו מטה את מניות הכימיקלים, האנרגיה והבנקאות.
המנייה שבלטה יותר מכל במדד היתר 50 וגם במדד הביומד היא מניית מזור רובוטיקה, שמסכמת חצי שנה עם תשואה פנומנלית של 202%, זאת על רקע השיפור במכירות המערכות הרובוטיות והצלחת המודל העסקי של חברת הביומד. Bziportal שוחח בשבוע שעבר עם מנכ"ל
מניית הטכנולוגיה שרשמה תשואה של 90% ב-2013
במדד הביומד, למרות התשואה העודפת למול המדד המוביל בבורסה, רשמו מניות רבות תשואה שלילית על רקע אכזבות מצד המשקיעים מניסויים, שמזכירים כי לכל מטבע יש שני צדדים. המנייה שבלטה בתשואה השלילית היא ביוליין, שהתרסקה ב-36% מתחילת השנה על רקע כישלון הניסוי בתרופה BL-1020 לטיפול בסכיזופרניה בחודש מארס האחרון.
מבין 100 המניות הבולטות בבורסה, המנייה הבולטת של חצי השנה הראשונה הייתה ללא ספק מניית סיליקום שרשמה תשואה של 91% מתחילת השנה. חברת ההייטק מכפר סבא עוסקת בפיתוח ומכירה של כרטיסי חומרה לתחום התקשורת ותשתיות מידע, ורשמה צמיחה פנומנאלית במכירותיה, והיא מספקת את מוצריה למגוון חברות בתחום שירותי תקשורת, מחשוב ענן ואבטחת מידע. מהכיוון ההפוך טאואר ממשיכה לאכזב את המשקיעים עם תשואה שלילית של 38%, על רקע הדוחות המאכזבים וסוגיית שטרי ההון שהמשיכו להעיב על מניית חברת השבבים.
בקרב מניות מדד המעו"ף, למרות הירידה המינורית יחסית ניכרים תנודות משמעותיות בקרב המניות הכלולות במדד המוביל בבורסה. המנייה שרשמה את התשואה הגבוהה ביותר במעו"ף היא בזק עם תשואה של 27%.
מן הצד השני בלטה לשלילה מניית בזן עם צלילה של 19%, על רקע עלויות הפצחן המימני וסאגת הסדר החוב שמתפתח בבעלת השליטה הפטרוכימיים, ומניית כיל עם צניחה של 17.5% על רקע חשש המשקיעים מפני השלכות קביעות ועדת "ששינסקי 2" לבחינת תקבולי המדינה ממשאבי טבע.
נציין בהקשר זה כי הזינוקים שנרשמו בעת האחרונה במניית החברה לישראל בשליטת עידן עופר, לאחר שהודיעה על כוונתה לפצל את החזקותיה "הבעייתיות" לחברה ציבורית אחרת שתוקם חילצו אותה מהמקום הלא מכובד של המנייה שרשמה את התשואה השלילית ביותר במדד המוביל בבורסה.
הסדרי החוב במשק לא משתקפת במדדי התל בונד
מתחילת השנה עלו מדדי התל בונד בשיעור של יותר מ-2%, זאת על רקע סביבת הריבית הנמוכה בשיעור של 1.25% . אולם נתון זה עלול להטעות, היות והוא מסתיר את הדרמה הגדולה שהתרחשה בחברות החזקה רבות שאיגרות החוב שלהן לא נכללות במדדים המובילים.
ביחס אותן חברות אשר מצויות במגעים להסדר חוב מסתמן, ניכר כי העליות במדדי התל בונדים לא מאפיינות כלל את מצבן הכספי של החברות והקשיים שלהן בשירות החוב. נזכיר בהקשר זה את אגרות החוב של קבוצת אידיבי אחזקות וחברת הבת אידיבי פיתוח, חבס, אלביט הדמיה וסאני, שנסחרות בתשואות דו ותלת ספרתיות על רקע ציפיות המשקיעים ל'תספורות' משמעותיות על החוב או לחילופין לתספורות שצפויות להיערך בפועל.
- 6.יו יו 02/07/2013 08:34הגב לתגובה זוחבל שאתה לא ממציא סיפורים גם על הצלחות תוך יומיות. אך קנית בזק שירדה 1% ומכרת אותה שפתאום כשזינקה. ההמנעות שלך מסיפורים תוך יומיים, מביאה אותי לא להאמין לך.
- 5.פוקס תעלה עוד הרבה (ל"ת)לירן 01/07/2013 21:15הגב לתגובה זו
- 4.שמואל 01/07/2013 20:13הגב לתגובה זובשנת 2009 חזרתי לפעילות בשוק המניות לאחר שהשוק ירד במהלך 2008 בשיעורים חדים לאחר משבר הסאב פריים בארה"ב.מעורבותי בשוק הניבה פירות נאים בחודש מרץ 2013 הגעתי להכרה שהשוק מיצה את עצמו והשקעתי כל כספי במק"מ. אג"ח ממשלתיות וקונצרניות נסחרו בתשואה נמוכה או שלילית לכן נחרתי במגזר סולידי שאני בדר"כ נמנע ממעורבות בו. במחצית אפריל הגעתי להכרה שהשוק בעיקר באירופה בארה"ב ובאסיה הגיע לשיא גם התשואות באגח" בארה"ב היו נמוכות החלטתי לרכוש תעודות שורט ת"א 100 פי 3 ההחלטה היתה נכונה והיא הניבה תשואה של 9 אחוז רב התעודות מומשו בשבוע שעבר. המך אכתוב בשעה 23:00 צפו להמלצה להמשך הדרך.
- 3.בד"כ שכולם מיואשים מהמעוף הוא בורח להם למעלה (ל"ת)פסיכולוג בגרוש 01/07/2013 20:01הגב לתגובה זו
- 2.אייל 01/07/2013 20:00הגב לתגובה זונקפיא את הבורסה ! התאגדנו להשבית את הבורסה .לא מקיימים מסחר מהיום עד שמורידים את הריבית ל 10 אחוז. היום ומחר יש עוד סוחרים שצירכים לסגור פוזיציות אז יש קצת קצת תזוזה. תתכוננו לכתוב כל יום כמה הבורסה מתה....לנו נמאס. תנאי שנחזור למסחר רק הורדת המסל 10 אחוז . מי שרוצה להצטרף לקבוצה בפייסבוק היא נקראת -משביתים את הבורסה
- אתה סוחר אתה? אז ממה תחיה? (ל"ת)חומי 01/07/2013 20:19הגב לתגובה זו
- 1.הכל דבש 01/07/2013 19:48הגב לתגובה זוועוד ... מעניין שאל על הציגה שיפור מגי'ק חברה מרויחה פשוט שכחו מהם...
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
