גיא אליכיס
גיא אליכיס
ראיוןTV

"מעדיפים אג"ח שקלי על פני צמוד; בקונצרני דירוגים גבוהים"

גיא אליכיס, מנהל דסק לקוחות עיסקיים בפעילים צופה ירידה בהיקף ההנפקות הממשלתיות בהמשך השנה שיתמכו באג"ח; בשוק המניות המקומי מציין העדפה לסקטור הבנקים, הביטוח והאנרגיה

צחי אפרתי | (3)

 

"הצפי שלנו הוא המשך עליות בשוק האג"ח והמניות הישראלי שיתמכו בסיום המלחמה" אומר גיא אליכיס, מנהל דסק לקוחות עיסקיים בפעילים ניהול תיקי השקעות בראיון .TV אליכיס מעדיף אג"ח ממשלתי שקלי על פני צמוד ובשוק הקונצרני לבחור בדירוגים גבוהים ומנפיקים חזקים, לאור רמת המרווחים הנמוכה. הערכות האינפלציה נמצאות ברף הנמוך של ציפיות השוק, מה שעשוי להוביל ל-2-3 הורדות ריבית השנה ולהמשיך לתמוך בשוק האג"ח.

 

ראינו את השוק המקומי במומנטום חיובי מאוד בחודשים האחרונים – מה הצפי שלכם להמשך לשנה הקרובה?

"הצפי שלנו הוא המשך עליות בשוק האג"ח והמניות הישראלי שיתמכו בסיום המלחמה. אנו מצפים שהמשק יחזור לצמיחה משמעותית ויפה ויתחיל להתאושש מהמלחמה. בשוק האג"ח צפויה המשך ירידה בפרמיית הסיכון, וכתוצאה מכך המשך עליות באג"ח הממשלתי והקונצרני."

 

מה ציפיות האינפלציה וריבית בנק ישראל לשנה הקרובה?

"הערכות שלנו נמצאות בצד הנמוך של האינפלציה. הציפיות בשוק הן ברמה של 2.4%-2.3% שנה קדימה ולאורך כל העקום לטווח של 10 שנים. ולמרות שמדד ינואר היה ברמה של 0.6% בטווח הגבוה של הציפיות, רובו ככולו נבע מעליית המיסים של הממשלה.

במחצית השניה אנו רואים את האינפלציה מתחת ליעד בנק ישראל. זה נתמך בשקל חזק, ירידת מחירי הטיסות וירידה בצריכה הפרטית שראינו בתחילת השנה, וכתוצאה מכך ירידה בביקושים כי כוח הקניה של הציבור נשחק. להערכתנו, במחצית השניה של השנה נראה 2-3 הורדות ריבית מבנק ישראל. בנק ישראל מעדיף בינתיים לשבת על הגדר ולראות את נתוני האינפלציה והצריכה."

 

גביית המיסים גבוהה מהצפי והגירעון במגמת ירידה - כיצד גורמים אלה ישפיעו על שוק האג"ח הממשלתי?

"הגירעון צפוי להיות נמוך מהצפי של הממשלה שמעודכן כעת ל-4.9%. אנחנו מעריכים שתהיה ירידה בהנפקות של האג"ח הממשלתי במהלך השנה, זה נתון חשוב לשוק האג"ח שצפוי לתמוך בו. העדפה שלנו לגבי המח"מ הוא בינוני. לאור הירידה בגירעון ובהנפקות אנו חושבים שצריך להיות בינוני ומעלה ומעדיפים אג"ח שקלי על פני צמוד."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

איזה סקטורים אתם מעדיפים בשוק המקומי?

"אנחנו מעדיפים את הבנקים והאנרגיה. סקטור הבנקים נסחר במחירים לא זולים, לפי הדוחות שראינו ברבעון הם ממשיכים להציג 15%-14% תשואה על ההון. הם נסחרים מעל ההון העצמי ובהינתן התשואה זה עדיין מהווה הזדמנות השקעה גם קדימה למרות המחיר הנוכחי. מבחינת סקטור האנרגיה, מניות הגז והנפט, אנחנו חושבים ששיעור ההיוון שהשוק נותן לרווחי מניות האנרגיה נמוך ואנחנו רואים המשך רווחיות משמעותית, והשוק נותן סיכון גבוה מדי להערכתנו.

צריך לציין את סקטור הביטוח שמהווה אחזקה משלימה לבנקים. לביטוח יש כמה רגליים - אחת זה הביטוח האלמנטרי ובנוסף הרגל הפיננסית, ושם רואים את המשך הרווחיות גדלה בעקבות הגידול בשוק ההון וזאת אחזקה נכונה."

 

המרווחים בין האג"ח הקונצרני לממשלתי הצטמצמו משמעותית בשנה האחרונה - האם לדעתך שוק האג"ח הקונצרני עדיין אטרקטיבי למשקיעים?

"המרווחים הלכו והצטמצמו במהלך שנת 2024 למרות שהמלחמה הייתה בשיאה ורמת הריבית הגבוהה. ההיצע בשוק האג"ח הקונצרני לא גדל באופן משמעותי ויש ביקוש שהולך וגובר של גופים מוסדיים בעקבות זרם הכספים שהם מקבלים ברמה החודשית. גורם נוסף שמשפיע זה ביטול אג"ח מיועדות שחלק מהכסף מגיע לאג"ח הקונצרני, וגם כמעט שלא ראינו חברות שנקלעות לקשיים במהלך 2024. להערכתנו, ללא אירוע חיצוני משמעותי המצב יכול להמשיך ולהתקיים גם בשנה הנוכחית. עם זאת, לאור רמת המרווחים הנמוכה אנחנו מעדיפים אג"ח בדירוגים גבוהים ומנפיקים חזקים."



לראיון המלא:





תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 18/03/2025 16:10
    הגב לתגובה זו
    כדאי שהמראיין יבקש כמה במלצות ספציפיות על אגח קונצרני וממשלתי
  • דגן 20/03/2025 15:27
    הגב לתגובה זו
    .
  • 1.
    אנונימית אופטימית 18/03/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
    מרענן לקרוא סופסוף מישהו עם ידע שליטה והבנה של השוק
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.