אלעד קראוס
אלעד קראוס
ראיוןTV

המניות המומלצות באנרגיה מתחדשת - מה הסיבות ועל האיום המרכזי

אלעד קראוס, מנהל מחקר במיטב ברוקראז', מנתח את העתיד של סקטור האנרגיה המתחדשת לאור בחירתו של טראמפ וסבור שיש פוטנציאל בשלושת המניות הישראליות - אורמת, אנלייט ואנרג'יקס


צחי אפרתי | (5)

"מחירי חשמל עולים, עלויות ציוד יורדות, והריבית מתייצבת עם צפי לירידה" - כך מתאר אלעד קראוס, מנהל מחקר במיטב ברוקראז', את המשולש החיובי התומך בסקטור האנרגיה המתחדשת. אך לצד זאת, בחירתו של דונלד טראמפ מציבה סימן שאלה גדול על עתיד הטבות המס המשמעותיות לחברות בתחום. קראוס מנתח את התהליכים המתרחשים בשלושת הישראליות המובילות - אנלייט, אנרג'יקס ואורמת, ורואה בהן פוטנציאל השקעה לאור הסביבה העסקית החיובית. ומסביר מדוע יכולת הביצוע הופכת למבחן קריטי עבור הצלחת החברות בסקטור.

  

תחום האנרגיה הירוקה חבוט מאוד בשנים האחרונות ביתר שאת על רקע בחירתו של טראמפ – מדוע אתה סבור שנראה שינוי?

"סקטור האנרגיה ירוקה מורכב ממשולש עם שלושה קודקודים ששלושתם במגמה חיובית. מצד אחד מחירי החשמל שנמצאים במגמה של עלייה, מצד נוסף מחירי הציוד שנמצאים בירידה, וגם הריבית – עלות הכסף שהיא משמעותית עבור הסקטור – התייצבה ורואים צפי של ירידה לריבית. לכן, שלושת הדברים האלה חיוביים עבור סקטור האנרגיה הירוקה. הדבר השלילי זה רגולציה – הבחירה של טראמפ טלטלה את הספינה של האנרגיה הירוקה והוא עשוי להשפיע על הטבות המס של חברות בתחום."

 

מהן אותן הטבות המס שטראמפ שוקל לקחת אותן או את חלקן?

"יש שני סוגי הטבות שהחברות בארה"ב מקבלות – הטבות ITC וPTC-, הטבות המאפשרות לנצל את הפסדי המס הגדולים כדי לקבל סכום משמעותי ולממן את הפרויקט. את האירוע הזה טראמפ אולי עלול להוריד, ועל ידי כך להפוך את הפרויקט פחות כדאי עבור החברות האלה.

"זו למעשה הסיבה שראינו ירידות גדולות בסקטור וזאת הסיבה לאי-ודאות שמשפיעה על הסקטור. אפשר לומר שהדוגמה הקיצונית הכי שלילית היא חקיקה רטרואקטיבית גם על פרויקטים קיימים. מהצד השני יכול להיות מצב שהרגולציה לא תהיה כל כך מכבידה, ואז אנחנו עשויים לראות התפתחות חיובית עם מודל חזק, הרבה יותר בריא ובעיקר ודאות בפרויקטים של אנרגיה ירוקה.

דבר שני שאנחנו רואים זה יכולת הביצוע, ויש הבדל בין חברות בסקטור. מצד אחד רואים חברות עם יכולת ביצוע משמעותית שכל רבעון רואים שיפור בצפי הכנסות לשנים הקרובות, מצד שני יש גם חברות שמציגות ירידה בקצב ההכנסות או עלייה נמוכה מהציפיות בעבר. יכולת הביצוע זה מרכיב משמעותי, והוא אחת הנקודות הכי חשובות בסקטור הזה."

   

חברת אנלייט, למרות מהלך פיתוח אגרסיבי מחיר המניה יחסית יציב – האם הפוטנציאל להערכתך?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אנלייט נמצאת בתקופת פיתוח מאוד אגרסיבית והיא נתנה יעד הכנסות של 500 מיליון דולר לשנה הקרובה וקצב הכנסות של מיליארד דולר בשנת 2027, שזה הכפלה של ההכנסות. החברה באמצע מהלך משמעותי של בניית פרויקטים והקמת פרויקטים, ואנחנו צופים שיפור משמעותי בקצב ההכנסות ברבעונים הקרובים.

"מהלך נוסף שאנחנו מזהים הוא מימוש הנכסים. לאחרונה ראינו עסקה שאנלייט מכרה חלק מפרויקט סולארי להראל ועמיתים, וחלק מהאסטרטגיה העתידית של החברה היא למכור חלקים מהפרויקטים. בשנת 2027, 88% מסך המגה-וואט של אנלייט מוחזקים על ידה, והכוונה היא לרדת לכיוון ה-70%. ולכן, מצד אחד נראה את החברה יוזמת פרויקטים ומצד שני נראה אותה מוכרת פרויקטים קיימים, וזה הדבר שעשוי לייצר מבנה הכנסות יותר משמעותי ממה שקורה כעת."

 

חברת אורמת שאמורה לספק יציבות למשקיעים עשתה מהלך מאוד שלילי לאחרונה, מה הצפי שלך?

"חברת אורמת, בניגוד לחברות הפועלות בתחום הסולארי והרוח, פועלת בתחום הגיאותרמי והיא עובדת 24/7, וזה יתרון גדול ביחס לאחרות. דבר נוסף, מבנה ההכנסות יחסית קבוע ובדרך כלל לא קשורים למחיר הנפט והגז. היציבות של אורמת והיכולת להגיד מה ההכנסות בשנה הקרובה וגם בעוד שנתיים זה יתרון יחסי משמעותי לאורמת. היא נמצאת במהלך פיתוח אגרסיבי ולא נראה את התוצאות השנה אלא רק בשנת 2026 נראה את הניצנים שלו.

 

חברת אנרג'יקס פרסמה דוחות לאחרונה וירדה בצורה חדה – מה לדעתך יידרש כדי להחזיר את אמון המשקיעים?

"החברה פרסמה דוחות לא מכבר ומה שאכזב את השוק זאת התחזית לשנת 2025 שמראה ירידה לעומת שנת 2024. לחברת צמיחה כמו אנרג'יקס מדובר בהפתעה. אם מסתכלים לשנת 2026, אנחנו רואים שהחברה הורידה את תחזית ההכנסות מ-2.3 מיליארד ל-2.2 מיליארד, שזה יחסית שינוי קטן.

החברה אמורה לחבר 4 ג'יגה-ואט עד 2026 ומדובר באתגר לא פשוט. היא גם צריכה להקים את כל הנכסים שיש לה וגם לרכוש נכסים חדשים כדי להגיע ליעד השאפתני שהיא ציינה. אם היא תעמוד ביעד, ויש לה את היכולת הפיננסית לעמוד בזה, אני מעריך שנראה את השינוי".


וגם מה חושב קראוס על אלביט מערכות בראיון המלא:



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אינטרסנט 16/03/2025 15:16
    הגב לתגובה זו
    הוא ממליץ על מה שהוא רוצה לשחרר כי שכח את דוראל שחיברה לאחרונה את השדה הסולארי הגדול ביותר בארהב.. בלי שום מילה.. מעניין..
  • 3.
    למה לשבור את הראש. תקנו קבוצת דלק (ל"ת)
    אנונימי 16/03/2025 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לדחוף משקיעים למניות הנוסטרו ואחר כך לממש הפסדים (ל"ת)
    אביאליקנונימי 16/03/2025 11:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לדעתי גם דוראל תיפרוץ חזק. (ל"ת)
    סאני 16/03/2025 10:26
    הגב לתגובה זו
  • דוראל ממש לפני פריצה למעלה (ל"ת)
    אנונימי 17/03/2025 07:28
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.