בוני התיכון תגייס 50 מיליון שקל בהנפקת אג"ח סדרה ח'

שירות Bizportal |
נושאים בכתבה בוני תיכון

חברת הנדל"ן בוני תיכון השלימה בהצלחה את השלב המוסדי בהנפקה של איגרות חוב. בהנפקה, נרשמו ביקושי יתר בהיקף של כ-110 מיליון שקל למעלה מפי 2.5 מהסכום אותו ביקשה החברה לגייס בשלב זה. בסך הכל, מעוניינת החברה לגייס בשני השלבים 50 מיליון שקל השלב הציבורי יתקיים היום.

בוני התיכון ביצעה את הגיוס באמצעות הנפקה של סדרת אג"ח חדשה (סדרה ח'). איגרות החוב המונפקות הן אג"ח "סטרייט" שקליות, בלתי צמודות, והעומדות לפירעון במהלך השנים 2016-2018 ב-3 תשלומים לא שווים. המח"מ של איגרות החוב עומד על כ-3.7 שנים, והריבית שנקבעה במכרז בהנפקה היא 6.45%, בהשוואה לריבית מקסימלית בשיעור של 8.20% שהציעה החברה למשקיעים. איגרות החוב מובטחות בשעבודים שונים, ומגובות באמות מידה פיננסיות שונות.

את ההנפקה הוביל קונסורציום חתמים בראשות פועלים-אי.בי.אי, רוסאריו קפיטל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל ויסבלום, מגדל שוקי הון, צילום: אייל טואגאייל ויסבלום, מגדל שוקי הון, צילום: אייל טואג

העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?

אחרי עליות שנתיות שהגיעו עד לכ-11% באפיק הממשלתי ועליות בטווח של כ-5%-7% באפיקי האג"ח הקונצרניים המרכזיים, הצפי הוא לשנה חיובית גם ב-2026

מנדי הניג |

שנת 2025 תיזכר כשנת שיאים בשוק המניות המקומי, אבל בזמן שמדדי המניות כיכבו בכותרות, גם שוק החוב רשם מהלך חיובי. האג"ח הממשלתיות והקונצרניות בתל אביב הניבו למשקיעים תשואות חיוביות, בחלק מהמקרים גבוהות מהצפוי, והדגישו שהחוזקה של הבורסה המקומית באה לידי ביטוי לא רק באפיק המנייתי אלא גם באפיק הסולידי.

לקראת סיום השנה, ובהתאם לשינוי בסביבת הריבית ולציפיות להמשך הפחתות במהלך 2026, השאלה היא מה התמהיל הנכון כרגע. אייל ויסבלום, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, מסכם את 2025 באפיק האג"ח המקומי, מנתח את הגורמים שהשפיעו על הביצועים, ומשרטט את נקודות המפתח וההחזקה המועדפות לקראת השנה הקרובה.

עליה דו-ספרתית באג"ח הממשלתיות הארוכות

בסיכום שנתי, סדרות האג"ח הממשלתיות השקליות לטווח ארוך (10-30 שנה) בלטו בעליות בטווח של כ-8%-11%, המסתכמות בכ-5% בטווחים הקצרים-בינוניים (2-5 שנים), בעוד השקעה באפיק הממשלתי צמוד המדד הניבה תשואה שנתית ממוצעת בטווח של כ-3%-5% ואילו המדדים העיקריים באפיק הקונצרני (מדדי התל-בונד המרכזיים) מסכמים את השנה בעליות של כ-5%-7%. 

במבט קדימה, הורדות הריבית של בנק ישראל הניצבות על הפרק בשנה הקרובה צפויות לספק תמיכה לשוק האג"ח המקומי, בדומה לצפי בקשר לשוק המנייתי, כך שהמגמה ב-2026 באפיק האג"ח הממשלתי והקונצרני צפויה להמשיך את הכיוון החיובי של שנה הנוכחית, גם אם לא באותן עוצמות. 

שנת 2025 בשוק האג"ח בתל-אביב נפתחה ברגל שמאל, עם המשך עליית תשואות מ-2024 והפסדים נוכח התארכות המלחמה, הורדת הדירוג של ישראל על-ידי סוכנויות הדירוג הזרות ועליית פרמיית הסיכון של ישראל. 

אייל ויסבלום, מגדל שוקי הון, צילום: אייל טואגאייל ויסבלום, מגדל שוקי הון, צילום: אייל טואג

העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?

אחרי עליות שנתיות שהגיעו עד לכ-11% באפיק הממשלתי ועליות בטווח של כ-5%-7% באפיקי האג"ח הקונצרניים המרכזיים, הצפי הוא לשנה חיובית גם ב-2026

מנדי הניג |

שנת 2025 תיזכר כשנת שיאים בשוק המניות המקומי, אבל בזמן שמדדי המניות כיכבו בכותרות, גם שוק החוב רשם מהלך חיובי. האג"ח הממשלתיות והקונצרניות בתל אביב הניבו למשקיעים תשואות חיוביות, בחלק מהמקרים גבוהות מהצפוי, והדגישו שהחוזקה של הבורסה המקומית באה לידי ביטוי לא רק באפיק המנייתי אלא גם באפיק הסולידי.

לקראת סיום השנה, ובהתאם לשינוי בסביבת הריבית ולציפיות להמשך הפחתות במהלך 2026, השאלה היא מה התמהיל הנכון כרגע. אייל ויסבלום, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, מסכם את 2025 באפיק האג"ח המקומי, מנתח את הגורמים שהשפיעו על הביצועים, ומשרטט את נקודות המפתח וההחזקה המועדפות לקראת השנה הקרובה.

עליה דו-ספרתית באג"ח הממשלתיות הארוכות

בסיכום שנתי, סדרות האג"ח הממשלתיות השקליות לטווח ארוך (10-30 שנה) בלטו בעליות בטווח של כ-8%-11%, המסתכמות בכ-5% בטווחים הקצרים-בינוניים (2-5 שנים), בעוד השקעה באפיק הממשלתי צמוד המדד הניבה תשואה שנתית ממוצעת בטווח של כ-3%-5% ואילו המדדים העיקריים באפיק הקונצרני (מדדי התל-בונד המרכזיים) מסכמים את השנה בעליות של כ-5%-7%. 

במבט קדימה, הורדות הריבית של בנק ישראל הניצבות על הפרק בשנה הקרובה צפויות לספק תמיכה לשוק האג"ח המקומי, בדומה לצפי בקשר לשוק המנייתי, כך שהמגמה ב-2026 באפיק האג"ח הממשלתי והקונצרני צפויה להמשיך את הכיוון החיובי של שנה הנוכחית, גם אם לא באותן עוצמות. 

שנת 2025 בשוק האג"ח בתל-אביב נפתחה ברגל שמאל, עם המשך עליית תשואות מ-2024 והפסדים נוכח התארכות המלחמה, הורדת הדירוג של ישראל על-ידי סוכנויות הדירוג הזרות ועליית פרמיית הסיכון של ישראל.