רבות דובר על הזרמת הגז ממאגר לוויתן, ועל תרומתו הצפויה למשק במגוון היבטים: ברמת הכנסות המדינה, הפחתת זיהום האוויר וגם ברמה האזורית. ביטויים כמו "עצמאות אנרגטית" ו"מהפיכת הגז הטבעי" הפכו למונחים שגורים בשיח הציבורי.

מונח קצת פחות מוכר הקשור להפקת הגז הטבעי הוא קונדנסט. הכוונה היא לתוצר נלווה להפקת הגז הטבעי. מדובר בדלק מעובה הדומה ברכיביו לסולר, המופרד מהגז במסגרת תהליך ההפקה. למעשה לא ניתן להפיק גז ללא קונדנסט במאגרים דוגמת מאגר לוויתן. מה משמעות הדבר עבור אזרחי ישראל והמשק כולו?

מה זה בעצם קונדנסט?

קונדנסט הוא למעשה גז טבעי נוזלי, ומכאן שמו (פירוש המילה Condensate הוא "חומר מעובה"). הקונדנסט מתקבל בעת הפקת הגז הטבעי, ומופרד בתהליך של עיבוי. מכיוון שמדובר בדלק מעובה שאחד מרכיביו הוא בנזן – נשאלת השאלה: האם הפקתו במסגרת תהליך הפקת הגז הטבעי עשויה לפגוע באיכות הסביבה?

קונדנסט ואיכות הסביבה

הגז הטבעי במאגר לוויתן צפוי להיות דל בבנזן, ולהכיל כמות פחותה משמעותית מהתקן הישראלי לבנזן המשמש לתדלוק הרכב. עד כמה פחותה? כמויות הבנזן צפויות להגיע

• טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
• איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ל- 10% מהתקן הישראלי.

בנוסף, בשנת 2016 קבע המשרד להגנת הסביבה שמאגר לוויתן נחשב כמאגר דל בקונדנסט. זאת בשל היחס הנמוך בין כמות הפחמימניים הנוזליים המופקים במאגר לבין כמות הגז הכוללת בו. עפ"י קביעת המשרד להגנת הסביבה, עולה שמאגרי הגז הגדולים בישראל, וביניהם מאגר לווייתן, נחשבים לדלים בקונדנסט ביחס למאגרים אחרים בעולם.

בשל כל אלו, נמצא שהיקפי הבנזן לא ישפיעו על איכות האוויר ביבשה ואף יהיו נמוכים מהתקן הישראלי.

כיצד ישפיע הקונדנסט על המשק?

הקונדנסט הוא אמנם תוצר לוואי של תהליך הפקת הגז הטבעי, אך נחשב לתוסף מבוקש במסגרת תהליך זיקוק הנפט הגולמי. הקונדנסט המופק במאגר לוויתן יחליף כמות דומה של נפט גולמי המיובא לישראל. נכון שמדובר בכמות לא גדולה, אך עדיין מדובר בתוצר שעד לפני שנים מועטות נחשב לכמעט דמיוני: נפט כחול-לבן.

התוצר החשוב ביותר של תהליך הפקת הגז

הקונדנסט הוא כאמור חלק אינטגרלי מתהליך הפקת הגז הטבעי באסדת לוויתן. לצד העובדה שהוא לא צפוי להשפיע על איכות האוויר ביבשה, תהליך הפקת הגז הטבעי בכללותו צפוי להוביל לשיפור דרמטי של איכות האוויר. זאת בשל העובדה שבעקבות החלטת המדינה, לאחר שיחל לפעול מאגר לוויתן יופחת באופן משמעותי השימוש בפחם מזהם לצורך ייצור חשמל. לשם השוואה עפ"י שר האנרגיה, תחנה פחמית אחת דוגמת התחנה בחדרה מייצרת זיהום ששווה לעשרות תחנות כוח המייצרות חשמל בגז טבעי.  

מתוך תובנות אלה קיבלה המדינה החלטות שיובילו לסגירת התחנות הפחמיות הנחשבות למזהמות, להעדפת גז טבעי על פני פחם בייצור החשמל ולהפחתת השימוש במזוט ב- 35%. בשל כל אלה, המעבר לשימוש מוגבר בגז טבעי (שבמסגרת תהליך הפקתו נוצר הקונדנסט) – תתרום לשיפור ניכר של איכות האוויר גם בראייה רחבה יותר.

לאן מוזרם הקונדנסט?

תהליך הטיפול בקונדנסט יתבצע כולו על גבי האסדה הימית של לוויתן. לאחר הפרדתו מהגז הטבעי הוא יועבר בצינורות ההולכה ישירות לבתי הזיקוק בחיפה. לפי המשרד להגנת הסביבה, זוהי הדרך הבטוחה ביותר לשינוע הקונדנסט. במקרי חירום שבהם לא תתאפשר הזרמת קונדנסט בצנרת, ייכנס לשימוש מיכל האחסון בתכנת הכוח "חגית".

המהפכה השקופה שתאפשר לכולנו לנשום אוויר נקי יותר יצאה לדרך. הרכב הקונדנסט והטיפול בו כחלק תהליך הפקת הגז הטבעי, יאפשרו לכולנו להמשיך לנשום אוויר נקי לרווחה.