"ההייטק הישראלי יתאושש; אני מאמין ביזם הישראלי, מתחילים לראות שיפור עולמי בטכנולוגיה וזה יגיע גם אלינו"
בועז פאר, מנכ"ל קוואלקום ונצ'רס ישראל מאמין שההייטק המקומי מושפע בעיקר מהעולם ופחות מאירועים פנימיים
הכל מסביב נראה שחור, התחזיות קדימה על ההייטק המקומי עגומות, כל מיני גופי מחקר, הייטקיסטים ומומחים מטעם עצמם, מופיעים בתקשורת עם בשורות קשות. אבל, יש סיכוי לא רע שיהיה בדיוק ההיפך. הגורם שהכי משפיע על ההייטק הישראלי הוא הנאסד"ק. הנאסד"ק המריא 44% בשנה שעברה ופתח גם את השנה בדהרה, כשבמקביל מדד ה-S&P 500 שהפך גם מוטה טכנולוגית, בשיא של כל הזמנים. המדדים מרמזים גם על שיפור בחברות הטכנולוגיה הפרטיות מכמה סיבות - ראשית, הערכים שלהן עולים כאשר הנאסד"ק עולה. שנית, חברות הטכנולוגיה הנסחרות צריכות להראות צמיחה כדי להצדיק את שווין בשוק ולהמשיך למשוך משקיעים נוספים והן עושות זאת גם דרך רכישות.
ישראל היא קרקע נוחה לגידול סטאטראפים שהופכים לפיצ'רים בחברות גדולות. אלו מעדיפות לרכוש את הטכנולוגיה מאשר לפתח בבית מטעמים שונים ולאלו אין בעיה של כסף - יש להן מזומנים בשפע ומחיר מניה שאפשר לעשות איתו עסקאות. אז היקף העסקאות ירד בשנת 2023 ומשדרים לכם שנה קשה, אבל זה יכול להשתנות תוך חודשים ספורים. אל תתפלאו אם השנה ההייטק יצמח, חברות יגייסו כספים מקרנות הון סיכון וחברות ינפיקו בוול סטריט.
"היתה שנה מאתגרת ברמה הגלובאלית, אינפלציה גבוהה וריבית עלתה", אומר בשיחה עם ביזפורטל, בועז פאר, מנכ"ל קוואלקום ונצ'רס ישראל מבית קוואלקום העולמית, "ב-2022 היו ירידות בשווקי ההון שמשפיעים על קרנות וגיוס קרנות והשקעות בסטארט אפים. 2023 התאוששה בשווקים וזה צפוי להשפיע לטובה בהמשך על שוק הטכנולוגיה בכללותו. יש עיכוב בין השווקים לבין המצב בחברות הפרטיות. אנחנו מושפעים ממכפילים של חברות שמוכרות ושהמכפילים ירדו בשוק ההון הם ירדו בשוק הפרטי וזה מייצר לחץ אצל החברות הפרטיות. בצד של המכירות המון החברות נפגעו בשנה הזאת, היה קשה למכור והרבה חברות התקשו לעמוד ביעדי המכירות שלהם".
היו גם איומים וסיכונים ספציפיים לישראל.
"בישראל העניין הפנימי של הרפורמה-מהפכה יצר עוד אי וודאות וזה השפיע בנוסף על המגמה העולמית. ההשפעות של המגמות הגלובאליות משפיעות בכ-80% על המצב בישראל. ופה זה היה עוד השפעה של 20%. המלחמה הוסיפה עוד אי וודאות וקושי ולכן 23 הייתה אחת השנים המאתגרות להייטק הישראלי".
ואיך אתה רואה את שנת 2024?
"ברמה הגלובאלית מתחילים לראות שינוי, האינפלציה נבלמת. ויחד עם הצפי להורדות ריבית וזה יגרום לעלייה בשוקי ההון וכפועל יוצא מזה יגיע לשוק הפרטי בדיליי. וזאת מגמה חיובית..יש הרבה גיוסים שנעשו ב-2021-22 בשווי מופרך ומכפילים לא היגיוניים והחברות האלו נענשו ויענשו. חלק מהחברות לא ישרוד או שהגיוסים יהיו במחירים ריאליים יותר.
"קשה להעריך את משך זמן המלחמה אבל כשמסתכלים מעבר אני מאוד אופטימי על ישראל. אני מאמין ביזם הישראלי. למרות שיש אנשים במילואים וקשיים, היכולת להתאושש ולייצר ערך לא נעלמה. לכן בהסתכלות על ההייטק הישראלי לקראת סוף 2024 אני לגמרי חיובי".
מה התכונות שאתה מזהה ביזם הישראלי שיכולים לתת את הקפיצה בשנים הבאות?
"גמישות, יוזמה, התקפיות נמצאים ביזם הישראלי. החברות עומדות ביעדים. מנכ"ל אינטל אמר בראיון שהישראלים הם העם הכי עמיד שהוא ראה".
על איזה תחומים אתם מסתכלים בקוואלקום?
"קוואלקום משקיעה בתחומים של דור 5 ומוביליטי, IOT שזה כולל ערים חכמות, רובוטים, בית חכם, סייבר, AI. AI זה תחום שקיים שנים ומה שקרה בשנה וחצי האחרונות של GenAI עם CHAT GPT פתח את זה לכל הציבור, זה מייצר ערך מיידי שמראה את היתרונות של הטכנולוגיה. זה יצר מירוץ לבנות מודלי שפה גדולים - LLM. ולבנות תשתית להמשך המהפכה, על סמך התשתית הזאת שאנחנו לא יודעים איך היא תראה ומתהווה בימים אלו, נראה הרבה מאוד חברות שבונות אפליקציות עם שימושים ספיציפיים בחינוך, רפואה, סייבר ועוד.
"לכן אנחנו רואים תעשייה שלמה שמשתמשת ב-AI ו- GenAIלבנות מוצרים יותר טובים. AI זה לא המוצר עצמו הוא מאפשר לייצר מוצרים הרבה יותר טובים. למשל עורך וידאו שיכול לייצר סרטי וידאו או תמונות באמצעות פקודות ותקבל סרטון וידאו. דוגמא נוספת, עד היום לתכנת רובוט היה דבר מורכב אבל באמצעות מודל שפה ניתן לתקשר בצורה חופשית.
"תחום נוסף שמעניין זה נראות של שרשרת האספקה, יש המון כסף ששחקנים גדולים מאבדים שהם לא יודעים איפה נמצאים הדברים שלהם. סטארט אפים בתחום הזה מאפשרים לאותן חברות לייצר אופטימזציה. עד עכשיו זאת הייתה נקודה עיוורת ועכשיו זה מתחיל לראות טכנולוגיות וחברות שמאפשרות נראות הרבה יותר טובה וזה שווה הרבה מאוד כסף".
- 7.איפה מרב ואיפה הוא... (ל"ת)בכלל מבצע עסקאות? 07/08/2024 16:56הגב לתגובה זו
- 6.יודע דבר 22/01/2024 11:02הגב לתגובה זוההייטק היה קטר וימשיך להיות , וסולאראדג׳ נערכת מחדש לפריצה , כך הנהלה עם יד על הדופק מנהלת אירוע יוצא דופן .הבחור מוצלח ולכול המלעיזים,לילה טוב .
- 5.ההייטק יתאושש-ראה 16% פיטורין בסולאראדג'.... (ל"ת)סיבל 21/01/2024 14:29הגב לתגובה זו
- 4.ניר 21/01/2024 12:38הגב לתגובה זוטוב נו סתמו
- 3.חחחח חי בסרט עם הריבית לא תרד אין שום סיכוי להיייטק (ל"ת)רועי 21/01/2024 12:35הגב לתגובה זו
- 2.ראיון מצוין, מציג את התמונה האימית ולא החמוצה והתובסנית (ל"ת)דנון 21/01/2024 11:56הגב לתגובה זו
- 1.אייל 21/01/2024 11:15הגב לתגובה זומי שיש לו דירה זה טוב לו , מי שאין לו דירה קיבל זין ערבי.
אייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרנימהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות פלטרפומה לניהול תגמול הוני
שיתוף פעולה חדש מציע לחברות הייטק פתרון דיגיטלי מלא לניהול אופציות, נאמנות ומיסוי - מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה
אתם יכולים להסתכל על זה כסימן נוסף להתאוששות בהייטק. עוד גיוסים, עוד תוכניות אופציות, ועוד עובדים שמצפים מהחברות לגמישות ויעילות בניהול ההטבות ההוניות שלהם. על הרקע הזה מודיעים חברת Slice Global Equity ו-ESOP מבית הפניקס בית השקעות על שיתוף פעולה שמטרתו לספק לחברות ההייטק הישראליות פתרון כולל לניהול תגמול הוני מהשלב הראשוני של הקצאת אופציות ועד לשלב ההנפקה או האקזיט. המהלך מאחד בין טכנולוגיית אקוויטי מתקדמת לבין מעטפת נאמנות לפי סעיף 102, ליווי רגולטורי ומיסויי, ומציע לחברות ניהול מקצה לקצה של כל תהליך התגמול ההוני בפלטפורמה אחת.
המערכת החדשה תכלול ניהול קאפ-טייבל ותוכניות אופציות ו-RSU בזמן אמת, אינטגרציה עם מערכות HR ו-Finance, ניהול רגולציה ומיסוי בישראל ובעולם, הפקת דוחות פיננסיים ואנליטיקה מתקדמת, לצד סימולציות של דילול, סבבי השקעה ותרחישי אקזיט או הנפקה בלחיצת כפתור. השילוב בין ESOP לבין Slice נועד להקל על מנהלים ויזמים בהתמודדות עם תהליכי התגמול, תוך שמירה על שקיפות לעובדים ועל עמידה בתקנים בינלאומיים.
Slice Global Equity פועלת כפלטפורמה לניהול אקוויטי גלובלי המאפשרת למחלקות הכספים בארגונים, משפט ומשאבי אנוש לנהל את מערך ההון במקום אחד. בין הלקוחות שלה נמנות חברות כמו WIZ, Guesty ו-VAST. ESOP.
ESOP פועלת כבר למעלה משני עשורים ומנהלת אלפי נאמנויות לפי סעיף 102, כולל ליווי הנפקות, מימושי אופציות וייעוץ משפטי ומיסויי לחברות פרטיות וציבוריות.
אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מבית הפניקס מסר: "זה חיבור מהסוג שלא רק מייצר ערך אלא מייצר פרספקטיבה חדשה. החברות ייהנו לראשונה גם ממערכת טכנולוגית מתקדמת לניהול כל התוכנית וגם ממעטפת שירות אנושית ורגולטורית מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה או המכירה."
AI שעון חול (גרוק)אין AI בלי אנרגיה - האם המהפכה בדרך להיעצר בגלל חסמים באנרגיה?
הפער בין הביקוש לאנרגיה, להיצע האנרגיה - לא ייסגר בעשרות השנים הבאות"; וגם - השקעות עתק ב-AI, למה חברת הייעוץ הגדולה סבורה שההשקעה לא מוצדקת
הביקוש לאנרגיה בעידן הבינה המלאכותית מאתגר את היכולת של מערכות החשמל ברחבי העולם. בקבוצת אפולו מעריכים כי הפער בין ההיצע הקיים לצרכים החדשים לא ייסגר בעשורים הקרובים. דייב סטנגיס, לשעבר ראש תחום הקיימות באפולו, אומר לבולמברג כי מדובר במגבלה גדולה שתאט את המהפכה. אפולו משקיעה כ-60 מיליארד דולר בתחום התשתיות והאנרגיה, מתוך יעד של 100 מיליארד דולר עד 2030. במקביל, היא רכשה חלק ב-Stream Data Centers כדי לענות על הביקוש למרכזי נתונים, תשתיות וקירור.
אבל כל זה לא מספיק. אתם קוראים בחודשים האחרונים על עסקאות ענק בין חברות ה-AI לבין עצמם ובין מרכזי נתונים, הכל כדי לתפוס חוות שרתים ומקורות אנרגיה, ועדיין זה לא יספיק. הכוח החישובי שנזקקים לו בהסקת AI הוא דרמטתי ועל פי מחקרים שונים לא ניתן יהיה לסגור אותו - משמעות, מערכות AI איטיות, או מערכות AI רק לחלק מהציבור - בתשלום גבוה.
השקעות ענק, מחסור באנרגיה, החזר השקעה נמוך
השקעות הענק שנעשות כעת ויעשו בהמשך לא יוכלו להצליח ללא מקורות אנרגיה. ההשקעה בתשתית אנרגיה היא הבסיס ל-AI ולכן שומעים על הרחבה מאוד משמעותית של פעילות האנרגיה התומכת ב-AI.
דוח של חברת הייעוץ ביין & קומפני מצייר תמונה מדאיגה. קיים פער משמעותי בין ההשקעות הגבוהות לבין היכולת לייצר הכנסות. לפי החישובים עד שנת 2030 יזדקקו החברות להכנסות שנתיות של כ-2 טריליון דולר כדי להחזיק את מרכזי הנתונים שלהן בפעילות שוטפת. בפועל, ההכנסות הצפויות יגיעו רק לכ-1.2 טריליון דולר, פער של כ-800 מיליארד דולר שמאיים על המהפכה.
בעוד שהחברות הטכנולוגיות משקיעות סכומים גדולים בהקמת תשתיות מתקדמות, המודל הכלכלי עדיין לא מוכח. הציבור והמשקיעים מכירים את השירותים המובילים - ChatGPT, Gemini, Copilot ועשרות מתחרים נוספים. אך השאלה היא כמה משתמשים מוכנים לשלם עליהם לאורך זמן, והאם ההכנסות מהמודלים העסקיים הקיימים יצליחו לכסות את העלויות הגבוהות של שרשרת החומרה, צריכת האנרגיה והתחזוקה השוטפת. בדוח השנתי שלה על טכנולוגיות גלובליות מובילות, ביין מדגישה כי הצורך בחישובי AI גדל בקצב מהיר פי שניים מחוק מור, מה שמכניס לחץ רב על כל שרשרת הערך, החל מהייצור של שבבים ועד להפצת החשמל הנדרשת.
