עובדי ניאולוגיק
צילום: אביב קורט

חברת המעבדים הישראלית ניאולוג'יק גייסה 8 מיליון דולר

החברה אשר נוסדה לפני כשנתיים פיתחה טכנולוגיה (Quasi-CMOS), שנועדה לצמצם את מספר הטרנזיסטורים במעגלים דיגיטליים, במטרה לאפשר פיתוח של מעבדים בעלי עוצמת עיבוד גבוהה יותר
איתן גרסטנפלד |

חברת הסטארט-אפ הישראלית ניאולוג'יק (NeoLogic), הפועלת בתחום המעבדים, השלימה גיוס ראשוני (סיד) בהיקף של 8 מיליון דולר בהובלת קרן Maniv Mobility ובהשתתפות הקרנות lool Ventures ו-M-Ventures.

 

ניאולוג'יק, אשר נוסדה בשנת 2021 על ידי ד"ר אבי מסיקה (המנכ"ל) וזיו לשם (סמנכ"ל הטכנולוגיה), מפתחת טכנולוגיה בשם Quasi-CMOS, המצמצמת את מספר הטרנזיסטורים במעגלים דיגיטליים. טכנולוגיה זו מאפשרת לפתח מעבדים בעלי עוצמת עיבוד גבוהה יותר, תוך חיסכון משמעותי בצריכת ההספק שלהם והוזלה משמעותית של מחירם לצורך מתן מענה לעומסי העבודה הגדלים בקצב מואץ בתחומים כגון בינה מלאכותית, למידת מכונה, עיבוד וידאו, ניתוח נתונים, מדע נתונים ועוד. החברה מעסיקה כיום 13 עובדות ועובדים, מהם שניים בחו"ל ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים שיתמכו באתגרי הפיתוח.

ד"ר אבי מסיקה, מייסד משותף ומנכ"ל NeoLogic: "שוק המעבדים למרכזי נתונים נאמד כיום ב-110 מיליארד דולר כאשר בעתיד מאיצים לבינה מלאכותית יהוו אחוז נכבד מכלל המעבדים במרכזי נתונים. המעבדים כיום מבוססים על טכנולוגיה (CMOS) בת יותר 40 שנה שמתקשה לעמוד בדרישות ההספק וכוח העיבוד הנדרש הקיים והעתידי. טכנולוגייתQuasi-CMOS  של ניאולוג'יק פורצת את מגבלות הטכנולוגיה הקיימת, מקטינה את המורכבות של מעגלים דיגיטלים ומציעה שיפור דרמטי ביחס מחיר-ביצועים ובשטח השבב. הגשנו כבר שלוש בקשות פטנט עד כה. אנו מודים לקרנות שהשקיעו בחברה והביעו את אמונן בטכנולוגיה ובצוות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.