ועדת הכספים אישרה היום את הצעת החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), לקריאה שנייה ושלישית. החוק קובע הטבות למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות, שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל. בין היתר, תינתן למשקיעים בחברות הזנק (סטארטאפ), הטבת מס, וכן יינתן פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית.

במסגרת אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית, נקבעו שורת הקלות במס לשם עידוד השקעות של גורמים בעלי הון עצמי בהייטק, עידוד השקעה בחברות נוספות מצד גורמים שמכרו חברות ויש בידם הון, קידום הכדאיות של חברות ישראליות לרכוש חברות אחרות במסגרת התחרות מול חברות זרות, ולהפחתת העלויות של חברות טכנולוגיה ישראליות בעת גיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים

בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "ענף ההיי־טק הישראלי שמר בשנים האחרונות, ועד לפני כמה חודשים, על נתוני פעילות טובים יחסית, הן ברמת ההשקעות והן ברמת השכר, למרות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף הנתונים המעודדים כאמור, התחרות בין מדינות על מיקום פעילותן של פירמות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, ועל מיקום רישום הכנסותיהן, מצריכה הקצאת משאבים לשימור ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות". לשם כך, "מוצע לקבוע בחוק זה הטבות למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות, שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל".

מטרת שני ההסדרים הראשונים בחוק, הינה עידוד השקעות של גורמים בעלי הון עצמי, בחברות טכנולוגיות בשלבים התחלתיים של פעילותן – חברות הזנק (סטארטאפ). משקיעים אלה הם פעמים רבות גם משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, והחברות שבהן מבוצעות ההשקעות נהנות גם מהניסיון שהמשקיעים מביאים יחד עם השקעתם.

• ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההסדר הראשון, מקנה זיכוי ממס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק בגובה של סכום ההשקעה המוכפל בשיעור מס רווח ההון שחל על המשקיע, ובכך מוזיל את עלות ההשקעה בחברות אלה. במסגרת כך נקבע לדרישת הוועדה זיכוי בגין סכום השקעה מרבי של 4 מיליון שקל במקום 3.5 מיליון שקל  בנוסח החוק המקורי.

ההסדר השני, מאפשר את דחיית תשלום המס על רווח ההון במכירה של חברה טכנולוגית, לבעל מניות אשר משתמש בחלק מהתמורה מהמכירה לצורך השקעה בחברת הזנק. בפועל, ההטבה הניתנת למשקיע אשר עומד בתנאים למתן ההטבה, היא דחיית מס לתקופה ארוכה - אם חברת ההזנק מצליחה, והשתתפות המדינה בהפסד - אם חברת ההזנק נסגרת בלא הגעה למימוש רווחים. במסגרת כך נקבע לדרישת הוועדה כי תקרת הסכום שניתן לנקות תעמוד על 5.5 מיליון שקל, במקום 5 מיליון בנוסח המקורי.

ההסדר השלישי, מאפשר התרת השקעה במניות כהוצאה לצורכי מס, לחברה טכנולוגית גדולה אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת - זרה או מקומית. ככלל, לפי דיני המס, השקעה במניות אינה ניתנת לניכוי באופן מידי, ותבוא לידי ביטוי לצורכי מס רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון שעליו משולם מס. על פי ההצעה, בשונה מהכלל הרגיל, ברכישה העומדת בתנאים המפורטים בסעיף, יהיה ניתן לנכות את עלות ההשקעה בשיעורים שנתיים שווים, במשך 5 שנות מס לאחר השגת השליטה, כנגד הכנסתה הפירותית של החברה הרוכשת. מאחר שתיקון זה עשוי לאפשר הטבת מס בהיקף משמעותי למספר לא גדול של עסקאות, מוצע לקבוע כי ההטבה תהיה מותנית בכמה תנאים, שיגדילו את הסיכוי לכך שתתקבל תועלת המצדיקה את מתן ההטבה.

• אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
• "החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

במסגרת כך וכדי להקל על המשקיע, נקבע כי ההשקעה תתאפשר בחברה עם שיעור מו"פ של 7 אחוזים בשנת המס או 3 שנות המס שקדמו להשגת השליטה במקום 10 אחוזים בנוסח המקורי, כאשר בחברה עם תנאים מסוימים יכול השיעור לעמוד אפילו על 5 אחוזים.

עוד מוצע לתת פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שבהם נושאת חברה טכנולוגית ישראלית כחלק מההחזר על ההלוואה שנתן לה המוסד הפיננסי הזר. קביעת הפטור המוצע עשויה לסייע בהורדת העלויות המושתות על חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיות.

כדי לעודד את השימוש בחוק ובהטבה המוענקת בו, נקבע בדיוני הוועדה כי מסלולי ההטבה הקבועים יופעלו כהוראות שעה מיום תחילתו של חוק זה ועד לסוף שנת 2026, במקום תום 2025 בנוסח המקורי. לקראת תום תקופה זו, הממשלה תקיים הערכה של אופן יישום החוק המוצע ומידת הגשמתו את המטרות העומדות בבסיסו, ועל פי זאת תבחן את הצורך בהארכתה לתקופה נוספת.

לדברי סמנכ"ל רשות החדשנות, אבירם ז'ולטי "החוק מחולק לכמה חלקים אך הוא נועד לטפל בכמה כשלי שוק. האוכלוסייה הראשונה שבה הוא מטפל הם חברות צעירות שעל אף הגאות בשווקים לא הצליחו לגייס השקעות, והן לא נהנו מהשפע ממנו נהנו חברות הצמיחה בשל הסיכון הרב הטמון בהם. החוק החדש, עושה את זה באמצעות הכרה בהפסד הון במועד ההשקעה, והוא מחזיר את העלות חזרה למדינה. האוכלוסייה השניה היא האנשים שכבר עשו אקזיט, באמצעות שחלוף מניות. הרציונל הוא שאנשים שכבר מבינים בהשקעות ועשו אקזיט יוכלו לקחת את כספי הרווח ולגלג אותם לחברות חדשות".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני שמח על אישור החוק, קיימנו מספר רב של דיונים מעמיקים. מדובר בהצעת חוק טובה, שנועדה לעודד את ההייטק בישראל, חברת הכנסת אורית פרקש מנסה כבר כמה שנים להעביר את החוק, כשרה היא העבירה את החוק בקריאה ראשונה, אני שמח שאנחנו מעבירים כעת יחד את החוק הזה, נעקוב אחר יישום החוק, מדובר בתחום שהוא במרכז הכלכלה של מדינת ישראל, אני שמח שהגענו לסיום הדיון תוך עבודה יסודית".