אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

מנהלי וויקס רוצים לאפשר בישראל מסחר בפליטות פחמן, במטרה לצמצם אותן

כדי לצמצם את פליטות גזי החממה ולשמור על כדור הארץ צריך פחות אידיאולוגיה ויותר הבנה מדוע חברות מזהמות, וכיצד אפשר להפחית את הזיהום - וזה מה שינסו לעשות אבישי אברהמי וניר זוהר גם בישראל. לשם המחשה: 5% מההכנסות של טסלה הן ממסחר בפליטות פחמן
נתנאל אריאל | (1)

האוויר בכדור הארץ הולך והופך מזוהם יותר. המדינות הגדולות בעולם מזהמות, וחוץ מלעשות רעש וצלצולים - האמת היא שכל ועידות האקלים הן הצגה אחת גדולה. כולם יודעים שהמדינות משלמות מס שפתיים אבל לא באמת מצמצמות את הפליטות שלהן. המזהמות הגדולות בעולם לא עושות קולות של עצירה. סין והודו למשל, שתיים משלוש המזהמות הגדולות בעולם אומרות למערב במילים אחרות 'תפסיקו לבלבל לנו את המוח עם איכות הסביבה. אתם זיהמתם במשך שנים ובזכות זה המדינות שלכם התקדמו והאזרחים שלכם חיים ברמה גבוהה. עכשיו תורנו'. יש לא מעט צדק בדברים שלהן, האוכלוסיה במדינות הללו ענייה מאוד ביחס למערב ולמה שהם יפסיקו מרצונן לזהם, רק כי זה מתישהו יפגע באוכלוסית כדור הארץ? כלומר, הן אומרות, אידיאולוגיה של אקלים ושמירה על הסביבה זה נחמד, אבל פרקטית אנחנו צריכים להתקדם ולהפוך למדינות מערביות.

סין אחראית ל-30% מכלל הזיהום. ארה"ב אחראית ל-14% מהפליטות, הודו במקום השלישי עם 7% ואחר כך רוסיה עם 3%. אז כשהמדינות הגדולות בעולם לא שותפות באמת לצמצום פליטות הפחמן, המצב לא טוב. האם זה אומר שאי אפשר לעשות גם בלעדיהן? אפשר, אבל זה הרבה פחות אפקטיבי.

מה בינתיים העולם עושה? מסחר בפליטות פחמן, או שימוש ב'קרדיטים' - חברות מקבלות 'נקודות' בהתאם לכמה שהן לא מזהמות את הסביבה. הן יכולות למכור את הנקודות הללו לחברות אחרות. מי שקונה את הנקודות הן חברות מזהמות שצריכות את הנקודות כדי לא לשלם קנסות גבוהים על זיהום האוויר שהן גורמות, כלומר ניסיון לתמחר את זיהום האוויר כדי שמי שמזהם יבין את המשמעות וישלם על כך מחיר ריאלי, או שיסחור בפליטות וישלם לגופים ידידותיים לסביבה. כך נוצר שוק שלם של מסחר בזיהום אוויר, כאשר המטרה היא שבאופן מצרפי פליטות הפחמן הדו חמצני לאוויר בעולם יצטמצמו - באמצעות כוחות השוק, ומבלי שהמדינות ינסו להחליט מלמעלה מי מהמפעלים צריכים להתייעל וכיצד. המסחר מאפשר לחברות שמושתתות על הזיהום להמשיך לזהם אבל מנגד חברות אחרות מצמצמות את הזיהום. תחום המסחר בפליטות פחמן גלגל בשנה שעברה 850 מיליארד דולר.

מי למשל אחת החברות שמכניסות מכך הרבה מאוד כסף? טסלה TESLA INC . 5% מכלל ההכנסות השנתיות של טסלה מגיעות בכלל לא ממכירת מכוניות חשמליות אלא ממכירת קרדיטים (כי המכוניות שלה חשמליות ולא נחשבות מזהמות. האם היא לא מזהמת? לא בטוח בכלל. החשמל הרי מיוצר בעולם כמעט כולו רק מנפט וגז. אבל אם העולם חושב שהוא עושה משהו, מי אנחנו שנעיר על כך). בישראל גם חברת אנלייט אנלייט אנרגיה 0%  פעילה בתחום ותולה בו תקוות רבות (לראיון איתם בנושא - לחצו כאן)

בכל מקרה, הנושא הזה של פליטות פחמן קצת מרוחק מישראל הקטנה שלנו. אנחנו גרגר קטן ולא מאוד משפיע בעולם. אבל יש מי שחושבים שאפשר לייבא את זה לישראל ולעשות מזה כסף. מדובר על חברה חדשה בשם "אופורטו קרבון" שרוצה להסדיר תעודות פחמן לחברות בישראל. היא הוקמה בחודשים האחרונים עם שמות גדולים, כמו ניר זוהר ואבישי אברהמי, נשיא ומנכ"ל וויקס, בהתאמה, גייסה 50 מיליון שקל ורכשה מיזמים להפחתת פחמן בישראל בהיקף של למעלה מ-500 אלף טון פליטת גזי חממה.

לדברי החברה "פעולות אלה, יאפשרו לה את לפתוח את פעילות הפחתת הפחמן ולקרב את החברות הישראליות ליעד של איפוס פחמני NET ZERO''.

המייסד הוא דר' אבי לובצ׳יק שפועל כבר 15 שנה בעולמות האקלים והשקעות בתחום, עבד במשרד האוצר והיה חבר בצוות הבין-משרדי לקראת המשלחת הישראלית לוועידת האקלים בפריז בשנת 2015, ניהל את מערך הפליטות של חברת אינטל בישראל והיה סמנכ״ל פיתוח עיסוקי בקרן ההון סיכון קפיטל נייצ׳ר המתמחה בהשקעות הון סיכון בתחומי סביבה ואקלים. 

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ"ל וויקס: "גזי החממה מייצרים אפקט מהותי על ההתחממות העולמית, והיכולת לייצר תמריצים כלכליים להתייעלות היא קריטית להצלחה שלנו לשפר את כדור הארץ. לכן חשוב לתמרץ  אחריות תאגידית ומנהיגות סביבתית ראויה גם במדינה קטנה כמו שלנו כי בסופו של דבר יש לנו כדור ארץ אחד וחשוב לשמור עליו".

קיראו עוד ב"BizTech"

ד"ר אבי לובצ'יק: ״על מנת לקדם כלכלת דלת פחמן ועלי ידי כך להפחית את סך פליטות גזי החממה בישראל ובעולם, יש לפעול בהקדם ולייצר פתרונות, ולעודד את שוק הפחמן המקומי. לאחר שחקרנו את הנעשה בעולם, ועל סמך מתודולוגיות בינלאומיות, התחלנו במו״מ עם מספר חברות ישראליות ובינלאומיות לרכישת תעודות פחמן. אופורטו-קרבון, שמה לעצמה מטרה לקדם פתרונות סביבתיים באמצעות מנופים כלכליים כפי שהבינו באירופה כבר למעלה מעשור. צריך לזכור שמשבר האקלים כבר כאן ועלינו לפעול במהירות ולהגדיל את האחריות התאגידית של החברות גם בתחומי הסביבה״

החברה מלווה על ידי משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן והד"ר רות דגן שלאחרונה גם מונתה להיות יועצת מיוחדת לאו"ם בנושאי האקלים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריק 20/12/2022 14:24
    הגב לתגובה זו
    ברחוב סומסום חזו את העתיד
עבודה מרחוק הייטק (דאלי אי)עבודה מרחוק הייטק (דאלי אי)

חברות טכנולוגיה מאיצות את הבשלת האופציות - כדי לזכות בעובדים טובים

על המהלך של OpenAI, מה זו תקופת ההמתנה הראשונית והאם זו בשורה לעובדי ההייטק? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עובדים אופציות

התחרות העזה על כישרונות מובילה חברות טכנולוגיה לשנות את חוקי המשחק בתגמול עובדים. OpenAI הודיעה לעובדיה על ביטול תקופת ההמתנה הראשונית (cliff) בהבשלת אופציות למניות - צעד שמצטרף למגמה רחבה בענף, שבו חברות כמו xAI ואנתרופיק כבר אימצו מדיניות דומה, אבל לא מדובר רק בחברות AI. זו מגמה שבינתיים על "אש קטנה", אבל דווקא עכשיו לאחר שהענקיות בחרו לאמץ אותה, זה יכול להיות מואץ לחברות נוספות.

מעכשיו, עובדים חדשים ב-OpenAI יוכלו לצבור אופציות ולממשן מיד עם כניסתם לחברה. עד כה נדרשו עובדים להמתין שישה חודשים לפני הבשלת האופציות הראשונות, לאחר שתקופה זו קוצרה באפריל משנה אחת. הסטנדרט בתעשייה הוא שנה אחת, אבל זה צפוי להשתנות ככל שהמלחמה על הכישרונות תגדל.  

מהי הבשלת אופציות?

הבשלה (vesting) היא מנגנון שבו אופציות למניות (שניתנות לעובדים במחיר מועדף) הופכות לזמינות למימוש לאורך זמן, לרוב ארבע שנים. תקופת ההמתנה הראשונית מבטיחה בדרך כלל 25% מהאופציות לאחר השלמתה (לרוב שנה, ירד כאמור לחצי שנה וכעת מהיום הראשון במספר חברות), ומטרתה לשמר עובדים. ביטול ההמתנה משמעותו הבשלה מיידית, לרוב רבעונית, כך שעובד מגיע ל-25% מהזכויות בתוך שנה במקום שנה וחצי. בשוק הסטארט-אפים, שבו 70% מהאופציות כפופות למנגנון הסטנדרטי, השינוי מפחית את הסיכון לעובדים: עזיבה מוקדמת מאפשרת שמירה על חלק מהאופציות במקום אובדן מלא. עבור החברה מדובר בוויתור על כלי שימור, אך מצד שני זה כלי גיוס נהדר. 

המהלך משקף את התחרות העזה על כישרונות, בעיקר בשוק הבינה המלאכותית. xAI של אילון מאסק קיצרה את תקופת ההמתנה לשישה חודשים בקיץ, במסגרת גיוס 500 מהנדסים חדשים לאחר השקעה של 6 מיליארד דולר. גוגל, באמצעות DeepMind, שמרה על הבשלה סטנדרטית אך הגדילה את חבילות האופציות ב-30%, עם שכר ממוצע של 450 אלף דולר בשנה למומחי AI. אנתרופיק, שגייסה 8 מיליארד דולר ב-2025, מציעה הבשלה מיידית לחוקרים בכירים עם דרישת שירות מינימלית של 18 חודשים.