אמיר פנוש, מנכ"ל סיוה. קרדיט: נתי לויאמיר פנוש, מנכ"ל סיוה. קרדיט: נתי לוי

סיוה משתפת פעולה עם Elliptic Labs: פתרון AI חדש לחיישנים חכמים

בהמשך להצהרת הכוונות לגבי הפוטנציאל להיות אנבידיה הבאה, סיוה מתרחבת בתחום הבינה המלאכותית ומשלבת חיישנים וירטואלים מבוססי AI

רן קידר |
נושאים בכתבה Ceva

חברת הטכנולוגיה הישראלית סיוה (Ceva)Ceva Inc. -1.03% , המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירים חכמים, ממשיכה להרחיב את נוכחותה בתחום הבינה המלאכותית ומכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Elliptic Labs הנורבגית, מהמובילות בעולם בתחום החיישנים הווירטואליים מבוססי AI.

במסגרת שיתוף הפעולה ישולבו חיישני התוכנה של Elliptic Labs, שמוטמעים כיום בלמעלה מחצי מיליארד מכשירים,  במעבדי ה-AI החדשים של סיוה מסדרת NeuPro-Nano NPU. השילוב הזה צפוי לאפשר ליצרני מכשירים חכמים לפתח יכולות חישה מתקדמות, זיהוי נוכחות, מחוות, ואינטראקציה טבעית יותר עם המשתמש, תוך שמירה על יעילות אנרגטית גבוהה במיוחד.

לדברי מנכ"לית Elliptic Labs, לאילה דניאלסן, מדובר ב"סינרגיה עוצמתית שמגשימה את חזון ה-Edge AI בקנה מידה רחב". סגן נשיא סיוה, צ׳אד לוסיין, הוסיף כי "השילוב מאפשר ללקוחות להטמיע במהירות יכולות חישה חכמות ולספק מוצרים אינטואיטיביים יותר לכל תחום ה-AIoT".

תחום ה-Edge AI מתייחס למתייחסת לפריסה של אלגוריתמים ומודלים של בינה מלאכותית על גבי התקנים שנמצאים סמוך למקור יצירת הנתונים, כמו חיישנים, מכשירי IoT (האינטרנט של הדברים) או שרתי קצה. גישה זו מאפשרת עיבוד וניתוח של הנתונים בזמן אמת, מבלי להסתמך על תשתיות ענן מרכזיות.

לפני כחודשיים הודיעה סיוה על זכייה במכרז של Nextchip הדרום-קוריאנית, עבור פרויקטים לתעשיית הרכב. Nextchip בחרה בטכנולוגיית ה-AI של סיוה לדור הבא של מערכות עזר מתקדמות לנהיגה (ADAS) שלה.

סיוה היא חברה קטנה במונחים של וול סטריט עם שווי שוק של קצת מתחת ל-500 מיליון דולר, אבל היא פועלת בתחום מעניין עם מודל יחסית חריג - הכנסות מרישוי. חברה אחרת שפועלת כך, אך גדולה ממנה בהרבה היא ARM. סיוה אינה מייצרת שבבים, היא מייצרת עיצובים לשבבים, "מתכונים", אותם היא מוכרת ליצרני שבבים קטנים יותר שיכולים לספק ללקוחות הקצה שבבים בזול יותר מאשר השחקניות הגדולות כמו ברודקום או אינטל. 

מדי שנה מיוצרים כ-2 מיליארד מכשירים ברחבי העולם שמכילים את העיצובים של סיוה, כשהשוק העיקרי שלה הוא תקשורת, כלומר שבבי Wi-Fi, בלוטות', תקשורת סלולרית בכל הדורות (4G, 5G) ועוד, כששם היא שולטת בכ-2 שליש מהשוק. סיוה היא חברה ותיקה שקיימת כבר מעל 20 שנה אבל היא מסתכלת קדימה, כשהדבר הבא לדברי החברה הוא AI בקצה, כלומר במקום שהשאלה שאתם שולחים ל-ChatGPT תישלח לענן, המודל ירוץ על המכשיר שלכם, מה שיהפוך את זמן התגובה למהיר יותר. 

קיראו עוד ב"BizTech"

ולדברי סמנכ"ל הכספים יניב אריאלי במהלך בכנס השנתי של אופנהיימר, הפוטנציאל של החברה בתחום גדול מאוד: "זה שוק של 40 מיליארד מכשירים בשנה, אנחנו יכולים להיות אנבידיה הבאה", הוא אומר. עם זאת, כל קשר בין סיוה לאנבידיה הוא מקרי. שתיהן נמצאות בשוק השבבים ובזה הקשר נגמר.

לדברי אריאלי, לסיוה יש יתרון משמעותי "יש לנו חברה שבונה את עצמה על ריבוי טכנולוגיות וריבוי שווקים. זה משהו ייחודי, יש לנו נתח עולמי מרשים. בגלל שיש לנו את נתחי שוק גדולים יש לנו גם אמינות שאנחנו יכולים להמשיך ולהוסיף ערך. הרווחיות הגולמית שלנו היא קרוב ל-90% כי אין ייצור, והרעיון הוא להתרחב גם דרך רכישות". לסיוה יש כ-400 עובדים, מתוכם 300 עובדי פיתוח. 

החברה לא פתחה את השנה בצורה המיטבית: היא פספסה את צפי האנליסטים להכנסות של 26.5 מיליון דולר ודיווחה רק על 24.2 מיליון דולר, ובתגובה לדוחות המניה צנחה ב-20% ומתחילת השנה היא כבר במינוס 32.1%. שווי השוק של סיבה הוא כ-484 מיליון דולר. 

המתחרות הגדולות של סיוה הם בראש ובראשונה פיתוחים פנימיים של החברות שרוכשות את הטכנולוגיה שלה, אבל היות והתהליך ארוך, הן מעדיפות לרכוש מסיוה. לדברי אריאלי, "אם אתה יצרן טלוויזיה למשל שרוצה להכניס AI למכשירים, ייקח לך זמן כי אתה לא מגיע מהעולם הזה. אנחנו מגיעים משם ולכן לנו זה יותר קל. ויש עוד חברות ענק שיודעות לעשות IP ומשחקות במגרש הזה, כמו גם קיידנס Cadence Design Systems Inc. -0.45%  , סינופסיס Synopsys Inc. -1.26%    , וארם ARM Holdings 0.13%  .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנתרופיק
צילום: טוויטר

אנתרופיק משיקה מודל שיכול לתכנת 30 שעות ברציפות

אנתרופיק משיקה את Claude Sonnet 4.5 עם יכולות קידוד מתקדמות ועבודה רציפה של עד 30 שעות, צעד שמחזק את מעמדה מול OpenAI וגוגל ומבליט את הצורך של חברות להתאים תהליכי עבודה כדי לממש את מלוא הפוטנציאל של ה-AI

אדיר בן עמי |

אנתרופיק השיקה מודל בינה מלאכותית חדש שמיועד לכתוב קוד טוב יותר ולתקופות ארוכות יותר מהגרסאות הקודמות. המודל החדש, Claude Sonnet 4.5, יודע לעבוד באופן עצמאי על משימות קידוד עד 30 שעות רצוף, לעומת שבע שעות בלבד במודל הקודם, Claude Opus 4. זה לא במקרה שההשקה מגיעה שבוע לפני כנס המפתחים השנתי של OpenAI, המתחרה הישירה.


אנתרופיק מובילה בבניית מה שנקרא "סוכני AI" - מודלים שמטפלים במשימות מורכבות בשביל המשתמש, במיוחד בכל מה שקשור לכתיבה ותיקון קוד. החברה, שמוערכת היום ב-183 מיליארד דולר, הגיעה באוגוסט להכנסות שנתיות של 5 מיליארד דולר. חלק גדול מהצמיחה מגיע דווקא מיכולות הקידוד שלה, שמושכות מתכנתים וחברות. ג'ארד קפלן, שותף מייסד וראש צוות המדענים באנתרופיק, אמר שהמודל החדש "חזק יותר כמעט בכל פרמטר" מהמודל העילית האחרון, Opus. החברה עובדת במקביל על גרסה משופרת של Opus, שצפויה לצאת בהמשך השנה. "אנחנו מרויחים מכך שיש לנו שימוש בשני גדלי המודלים", הוא אמר.


התחרות על תשומת הלב של מתכנתים הולכת ומתחזקת. OpenAI וגוגל של אלפאבית גם כן דוחפות קדימה עם יכולות דומות. המודל החדש כולל יכולת משופרת לפעול על המחשב של המשתמש ולבצע פעולות בשבילו, תכונה שאנתרופיק השיקה לראשונה לפני שנה. זה חלק מהמגמה הגדולה יותר של AI שלא רק עונה על שאלות, אלא באמת מבצע משימות מורכבות מתחילה ועד סוף, מה שחוסך לאנשים זמן ומאמץ.


אנתרופיק טוענת שהמודל החדש מתקדם משמעותית גם בענייה לצרכים עסקיים מעשיים, נקודה שהופכת לבעייתית בתעשייה. מחקרים אחרונים מצביעים על כך שבינה מלאכותית לא מספקת תועלת משמעותית לחברות שממהרות לאמץ אותה. אנתרופיק אומרת ש-Sonnet 4.5 מצטיין במיוחד במשימות בתחומים כמו אבטחת סייבר ושירותים פיננסיים. מייק קריגר, מנהל המוצר הראשי של אנתרופיק, אמר שלפני שחברות ירוויחו את מלוא הערך מה-AI "צריכים לקרות כמה דברים". זה כולל שיפור של המודלים עצמם, ו"אנשים שיתאימו את תהליכי העבודה שלהם". הוא הוסיף שצריך גם "רמת שותפות עמוקה יותר בין כמה מהמעבדות המובילות והארגונים האלה".


מה שקריגר בעצם אומר זה שהטכנולוגיה לבד לא מספיקה. אפילו אם המודלים משתפרים, חברות צריכות לשנות את הדרך שהן עובדות כדי באמת למצות את הפוטנציאל. זה לא רק לקנות כלי ולצפות שהוא יפתור הכל - צריך להתאים תהליכים, להכשיר עובדים, ולבנות שיטות עבודה חדשות סביב הכלים האלה.