הנפט האיראני - כל המספרים וגם תרחיש האימים במצב קיצון

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, סוקר את מצב הנפט העולמי בכלל והאירני בפרט
אריה גורן | (5)

מאחר שאירן היא מעצמה של נפט וגז טבעי, והנושא האירני אינו יורד מסדר היום, נסקור בכתבה הבאה את תעשיית הנפט האירנית והשלכותיה על מאזן הנפט העולמי. אירן, מדינה החברה בארגון יצואניות הנפט אופ"ק, נמצאת בין שלוש המדינות הבעלות לעתודות המוכחות הגדולות בעולם של נפט וגז טבעי. אירן היא יצואנית הנפט השנייה בגודלה מבין חברות אופ"ק. ב-2009 הייתה יצואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם אחרי ערב הסעודית ורוסיה. גז טבעי מהווה מקור למחצית מצריכת האנרגיה של אירן. שאר הצריכה מגיעה בעיקר מנפט. היא מוסיפה להפיק גז טבעי מבארות ימיות במפרץ הפרסי ומפתחת שדות גז ימיים נוספים. הגז הוא מרכיב מפתח בתוכניות פיתוח האנרגיה של אירן. לפי Oil and Gas Journal, נכון לינואר 2010, לאירן יש עתודות מוכחות של 137.6 מיליארד חביות נפט - כ-10% מכלל עתודות הנפט המוכחות בעולם. היא מפיקה נפט גולמי מ-40 שדות, 27 מהם יבשתיים ו-13 ימיים. עיקר עתודות הנפט נמצאות באזור הדרומי-מערבי ליד הגבול עם עיראק. הנפט האירני בעל תכולת גופרית בינונית ומשקל סגולי של 28-35 API (דירוג של מעל 31.1 API מוגדר כנפט קל). אירן מייצאת את הנפט שלה בעיקר ליפן, סין, הודו, דרום קוריאה, איטליה, ספרד ויוון. במהלך החודשים האחרונים, ירדה תפוקת הנפט של אירן בעקבות הסנקציות שהטיל האו"ם. לפי הדיווח של ארגון האנרגיה העולמית, אירן הפיקה 3.51 מיליון חביות נפט ביום בחודש אוגוסט האחרון, 3.53 מיליון חביות ביולי ו-3.65 מיליון חביות ביוני השנה. זאת בהשוואה ל-4.08 מיליון חביות ביום בממוצע ב-2010. שני הגורמים העיקריים האחראים לירידה בתפוקת הבארות הינם הפסקת ההשקעות הזרות בתעשיית הנפט האירני. ההערכה היא ששדות הנפט היבשתיים במדינה מאבדים באופן טבעי כ-8% מתפוקתם בכל שנה והשדות הימיים מאבדים כ-11% מתפוקתם בכל שנה. בסך הכל שדות הנפט הישנים של אירן מאבדים באופן טבעי 400-700 אלף חביות ליום מתפוקתם. כדי להתגבר על הירידה בתפוקה הטבעית, יש להשקיע רבות בשיפור התשתיות של בארות הנפט, כולל הזרקת גז טבעי לבארות. לפי The Middle East Economic Digest, היוצא לאור בדובאי, אם תפוקת הנפט האירני תמשיך לצנוח אירן תיאלץ להפוך מיצואנית ליבואנית נפט. בעבר הפיקה אירן כמות גדולה בהרבה של נפט. בשנים 1974-1973 הגיעה התפוקה הממוצעת ל-6.0 מיליון חביות ביום, בכ-60% יותר מתפוקתה הנוכחית (ראה הגרף שלהלן). אולם בעקבות המהפכה האסלאמית בינואר 1979 והמלחמה עם עיראק שנמשכה 8 שנים (1988-1980), ירדה תפוקת הנפט לשפל של 1.38 מיליון חביות ביום ב-1981, ולא עברה את הכמות הממוצעת של 2.4 מיליון חביות ביום במשך כל שנות המלחמה. צריכת הנפט של אירן הייתה 1.81 מיליון חביות ביום במהלך שנת 2009 ו-1.845 מיליון חביות ב-2010, אבל כושר זיקוק הנפט שלה בתשעת בתי הזיקוק שהיא מפעילה, היה 1.47 מיליון חביות ביום בלבד ב-2009. אף על פי שהיא הצליחה להגדיל אותו ב-18% ל-1.74 מיליון חביות ביום ב-2010, היא נאלצת לייבא תזקיקי נפט. ב-2009 לדוגמא ייבאה אירן 130,000 חביות של בנזין בממוצע ביום, שהיוו 80% מייבוא התזקיקים שלה באותה שנה. לאירן יש תכנית להגדיל את כושר זיקוק הנפט שלה ל-3 מיליון חביות ביום כבר ב-2013, אך לנוכח הסנקציות המוטלות עליה, ספק רב אם היא תצליח במשימתה. בדצמבר 2009 צימצמה אירן את מכסת הבנזין המסובסד לצרכנים פרטיים העולה כ-0.10 דולר לליטר, מ-100 ליטר לחודש ל-80 ליטר לצרכן לחודש. בהמשך לכך התנהל דיון אם להוסיף ולהקטין את הכמות המסובסדת ל-60 ליטר לצרכן לחודש, ואף ייתכן שהדבר אכן קרה. לרכבים מסחריים ולרכבים של הממשל האירני למשל יש מכסה מיוחדת. ייצוא הנפט של אירן עמד על כ-2.2 מיליון חביות ביום ב-2010, והיווה כ-2.5% מצריכת הנפט העולמית באותה שנה. קצת יותר מייצוא הנפט של לוב לפני המהפכה (אגב הייצוא של לוב הופסק כמעט לחלוטין בזמן הקרבות). כך שהפסקת ייצוא הנפט מזו הראשונה במצב של עימות צבאי, אינה אמורה להשפיע משמעותית על אספקת הנפט העולמית ועל מחירו. אולם הסכנה האמיתית היא מפני פגיעה של האירנים באספקת הנפט במדינות המפרץ העוברת במיצרי הורמוז. החלק הארי של ייצוא הנפט מהמפרץ (כ-90%) עובר דרך המייצרים המפרידים בין עומאן, איחוד האמירויות ואירן, והמובילים למפרץ עומאן ולים הערבי. במייצרים אלו עוברים מיד יום כ-17 מיליון חביות נפט, שהם כ-20% מהצריכה העולמית. אם תיפגע אספקת הנפט העוברת במייצרי הורמוז, ירקיע מחיר הנפט לרמות שלא ידענו בעבר. שוק הסחורות בשבוע האחרון במהלך שבוע שעבר, נרשמו ירידות במסחר כמעט כל הסחורות. מדד הסחורות הרציף CCI של Reuters CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, ירד בסיכום שבועי ב-1.1%. מדד CCI נמוך כיום ב-12.4% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל השנה. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים. איך משקיעים בנפט? בארץ נסחרות תעודות הסל הבאות על הנפט: "תכלית נפט" ו"קסם נפט". תעודת הסל "תכלית נפט", השיגה תשואה של 28.4% מתחילת השנה. תעודת הסל "קסם נפט" השיגה תשואה של 24.9% מתחילת השנה. באמצעות חשבון ב- ATRADE אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בנפט טקסני ובנפט מסוג ברנט בשני הכיוונים: קנייה ומכירה. קרנות סל בארצות הברית קרן הסל הסחירה ביותר לנפט והפופלרית מאוד, United States Oil, נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול USO ודמי הניהול הם 0.40% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו. קרן הסל שורט לנפט PowerShares DB Crude Oil Short ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SZO והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט ירד, דמי הניהול הם 0.75% לשנה. קרן הסל הממונפת לנפט, ProShares Ultra DJ-UBS Crude Oil, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול UCO. התשואה של קרן סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר הנפט. היא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט יעלה ושואף למנף את רווחיו. דמי הניהול הם 0.95% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו. * הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של נפט או כל סחורה, תעודת סל או קרן נאמנות כלשהי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ירון 07/11/2011 17:11
    הגב לתגובה זו
    מה קורה רק יורדת אתה רואה את הסוף? דרך אגב החורף התחיל בארצות הברית
  • 4.
    לשגר טילים בליסטיים על בארות הנפט (ל"ת)
    נסים 07/11/2011 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סיקור מרתק! תודה! (ל"ת)
    מוטי 07/11/2011 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שרון 07/11/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
    זה ביזיון המצב הקיים
  • 1.
    מעניין ביותר, תודה אריה (ל"ת)
    אייל 07/11/2011 11:28
    הגב לתגובה זו
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.