הנפט האיראני - כל המספרים וגם תרחיש האימים במצב קיצון
מאחר שאירן היא מעצמה של נפט וגז טבעי, והנושא האירני אינו יורד מסדר היום, נסקור בכתבה הבאה את תעשיית הנפט האירנית והשלכותיה על מאזן הנפט העולמי.
אירן, מדינה החברה בארגון יצואניות הנפט אופ"ק, נמצאת בין שלוש המדינות הבעלות לעתודות המוכחות הגדולות בעולם של נפט וגז טבעי. אירן היא יצואנית הנפט השנייה בגודלה מבין חברות אופ"ק. ב-2009 הייתה יצואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם אחרי ערב הסעודית ורוסיה.
גז טבעי מהווה מקור למחצית מצריכת האנרגיה של אירן. שאר הצריכה מגיעה בעיקר מנפט. היא מוסיפה להפיק גז טבעי מבארות ימיות במפרץ הפרסי ומפתחת שדות גז ימיים נוספים. הגז הוא מרכיב מפתח בתוכניות פיתוח האנרגיה של אירן.
לפי Oil and Gas Journal, נכון לינואר 2010, לאירן יש עתודות מוכחות של 137.6 מיליארד חביות נפט - כ-10% מכלל עתודות הנפט המוכחות בעולם. היא מפיקה נפט גולמי מ-40 שדות, 27 מהם יבשתיים ו-13 ימיים. עיקר עתודות הנפט נמצאות באזור הדרומי-מערבי ליד הגבול עם עיראק. הנפט האירני בעל תכולת גופרית בינונית ומשקל סגולי של 28-35 API (דירוג של מעל 31.1 API מוגדר כנפט קל). אירן מייצאת את הנפט שלה בעיקר ליפן, סין, הודו, דרום קוריאה, איטליה, ספרד ויוון.
במהלך החודשים האחרונים, ירדה תפוקת הנפט של אירן בעקבות הסנקציות שהטיל האו"ם. לפי הדיווח של ארגון האנרגיה העולמית, אירן הפיקה 3.51 מיליון חביות נפט ביום בחודש אוגוסט האחרון, 3.53 מיליון חביות ביולי ו-3.65 מיליון חביות ביוני השנה. זאת בהשוואה ל-4.08 מיליון חביות ביום בממוצע ב-2010. שני הגורמים העיקריים האחראים לירידה בתפוקת הבארות הינם הפסקת ההשקעות הזרות בתעשיית הנפט האירני. ההערכה היא ששדות הנפט היבשתיים במדינה מאבדים באופן טבעי כ-8% מתפוקתם בכל שנה והשדות הימיים מאבדים כ-11% מתפוקתם בכל שנה. בסך הכל שדות הנפט הישנים של אירן מאבדים באופן טבעי 400-700 אלף חביות ליום מתפוקתם.
כדי להתגבר על הירידה בתפוקה הטבעית, יש להשקיע רבות בשיפור התשתיות של בארות הנפט, כולל הזרקת גז טבעי לבארות. לפי The Middle East Economic Digest, היוצא לאור בדובאי, אם תפוקת הנפט האירני תמשיך לצנוח אירן תיאלץ להפוך מיצואנית ליבואנית נפט.
בעבר הפיקה אירן כמות גדולה בהרבה של נפט. בשנים 1974-1973 הגיעה התפוקה הממוצעת ל-6.0 מיליון חביות ביום, בכ-60% יותר מתפוקתה הנוכחית (ראה הגרף שלהלן). אולם בעקבות המהפכה האסלאמית בינואר 1979 והמלחמה עם עיראק שנמשכה 8 שנים (1988-1980), ירדה תפוקת הנפט לשפל של 1.38 מיליון חביות ביום ב-1981, ולא עברה את הכמות הממוצעת של 2.4 מיליון חביות ביום במשך כל שנות המלחמה.
צריכת הנפט של אירן הייתה 1.81 מיליון חביות ביום במהלך שנת 2009 ו-1.845 מיליון חביות ב-2010, אבל כושר זיקוק הנפט שלה בתשעת בתי הזיקוק שהיא מפעילה, היה 1.47 מיליון חביות ביום בלבד ב-2009. אף על פי שהיא הצליחה להגדיל אותו ב-18% ל-1.74 מיליון חביות ביום ב-2010, היא נאלצת לייבא תזקיקי נפט. ב-2009 לדוגמא ייבאה אירן 130,000 חביות של בנזין בממוצע ביום, שהיוו 80% מייבוא התזקיקים שלה באותה שנה. לאירן יש תכנית להגדיל את כושר זיקוק הנפט שלה ל-3 מיליון חביות ביום כבר ב-2013, אך לנוכח הסנקציות המוטלות עליה, ספק רב אם היא תצליח במשימתה.
בדצמבר 2009 צימצמה אירן את מכסת הבנזין המסובסד לצרכנים פרטיים העולה כ-0.10 דולר לליטר, מ-100 ליטר לחודש ל-80 ליטר לצרכן לחודש. בהמשך לכך התנהל דיון אם להוסיף ולהקטין את הכמות המסובסדת ל-60 ליטר לצרכן לחודש, ואף ייתכן שהדבר אכן קרה. לרכבים מסחריים ולרכבים של הממשל האירני למשל יש מכסה מיוחדת.
ייצוא הנפט של אירן עמד על כ-2.2 מיליון חביות ביום ב-2010, והיווה כ-2.5% מצריכת הנפט העולמית באותה שנה. קצת יותר מייצוא הנפט של לוב לפני המהפכה (אגב הייצוא של לוב הופסק כמעט לחלוטין בזמן הקרבות). כך שהפסקת ייצוא הנפט מזו הראשונה במצב של עימות צבאי, אינה אמורה להשפיע משמעותית על אספקת הנפט העולמית ועל מחירו.
אולם הסכנה האמיתית היא מפני פגיעה של האירנים באספקת הנפט במדינות המפרץ העוברת במיצרי הורמוז. החלק הארי של ייצוא הנפט מהמפרץ (כ-90%) עובר דרך המייצרים המפרידים בין עומאן, איחוד האמירויות ואירן, והמובילים למפרץ עומאן ולים הערבי. במייצרים אלו עוברים מיד יום כ-17 מיליון חביות נפט, שהם כ-20% מהצריכה העולמית. אם תיפגע אספקת הנפט העוברת במייצרי הורמוז, ירקיע מחיר הנפט לרמות שלא ידענו בעבר.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במהלך שבוע שעבר, נרשמו ירידות במסחר כמעט כל הסחורות. מדד הסחורות הרציף CCI של Reuters CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, ירד בסיכום שבועי ב-1.1%. מדד CCI נמוך כיום ב-12.4% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל השנה. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים בנפט?
בארץ נסחרות תעודות הסל הבאות על הנפט: "תכלית נפט" ו"קסם נפט". תעודת הסל "תכלית נפט", השיגה תשואה של 28.4% מתחילת השנה. תעודת הסל "קסם נפט" השיגה תשואה של 24.9% מתחילת השנה. באמצעות חשבון ב- ATRADE אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בנפט טקסני ובנפט מסוג ברנט בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.
קרנות סל בארצות הברית
קרן הסל הסחירה ביותר לנפט והפופלרית מאוד, United States Oil, נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול USO ודמי הניהול הם 0.40% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.
קרן הסל שורט לנפט PowerShares DB Crude Oil Short ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SZO והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט ירד, דמי הניהול הם 0.75% לשנה.
קרן הסל הממונפת לנפט, ProShares Ultra DJ-UBS Crude Oil, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול UCO. התשואה של קרן סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר הנפט. היא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט יעלה ושואף למנף את רווחיו. דמי הניהול הם 0.95% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.
* הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של נפט או כל סחורה, תעודת סל או קרן נאמנות כלשהי.
- 5.ירון 07/11/2011 17:11הגב לתגובה זומה קורה רק יורדת אתה רואה את הסוף? דרך אגב החורף התחיל בארצות הברית
- 4.לשגר טילים בליסטיים על בארות הנפט (ל"ת)נסים 07/11/2011 12:22הגב לתגובה זו
- 3.סיקור מרתק! תודה! (ל"ת)מוטי 07/11/2011 12:18הגב לתגובה זו
- 2.שרון 07/11/2011 11:57הגב לתגובה זוזה ביזיון המצב הקיים
- 1.מעניין ביותר, תודה אריה (ל"ת)אייל 07/11/2011 11:28הגב לתגובה זו

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.