הנכס נרשם על שם האחות - אז איך ילדיו של המנוח קיבלו אותו בכל זאת?
זכות במקרקעין קיימת באחד המצבים הבאים: בעלות; חכירה של יותר מ-25 שנה (בין אם בדין ובין אם ביושר); הרשאה להשתמש במקרקעין שניתן לראות בה מבחינת תוכנה כאילו היא מתן בעלות או חכירה לתקופת ההרשאה; כשמדובר ברמ"י - אפילו אם ניתנה ההרשאה לתקופה הקצרה מ- 25 שנה.
במקרה שהוכרע באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה תל אביב, נדרשה הכרעה בשאלה מורכבת יותר, בקשר לזכויות בנכס. בית המשפט קיבל תביעה שהגישו ארבעה אחים נגד האחות של אביהם. האחים טענו בתביעה כי הבית שבו הם גרים, שנמצא באור יהודה, היה שייך לאביהם המנוח - אף שהוא רשום על שמה של הנתבעת. מנגד, הנתבעת טענה כי הזכויות בנכס שייכות לה, שכן היא שילמה עבור רכישת הקרקע. השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קבעה כי הזכויות שייכות לאחים על בסיס הראיות שהוצגו בפניה, בהן תצהיר שעליו חתמה הדודה, שבו העבירה את הזכויות על הנכס לאב. האב המנוח נפטר כבר ב-2016, והותיר אחריו צוואה שבה ציווה להוריש את רכושו לארבעת ילדיו.
ב-1974 נהג המנוח ברכבו ועבר תאונת דרכים קשה, שבה נהרג אביו. ב-1978 התקיים מכרז של מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל) לרכישת הקרקע שעליה בנוי הבית, ואחותו של האב, הנתבעת, זכתה בו ושילמה את התמורה. ב-1996 חתמה הנתבעת בפני נוטריון על תצהיר שלפיו היא מעבירה לאחיה (אביהם של התובעים) את כל זכויותיה וחובותיה בבית.
המנוח ומשפחתו עברו לגור בבית ב-2002. לפני כן לא גר אף אחד בנכס בעקבות הליכי בנייה שהתמשכו לאורך שנים. ב-2014 וב-2018 שילם אחד מהתובעים את החובות עבור דמי החכירה של הנתבעת לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
- נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האחים טענו בתביעה שהגישו כי הקרקע נרכשה על ידי אביהם ושהוא זה שבנה את הבית. לטענתם, עקב קשיים כלכליים האב החליט לרשום את הקרקע על שם הנתבעת. לדבריהם, לאחר מות האב הם פנו אליה כדי שזו תעביר את הנכס על שמם, אך היא סירבה לשתף פעולה עם בקשתם.
לטענת הנתבעת, בהתאם לרישוב בטאבו הבית בבעלותה ויש להורות לתובעים לפנותו ולשלם לה דמי שימוש ראויים. היא הדגישה כי היא זו שזכתה במכרז על הקרקע, ושכל התמורה שולמה על ידה. עוד לדבריה, היא חתמה על התצהיר מכיוון שהיא רצתה להעביר את הבית במתנה לאחיה בתמורה לכיסוי חובותיה והשקעותיה בגין הנכס, אך המנוח לא הסדיר את החובות הנ"ל, ומעולם לא נחתם ביניהם הסכם כלשהו בנושא הזה.
השופטת אילוטוביץ' סגל ציינה בפסק הדין שפרסמה כי משיחה מוקלטת שהתרחשה ב-2018 בין אחד האחים לבין הדודה, לפני שפרץ הסכסוך בין הצדדים, עולה כי הנתבעת הודתה באופן מפורש כי יש לרשום את הנכס על שמם של התובעים. היא גם ציינה בשיחה כי לצורך העברת הזכויות, לא היה צורך בתשלום כלשהו מצד המנוח.
- מחצי מיליון שקל ל-172 אלף: חובות נכה צה"ל הופחתו
- בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
עוד כתבה השופטת כי הנתבעת לא הכחישה את חתימתה על התצהיר שנערך בפני הנוטריון, והציגה שלוש גרסאות חלופיות סותרות לגבי נסיבות חתימת התצהיר - שכולן התגלו כלא מהימנות.
בנוסף, השופטת התרשמה כי בשל מצבו הנפשי המורכב של המנוח, שנבע מהתאונה, לצד מצבו הכלכלי הקשה, לא הוסדר הרישום על הבית במהלך חייו - ולכן נעשתה העסקה על שמה של הנתבעת. כמו כן, מ-2000, וייתכן שאף לפני כן, פעל המנוח כאילו הוא הבעלים של הבית, ובין היתר ביצע בו את עבודות הגמר, גר בנכס עם משפחתו ואף פנה לעורך דין בנוגע להסדרת רישום הזכויות.
השופטת ציינה כי נראה שאחיותיו של המנוח סייעו לו ברכישת הקרקע, שכן באותו זמן הוא היה שרוי בחובות כבדים. ואולם אין שום הוכחה לכך שהנתבעת היתה יכולת כלכלית לממן את העלויות של בניית הבית. בשורה התחתונה, קבעה השופטת כי האחים הוכיחו שהבית נקנה עבור אביהם, וכי הרישום לא משקף את מצב הזכויות. לאור הדברים הנ"ל, נקבע כי הזכויות בבית שייכות לתובעים. הנתבעת חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 שקל.
במקרה אחר, סבתא העבירה את הדירה שלה לנכד כמתנה, אך אחד הילדים שלה סבר כי המתנה לא כשרה. הוא הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בדרישה לקבוע כי ההסכם אינו בתוקף, מכיוון שהסבתא לא ידעה על מה היא חותמת. התובע טען כי חתימת אמו על החוזה אינה שלה והיא זויפה. עוד טען כי בזמן החתימה על ההסכם, אמו לא היתה כשירה. בית המשפט קבע שהמנוחה היא אמנם זו שחתמה על ההסכם, אך לחתימה אין תוקף מכיוון שהיא סבלה מאלצהיימר מתקדם. המקרה הזה הגיע לבית המשפט, אבל יש כמובן מקרים רבים שלא מגיעים לשם מסיבות שונות. יש מקרים רבים שבהן הילדים והנכדים מנצלים מצבים של הסבא-סבתא לשינוי בניסוח צוואות. הילדים והנכדים האחרים לא יכולים להוכיח באופן ברור כי מדובר בניצול. מעבר לכך, חלק מהמשפחה ולעתים קרובות כל המשפחה, לא רוצה להיכנס לעניינים האלה. גם במקרה האמור - מתוך שלושה ילדים, רק אחד ערער על הסכם המתנה, שני הילדים האחרים לא היו צד לדיון.
בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי עבודות שירות על תושב המרכז שהפעיל במשך שנים מסעדה ללא דיווח לרשויות המס בגלילות, העלים הכנסות של יותר מ-2 מיליון שקל, ולא ניהל כלל ספרי חשבונות. השופטת ציפורה גילוני קיבלה את הסדר הטיעון שנחתם עמו, תוך התחשבות
בנסיבותיו האישיות הקשות ובעובדה שהוא הודה ופעל להסדיר את המחדלים
המסעדה “בגט על הדרך”, שפעלה במשך שנים ליד מחלף גלילות, נראתה כלפי חוץ כמו עסק משפחתי קטן שמשרת נהגים וחיילים בדרכם לצפון. אלא שמתברר כי מאחורי דלפק הכריכים הסתתר עסק לא מדווח, שהכניס לבעליו יותר מ-2 מיליון שקל, מבלי שאלה דווחו לפקיד השומה או נרשמו בספרי החשבונות. כך עולה מגזר הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק שבו הורשע בעל המסעדה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.
לפי הכרעת הדין, האיש, שנעזר באשתו ובבני משפחתו, הפעיל במשך כמה שנים את המסעדה מבלי להודיע לפקיד השומה על פתיחת העסק, כנדרש לפי סעיף 134 לפקודת מס הכנסה. הוא גבה תשלומים במזומן בלבד, לא ניהל פנקסי חשבונות, לא הנפיק חשבוניות או קבלות, ולא תיעד את ההכנסות בשום דרך. “הנאשם גבה מלקוחותיו תשלום במזומן בלבד... ולא רשם את התקבולים בשוברי קבלה או בספר פדיון”, נכתב בגזר הדין. על פי העובדות שצוינו בכתב האישום, מדובר בהכנסות שהצטברו כאמור לסכום של לא פחות מ-2 מיליון שקל, שלא דווח כלל לרשויות המס עד לפתיחת החקירה נגדו.
בדיון שהתקיים ב-14 ביולי 2025, לאחר שהנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום, הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון שלפיו ייגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל. השופטת ציפורה גילוני (גז) קיבלה את ההסדר ואימצה אותו במלואו, כשהיא מציינת כי מדובר בהסדר סביר ומאוזן בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.
באת כוחה של המדינה, עו"ד יפעת גדנקן מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הסבירה כי הנאשם “הקים עסק מתחת לרדאר”, אך הדגישה כי הוסכם על עונש מתון יחסית, מתוך התחשבות בעברו הנקי ובמאמציו להסיר את המחדלים. לדבריה, "מדובר בהסדר ראוי והולם שנתן ביטוי לכלל השיקולים בתיק בשים לב בעיקר לעברו הנקי של הנאשם ומאמציו להסרת המחדל". עוד היא הוסיפה כי אף שהעונש חורג כלפי מטה ממתחם הענישה המקובל בעבירות דומות, הרי שהמקרה הנדון מצדיק זאת בשל הנסיבות האישיות החריגות.
- העלים מס וברח מהארץ - אחרי מעקב, אותר והוסגר לארץ
- "הרב והמרוקאית": 18 חודשי מאסר למיסטיקנית שהסתירה מיליונים בחשבונות חברים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, באי כוחו של הנאשם, עורכי הדין הילה תירוש ואלעד רן, ביקשו אף הם מבית המשפט לכבד את ההסדר. הם הדגישו כי מדובר באדם חסר השכלה, המוכר לשירותי הרווחה, שעשה מאמצים רבים להסדיר את ענייניו מול רשות המסים. “מדובר בנאשם חסר השכלה אשר הסיר את מחדלי כתב האישום, והיום העסק פועל באופן תקין באמצעות רואה חשבון,” אמרה באת כוחו. הסנגורים תיארו בפני בית המשפט תמונה קשה של חיי מצוקה - כלכלית ובריאותית. לדבריהם, הנאשם ומשפחתו מתגוררים בדירת עמידר ומתמודדים במשך שנים עם “מלחמת הישרדות יומיומית”, כשהמסעדה מהווה את מקור הפרנסה היחיד שלהם. “מדובר במצב כלכלי ובריאותי קשה במיוחד... העסק נשוא כתב האישום הוא מקור פרנסתם היחיד", נכתב בטיעוני ההגנה. הסנגורים אף טענו כי, “לו הנאשם היה מקיים את הדין במועד - לא היה עליו לשלם מס כלל”, שכן מדובר בעסק קטן שהיה עשוי ליהנות מהקלות מס שונות אילו נוהל כדין. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט לפני גזירת הדין, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והבטיח “שלא יחזור עליהם עוד”.
יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
פסק הדין מתייחס לפרסומים של נתניהו הבן בטוויטר, בתקופה שלאחר חקירת חפץ במסגרת תיקי 1000, 2000 ו-4000. השופט קבע כי חופש הביטוי אינו גובר על זכותו של אדם לפרטיות - בייחוד כשקיים צו איסור פרסום מפורש. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "פרסומיו של הנתבע כללו מידע
אישי ורגיש, שהתובע לא הסכים לחשיפתו, ולכך מצטרף ההיבט החמור של הפרת צו שיפוטי"
בית משפט השלום בנתניה פסק כי בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יאיר, ישלם פיצויים בסכום כולל של 60 אלף שקל לניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של ראש הממשלה וראש מערך ההסברה הלאומי, בגין פגיעה בפרטיותו והפרת צו איסור פרסום שניתן בעניינו. פסק הדין מתייחס לשורת פרסומים שביצע נתניהו הבן ברשת החברתית טוויטר (כיום X), בתקופה שלאחר חקירתו של חפץ במסגרת תיקי 1000, 2000 ו-4000, שבהמשך אף חתם על הסכם של עד מדינה והעיד נגד ראש הממשלה.
חפץ היה במשך שנים אחד מאנשי סודו הקרובים של ראש הממשלה נתניהו, ושימש בתפקידים בכירים במערך התקשורת שלו. מעמדו השתנה באופן דרמטי כשנעצר בפברואר 2018, במסגרת חקירות תיקי האלפים, שבהן נבדקו חשדות לשוחד, מרמה והפרת אמונים נגד נתניהו. מעצרו נמשך כשבועיים, ובמהלכו הופעל עליו לחץ כבד לשתף פעולה עם גורמי החקירה.
חפץ חתם בסופו של דבר על הסכם עד מדינה, והסכים למסור למשטרה עדויות מפלילות בנוגע להתנהלותם של נתניהו ובני משפחתו. חלק מהמידע שהוא מסר התייחס לאופן שבו הופעל לחץ על גורמים בתקשורת לסקר באופן אוהד את נתניהו, וליחסים בין גורמים פוליטיים לבין בעלי הון.
יאיר נתניהו טען שרק שיתף פרסומים של עיתונאים ופוליטיקאים אחרים
הוא טען כי הפרסומים של יאיר נתניהו מהווים פגיעה חמורה בפרטיותו, בייחוד לאור העובדה שמדובר במידע אישי ורגיש שנכלל בצו איסור פרסום מפורש. לטענתו, נתניהו הבן בחר לפרסם את הפרטים מתוך כוונה לפגוע בו אישית, ולערער את אמינותו כעד מדינה.
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- "פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע": יאיר נתניהו ישלם 160 אלף לדנה כשדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, יאיר נתניהו טען כי לא עבר עבירה כלשהי, וכי הפרסומים שביצע נועדו להציג ביקורת על הליך חקירתו של חפץ ולא על חייו האישיים. עוד טען כי לא הוא זה שחשף לראשונה את המידע, אלא רק שיתף פרסומים קיימים של עיתונאים ופוליטיקאים אחרים. לטענתו, חופש הביטוי מאפשר לו להתבטא בנושא שחשוב לציבור.
