מתי אתם זכאים לקבל את החיסכון הפנסיוני של ההורים-סבים?
לאן הולכים כספי החיסכון בפנסיה כשהחוסך נפטר? מה קובע לאן ילכו הכספים של הנפטר - הצוואה, חוק הירושה או רישום מוטבים על חסכונות ספציפיים?
עו"ד דניאל פרידנברג שותף במשרד הופמן פרידנברג בשיחה עם ביזפורטל על החשיבות של צוואה ועדכון המוטבים בחסכונות.
חוק הירושה לעומת צוואה
ברוב המקרים לא מעדכנים את המוטבים במהלך החיים והם לא מעודכנים למצב שהיה בתחילת הקמת הקרן או הקופה. וכך נוצר מצב שהורים זכאים לכסף ולא ילדים; או גרושה ולא האלמנה.
מה אומר חוק הירושה?
"חוק הירושה פוגש אותנו אחרי פטירה, החוק קובע בפשטות שהעיזבון של כל מה שנשאר מתחלק בין בת הזוג לבין הילדים חצי חצי. מה נעשה שיש דירה שרשומה 50% על הגבר והאישה כל אחד ונניח שהגבר הולך לבית עולמו, מחצית הנותרת מתחלקת בין הילדים לאלמנה וכך יוצא שהאלמנה מחזיקה 75% מהדירה והילדים ב-25%.
"אם הילדים מעל גיל 18 הם יכולים להגיד לאמא שהם מוותרים ומסתלקים לטובתה כאילו לא ירשו והכל עובר אליה. אם הם קטינים לא ניתן לעשות זאת כיוון שבית המשפט אמון על רכושם של הקטינים ובית המשפט לא יאשר זאת עד גיל 18, ולכן אם האלמנה תרצה לעשות משהו עם הדירה הכל צריך אישור בית משפט. ואף בנק לא ייתן משכנתא במצב של קטינים מעורבים בדירה".
מה קורה במצב של זוגיות שנייה?
"החוק לא מבדיל בין זוגיות שניה. מבחינת החוק עושים הקפאה על המצב הקיים במצב הפטירה והאישה יורשת חצי. גם לא משנה אם נשואים או ידועים בציבור. מתי זה מייצר מורכבות כאשר נפטר בן הזוג מוריש הכל לאלמנה והאמא קושרת את גורלה עם אחר ולא עורכת צוואה והיא הולכת לבית עולמה ולמרות שאת הכל קיבלה בירושה, בן הזוג שיהיה במועד הפטירה ירש מחצית מהרכוש. גם אם נעשה הסכם ממון זה לא קשור לחוק הירושה. ולכן מחצית מהרכוש יעבור אליו ומחצית לילדים".
- רכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו ריבית והצמדה
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה עם כספי פנסיה לאן הכספים האלה הולכים במצב של ירושה?
"חוק הירושה מאוד ספיצפי בנקודה הזו לפי סעיף 149 כספים שמגיעים מזכות ביטוחית, אלו זכויות שמוחרגות באופן מובהק מחוק הירושה. אי אפשר לכתוב עליהם שום דבר בצוואה והחוק נחרץ. הדרך להתמודד עם זכויות פנסיוניות זה עם מינוי מוטבים. ולכן יש הרבה מקרים של התנגשויות בין הדברים. אם אדם כותב את שם בן או בת הזוג וממנה אותו כמוטב גם אם הם נפרדים לאחר מכן במצב של פטירה הכסף ילך למוטבים שכתובים למרות שידוע שהתגרשו. אותה טעות היסטורית תעלה ביוקר.
"גם אם תהיה צוואה מפורשת וזה לא מעודכן בפנסיה עדיין המוטב שכתוב בביטוח יקבל את הזכויות הפנסיוניות.
"מקרה שנתקלתי, אדם שהתחיל לעבוד במקום עבודה והיה נשוי ורשם במוטבים אישתי רחל, לימים הוא התגרש ממנה במאבקים משפטיים קיצוניים, והם נפרדו בפסקי דין דרמטיים. לאחר מכן נישא בשנית וכאשר הלך לבית עולמו ופתחו את התיק הפנסיוני התחיל מאבק משפטי בין האישה הראשונה לשנייה. ונשאלת השאלה האם נותנים משקל למילה אישתי או למילה רחל. הפסיקה חלוקה בנקודה הזו במקרה הזה בסוף התפשרו וחלקו חצי חצי".
גם הרבה חברה צעירים כותבים את ההורים והאחים בזכויות לפנסיה ולאחר מכן מתחתנים ולא משנים את המוטבים - מה עושים בכדי להימנע ממקרים מסוג זה?
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
"הפתרון הוא באמצעות עדכון מוטבים מהיום הראשון – יורשי עפ"י חוק. אם לא יהיה נשוי המוטבים הם ההורים, אם נשוי זאת תהיה האלמנה. ואם כותבים שמית מי המוטבים תדעו שזה נעול. צריך לשנות את שם המוטבים. עדכון המוטבים עצמם כלומר לפנות לקרן הפנסיה ולעדכן את המוטבים כדי שיהיה ברור מיהם המוטבים העדכניים, זה מונגש וקל ואין צורך בעו"ד וזה שווה הרבה מאוד"
לאור אירועי שבעה באוקטובר האם החוק הירושה הנוכחי שמשאיר חלק מהרכוש אצל הילדים הוא לא תמוה ופוגע באותה אלמנה וילדים ברגעים הקשים?
"נכון שבמקרים שאתה מתאר נוצרת פגיעה באלמנה והירושה שניתנת לקטינים והיא מונעת ממנה להתקדם ולדאוג להם כאשר היא רוצה לשפר את תנאי הדיור וזה יכול להוות מכשול. מצד שני זה חוק כללי לכולם והוא לא יכול לדאוג לכל מקרה ומקרה. והחוק צריך לאזן בין אינטרס של האלמנה והילדים והאיזון הוא חצי חצי. נכון שזה טוב ויפה במציאות תיאורטית שהכל הרמוני אבל במציאות שאנחנו חיים היא יותר קיצונית וזה דורש פתרונות יותר יצירתיים".
ומה אומר חוק הירושה במצב של חברות ובעלי מניות בראיון המלא:
- 1.ירון אופק 12/08/2024 20:13הגב לתגובה זוהיי , תודה על הסקירה, למיטב יידעתי יש הבחנה בין קרן פנסיה לשאר המוצרים הפנסיוניים. קרן פנסיה מחולקת לאחר המוות, 60% - לבת הזוג, ו 40% מחולקים בין הילדים -עד גיל 21. שאר המוצרים לפי מוטבים. לא שמעתי שהדברים נאמרו בראיון. אשמח להברות
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
