היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה הודיעה כי היא מאשרת לשר המשפטים יריב לוין ייצוג נפרד בעתירות העוסקות בתיקון לחוק יסוד השפיטה בעניין עילת הסבירות.

 

בהמשך לבקשתו של שר המשפטים, הודיעה לו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי "נוכח פערי העמדות המסתמנים ביחס לעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, הממשלה תוכל להסתייע בייצוג נפרד בעתירות אלה".

 

כידוע שר לא יכול לקחת ייצוג נפרד בעתירות בבית המשפט העליון ללא אישורה של היועצת המשפטית לממשלה. במקרה הנוכחי מסבירה מיארה כי החלטתה לאשר את הייצוג לשר המשפטים נובעת מכך שמדובר באירוע חריג נוכח העובדה שהעתירות עוסקות בסוגיות חוקתיות משטריות תקדימיות ורגישות במיוחד, אשר ייבחנו על ידי הרכב מלא של בית המשפט העליון.

ראש בראש

• קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
• ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שר המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה צילום נתן וייל ואבי אוחיון לעמ 

כזכור היועצת המשפטית לממשלה הציגה עמדה מנוגדת בתכלית לעמדת הממשלה, לדעתה  מדובר בחוק שיוצר "פגיעה אנושה במערכת החיסונית של הממשלה מפני החלטות  שרירותיות - פגיעה רב מערכתית". כזכור החוק לצמצום עילת הסבירות הוא בעצם תיקון לחוק יסוד השפיטה, מדובר בחוק יסוד ועד כה העליון בשבתו כבג"צ לא פסל מעולם חוק יסוד. הדיון בעתירה ייערך לקראת סוף חודש ספטמבר.

"חור שחור"

בהרב מיארה תקפה קשות את החוק לצמצום עילת הסבירות שאושר בכנסת בחודש שעבר ואמרה כי "נזקו של החוק רחב מהפגיעה הישירה הנובעת ממינוי אדם שאינו  ראוי לתפקיד בכיר או מפיטוריו של שומר סף שביצע את תפקידו". לדבריה במקרים בהם תהיה "התנהלות מפלה או בלתי אחראית של הממשלה בתקופת בחירות; או מינויים ופיטורים של שומרי סף וראשי מערכות. ההצעה יוצרת "חור שחור" נורמטיבי. מעין "מתחם חסינות".   

 

היועצת תקפה ואמרה כי "ביטול חובת הסבירות של הממשלה ושריה עלול להביא לכך שכל החלטה  של שומר סף בה הוא עמד על דעתו המקצועית מול הדרג הנבחר תהיה גם ההחלטה האחרונה שלו.  מדובר פגיעה אנושה במערכת החיסונית של הממשלה מפני החלטות  שרירותיות - פגיעה רב מערכתית".

 

היועצת המשפטית אמרה גם כי "כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות הפרט והתעלמות  משלטון החוק.   הוא סולל את הדרך להשחתת מידות השירות הציבורי".

 

היועצת ציינה כי "הקושי היסודי הוא כי בישראל אין מערכת בלמים ואיזונים מספקת  המובנית בחוק.  במצב הזה, אפשרותה של מערכת המשפט למנוע פגיעה בזכויות הפרט  או להגן מפני ניצול לרעה של הכוח השלטוני מבוססת על מה שאכנה – "ערובות מוסדיות".

• תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
• האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית

 

מיארה הוסיפה "דוגמא מובהקת לערובות המוסדיות, הן עילות הביקורת השיפוטית,  שהתפתחו בפסיקה.  קושי שורשי נוסף נעוץ בקלות הרבה שבה ניתן לבצע שינויים משטריים.   תוך פרק זמן קצר ניתן לבטל את הערובות המוסדיות, וליטול ממערכת  המשפט את הכלים המאפשרים לה לבצע את עבודתה. זוהי התפיסה שהצגנו בכנסת ביחס לביטול עילת העדר הסבירות.  פעולה בסבירות היא חובה בסיסית של השלטון במערכת יחסיו עם  הפרט.  חובתו של השלטון לפעול בסבירות היא ערובה מרכזית לשמירה על  שלטון החוק וההגינות השלטונית. החוק לא מציג ערובה חלופית, ולא נותן מענה כלשהו לשורה  של סוגיות רגישות בפעילות הרשות המבצעת".

 

   

עתירה כנגד החוק

כזכור החוק לצמצום עילת הסבירות אושר בחודש שעבר בכנסת ברוב של 64 ללא מתנגדים לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה על החוק. התיקון לחוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט לא יוכל להשתמש בעילת הסבירות על מנת לפסול החלטות מנהליות של הממשלה או של שרים.

 

גופים רבים הגישו עתירה לבג"צ כנגד החוק, בין העותרים: תנועת אומ"ץ, לשכת עורכי הדין, התנועה לאיכות השלטון, 44 אנשי עסקים, תנועת דרכנו, התנועה הדמוקרטית האזרחית וכן עורכי הדין יהודה רסלר ויוסי האזרחי. בחודש שעבר קבע השופט דוד מינץ כי לא יוצא צו ביניים כנגד החוק וכי הדיון בתירה ייערך בחודש הבא

 בעתירה שהגישה לשכת עורכי הדין כנגד החוק נכתב כי "התיקון המדובר הוא במוצהר חלק מתוכנית שמטרתה לשנות מן היסוד את שיטת המשטר בישראל, וקיים חשש מבוסס שיישומו יגרום לנזקים בלתי הפיכים – פגיעה קשה בשלטון החוק, פגיעה חריפה בעקרון הפרדת הרשויות, מתן פטור לשרים מחובתם לקיים את הדין, מתן חסינות לרשות המבצעת מפני ביקורת שיפוטית בשלל נושאים".

בנוסף נטען כי כמו כן החוק גורם להחלשת שומרי הסף האמונים על השמירה על שלטון החוק". בלשכה גם טענו בעתירה כי  "את פועלו של החוק יש להבין גם על רקע העובדה שבקריאה ראשונה עבר כבר תיקון נוסף לחוק יסוד: השפיטה, המיועד לשנות כליל את שיטת בחירת השופטים בישראל ולהקנות לקואליציה הפוליטית שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים".

בעתירה נכתב כי "החוק לביטול הסבירות מיועד לאפשר לממשלה למנות שרים כרצונה, גם אם אלו חטאו בשחיתות, שהרי הממשלה מחוקקת לעצמה, באמצעות הרוב הקואליציוני שבשליטתה, פטור מביקורת לפי מגבלות הסבירות.

לטענת לשכת עורכי הדין "החוק לביטול הסבירות מיועד לאפשר לשרים שימונו בחוסר סבירות, לקבל כל החלטה, תהא זו הקיצונית והמופרכת ביותר, שהרי על השרים לא יחולו מגבלות הסבירות. בנוסף החוק מיועד לאפשר לממשלה ולשרים שימונו בחוסר סבירות לפטר כרצונם את שומרי הסף, ובראשם את היועצת המשפטית לממשלה, משניה ופרקליט המדינה, ובכך להכניעם, לשעבדם ולפגוע בעצמאות שיקול דעתם המקצועי, שהרי לא יחולו מגבלות הסבירות. כמו כן, לטענת לשכת עורכי הדיו החוק מיועד לאפשר לממשלה לדרוס את הדרג המקצועי במשרדי הממשלה ואת ראשי הרשויות הסטטוטוריות, לבטל את יושרתם המקצועית ולהכפיפם לגחמות השרים, במינויים ובנושאים מקצועיים חשובים, שהרי לא יחולו מגבלות הסבירות".