בית הדין הארצי לעבודה, דחה תובענה שהגישה נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל. בראשות ד"ר רון תומר כנגד ההסתדרות. בית הדין ציין כי מדובר בתובענה בלתי שגרתית, ובאחת ההזדמנויות הבודדות בהן הוא נדרש להכריע בתחרות בין ארגוני מעסיקים, ולמעשה בין ארגוני גג של ארגוני מעסיקים.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, קבעה כי התאחדות התעשיינים לא תוכל למנוע הוצאת צווי הרחבה להסכמים קיבוציים בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וההסתדרות תוכל להמשיך ולהתנהל מול ארגון גג אחד של מעסיקים, נשיאות המגזר העסקי.

בית הדין הדגיש, עם זאת, כי בכל הנוגע להסכמים קיבוציים ענפיים תמשיך ההסתדרות לנהל משא ומתן קיבוצי מול נשיאות המעסיקים בראשות ד"ר תומר, ביחס לענפים המיוצגים על ידה, וכי יש לקוות כי תימצא הדרך להמשך שיתוף פעולה כולל בין הצדדים גם בנושאים אחרים. 

בית הדין קבע כי "זכות ההתארגנות מוקנית הן לעובדים והן למעסיקים באופן הדדי, וכשם שלכל עובד יש זכות להצטרף לארגון עובדים לפי בחירתו או שלא להצטרף לארגון עובדים כלשהו; להיות פעיל בארגון עובדים ולהקימו; ולהיות מוגן מפני התנכלות או פיטורים בשל התארגנות או מעורבות בה - כך גם לכל מעסיק עומדת הזכות להתארגן בארגון מעסיקים לפי בחירתו, להיות מעורב בהקמה או פעילות של ארגון מעסיקים, או לחלופין להעדיף שלא להצטרף לארגון מעסיקים כלל".

• חצי מיליון שקל פיצויים על פגיעה בזכות ההתארגנות
• חברה תשלם לסמנכ"ל לשעבר פדיון חופשה של 234 אלף ש'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית הדין ציין גם כי פרישתה של התאחדות התעשיינים מארגון הגג של המעסיקים, נשיאות המגזר העסקי, לא מקימה חובה להסתדרות לנהל איתה משא ומתן עמה להסכם כלל משקי.

המציאות של כמה ארגוני גג היא מציאות חדשה שנוצרה לאחר שבשנת 2020 התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר פרשו מנשיאות המגזר העסקי והקימו ארגון מתחרה בשם נשיאות המעסיקים והעסקים.

בית הדין קבע בנוסף, כי התארגנות של מעסיקים זכאית אף היא להגנה הנדרשת על מנת לאפשר לה את הגשמת מטרותיה הקיבוציות, אך לא מדובר בתמונת ראי סימטרית, גם כיוון שמערכת היחסים בין עובד למעסיק אינה סימטרית וגם בשל ההבדל הבסיסי במודל הייצוג שקבע המחוקק בין ארגוני עובדים לארגוני מעסיקים.

• הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
• מה קורה לרוכשים בפרויקטים שלא מגיעים לקו הסיום?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...

בעוד שביחס לארגוני עובדים קבע המחוקק מודל ייצוג בלעדי כך שקיים רק ארגון עובדים יציג אחד בכל יחידת מיקוח והוא מייצג את כל העובדים המועסקים בה, ארגוני מעסיקים מייצגים רק את חבריהם ואין למעשה מעמד של "ארגון מעסיקים יציג". 

בית הדין קבע כי בקשתה של נשיאות המעסיקים מההסתדרות היא למעשה להפסיק את הפרקטיקה הרווחת לפיה נחתמים הסכמים רוחביים כלל-משקיים ואחידים הקובעים סטנדרט מינימאלי בנושאים דוגמת דמי הבראה, הוצאות נסיעה, תשלום לעובדים בגין היעדרויות כתוצאה ממצב בטחוני, אך לא הוכח כי קיימת לה זכות לדרוש זאת.

בנוסף נקבע כי כל עוד ההסתדרות מפעילה שיקול דעת ענייני מתוך שיקולים שאינם עומדים בסתירה לעקרונות משפט העבודה הקיבוצי, קשה לקבוע כי קמה זכות להתערב בהחלטותיה. כפועל יוצא מכך נקבע כי גם פניות ההסתדרות לשר כדי להרחיב את ההסכמים אינן מפרות את חובת תום הלב או פוגעות בזכות משפטית כלשהי של המבקשת.

נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל הגישה בקשת-צד בסכסוך קיבוצי כללי, שעיקרה מתן צו המחייב את הסתדרות העובדים הכללית החדשה לקיים מולה משא-ומתן קיבוצי על חתימת הסכמים קיבוציים כלליים.

בקשת-הצד לבית הדין הארצי הוגשה לאחר שההסתדרות חתמה מול נציגות המגזר העסקי, לשעבר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, על הסכמים קיבוציים כלליים בקשר לדמי הבראה ובקשר למבצע "שומר החומות", וביקשה את הרחבתם על כלל העובדים והמעסיקים במשק.

בנוסף, התבקש בית הדין לקבוע כי בחירת ההסתדרות - להמשיך ולנהל משאים ומתנים בנושאים הכלל-משקיים עם נשיאות המגזר העסקי בלבד - מהווה העדפה לא חוקית של ארגון גג אחד על פני משנהו ובכך נפגעת זכות ההתארגנות של ארגוני המעסיקים החברים בנשיאות המעסיקים והעסקים. עוד נטען כי פניית ההסתדרות לשר העבודה, לצורך פרסום צו הרחבה להסכמים שנחתמו בינה לבין נשיאות המגזר העסקי, היא מחוסרת תום לב.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, בחנה את שתי העילות לבקשה, האחת נשענת על חופש ההתאגדות, וטוענת שעל מנת שהמעסיקים החברים בארגוני המעסיקים המאוגדים במבקשת יוכלו לממש את הזכות להתארגנות, יש לחייב את ההסתדרות לנהל מול המבקשת משא-ומתן קיבוצי לצורך חתימת הסכם קיבוצי כללי, באופן סימטרי לחובה שהוטלה על מעסיק לנהל משא-ומתן מול ארגון עובדים יציג.

העילה השנייה מבוססת על חובות תום הלב וההגינות בהן מחויבת ההסתדרות, נוכח מעמדה הציבורי וכחלק בלתי נפרד ממשפט העבודה הקיבוצי, ובהתאם אין היא יכולה להעדיף את נשיאות המגזר העסקי על פני המבקשת באופן הפוגע במעמדה של המבקשת.

בית הדין דחה כאמור את תביעת נשיאות המעסיקים.