בפסק דין שניתן השבוע בבית משפט השלום בתל אביב–יפו, ננעלה פרשה שנמשכה קרוב לעשור, ושבה עמד לדין אלון אברהם בן דוד, כיום בן 32, שבתקופה שבה ניהל חנות לשעונים ותכשיטים ביצע עבירות מס רחבות היקף. למרות היקף המחדל הכספי, שהגיע לסכום של 2,024,593 שקל, גזרה עליו השופטת ציפורה גילוני שמונה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בצירוף קנס בסכום כולל של 35 אלף שקל ומאסר על תנאי.

הסיפור החל באוגוסט 2016, אז היה בן דוד צעיר בן 23 בלבד שניהל חנות בתחום התכשיטים והשעונים. על פי עובדות כתב האישום, הוא ניכה מס תשומות בסך של יותר ממיליון שקל באמצעות חשבוניות מס פיקטיביות שהוצאו לו, מבלי שסופקו בפועל שירותים או סחורה. בנוסף, באותה תקופה הוא הוציא שמונה חשבוניות נוספות ליניב רותם שיווק תכשיטים, בסכום כולל של כמעט 7 מיליון שקל, שאפשרו קיזוז מע"מ שלא כדין. בית המשפט תיאר את מעשיו ככאלה שפגעו לא רק בקופה הציבורית, אלא גם באמון הציבור במערכת המס ובשוויון בנטל.

השופטת ציינה בפסק הדין שפורסם כי, "כתוצאה מביצוע העבירות במקרה שלפניי נגרע מהקופה הציבורית סכום משמעותי בהיקף של 2,024,593 שקל... מעבר לפגיעה בקופה הציבורית, עבירות מסוג זה פוגעות גם בעיקרון שוויון הנשיאה בנטל המס ובחשיבות שימור מנגנון הדיווחים לרשויות המס. בנוסף, נגרמת פגיעה באמון הציבור בשלטון החוק".

"פחת הסיכון להישנות מעורבותו עם החוק"

במשך השנים שלאחר מכן, הסתבך בן דוד בחובות ונכנס להליכי פשיטת רגל. הוא ניסה לפתוח עסקים נוספים אך נכשל, ולבסוף מצא את עצמו מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו הקטנים בבית הוריו בראשון לציון. כיום הוא עומד לפני סיום תואר ראשון במשפטים, ובמקביל עובד כעוזר מנהל חדר כושר שבבעלות אחיו. שירות המבחן שהגיש תסקיר בעניינו התרשם כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו ואינו בעל דפוסי עבריינות מושרשים. עם זאת, צוין כי ישנם מוקדים המעלים סיכון, בהם חוסר יציבות תעסוקתית ודפוסי הסתרה מול קרוביו, לצד מוקדים חיוביים כמו לימודי המשפטים וחלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות. בתסקיר נכתב כי, "בשקלול גורמי הסיכון אל מול גורמי הסיכוי, אנו מעריכים כי פחת הסיכון להישנות מעורבותו עם החוק בהקשר דומה". שירות המבחן המליץ להטיל עליו עבודות שירות לתועלת הציבור ולבטל את הרשעתו, אך בית המשפט לא אימץ המלצה זו במלואה.

• המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
• הרשלנות של המדינה הביאה לעונש קל במיוחד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדיוני הטיעונים לעונש נחלקו הצדדים. התביעה ביקשה להחמיר ועמדה על כך שמתחם הענישה בעבירות דומות נע בין עשרה ל-20 חודשי מאסר בפועל, ואף הדגישה כי, "הנזק אשר גרם הנאשם לקופה הציבורית הוא משמעותי ועומד על כ-2 מיליון שקל". מנגד, סנגורו של בן דוד טען כי יש לזקוף לטובתו את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, את גילו הצעיר אז, את העובדה כי מדובר בעבירות טכניות ואת נסיבותיו האישיות והכלכליות הקשות כיום. לדבריו, "כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר, כאשר העבירות בוצעו ע"י הנאשם לפני כמעט למעלה מעשור ומאז עבר הנאשם תהליך משמעותי במסגרתו הוא עושה מאמץ אמיתי להשתקם".

הנאשם עצמו פנה לבית המשפט וביקש רחמים. לסיכום דבריו הוא תיאר את מצבו האישי הקשה ואת הבושה שחווה. הוא הוסיף כי, "משפחתי לא ידעה עד לאחרונה על כתב האישום שכן לא סיפרתי להם על כך מפאת בושה על מעשיי". במכתב נוסף שהגיש, הוא הדגיש את רצונו להמשיך בלימודיו ולבנות עתיד אחר.

בבואה לגזור את הדין, הדגישה השופטת גילוני את הצורך באיזון בין האינטרס הציבורי להרתעת עברייני מס לבין הנסיבות האישיות. היא קבעה כי מתחם הענישה בעבירות מסוג זה נע בין שבעה לשמונה עשר חודשי מאסר, אך הוסיפה כי בנסיבותיו המיוחדות של בן דוד יש מקום למקמו בתחתית המתחם. לדבריה, "מכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל מלמד כי במקרה זה נסיבות הקולא עולות במשקלן על נסיבות החומרא. מצאתי לתת משקל משמעותי לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוען, מצבו הכלכלי הקשה ובעיקר לכך כי נראה שהנאשם שינה את אורחות חייו".

• מחילת חוב הוגדרה עסקה מלאכותית - וקיזוז ההפסדים בוטל
• חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הנאשם לא החזיר אפילו חלק מהכספים

עם זאת, בית המשפט לא התעלם מהעובדה החמורה שהנאשם לא החזיר עד היום ולו חלק מהכספים שנגרעו מהמדינה. בפסק הדין נכתב כי, "בהיבט זה לא עשה הנאשם מאומה: לא הסיר את המחדל המשמעותי נשוא כתב האישום ולמעשה לא שילם דבר בגינו. היבט זה מהווה שיקול ממשי לחומרה בעבירות מס". השופטת קבעה בהכרעתה כי אי-הסרת המחדל מונעת הקלה נוספת בעונש, אך חרף זאת העדיפה שלא לשלוח אותו מאחורי סורג ובריח.

בסופו של דבר נגזר על בן דוד עונש של שמונה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בבית דגן. בנוסף הוטלו עליו מאסר על תנאי למשך שמונה חודשים, קנס בסכום כולל של 35 אלף שקל שישולמו בתשלומים, והתחייבות כספית של 50 אלף שקל להימנע מביצוע עבירות נוספות במשך שנתיים. השופטת בחרה לחרוג מהקו המחמיר שמאפיין לרוב עבירות מס, וקבעה בהכרעת הדין כי "נסיבות חייו של הנאשם כיום מלמדות על מגמה של שיקום ועל כך כי אין מדובר בעבריין סדרתי".

למה בכלל בית המשפט לא שלח אותו לכלא רגיל, אם מדובר בסכום גדול של יותר מ-2 מיליון שקל?

השופטת לקחה בחשבון שהוא ביצע את העבירות כשהיה צעיר מאוד, בן 23 בלבד, ומאז עבר כמעט עשור שבו הוא שינה את אורחות חייו. היא ציינה כי הוא נשוי, אב לשלושה ילדים, לומד משפטים ועובד, ולכן יש מקום להעדיף שיקום ולא עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

למה המדינה התנגדה לעונש הקל שהוטל?

התביעה טענה שמדובר בפגיעה חמורה בקופה הציבורית, שהכסף לא הוחזר, ושיש צורך בהרתעה משמעותית בעבירות מס. מבחינתה, עבירות שכאלה פוגעות בכל מי שמשלם מסים כנדרש - ולכן יש להחמיר ולא להקל.

אם הוא לא החזיר את הכסף עד היום, זה לא אמור לעבוד לחובתו?

זה בהחלט עבד לחובתו. בית המשפט כתב במפורש שזו נקודה חמורה, אבל לצד זה הדגיש את הנסיבות האישיות והזמן הרב שעבר. בסופו של דבר, השופטת בחרה למקם אותו בתחתית מתחם הענישה, כלומר להסתפק בעונש הקל ביותר שעדיין עומד במסגרת החוק.

מה המשמעות של זה שהוא לומד משפטים? זה עזר לו?

כן. שירות המבחן וגם השופטת התייחסו לעובדה שהוא משקיע בלימודים אקדמיים כאל סימן לכך שהוא רוצה לבנות לעצמו עתיד אחר ונורמטיבי. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את ההמלצה של שירות המבחן לבטל לגמרי את ההרשעה, למרות החשש שזה יפגע לו במקצוע בעתיד.

למה בכלל לוקחים בחשבון את מה שקורה לו כיום, אם העבירה נעשתה מזמן?

החוק מאפשר לבית המשפט להתחשב לא רק במעשים עצמם אלא גם בנסיבות החיים של הנאשם היום. כאן עברו כמעט תשע שנים, והוא הראה שינוי באורח החיים שלו. זה לא מוחק את העבירה, אבל זה כן משפיע על חומרת העונש.

מה זה אומר שהוטל עליו גם מאסר על תנאי?

מאסר על תנאי זה בעצם עונש שמרחף מעל הראש שלו. אם במהלך שלוש השנים הקרובות הוא יבצע שוב עבירות דומות, הוא ייכנס אוטומטית לכלא וירצה את שמונת חודשי המאסר שנגזרו עליו על תנאי.

ומה עם הקנס שהוטל עליו? איך הוא ישלם אותו אם הוא כבר בהליך פשיטת רגל?

הקנס נקבע על 35 אלף שקל, וניתן לפרוס אותו ל-35 תשלומים חודשיים של 1,000 שקל כל אחד. בית המשפט לקח בחשבון את מצבו הכלכלי הקשה, אבל בכל זאת קבע סכום שנחשב משמעותי כדי שלא יצא בזול מדי מהפרשה.

במקרה דומה, אריק דעדוש, שהורשע כבר בעבר בעבירות מס ואף ריצה עונש מאסר בפועל בעקבות כך, נתפס זמן קצר לאחר ששוחרר על עבירות דומות. הוא היה אמור לשוב אל מאחורי סורג ובריח, אלא שהוא יצא באחרונה מבית המשפט בידיעה כי ירצה את עונשו במסגרת עבודות שירות. מה הוביל את השופט רפי ארניה לקבל הכרעה שכזו בעניינו של דעדוש, אדם שלא בפעם הראשונה מתייצב על דוכן הנאשמים בעבירות מס? דעדוש, ששימש מנהל פעיל בצ.ב.א חי יזמות והשקעות, הורשע ביחד עם החברה כי ניכו מס תשומות בהיקף אדיר - יותר מ-850 אלף שקל - מבלי שהיו בידיהם מסמכים כדין. על פי כתב האישום שבו הודה, התקופה הרלוונטית לעבירות נפרשה בין תחילת 2014 ועד פברואר 2015, אז הוגשו תשעה דו"חות מע"מ תקופתיים שכללו ניכויים פיקטיביים. "אין המדובר במעידה חד פעמית אלא בסדרה של פעולות שיטתיות ומתוכננות מראש", ציין השופט בפסק הדין שפורסם. הסדר הטיעון שנחתם עם הפרקליטות חייב את הנאשמים להחזיר סכום חלקי בלבד - 200 אלף שקל - לפני שלב הטיעונים לעונש. בתמורה הגבילה המדינה את דרישתה למאסר בפועל שלא יעלה על שנה אחת. התביעה הדגישה כי מדובר בעבירות חמורות, שבוצעו על ידי אדם שהיה כבר אמור להבין היטב את משמעות מעשיו, נוכח הרשעתו הקודמת מ-2010 בעבירות מס דומות שבעטיין ריצה 15 חודשי מאסר. לצד זאת, ציינה הפרקליטות כי דעדוש לא הסיר את המחדל במלואו, ואף השיב רק 200 אלף שקל מתוך יותר מ-850 אלף שקל. "הנאשם הפגין זלזול בקופה הציבורית ובערך השוויון בנטל המס", טענה המאשימה, וביקשה לגזור עליו מאסר ברף העליון של ההסדר - 12 חודשים בפועל.