מעל ראשו ריחף עבר פלילי עשיר, שכלל הרשעה קודמת ומאסר בפועל שריצה בעבר על עבירות דומות. אלא שהפעם, בניגוד לכל הציפיות, לא נשלח אריק דעדוש שוב אל מאחורי סורג ובריח, אלא יצא מבית המשפט בידיעה כי ירצה את עונשו במסגרת עבודות שירות. מה הוביל את השופט רפי ארניה לקבל הכרעה שכזו בעניינו של דעדוש, אדם שלא בפעם הראשונה מתייצב על דוכן הנאשמים בעבירות מס?

דעדוש, ששימש מנהל פעיל בצ.ב.א חי יזמות והשקעות, הורשע ביחד עם החברה כי ניכו מס תשומות בהיקף אדיר - יותר מ-850 אלף שקל - מבלי שהיו בידיהם מסמכים כדין. על פי כתב האישום שבו הודה, התקופה הרלוונטית לעבירות נפרשה בין תחילת 2014 ועד פברואר 2015, אז הוגשו תשעה דו"חות מע"מ תקופתיים שכללו ניכויים פיקטיביים. "אין המדובר במעידה חד פעמית אלא בסדרה של פעולות שיטתיות ומתוכננות מראש", ציין השופט בפסק הדין שפורסם.

הסדר הטיעון שנחתם עם הפרקליטות חייב את הנאשמים להחזיר סכום חלקי בלבד - 200 אלף שקל - לפני שלב הטיעונים לעונש. בתמורה הגבילה המדינה את דרישתה למאסר בפועל שלא יעלה על שנה אחת. התביעה הדגישה כי מדובר בעבירות חמורות, שבוצעו על ידי אדם שהיה כבר אמור להבין היטב את משמעות מעשיו, נוכח הרשעתו הקודמת מ-2010 בעבירות מס דומות שבעטיין ריצה 15 חודשי מאסר. לצד זאת, ציינה הפרקליטות כי דעדוש לא הסיר את המחדל במלואו, ואף השיב רק 200 אלף שקל מתוך יותר מ-850 אלף שקל. "הנאשם הפגין זלזול בקופה הציבורית ובערך השוויון בנטל המס", טענה המאשימה, וביקשה לגזור עליו מאסר ברף העליון של ההסדר - 12 חודשים בפועל.

מנגד, ההגנה הדגישה את הזמן שחלף - כמעט עשור מאז שבוצעו המעשים - ואת העובדה כי הנאשם אינו בעל החברה אלא רק המנהל שלה. עוד נטען כי במהלך השנים האחרונות השתנה אורח חייו, וכיום הוא עובד כשכיר ומתקשה מבחינה כלכלית עד כדי כך שהוכרז שהוא בהליכי חדלות פירעון. בנוסף, הזכירו סנגוריו כי סכום הניכוי שיוחס לו בתחילת ההליך היה גבוה בהרבה - מעל 1.2 מיליון שקל - ובהמשך הופחת באופן ניכר הסכום בעקבות החלטות בית המשפט, עד שהועמד על 851 אלף שקל בלבד.

• עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
• כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדיון בענישה התרכז בשאלת משמעות השיהוי בהגשת כתב האישום. החקירה נפתחה עוד ב-2015, אך כתב האישום הוגש רק בנובמבר 2021, יותר משש שנים לאחר מכן. דעדוש נחקר לראשונה כבר ב-2016, אך מאז התיק הועבר הלוך ושוב בין יחידות שונות ברשות המסים ובפרקליטות, מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת. "זהו פרק זמן ארוך, ארוך מדי", הדגיש השופט בהכרעתו, "שתוצאתו היא שהנאשם נותן את הדין על מעשיו למעלה מעשור לאחר שבוצעו".

בהכרעתו, השופט ארניה לא חסך ביקורת על התנהלות הרשויות. הוא הזכיר כי בפסיקה נקבע לא אחת ששיהוי בהגשת כתב אישום עשוי להוביל להקלה בעונש, בייחוד כשלא ניתן לו הסבר מניח את הדעת. לדבריו, "התנהלות מכבידה זו יש בה כדי לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ובמראית פני הצדק". עם זאת, הוא ציין כי לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי המכביד של דעדוש, העובדה שחזר לסורו זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר קודם, והיקף הכספים העצום שנגרעו מהקופה הציבורית.

לצורך מתן גזר הדין הסתמך השופט על תיקון 113 לחוק העונשין, המחייב לקבוע "מתחם ענישה הולם" בהתאם לערכים החברתיים שנפגעו, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה. הוא ציין כי עבירות מס פוגעות פגיעה קשה בשוויון בנטל וביכולת המדינה לספק שירותים לאזרחיה. "עבירות אלו הן קלות לביצוע אך קשות לאיתור ולאכיפה", כתב השופט בהכרעת הדין, ולכן נדרשת ענישה מחמירה שתכלול לרוב מאסר בפועל. אלא שבמקרה שלפניו, איזון השיקולים הוביל למסקנה חריגה. "אלמלא השיהוי בהגשת כתב האישום, יש סיכוי רב שזה היה דינו של הנאשם - מאסר מאחורי סורג ובריח", הבהיר השופט. "ואולם מכלול שיקולי הענישה הפרטניים מטה את הכף לטובת מאסר שירוצה בעבודות שירות, אם כי ברף הגבוה".

• העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
• 10,000 שקל לכל מייל - זה המחיר של ההודעות המבזות
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה

בסופו של דבר גזר השופט על דעדוש תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות במרכז יום ביבנה, לצד מאסר על תנאי של 12 חודשים לשלוש שנים וקנס בסכום כולל של 20 אלף שקל. החברה שבניהולו חויבה בקנס נוסף של 50 אלף שקל. השופט הדגיש כי אם לא יבצע את עבודות השירות במלואן, "ניתן יהא להפקיע אותן ותחתן הוא עלול לרצות עונש מאסר בפועל". ההחלטה הזו מציבה אתגר למערכת המשפט: מצד אחד, עבריין חוזר שמעלים מס בסכומים עצומים ומחזיר רק חלק קטן מן הכסף. מצד שני, התנהלות רשלנית של רשויות החקירה והתביעה, שגרמה לכך שהנאשם נותן את הדין כעשור לאחר מעשיו. התוצאה היא גזר דין שמצד אחד נוקב בקביעות חמורות על חומרת העבירה, אך מצד שני מאפשר לנאשם להימנע מכלא ולהסתפק בעבודות שירות.

כך, בעוד הפרקליטות ביקשה להחמיר ולהטיל מאסר ממשי, העדיף בית המשפט לתת משקל מכריע לשיהוי. במילותיו של השופט ארניה: "בנסיבות אלה, ולא בלא התלבטות, מצאתי כי מכלול השיקולים מטה את הכף לטובת עבודות שירות".

למה בעצם בית המשפט לא שלח את דעדוש שוב לכלא, אף שכבר יש לו עבר פלילי חמור?

השופט הדגיש שהעבירות אכן חמורות ושבדרך כלל הן מצדיקות מאסר בפועל. אבל במקרה הזה חלף זמן רב מאוד מאז שנפתחה החקירה ועד שהוגש כתב האישום - יותר משש שנים - וזה היה שיקול משמעותי להקלה. השופט אמר ש"השיהוי הממושך" פוגע באמון הציבור במערכת, ולכן זה הטה את הכף לכיוון עבודות שירות במקום כלא.

כמה כסף בעצם נלקח מהקופה הציבורית?

לפי כתב האישום, הניכוי הפיקטיבי הגיע לסכום כולל של כ-851 אלף שקל. הנאשם והחברה החזירו רק 200 אלף שקל, כלומר רוב הסכום נותר בחוץ.

מה טענה המדינה?

הפרקליטות אמרה שהנאשם חזר לסורו זמן קצר אחרי ששוחרר מהכלא בעבירות מס קודמות, ושהוא לא ניסה להקטין כמעט כלום מהמחדל. הם ביקשו להחמיר עמו ולהטיל עליו שנת מאסר בכלא בפועל, וגם קנס משמעותי.

ומה טען הסנגור שלו?

ההגנה ניסתה לשים דגש על חלוף הזמן, על כך שהוא כבר לא בעלים של החברה אלא שכיר, ושמצבו הכלכלי קשה עד כדי כך שהוא נמצא בהליכי חדלות פירעון. הם אמרו גם שההליך המשפטי לא היה מיותר, כי במהלך הדרך הופחת סכום הניכוי בצורה משמעותית.

אז מה היתה התוצאה הסופית?

בסופו של דבר השופט גזר עליו תשעה חודשי עבודות שירות, קנס בסכום כולל של 20 אלף שקל ומאסר על תנאי לשנה. החברה נקנסה בסכום של 50 אלף שקל.

למה בכלל עבירות מס נחשבות חמורות כל כך?

כי הן פוגעות בכל הציבור. כשמעלימים מס, המדינה מכניסה פחות כסף, ואז יש לה פחות משאבים לשירותים שכולנו מקבלים - בריאות, חינוך, ביטחון ועוד. מעבר לכך, זה גם יוצר חוסר שוויון: מי שמעלים מס מרוויח על חשבון מי שכן משלם כחוק.

במקרה אחר, במאי 2015 ניגש צעיר בן 26, שהיה במצב בעייתי מבחינה כלכלית ובריאותית, להירשם כעוסק מורשה בעסק בשם תכשיטי ה' שמחה. למראית עין, מדובר בצעד שגרתי לפתיחת דף חדש, ואולם מאחורי הטפסים והתיעוד הרשמי הסתתרה מציאות שונה בתכלית: רישום פיקטיבי שבפועל שימש פלטפורמה להונאת מס בהיקף של כמעט חצי מיליון שקל. לא אות צעיר הוא זה שניהל את העסק. לא הוא הפיק את החשבוניות. אבל הוא היה הפנים - והחותמת. בית משפט השלום בתל אביב הכריע בנושא במאי האחרון. על פי העובדות שבכתב האישום, במהלך תקופה קצרה של פחות מחודש - בין ה-13 ל-31 למאי 2015 - הוצאו מטעם העסק 15 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של יותר מ-3.2 מיליון שקל לבראי בא מסחר כללי במתכת עדינה ותכשיטים, תוך התחמקות ממע"מ בהיקף כולל של 490,919 שקל. בפועל, לא בוצעה כל עסקה בגין החשבוניות האלה. הן שימשו כלי להונאת המדינה. הנאשם לא היה יוזם התוכנית, אך שיתף עמה פעולה תמורת כסף. עורך דינו עצמו טען כי הצעיר פעל באותה עת מתוך מצוקה קשה: הוא היה חסר אמצעים, נעדר עבר פלילי, וחי בשולי החברה. בא כוחו של הנאשם הדגיש גם כי, "העבירות בוצעו לפני כעשור, משך כשבועיים בלבד, על רקע ניצול מצוקתו של הנאשם ולא ממניע עברייני מובהק". באותו הקשר, ציין עורך הדין כי הנאשם סובל כיום מבעיות רפואיות קשות: גידול שהוסר ממוחו בניתוח, נכות של 55%, תלות בתרופות יומיות, קיום על קצבת ביטוח לאומי, ורעייתו משתכרת שכר נמוך. עוד טען כי "מדובר באדם שהודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי יקר, ושיתף פעולה עם הרשויות".