הודה בסיוע להעלמת חצי מיליון שקל - וירצה עבודות שירות

במאי 2015 ניגש צעיר בן 26, שהיה במצב בעייתי מבחינה כלכלית ובריאותית, להירשם כעוסק מורשה בעסק שכונה "תכשיטי ה' שמחה". למראית עין, מדובר בצעד שגרתי לפתיחת דף חדש, ואולם מאחורי הטפסים והתיעוד הרשמי הסתתרה מציאות שונה בתכלית: רישום פיקטיבי שבפועל שימש פלטפורמה להונאת מס בהיקף של כמעט חצי מיליון שקל. לא אות צעיר הוא זה שניהל את העסק. לא הוא הפיק את החשבוניות. אבל הוא היה הפנים - והחותמת. בפסק הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, הורשע הנאשם, כיום בן 36, בביצוע 15 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף. השופטת ציפורה גילוני קבעה כי הנאשם "שימש כ'איש קש'", תוך שהוא יוצר מצג שווא כאילו הוא הבעלים והמנהֵל של העסק, כשבפועל יניב פרשה - אדם אחר - היה זה שניהל אותו בפועל וביצע דרכו את העבירות.

על פי העובדות שבכתב האישום, במהלך תקופה קצרה של פחות מחודש - בין ה-13 ל-31 למאי 2015 - הוצאו מטעם העסק 15 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של יותר מ-3.2 מיליון שקל לבראי בא מסחר כללי במתכת עדינה ותכשיטים, תוך התחמקות ממע"מ בהיקף כולל של 490,919 שקל. בפועל, לא בוצעה כל עסקה בגין החשבוניות האלה. הן שימשו כלי להונאת המדינה. השופטת גילוני הדגישה בפסק הדין שפורסם כי, "מדובר בעבירות כלכליות, המבוצעות מתוך רדיפת בצע [...] שבבסיסן בצע כסף וביסודן מרמה". היא הוסיפה גם כי הפגיעה אינה רק כלכלית אלא גם מוסרית, כשהעבירות האלה, "פוגעות גם בעיקרון שוויון הנשיאה בנטל המס ובאמון הציבור בשלטון החוק".

הנאשם לא היה יוזם התוכנית, אך שיתף עמה פעולה תמורת כסף. האיש עצמו, שיוצג על ידי עו"ד יוסי חמצני, טען כי הצעיר פעל באותה עת מתוך מצוקה קשה: הוא היה חסר אמצעים, נעדר עבר פלילי, וחי בשולי החברה. בא כוחו של הנאשם הדגיש גם כי, "העבירות בוצעו לפני כעשור, משך כשבועיים בלבד, על רקע ניצול מצוקתו של הנאשם ולא ממניע עברייני מובהק". באותו הקשר, ציין עורך הדין כי הנאשם סובל כיום מבעיות רפואיות קשות: גידול שהוסר ממוחו בניתוח, נכות של 55%, תלות בתרופות יומיות, קיום על קצבת ביטוח לאומי, ורעייתו משתכרת שכר נמוך. עוד טען כי "מדובר באדם שהודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי יקר, ושיתף פעולה עם הרשויות".

מנגד, המאשימה, באמצעות עו"ד טליה הורדן, לא טשטשה את חומרת העבירה. "מדובר בניסיון מודע להונות את המדינה", אמרה עו"ד הורדן בדיון בבית המשפט, תוך הדגשה שחלקו של הנאשם קטן יחסית, אך פעולתו היתה מהותית לביצוע התרמית. היא הוסיפה כי, "גם אם לא הפיק רווחים משמעותיים, הוא איפשר לאחר להשתמש בזהותו לשם ביצוע עבירות מס חמורות".

• הרשלנות של המדינה הביאה לעונש קל במיוחד
• בעל חנות ירקות חשוד בהעלמות מס בהיקף 2.5 מיליון שקל

השופטת נדרשה לשקלול מקיף של כלל הנסיבות - החברתיות, האישיות והמשפטיות של הנאשם. בהתאם להסדר הטיעון שגובש עם המדינה, נגזרו על הנאשם שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, קנס בסכום כולל של 20 אלף שקל (שישולם ב-40 תשלומים), מאסר על תנאי והתחייבות כספית להימנע מעבירה בעתיד. השופטת הסבירה כי, "מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים היא בינונית", לאור משך הזמן הקצר של הביצוע, מעורבות מצומצמת יחסית והזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה. היא הבהירה כי מדיניות הענישה הרגילה בעבירות מסוג זה מחייבת מאסר בפועל, אך הדגישה כי, "בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם - הרפואיות והכלכליות - יש למקמו בתחתית המתחם".

פסק הדין חותם פרק של כמעט עשור מאז ביצוע העבירה, אך המסר הציבורי ברור: גם שיתוף פעולה עם עבריינות מס - גם אם היא לכאורה מהשוליים - נושא תג מחיר משפטי. השופטת הדגישה כי אין מדובר בסטייה מהענישה המקובלת, והזהירה את הנאשם לבל יסטה שוב. "הנאשם מוזהר כי כל חריגה מתנאי העבודות עלולה להביא לריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח", כתבה השופטת גילוני בהכרעתה.

מה הופך את רישום העוסק המורשה לפעולה פלילית במקרה הזה?

רישום כעוסק מורשה הוא פעולה חוקית לכל דבר, אך כשהיא נעשית במטרה להסתיר את זהותו של המפעיל האמיתי של העסק ולשמש כיסוי לפעילות כלכלית בלתי חוקית, היא נהפכת לכלי לביצוע עבירות מרמה ומס. במקרה הזה, הנאשם לא ניהל את העסק בפועל, ובכך שימש איש קש - כלי להונאה של רשות המסים.

• נתפס במהירות של 190 קמ"ש - אבל זוכה בביהמ"ש
• כיצד מוגדר סיום התקשרות מול ספק שירות?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

האם ניתן להחמיר בענישה גם כשמדובר באדם שביצע רק חלק קטן מהעבירה?

כן, לפי הפסיקה והחוק, גם מי שתורם תרומה עקיפה לביצוע עבירה - כמו שימוש בשמו לרישום עסק פיקטיבי - נחשב שותף פלילי. ואולם מידת הענישה נגזרת גם ממידת האחריות, מניעיו של הנאשם, הרווח שצמח לו ומשך הזמן שבו בוצעו העבירות. במקרה זה, השופטת זיהתה את חלקו כקטן יחסית, ולכן מיקמה אותו בתחתית המתחם.

האם חולה קשה או נכה פטור מעונש מאסר בפועל?

לא בהכרח. נסיבות רפואיות יכולות להוות שיקול מקל, אך הן לא מבטלות את הענישה. בתי המשפט שוקלים את חומרת העבירה מול נסיבותיו האישיות של הנאשם. במקרה הזה, השופטת גילוני ציינה את נכותו, מצבו הכלכלי והעובדה שנפגע בגידול מוחי כנסיבות מקלות, והעדיפה עונש של עבודות שירות על פני מאסר מאחורי סורג ובריח.

מה היה קורה אם הנאשם היה מתנער מאחריות וטוען שנרשם בטעות או מתוך חוסר הבנה?

לו היה טוען כך מבלי להודות באחריות, ייתכן שהיה מתקיים הליך הוכחות שבמסגרתו המדינה היתה צריכה להוכיח כי ידע על מה שהוא עושה. הודאה, כפי שניתנה כאן, נחשבת הקלה שמביאה לחיסכון במשאבים שיפוטיים, אך גם להכרה באשמה. במקרים של טענות לא מודעות, ייתכן שבית המשפט היה בוחן את מידת התרמית והידיעה.

האם יש תקדים לכך שאדם ששימש איש קש נענש בחומרה?

בהחלט. בתי המשפט פסקו עונשי מאסר בפועל גם במקרים שבהם הנאשם שימש כלי ולא היה המרוויח המרכזי, בייחוד אם הפלטפורמה ששימשה להונאה הובילה לנזק כלכלי משמעותי. בפסיקה שמובאת בגזר הדין מוזכרים מקרים שבהם נאשמים קיבלו תשעה חודשי מאסר גם כשלא היו המוציאים לפועל העיקריים.

במקרה אחר, הכריע בית משפט השלום בירושלים בנובמבר 2024 במקרה שבו אדם שימש איש קש בפרשיית עבירות מס, שבמסגרתה הוא הוציא והפיץ חשבוניות פיקטיביות בהיקף של קרוב ל-10 מיליון שקל. הנאשם, שנרשם כבעלים של חברה שנקראה מנחם קרן השקעות, שימש חוליה בשרשרת עבירות מס שהובילו לנזק בהיקף מצטבר של כ-1.5 מיליון שקל לקופת המדינה, כתוצאה מאובדן הכנסות של מע"מ. המקרה התרחש בין 2011 ל-2015, אז פעלה קבוצה עבריינית שגייסה אנשי קש שנמצאו במצוקה כלכלית כדי לרשום אותם כבעלי מניות ומנהלים של חברות פיקטיביות. מטרת החברות היתה לשמש חזית חוקית להפצת חשבוניות ללא ביצוע עסקה ממשית. במהלך תקופה זו, הנאשם הוציא 76 חשבוניות בסכום כולל של 9,740,865 שקל, וסכום המע"מ שלא שולם עבורן הגיע ל-1,485,949 שקל. בזמן שחתם על המסמכים וביצע את הפעולות הלא חוקיות במסגרת החברה, הנאשם היה מודע לכך שהוא מאפשר לקבוצת העבריינים להימנע מתשלום מסים על ידי יצירת מסמכים כוזבים לצורכי מס הכנסה ומע"מ. הנאשם טען במהלך המשפט כי לא הבין את היקף המעשים ואת ההשלכות הפליליות הכרוכות בכך, והדגיש את מצבו האישי והכלכלי הקשה​.