זה העונש החמור שהוטל על איש קש שהפיץ חשבוניות פיקטיביות
פסק הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בירושלים עוסק באדם ששימש איש קש בפרשיית עבירות מס, שבמסגרתה הוא הוציא והפיץ חשבוניות פיקטיביות בהיקף של קרוב ל-10 מיליון שקל. הנאשם, שנרשם כבעלים של חברה שנקראה מנחם קרן השקעות, שימש חוליה בשרשרת עבירות מס שהובילו לנזק בהיקף מצטבר של כ-1.5 מיליון שקל לקופת המדינה, כתוצאה מאובדן הכנסות של מע"מ.
המקרה התרחש בין 2011 ל-2015, אז פעלה קבוצה עבריינית שגייסה אנשי קש שנמצאו במצוקה כלכלית כדי לרשום אותם כבעלי מניות ומנהלים של חברות פיקטיביות. מטרת החברות היתה לשמש חזית חוקית להפצת חשבוניות ללא ביצוע עסקה ממשית. במהלך תקופה זו, הנאשם הוציא 76 חשבוניות בסכום כולל של 9,740,865 שקל, וסכום המע"מ שלא שולם עבורן הגיע ל-1,485,949 שקל.
הנאשם היה מודע לכך שהוא מסייעי לעבריינים לחמוק ממס צילום: Istock
בזמן שחתם על המסמכים וביצע את הפעולות הלא חוקיות במסגרת החברה, הנאשם היה מודע לכך שהוא מאפשר לקבוצת העבריינים להימנע מתשלום מסים על ידי יצירת מסמכים כוזבים לצורכי מס הכנסה ומע"מ. הנאשם טען במהלך המשפט כי לא הבין את היקף המעשים ואת ההשלכות הפליליות הכרוכות בכך, והדגיש את מצבו האישי והכלכלי הקשה.
- 3 שנות מאסר על הונאת ענק במס: גזר דין ראשון בפרשת "כוכב נולד"
- חשד להונאת מס של כ-8 מיליון שקלים בתחום הבניה וההסעות בדרום הארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט אלעזר ביאלין בחר להטיל על הנאשם עונש חריג יחסית למקרים דומים, וגזר עליו ארבעה חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נוספים כמו שמונה חודשי מאסר על תנאי, שלושה חודשי מאסר נוספים על עבירות עתידיות, וכן קנס בסכום כולל של 20 אלף שקל. החלטתו מבוססת על הצורך להרתיע, ולפיכך השופט ציין בפסק הדין כי, "הנזק הציבורי הנגרם כתוצאה מהתחמקות מתשלום מסים פוגע בכלל הציבור, וכי יש להתייחס בחומרה למי שמאפשר ביצוע עבירות מסוג זה".
בנוסף, השופט הדגיש כי במקרים רבים בתי המשפט מגלים גמישות במקרים של אנשי קש, שאינם העבריינים העיקריים. עם זאת, במקרה זה, הנאשם הוכח כמבצע פעיל ומשמעותי בתהליך, כשהוא מודע לתפקידו במנגנון הפצת החשבוניות הכוזבות - דבר שתרם להחלטה לגזור עליו עונש מאסר בפועל. השופט הבהיר כי, "אדם המאפשר במודע כי יעשה בו שימוש כ'איש קש' נושא באחריות פלילית, שכן הוא מאפשר לעבריינים המרכזיים לפעול למימוש זממם מבלי להיתפס".
העונש שנגזר על הנאשם בתיק זה נחשב, כאמור, חריג לאור מגמת הענישה בישראל כלפי אנשי קש. במקרים דומים בעבר, נגזרו לרוב עונשים קלים יותר, ולעתים אף הוטלו עונשים של עבודות שירות במקום מאסר בפועל. כך למשל, במקרה אחר, שבו איש קש היה מעורב בהפצת 33 חשבוניות פיקטיביות, נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר בפועל בלבד. גם במקרים שבהם היקף הכספים היה גדול יותר, לעתים הסתפקו בתי המשפט בענישה רכה, בהתחשב במעמד ובחולשתו של איש הקש אל מול העבריינים המרכזיים באותם מקרים.
- הערעור התקבל: בוטלה החלטה להפחתת המזונות
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
עם זאת, בית המשפט העליון קבע בפסיקות שונות כי ראוי להחמיר בענישה כלפי משתפי פעולה בעבירות כלכליות, בייחוד כשמדובר בסכומים גבוהים ובעלי השפעה כלכלית רחבה. לפי גישה זו, עונשי מאסר בפועל הם הכרחיים כדי להרתיע, ולא ניתן להסתמך על נסיבותיו האישיות של העבריין בלבד. השופט ציין גם את חשיבות ההרתעה הכללית במקרה זה, בשל הפגיעה במערך המס בישראל. לדבריו, בפסק הדין שפרסם, "עבירות מס מעין אלה מערערות את אמון הציבור ברשויות המס, מחייבות הענשת עבריינים, ובעיקר הרתעת הרבים".
במסגרת גזר הדין, התייחס בית המשפט גם למצבו הבריאותי של הנאשם ולמצוקתו האישית. בתסקיר של שירות המבחן צוין כי מדובר באדם שנמצא במצב כלכלי ובריאותי קשה, וכי אין לו עבר פלילי עשיר. שירות המבחן המליץ על עונש מקל לאור הקשיים, אך בית המשפט בחר לשקול את השיקולים ההרתעתיים והחברתיים באופן מובהק יותר. השופט ביאלין סיכם וכתב כי, "בנסיבות בהן מדובר בנזק כה כבד לקופה הציבורית, יש צורך לתת משקל מופחת לנסיבות האישיות, ולהעניש בהתאם לאינטרס הציבורי".
פסק הדין מסמל, כאמור, שינוי מגמה בהתייחסות מערכת המשפט לעבירות כלכליות המבוצעות על ידי אנשי קש, ומעביר מסר ברור כי גם מי שמבצע עבירה מבלי להוביל אותה במישרין עלול להיענש בחומרה. במקרים שבהם נגרם נזק משמעותי למדינה ולקופה הציבורית, ייתכן כי גם מעורבים שוליים יחסית יספגו עונשים חמורים.
המערכת החדשה שהשיקה רשות המסים במהלך השנה האחרונה, שנקראת "חשבוניות ישראל", לדיווח אונליין על עסקות של 25 אלף שקל ויותר, אמורה לסייע לה במאבק בחשבוניות הפיקטיביות, אך נראה לא ברור אם היא אכן תמנע לגמרי מהדבר הזה לקרות. נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון אלדר, אף טוענת כי המערכת לא תמנע את התופעה. בינתיים, אף שיש כבר מעצר ראשון ואף שני בחשד להוצאת חשבוניות שכאלה בעקבות הפעלת המערכת, עדיין מתנהלים לא מעט תיקים כאלה בבתי המשפט.
- 2.e 01/01/2025 15:54הגב לתגובה זוe
- 1.צוג 07/11/2024 23:16הגב לתגובה זופיתרון טכנולוגי שמכניס מליוני שקלים בחשיפת חשבוניות פיקטיביות מידי יום ומצמצם את מימון הפשיעה הכללית ופשיעה כלכלית מהפכה מדהימה
ויכוח ריב (AI)מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה
בפסק דין שניתן באחרונה נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? במקרה הנ"ל אם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר
ברכישת דירה. לאחר פרידתן טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה
בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.
בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.
מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.
מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.
הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.
בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.
- עמותה דתית גבתה מאות אלפים בלחץ - "עושק ולא תרומה"
- רכשה דירה לבנה - ואחרי שהתגרש דרשה את הכסף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקרים נוספים מהפסיקה
פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק:
הערעור התקבל: בוטלה החלטה להפחתת המזונות
בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביטל החלטה דרמטית של בית המשפט לענייני משפחה, שהפחית במחצית את דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושים. השופטת פאני גילת כהן קבעה בהכרעתה כי לא נערך בירור עובדתי מספק, וכי שינוי כה משמעותי במזונות שנקבעו בהסכמה מחייב בחינה מעמיקה
יותר. פסק הדין מדגיש את המשמעות של יציבות הסכמי גירושים ואת הצורך בהגנה על טובת הקטינים
באחד מאולמות המשפט בבאר שבע נפגשו באחרונה שתי מציאויות מנוגדות. מצד אחד, אב לשישה ילדים קטינים שנאבק להפחית את חיוב המזונות שנקבעו לו, ומצד שני, אם שטענה כי בלי הסכום שנקבע בהסכם הגירושים שאושר בפסק דין, היא אינה מסוגלת לספק לילדיהם את צורכיהם ברמה שאליה הם הורגלו. בלב המחלוקת עמדו אותם 12 אלף שקל שנקבעו כהתחייבות חודשית - סכום שאמור היה לגלם את כלל ההסכמות הכספיות בין בני הזוג לשעבר. אלא שבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע הפחית את הסכום ל-6,300 שקל בלבד - החלטה שבוטלה כעת בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי.
הסיפור החל זמן קצר לאחר שהצדדים התגרשו ואישרו את הסכם הגירושים שלהם במאי 2024. ההסכם כלל קביעה כי האחריות ההורית תוטל על האם, וכי האב יישא במזונות הילדים בסכום כולל של 12 אלף שקל, לרבות השתתפות במדור ובהוצאות חינוך ובריאות. כבר בדיון האישור העיר בית המשפט על כך שאין בהסכם פירוט של זמני שהות עם האב באמצע השבוע, ובתגובה הצהיר האב כי ייפגש עם הילדים פעמיים בשבוע לשעות ספורות - הצהרה שקיבלה תוקף של פסק דין.
ואולם המציאות לא נותרה יציבה לאורך זמן. חודשים ספורים בלבד לאחר מכן, הסכסוך בין הצדדים החריף, ובית המשפט לענייני משפחה נדרש להכריע מחדש בסוגיית זמני השהות. בהסדר זמני נקבע כי הילדים ישהו אצל האב שני לילות בשבוע, בנוסף על סופי שבוע לסירוגין. השינוי הזה, כך טען האב, מהווה "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק בחינה מחודשת של המזונות. בקשתו התקבלה, ובית המשפט לענייני משפחה הפחית במחצית את הסכום החודשי שנקבע בהסכם הגירושים.
נטל כבד להוכיח שינוי נסיבות מהותי
אלא שהאם סירבה להשלים עם החלטה זו ופנתה לבית המשפט המחוזי. בבקשתה היא טענה כי מדובר בהפרה חמורה של ההסכמות המקוריות, שכן המזונות נקבעו בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, וממילא מוטל על האב נטל כבד להוכיח שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפותו מראש. לדבריה, "החלטה זו מותירה אותי ללא אמצעים ראויים לגידול הקטינים בהתאם לרמת החיים לה הורגלו". היא הדגישה כי במסגרת ההסכם ביצעה ויתורים כלכליים משמעותיים, ואלה התבססו על הסכום שנקבע למזונות.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- הרחיקה את הילדים בניגוד להסכם - וזו התוצאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האב מצדו, טען כי הפחתת המזונות נבעה מהמציאות החדשה, שבה זמני השהות עם הילדים נהפכו לשוויוניים כמעט לחלוטין. לדבריו, "ברי כי מדובר בשינוי נסיבות מהותי", והסכם הגירושים מלכתחילה יצר הפרדה בין סוגיית המזונות לסוגיית הרכוש, כך שאין מקום לטעון כי מדובר במקשה אחת. עוד טען כי אין ממש בטענות האם על עושרו או על הסתרת פרטים, שכן ההכרעה נגעה בעיקר לשינוי בהיקף זמני השהות.
