זה העונש החמור שהוטל על איש קש שהפיץ חשבוניות פיקטיביות
פסק הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בירושלים עוסק באדם ששימש איש קש בפרשיית עבירות מס, שבמסגרתה הוא הוציא והפיץ חשבוניות פיקטיביות בהיקף של קרוב ל-10 מיליון שקל. הנאשם, שנרשם כבעלים של חברה שנקראה מנחם קרן השקעות, שימש חוליה בשרשרת עבירות מס שהובילו לנזק בהיקף מצטבר של כ-1.5 מיליון שקל לקופת המדינה, כתוצאה מאובדן הכנסות של מע"מ.
המקרה התרחש בין 2011 ל-2015, אז פעלה קבוצה עבריינית שגייסה אנשי קש שנמצאו במצוקה כלכלית כדי לרשום אותם כבעלי מניות ומנהלים של חברות פיקטיביות. מטרת החברות היתה לשמש חזית חוקית להפצת חשבוניות ללא ביצוע עסקה ממשית. במהלך תקופה זו, הנאשם הוציא 76 חשבוניות בסכום כולל של 9,740,865 שקל, וסכום המע"מ שלא שולם עבורן הגיע ל-1,485,949 שקל.
הנאשם היה מודע לכך שהוא מסייעי לעבריינים לחמוק ממס צילום: Istock
בזמן שחתם על המסמכים וביצע את הפעולות הלא חוקיות במסגרת החברה, הנאשם היה מודע לכך שהוא מאפשר לקבוצת העבריינים להימנע מתשלום מסים על ידי יצירת מסמכים כוזבים לצורכי מס הכנסה ומע"מ. הנאשם טען במהלך המשפט כי לא הבין את היקף המעשים ואת ההשלכות הפליליות הכרוכות בכך, והדגיש את מצבו האישי והכלכלי הקשה.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט אלעזר ביאלין בחר להטיל על הנאשם עונש חריג יחסית למקרים דומים, וגזר עליו ארבעה חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נוספים כמו שמונה חודשי מאסר על תנאי, שלושה חודשי מאסר נוספים על עבירות עתידיות, וכן קנס בסכום כולל של 20 אלף שקל. החלטתו מבוססת על הצורך להרתיע, ולפיכך השופט ציין בפסק הדין כי, "הנזק הציבורי הנגרם כתוצאה מהתחמקות מתשלום מסים פוגע בכלל הציבור, וכי יש להתייחס בחומרה למי שמאפשר ביצוע עבירות מסוג זה".
בנוסף, השופט הדגיש כי במקרים רבים בתי המשפט מגלים גמישות במקרים של אנשי קש, שאינם העבריינים העיקריים. עם זאת, במקרה זה, הנאשם הוכח כמבצע פעיל ומשמעותי בתהליך, כשהוא מודע לתפקידו במנגנון הפצת החשבוניות הכוזבות - דבר שתרם להחלטה לגזור עליו עונש מאסר בפועל. השופט הבהיר כי, "אדם המאפשר במודע כי יעשה בו שימוש כ'איש קש' נושא באחריות פלילית, שכן הוא מאפשר לעבריינים המרכזיים לפעול למימוש זממם מבלי להיתפס".
העונש שנגזר על הנאשם בתיק זה נחשב, כאמור, חריג לאור מגמת הענישה בישראל כלפי אנשי קש. במקרים דומים בעבר, נגזרו לרוב עונשים קלים יותר, ולעתים אף הוטלו עונשים של עבודות שירות במקום מאסר בפועל. כך למשל, במקרה אחר, שבו איש קש היה מעורב בהפצת 33 חשבוניות פיקטיביות, נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר בפועל בלבד. גם במקרים שבהם היקף הכספים היה גדול יותר, לעתים הסתפקו בתי המשפט בענישה רכה, בהתחשב במעמד ובחולשתו של איש הקש אל מול העבריינים המרכזיים באותם מקרים.
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- הצוואה תקפה גם לאחר 50 שנה - אף שהעדים מתו
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק...
עם זאת, בית המשפט העליון קבע בפסיקות שונות כי ראוי להחמיר בענישה כלפי משתפי פעולה בעבירות כלכליות, בייחוד כשמדובר בסכומים גבוהים ובעלי השפעה כלכלית רחבה. לפי גישה זו, עונשי מאסר בפועל הם הכרחיים כדי להרתיע, ולא ניתן להסתמך על נסיבותיו האישיות של העבריין בלבד. השופט ציין גם את חשיבות ההרתעה הכללית במקרה זה, בשל הפגיעה במערך המס בישראל. לדבריו, בפסק הדין שפרסם, "עבירות מס מעין אלה מערערות את אמון הציבור ברשויות המס, מחייבות הענשת עבריינים, ובעיקר הרתעת הרבים".
במסגרת גזר הדין, התייחס בית המשפט גם למצבו הבריאותי של הנאשם ולמצוקתו האישית. בתסקיר של שירות המבחן צוין כי מדובר באדם שנמצא במצב כלכלי ובריאותי קשה, וכי אין לו עבר פלילי עשיר. שירות המבחן המליץ על עונש מקל לאור הקשיים, אך בית המשפט בחר לשקול את השיקולים ההרתעתיים והחברתיים באופן מובהק יותר. השופט ביאלין סיכם וכתב כי, "בנסיבות בהן מדובר בנזק כה כבד לקופה הציבורית, יש צורך לתת משקל מופחת לנסיבות האישיות, ולהעניש בהתאם לאינטרס הציבורי".
פסק הדין מסמל, כאמור, שינוי מגמה בהתייחסות מערכת המשפט לעבירות כלכליות המבוצעות על ידי אנשי קש, ומעביר מסר ברור כי גם מי שמבצע עבירה מבלי להוביל אותה במישרין עלול להיענש בחומרה. במקרים שבהם נגרם נזק משמעותי למדינה ולקופה הציבורית, ייתכן כי גם מעורבים שוליים יחסית יספגו עונשים חמורים.
המערכת החדשה שהשיקה רשות המסים במהלך השנה האחרונה, שנקראת "חשבוניות ישראל", לדיווח אונליין על עסקות של 25 אלף שקל ויותר, אמורה לסייע לה במאבק בחשבוניות הפיקטיביות, אך נראה לא ברור אם היא אכן תמנע לגמרי מהדבר הזה לקרות. נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון אלדר, אף טוענת כי המערכת לא תמנע את התופעה. בינתיים, אף שיש כבר מעצר ראשון ואף שני בחשד להוצאת חשבוניות שכאלה בעקבות הפעלת המערכת, עדיין מתנהלים לא מעט תיקים כאלה בבתי המשפט.
- 2.e 01/01/2025 15:54הגב לתגובה זוe
- 1.צוג 07/11/2024 23:16הגב לתגובה זופיתרון טכנולוגי שמכניס מליוני שקלים בחשיפת חשבוניות פיקטיביות מידי יום ומצמצם את מימון הפשיעה הכללית ופשיעה כלכלית מהפכה מדהימה
כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
בפסק דין שהתקבל באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, הובהר כי חוב מס בן 20 שנה אינו נעלם מעצמו ואינו מתיישן, אם רשות המסים נקטה מהלך כלשהו לאורך השנים. אף שהנישום טען שלא ידע דבר על החוב, השופט קבע כי פעולות כמו עיקול או שליחת מכתב השאירו את החוב רלוונטי
- ויצרו איפוס למועד ההתיישנות שלו
במאי האחרון פורסם פסק דין יוצא דופן במחוזי חיפה, שבו נדחתה העתירה של בעל עסק בתעשיית הבשר שטען כי חוב מס בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל מ-2002-2001 התיישן. שופט המחוזי, אינאס סלאמה, קבע כי חוב מס - גם כזה שנשאר “בשקט” עשרות שנים - יכול להישאר לגבייה במידה שבמהלך השנים נעשו פעולות מצד רשות המסים.
רעיון המקרה פשוט אך מורכב: בעל עסק הוטלו עליו שומות מס משמעותיות ב-2001 (יותר מ-8 מיליון שקל) ו-2002 (כ-800 אלף שקל), בנוסף לקנסות גירעון ועיצומים שנוספו עם הזמן. סך כל החוב הגיע כאמור לכ-10 מיליון שקל. במשך השנים טען בעל העסק כי לא קיבל מכתבים או הודעות על החוב, שהליכי הגבייה הושבתו, ואף שבשלהי 2021, כשניסה לפתוח תיק עוסק מורשה, לא נמסר לו על החוב הקיים. ואולם במאי־יוני 2022, כך נטען, פתאום החל להיתקל במכתבי דרישה ובעיקול בנקאי על חשבונו בסכום של יותר מ-10 מיליון שקל. לטענתו, המחאות ששלח לא כובדו, והוא הופתע לשמוע על קיומו של התחייבות כספית עצומה שלא ידע עליה במשך שנים.
הנישום טען כי מעולם לא נודע לו על החוב לאורך שנים, ומאז 2011 - אז העביר את העניין לעורך דין - לא נקטה רשות המסים יוזמה כלשהי לגבייה. על כן, לטענתו, החוב אמור היה להתיישן. מנגד, פקיד שומה טען כי נעשו פעולות לאורך השנים: הודעות, עיקולים, תביעות חוב בהליך פשיטת רגל - הקו המתמשך של פעולות אלה מונע את קיומה של התיישנות של המקרה. כמו כן, הובעה ביקורת קשה על התנהלות התובע, בטענה שהוא נמנע באופן מתמשך מלקיים את חובותיו.
הנישום קיבל פטור מריבית, הצמדה, עיצומים ופיגורים
השופט סלאמה קיבל את הטענות של רשות המסים וקבע בפסק הדין כי, “אין שבע שנים רצופות שבהן הנישום ישב בחיבוק־ידיים” בלי שננקטו פעולות כלשהן. הוא קבע כי במסגרת הזמן לאורך השנים נוצרה “חזקת איפוס” של מרוץ ההתיישנות - מושג משפטי שבעקבותיו פעולות מצד הנושה ממחזרות את מניין הזמן מחדש. גם נטען כי התובע ידע על השומות לאורך השנים - בעת קביעתן, בעת בקשת הארכת מועד ערעור ב-2011, וגם כשנפתחו הליכי פשיטת רגל ב-2016. אף שמצא השופט כי נגרם עיכוב של שנים בגביית החוב בשל תקלה טכנית במערכת המחשוב של רשות המסים, שמנעה העברת עדכונים לגורמים אנושיים במשך כארבע שנים - הוא פטר את הנישום מתשלום ריבית, הצמדה, עיצומים ותוספות פיגורים שנבעו מאותה תקופה. כלומר החוב נשאר קיים, אך לא ייתוספו עליו עמלות נוספות.
- הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקרה החשוב כאן הוא לא רק גובה החוב או שנותיו, אלא ההבנה שתקופת הזמן לבדה אינה מבטלת חוב מס. מרוץ ההתיישנות, כלומר הזמן שבו הנושה יכול לדרוש את החוב - ניתן לאפס (לחדש) אם לאורך השנים נעשות פעולות מנהליות או משפטיות שמביעות רצון לגבייה. ובמלים אחרות, אם פקיד השומה שולח מכתב דרישה, מטיל עיקול או מבקש צו כינוס נכסים - גם אם מבצע זאת בצורה אטית או חלקית - הפעולה הזו יכולה ללמנוע את התיישנות החוב. זהו עיקרון חשוב במיוחד בנושאי מסים, שכן לפי מקורות משפטיים, תקופת ההתיישנות הכללית לפי חוק ההתיישנות היא שבע שנים לתביעות רגילות. ואולם כשמדובר בחובות מס, המערכת המשפטית נוטה לאפשר מרחב פעולה רחב יותר לנושה, מתוך ראייה שפקיד השומה חייב להיות “סופר אקטיבי” בגבייה.
תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד
פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד איהב סייד, בן 24 מהכפר אל-סייד, בגין עבירות של סחיטה באיומים ופגיעה בפרטיות. לפי האישום, סייד ניסה לכפות על חברת בנייה לשכור את שירותיו כקבלן משנה, תוך איומים קשים כלפי מנהלי עבודה, קבלני
משנה ועובדים באתר בנייה באשדוד - בין השאר בעזרת מצלמה שהציב ללא אישור. במקביל, הוגשה בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים
בחודש שעבר התנהלה באתר בנייה סמוך לקניון לב העיר באשדוד דרמה של ממש - לא על רקע הנדסי או מקצועי, אלא כתוצאה ממאבק כוחני שנהפך, כך לפי כתב האישום שהוגש, למסכת של סחיטה ואיומים. במרכזה עומד איהב סייד, בן 24 מהיישוב אל-סייד שבנגב, שעל פי פרקליטות מחוז דרום, הפעיל לחץ מתמשך על חברת בנייה וקבלני משנה ששכרה, במטרה לכפות עליהם להעסיק אותו בפרויקט, תוך שימוש באיומים מפורשים בפגיעה ברכוש ובנפש.
לפי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, סייד, שעבד באותה העת באחים מוסא, פנה כבר בתחילת אוגוסט אל מנהלת הרכש של החברה שביצעה את הפרויקט באשדוד, והציע לספק את שירותיו כקבלן משנה לצורך עבודות חפירה וסיתות באתר. אף שנחתם עמו מחירון לשם רישום כספק פוטנציאלי, הדגישה החברה כי אין הוא רשאי להגיע לאתר ללא הזמנה רשמית מראש. אלא שסייד, כך נטען, לא נענה להנחיות והחל להגיע לשטח הבנייה שוב ושוב, כשהוא מציג עצמו בשם בדוי, מאיים על עובדים ומנסה להניע את החברה להעסיקו בכוח.
לפי האישום, במהלך השבועות שלאחר מכן, בין 28 באוגוסט ל-14 בספטמבר, נהפך האתר לזירת איומים חוזרים. סייד היה מגיע מדי יום כמעט, יוצר קשר עם מנהל העבודה ועם קצין הביטחון של החברה, ומבהיר להם כי “אם הוא לא יעבוד בפרויקט - אף אחד אחר לא יעבוד בו”. כך, לדברי אחד העדים, “הוא אמר שזה האתר שלו ושאף אחד לא יכול לעבוד שם בלעדיו”. חלק מקבלני המשנה, כך צוין בבקשת המעצר, אכן הפסיקו את עבודתם מתוך פחד. באחת מהעדויות תיאר עובד קבלן משנה בשם ש.ז כיצד ביום השני של ספטמבר קיבל מסייד שיחת טלפון מאיימת. "יש לך שעה לצאת מהאתר, אם לא הכלי שלך יהיה ברזל", נאמר לו, כך לפי כתב האישום. ש.ז, שחשש כי האיום יתממש, הפסיק את עבודתו ועזב את המקום עוד באותו היום. מעסיקיו אישרו כי אכן התקשר אליהם מיד לאחר מכן וביקש לעזוב את האתר לאלתר בשל הפחד.
הפעיל גם אחרים כדי לאיים על עובדים
הפרקליטות מציינת כי סייד לא הסתפק באיומים ישירים, אלא הפעיל אחרים, שזהותם אינה ידועה במדויק, כדי להטיל אימה על העובדים. כך למשל, ב-14 בספטמבר הגיעו שניים מהם אל האתר, פנו לאחד הקבלנים שעבד שם ואמרו לו, “תצא מהאתר, אם לא נזיין אותך”. אחד מהם אף טיפס לקבינה של הטרקטור ואמר: “זה העבודה שלנו, תצא לפני שיהיה בלאגן”. כשד' סירב, הוסיף אחד מהם כי, “אני אביא לך 50 איש עכשיו”.
- כתב אישום חמור: סחיטה באיומים, איומים בשריפה וניסיון גניבה של ציוד צבאי
- שלושה תושבי הדרום נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המאשימה מדגישה כי במקביל לאיומים הפיזיים, סייד גם פגע בפרטיות החברה. הוא התקין באתר מצלמה משלו - ללא כל אישור או ידיעת החברה - כדי לעקוב אחרי הנעשה בזמן אמת. בהמשך, באחת מהשיחות שהוקלטו, הוא הודה כי המצלמה אכן בבעלותו, ואף אמר לקב"ט כי, “ראיתי מישהו שעובד שם ושאלתי מי זה”. הפרקליטות טוענת כי מדובר בפגיעה ישירה בפרטיות העובדים והקבלנים, שנועדה לאפשר לו לפקח מרחוק על מי שנכנס לשטח ולוודא שאיש אינו עובד בלעדיו.
