הסיפור החל באוקטובר 2023, ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. משפחת עבו מירושלים - ההורים ושלושת ילדיהם - שהתה בארה"ב לצורך סיוע משפחתי. ב-9 באוקטובר היתה אמורה המשפחה לשוב לישראל בטיסה מוושינגטון דרך פרנקפורט, אך הטיסה בוטלה על רקע המצב הביטחוני. מאז, טענו בני המשפחה, הם לא קיבלו סיוע ממשי מחברת התעופה ונאלצו להישאר בארה"ב שלושה חודשים עד שחזרו בינואר 2024. על בסיס זה הוגשו שתי תביעות נגד אייר קנדה - האחת על ידי האב ושני ילדיו, והשנייה על ידי האם ובתם - שבהן נתבעו עשרות אלפי שקלים כהחזר הוצאות, פיצוי לדוגמה והחזר בגין שירותי סיוע שלא ניתנו.

אלא שכבר בתחילת הדיון נחשפה בעיה מהותית: התביעות פוצלו באופן מלאכותי לשניים, כל אחת מוגשת בנפרד אך על בסיס אותה מסכת עובדתית. הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד הדגישה כי, "הכלל הבסיסי בדין הישראלי קובע שעל תובע לכלול בתביעתו את מלוא הסעד המגיע לו בגין עילת תביעה אחת ואין לפצל עילה אחת לתביעות אחדות". היא קבעה כי פיצול שכזה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ומספיק לבדו כדי להביא לדחיית התביעה השנייה. לא זו בלבד, אלא שהתובעים גם הסתירו מבית המשפט את העובדה שהוגשה תביעה נוספת מקבילה - דבר שהוגדר בפסק הדין שפורסם כ"הפרה יסודית של חובת תום הלב באופן היורד לשורש ההליך".

מעבר לעניין הפיצול, בחנה השופטת את מהות הטענות. המשפחה טענה כי חברת התעופה נטשה אותם ולא סייעה להם לחזור ארצה. ואולם מהמסמכים שהוצגו לבית המשפט עלתה תמונה אחרת לחלוטין: הכרטיסים נרכשו בכלל מיונייטד איירליינס, והיא זו שטיפלה בשיבוץ החלופות. לפי הרישומים שהוצגו, האב עצמו ביקש לדחות את חזרתו לישראל עד לאחר תום המלחמה. בפסק הדין נכתב כי, "קרסה טענת התובעים שהנתבעת נטשה אותם... הנתבעת הוכיחה שהתובע הודיע שיחזור לאחר המלחמה". גם בדיון עצמו התקשה התובע להשיב לשאלות, גמגם ולבסוף טען שאינו זוכר. הרשמת הבכירה קבעה בהכרעתה כי, "לא האמנתי לדבריו".

המשפחה ניסתה לטעון כי סבלה מ"חסרון כיס" שמנע ממנה לממן טיסות חלופיות, למשל טיסה לאתונה או קפריסין שמהן המריאו טיסות חילוץ לישראל. אלא שהטענה זו התנגשה עם מסמכים שהמשפחה עצמה הגישה, ובהם קבלות על לינות במלון יוקרתי בניו יורק, ביקור במוזיאון ילדים ותשלומים שונים שלא נראו קשורים להוצאות מחיה בסיסיות. השופטת כתבה בהכרעתה כי, "אין אלא לקבוע שטענת התובעים בדבר חסרון כיס שמנע מהם לשוב לישראל אינה אמת. לא חסרון כיס הוא שמנע מהתובעים לחזור". בנוסף, התברר כי התובעים צירפו לתביעתם פסק דין ישן שבו נפסק פיצוי לנוסע אחר, אך הם הסתירו את העובדה כי ערכאת הערעור כבר הפכה את אותו פסק דין חודשים קודם לכן. בית המשפט ראה בצעד זה ניסיון להטעות וקבע כי, "יש ממש בטענה שמדובר בחוסר תום לב משווע... אין אלא לקבוע שמדובר בניסיון להטעות את בית המשפט".

בית המשפט לא חסך במלים קשות ביחס לאופי התביעות. בפסק הדין נכתב כי, "אופן ניסוח כתב התביעה כלפי הנתבעת משקף ניתוק מהאירועים הקשים שאירעו ביום 7.10.23", וכי הוטחו בחברת התעופה האשמות חסרות בסיס כאילו בחרה במודע להפקיר נוסעים משיקולים כלכליים. "מדובר בהטלת דופי בנתבעת שאין לה מקום במקרה זה", נכתב. השופטת אף הוסיפה כי התובעים, "היו רשאים כמובן לבחור להישאר בארה"ב בשעתה הקשה של מדינת ישראל... אך לא היה מקום לכך שידרשו מהנתבעת לממן את הוצאות בחירתם זו. מדובר לדעת בית המשפט בתביעה שהיא לא פחות מעזות פנים".

לאור המסקנות, קבעה הרשמת כי שתי התביעות נדחות. יתרה מכך, בשל ההתנהלות הבעייתית חויבו התובעים לשלם לאייר קנדה הוצאות משפט בסכום כולל של 2,000 שקל, ולהוסיף 1,000 שקל נוספים לטובת קופת המדינה. בפסק הדין הובהר כי מדובר במקרה שבו נעשה ניצול לרעה של מערכת המשפט: "מדובר בתביעות שלא היו צריכות להיות מוגשות... הניסיון המאוחר להוציא כספים מהנתבעת בגין כך ראוי לגינוי". בסיכומו של דבר, קבעה השופטת באופן חד וברור כי, "בית המשפט שוכנע שאין יסוד לטענת התובעים שהם היו תקועים בארה"ב שלושה חודשים בגלל הנתבעת... המצב הנורא שהתובעים טענו שנקלעו אליו הוא טענה שנדחית".

מדוע בחר בית המשפט להשתמש בלשון חריפה כל כך כלפי התובעים?

בניגוד לרוב התיקים בתביעות קטנות, שבהם נשמרת לרוב לשון מאופקת, כאן התרשם בית המשפט שהתובעים לא רק שטעו או לא הוכיחו את תביעתם, אלא שניסו להטעות את המערכת באופן אקטיבי, הסתירו עובדות ואף הסתמכו על פסק דין שבוטל בערעור. לכך התווספה התחושה כי נעשה שימוש ציני במלחמה כדי להצדיק הישארות ארוכה בחו"ל, ולכן נכתב בפסק הדין שמדובר ב"תביעה שהיא לא פחות מעזות פנים".

מה המשמעות של פיצול מלאכותי של תביעה, כפי שנעשה כאן?

הדין האזרחי בישראל אוסר על פיצול עילת תביעה אחת לשתי תביעות שונות, כדי למנוע הטרדה מיותרת של הנתבע ולייעל את ההליך. במקרה הזה, בני המשפחה הגישו שתי תביעות נפרדות - אחת בשם האב ושני ילדים והשנייה בשם האם והילדה - אך שתיהן נסמכו על אותו אירוע בדיוק, ביטול אותה טיסה. הדבר יצר כפילות בסעדים ואף דרישות פיצוי חופפות, ולכן ראה בית המשפט בכך שימוש לרעה בהליך.

כיצד התייחס בית המשפט לטענה שהמלחמה אינה סיבה מוצדקת לביטול טיסה?

בית המשפט דחה מכל וכל את טענת התובעים, והזכיר כי המחוקק עצמו קבע הוראת שעה מיוחדת בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שהחריגה את החובה של חברות תעופה לשלם פיצויים בטיסות שבוטלו בין אוקטובר לנובמבר 2023. מעבר לכך, השופטת הדגישה את ההיבט האנושי והביטחוני - הסיכון לחיי נוסעים במקרה של פגיעת טיל, וקבעה כי זהו בהחלט כוח עליון שמצדיק את החלטת חברות התעופה.

האם בית המשפט קיבל את הטענה שהמשפחה היתה תקועה ללא אפשרות חזרה?

לא. המסמכים שהציגה אייר קנדה העלו כי האב עצמו ביקש לדחות את מועד חזרתו לישראל עד תום המלחמה. בנוסף, הוצעה למשפחה אפשרות לטוס לנקודות קרובות לישראל ומשם להמשיך בטיסות חילוץ, אך הם סירבו מסיבות כלכליות. לפיכך נקבע כי לא הנתבעת היא ש"נטשה" את התובעים, אלא שהם עצמם בחרו להישאר בארה"ב.

מה היתה עמדת בית המשפט בנוגע להוצאות שהמשפחה הציגה?

בית המשפט בחן בקפידה את הקבלות והחשבוניות שצורפו, וגילה כי חלקן אינן מתיישבות עם טענת "חסרון הכיס". כך למשל, לינות בבתי מלון יוקרתיים בניו יורק וביקורים במוזיאונים לא נתפשו כהוצאות חיוניות להישרדות. הדבר פגע במהימנות התביעה והוסיף לחוסר האמון של השופטת בגרסת התובעים.

כיצד השפיע השימוש בפסק דין שבוטל על ההכרעה?

זה היה אחד הרכיבים שהחמירו את עמדת בית המשפט כלפי התובעים. הם צירפו לתביעתם פסק דין שבו נפסק בעבר פיצוי לנוסע שטיסתו בוטלה, אך לא גילו כי בערעור אותו פסק דין נהפך. מכיוון שהתביעות הוגשו חודשים אחרי שהערעור כבר ניתן, ראה בכך בית המשפט "ניסיון להטעות את המערכת", והדגיש את חוסר תום הלב.

אילו הוצאות הוטלו על התובעים?

מעבר לדחיית שתי התביעות, חויבו בני המשפחה לשלם לאייר קנדה 2,000 שקל כהוצאות משפט וכן 1,000 שקל נוספים לטובת קופת המדינה. בית המשפט ציין כי ההליך כולו גרם להטרדת החברה ולבזבוז זמן שיפוטי יקר, ולכן הוחלט להטיל הוצאות משמעותיות יחסית להליך בתביעות קטנות.