מחיר
צילום: FREEPIK

ביקשה לבטל דירה שנתנה לבתה במתנה עקב אלימות - מה קבע ביהמ"ש?

אם העבירה את דירתה לבתה כמתנה מלאה. העברת הבעלות הושלמה באופן רשמי, והנכס נרשם בטאבו על שם הבת. זמן קצר לאחר מכן, הידרדרו היחסים בין השתיים, והגיעו לנקודת שפל שבשיאה אירוע אלימות קשה מצד הבת כלפי האם. היא הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה

להורות על ביטול המתנה, ולהשיב לה את זכויות הבעלות בדירה

עוזי גרסטמן | (1)

בפסק דין חשוב ויוצא דופן, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי ניתן לבטל מתנה שהועברה מהורה לילדו, גם לאחר שנרשמה בטאבו, במקרה שבו הילד פוגע בהורה בצורה קשה. השופטת ציינה כי "אי כיבוד הורים והתנהגות מחפירה מצד מקבל המתנה כלפי נותנה, מהווים עילה מספקת לביטול ההעברה". פסק הדין מהווה מסר ברור לפסיקה בתחום דיני המתנה ומחזק את ההגנה על הורים מבוגרים מפני פגיעות בתוך התא המשפחתי.


המקרה הנ"ל עוסק באם מבוגרת, בשנות ה-70 לחייה, שהעבירה את דירתה לבתה כמתנה מלאה. העברת הבעלות הושלמה באופן רשמי, והנכס נרשם בטאבו על שם הבת. זמן קצר לאחר מכן, הידרדרו היחסים בין השתיים, והגיעו לנקודת שפל שבשיאה אירוע אלימות קשה מצד הבת כלפי האם.


בעקבות האירוע, הגישה האם תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה להורות על ביטול המתנה, ולהשיב לה את זכויות הבעלות בדירה. היא טענה כי לא הייתה מעניקה את הדירה לבתה לו ידעה שזו תנהג כלפיה באלימות וכי מדובר בכפיות טובה קיצונית מצידה של הבת.


לטענת האם מדובר בהתנהגות שמצדיקה חזרה מהמתנה


במסגרת הדיון בבית המשפט, העלו הצדדים טענות סותרות בנוגע לשאלת ביטול המתנה. האם, באמצעות בא כוחה, טענה כי הבת, "לא רק שלא גילתה הכרת תודה על כך שקיבלה דירה במתנה, אלא אף נהגה כלפי אמה באופן מחפיר, שכלל אלימות קשה". היא הדגישה כי מדובר בהתנהגות שמצדיקה חזרה מהמתנה גם לאחר שהושלמה העברת הזכויות.


האם הדגישה כי אמנם העניקה את הדירה לבתה מרצונה החופשי, אבל היא לא העלתה על דעתה שהבת תפגע בה בצורה כה חמורה. היא טענה כי חוק המתנה מאפשר חזרה ממתנה שהושלמה כשהמקבל מתנהג בכפיות טובה כלפי הנותן, וכי אין דוגמה מובהקת יותר לכפיות טובה מאשר אלימות כלפי הורה שהעניק לילדו דירה ללא תמורה.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

מנגד, הבת טענה כי לא ניתן לחזור ממתנה שהושלמה, ובפרט כשהנכס כבר נרשם על שמה בטאבו. היא הדגישה כי "זכויותיה הקנייניות בדירה הושלמו ואין אפשרות לבטלן רק בשל סכסוך משפחתי". לטענתה, המקרה כולו נובע ממתח בין-אישי בינה לבין אמה, ולכן אין בו כדי להוות עילה משפטית שמאפשרת את ביטול המתנה.


בנוסף, טענה הבת כי האלימות שיוחסה לה היתה תקרית חד-פעמית, שאינה מצדיקה צעד קיצוני כמו ביטול זכויותיה בדירה. היא הדגישה כי "אין זה סביר שבשל אירוע אחד, חריג ככל שיהיה, תישלל ממנה הזכות שהוענקה לה כדין".

קיראו עוד ב"משפט"


השופטת, לאחר ששמעה את טענות הצדדים ובחנה את הראיות שהוצגו, קבעה כי ניתן לבטל את המתנה, גם אם הושלמה ונרשמה בטאבו, אם מתקיימות נסיבות חמורות המצדיקות זאת. היא ציינה כי במקרה הזה, התנהגותה של הבת חצתה כל גבול אפשרי של התנהגות ראויה מצד מקבל מתנה כלפי הנותן שלה. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "האלימות הקשה שהופעלה כלפי האם מהווה הפרה יסודית של חובת הכבוד וההערכה שהבת חבה כלפי אמה. מדובר בהתנהגות מחפירה אשר עומדת בסתירה מוחלטת לרוח המתנה שניתנה לה מלכתחילה".


השופטת גם הדגישה בפסק הדין שלה כי, "חוק המתנה מאפשר חזרה מהתחייבות לתת מתנה או ממתנה שהושלמה, במקרים בהם המקבל נהג כלפי הנותן בכפיות טובה קיצונית". בנוסף היא ציינה כי במקרה הזה, אין ספק שהבת לא רק שלא גילתה הכרת תודה על המתנה שניתנה לה, אלא ניצלה את המצב לרעה ואף הפעילה אלימות פיזית כלפי אמה. בית המשפט דחה את טענתה של הבת, שלפיה האלימות היתה אירוע חריג וחד-פעמי, וקבע כי "גם אם מדובר בתקרית אחת, חומרתה מספיקה כדי להצדיק את ביטול המתנה".


המבחן לביטול מתנה הוא במידת הפגיעה וחומרתה


בית המשפט הבהיר גם כי המבחן לביטול מתנה במקרה של כפיות טובה אינו רק מספר הפעמים שבהן נפגע נותן המתנה, אלא מידת הפגיעה, חומרתה והפרת יחסי האמון בין הצדדים. בפסק הדין שפורסם נקבע כי, "כאשר ילד מקבל דירה מהורהו במתנה, קיימת ציפייה ברורה לכך שהילד יגלה כלפי ההורה יחס של כבוד והערכה. כאשר במקום זאת מופעלת אלימות כלפי ההורה, מדובר בהתנהגות שבאה בגדר אותן נסיבות חמורות המצדיקות ביטול המתנה".


פסק הדין יוצר תקדים חשוב בתחום דיני המתנה, בכך שהוא מחזק את ההגנה המשפטית על הורים מבוגרים מפני התנהגות מחפירה מצד ילדיהם. בית המשפט הבהיר כי בעלות רשומה על נכס אינה חזקה אבסולוטית, וכי ישנן נסיבות שבהן ניתן לבטל מתנה גם אם היא כבר נרשמה בטאבו. השופטת התייחסה לכך ואמרה כי, "רישום זכויות בטאו אינו מגן באופן מוחלט על מקבל המתנה, כאשר קיימות נסיבות שמוכיחות כי הוא נהג בכפיות טובה חמורה כלפי נותן המתנה".


האם הביעה סיפוק רב מההחלטת בית המשפט, ואמרה כי "הצדק יצא לאור". היא ציינה כי היא, "שברה שתיקה אחרי זמן רב של סבל, ובית המשפט העניק לה את ההגנה שהיתה זקוקה לה". מנגד, הבת הביעה אכזבה וטענה כי מדובר בהחלטה מחמירה מדי. לדבריה, "מדובר במאבק משפטי מיותר שגרם לה להפסיד את דירתה בשל סכסוך משפחתי". לדבריה, היא שוקלת להגיש ערעור על ההחלטה.


במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע באחרונה בערעור שהגיש אדם שביקש לבטל את ההתחייבות שנתן לאחיו להעברת מחצית מזכויותיו במקרקעין. המערער טען כי אחיו נהג כלפיו ב"התנהגות מחפירה" ולכן עומדת לו הזכות לחזור בו מההתחייבות שלו לתת את המתנה. המקרה עסק באדם שהחזיק בבעלותו מקרקעין באזור הצפון. ב-2021 הוא חתם על התחייבות שלפיה יעביר לאחיו מחצית מזכויותיו במגרש, והמשיב אף רשם הערת אזהרה על הנכס. ואולם לאחר שהיחסים בין השניים עלו על שרטון, הודיע המערער לאחיו כי הוא מבטל את ההתחייבות שלו למתנה, בטענה כי האח נהג כלפיו באופן פוגעני. לאחר שהשניים לא הגיעו להסכמה, פנה המערר לבית המשפט לענייני משפחה בקריות בבקשה שיצהיר כי חזרתו מההתחייבות תקפה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו של המערער, לאחר שקבע כי לא הוכח שאחיו נהג כלפיו ב"התנהגות מחפירה". בעקבות כך הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 11/02/2025 21:29
    הגב לתגובה זו
    הבת היא יצור שצריך להזיע כדי לזכות בנכס.גם לשבת בכלא על אלימות.האם תמכור למרבה במחיר ותסע להתפנק בקרוזים סביב העולם .מגיע לה
בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה

בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר

עוזי גרסטמן |

כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.

לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.

כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.

פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.

רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה

כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".

גולשים באינטרנט אפליקצייה משתמשים
צילום: Istock

הרופא דרש לקבל פרטי מתלוננים נגדו - מכבי סירבה

ד"ר עמוס סבו, כירורג במכבי שירותי בריאות, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ב-X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, עם הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". הפוסט הוביל ל-18 תלונות שהוגשו נגדו למכבי, והוא דרש לגלות מי עומדים מאחוריהן

עוזי גרסטמן |

בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה את בקשתו של ד"ר עמוס סבו, כירורג המספק שירותי רפואה למבוטחי קופת החולים מכבי, לקבלת פרטי מתלוננים שהגישו נגדו תלונות בעקבות פעילותו ברשתות החברתיות ובהפגנות. פסק הדין מציג את המתח שקיים בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, תוך דיון מעמיק בהשלכות הגשת תלונות על רופאים ובעלי מקצועות אחרים.


ד"ר סבו, רופא במכבי שירותי בריאות מ-2011, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, בליווי הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. משתמש ברשת X קרא בתגובה לפוסט להתלונן נגד סבו, ובימים שלאחר מכן החלו להצטבר תלונות נגדו במכבי שירותי בריאות. בסך הכל התקבלו 18 תלונות - 16 מתלוננים שאינם מטופליו של סבו אך מבוטחים במכבי, ושני מתלוננים שאינם מבוטחים במכבי כלל.


"התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי"


לטענת ד"ר סבו, התלונות נגדו הוגשו בעקבות קריאה מכוונת של גורמים המזוהים עם תנועת המחאה, שביקשו לפגוע בו מקצועית בשל עמדותיו הפוליטיות. "אין ספק כי התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי", טען סבו לבית המשפט. הוא דרש לקבל את שמות המתלוננים, כדי שיוכל להגן על שמו הטוב ולנקוט צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הגיש תלונות שקריות.


סבו טען עוד כי קופת חולים מכבי לא הציגה בפניו את התלונות המלאות, אלא רק קטעים מהן - דבר שמעורר חשש, לדבריו, שהן כוללות לשון הרע ופגיעות נוספות בשמו. "המשיבה יכלה לצרף את תוכן התלונות תוך הגנה על פרטיות המתלוננים", טען, אך משלא עשתה זאת, יש לראות בכך ניסיון להסתיר מידע העלול להפליל את המתלוננים.


מנגד, מכבי שירותי בריאות דחתה את הדרישה למסירת פרטי המתלוננים, וטענה כי היא מחויבת לשמור על פרטיותם. בתגובתה לבית המשפט, הדגישה הקופה כי "כל התלונות עסקו בצילום המבקש עם הנשק", והוסיפה כי אף אחת מהתלונות לא כללה לשון בוטה או פוגענית. עוד ציינה מכבי כי התקנון שלה מאפשר לחבריה להגיש תלונות על רופאים ונותני שירות אחרים, וכי על פי סעיף 14(י) לתקנון, "האחראי ישמור בסוד כל מסמך וכל מידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו". כלומר, מסירת פרטי המתלוננים אינה נחוצה למילוי תפקידה של מכבי, ואינה מתבקשת לפי הדין.


השופטת: לא ניתן לקבוע שהתלונות כללו לשון הרע