ביקשה לבטל דירה שנתנה לבתה במתנה עקב אלימות - מה קבע ביהמ"ש?
אם העבירה את דירתה לבתה כמתנה מלאה. העברת הבעלות הושלמה באופן רשמי, והנכס נרשם בטאבו על שם הבת. זמן קצר לאחר מכן, הידרדרו היחסים בין השתיים, והגיעו לנקודת שפל שבשיאה אירוע אלימות קשה מצד הבת כלפי האם. היא הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה
להורות על ביטול המתנה, ולהשיב לה את זכויות הבעלות בדירה
בפסק דין חשוב ויוצא דופן, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי ניתן לבטל מתנה שהועברה מהורה לילדו, גם לאחר שנרשמה בטאבו, במקרה שבו הילד פוגע בהורה בצורה קשה. השופטת ציינה כי "אי כיבוד הורים והתנהגות מחפירה מצד מקבל המתנה כלפי נותנה, מהווים עילה מספקת לביטול ההעברה". פסק הדין מהווה מסר ברור לפסיקה בתחום דיני המתנה ומחזק את ההגנה על הורים מבוגרים מפני פגיעות בתוך התא המשפחתי.
המקרה הנ"ל עוסק באם מבוגרת, בשנות ה-70 לחייה, שהעבירה את דירתה לבתה כמתנה מלאה. העברת הבעלות הושלמה באופן רשמי, והנכס נרשם בטאבו על שם הבת. זמן קצר לאחר מכן, הידרדרו היחסים בין השתיים, והגיעו לנקודת שפל שבשיאה אירוע אלימות קשה מצד הבת כלפי האם.
בעקבות האירוע, הגישה האם תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה להורות על ביטול המתנה, ולהשיב לה את זכויות הבעלות בדירה. היא טענה כי לא הייתה מעניקה את הדירה לבתה לו ידעה שזו תנהג כלפיה באלימות וכי מדובר בכפיות טובה קיצונית מצידה של הבת.
לטענת האם מדובר בהתנהגות שמצדיקה חזרה מהמתנה
במסגרת הדיון בבית המשפט, העלו הצדדים טענות סותרות בנוגע לשאלת ביטול המתנה. האם, באמצעות בא כוחה, טענה כי הבת, "לא רק שלא גילתה הכרת תודה על כך שקיבלה דירה במתנה, אלא אף נהגה כלפי אמה באופן מחפיר, שכלל אלימות קשה". היא הדגישה כי מדובר בהתנהגות שמצדיקה חזרה מהמתנה גם לאחר שהושלמה העברת הזכויות.
- 26 שנה של עיכובים: זה הפיצוי על אי רישום דירה בטאבו
- בנות הזוג נפרדו: האם רישום בטאבו גובר על הסכם ממון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הדגישה כי אמנם העניקה את הדירה לבתה מרצונה החופשי, אבל היא לא העלתה על דעתה שהבת תפגע בה בצורה כה חמורה. היא טענה כי חוק המתנה מאפשר חזרה ממתנה שהושלמה כשהמקבל מתנהג בכפיות טובה כלפי הנותן, וכי אין דוגמה מובהקת יותר לכפיות טובה מאשר אלימות כלפי הורה שהעניק לילדו דירה ללא תמורה.
מנגד, הבת טענה כי לא ניתן לחזור ממתנה שהושלמה, ובפרט כשהנכס כבר נרשם על שמה בטאבו. היא הדגישה כי "זכויותיה הקנייניות בדירה הושלמו ואין אפשרות לבטלן רק בשל סכסוך משפחתי". לטענתה, המקרה כולו נובע ממתח בין-אישי בינה לבין אמה, ולכן אין בו כדי להוות עילה משפטית שמאפשרת את ביטול המתנה.
בנוסף, טענה הבת כי האלימות שיוחסה לה היתה תקרית חד-פעמית, שאינה מצדיקה צעד קיצוני כמו ביטול זכויותיה בדירה. היא הדגישה כי "אין זה סביר שבשל אירוע אחד, חריג ככל שיהיה, תישלל ממנה הזכות שהוענקה לה כדין".
- אזורים דרשה פטור מפיצוי בשל הקורונה, ונדחתה
- האם מסירת פרטים מצדיקה קבלת הודעות שיווקיות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
השופטת, לאחר ששמעה את טענות הצדדים ובחנה את הראיות שהוצגו, קבעה כי ניתן לבטל את המתנה, גם אם הושלמה ונרשמה בטאבו, אם מתקיימות נסיבות חמורות המצדיקות זאת. היא ציינה כי במקרה הזה, התנהגותה של הבת חצתה כל גבול אפשרי של התנהגות ראויה מצד מקבל מתנה כלפי הנותן שלה. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "האלימות הקשה שהופעלה כלפי האם מהווה הפרה יסודית של חובת הכבוד וההערכה שהבת חבה כלפי אמה. מדובר בהתנהגות מחפירה אשר עומדת בסתירה מוחלטת לרוח המתנה שניתנה לה מלכתחילה".
השופטת גם הדגישה בפסק הדין שלה כי, "חוק המתנה מאפשר חזרה מהתחייבות לתת מתנה או ממתנה שהושלמה, במקרים בהם המקבל נהג כלפי הנותן בכפיות טובה קיצונית". בנוסף היא ציינה כי במקרה הזה, אין ספק שהבת לא רק שלא גילתה הכרת תודה על המתנה שניתנה לה, אלא ניצלה את המצב לרעה ואף הפעילה אלימות פיזית כלפי אמה. בית המשפט דחה את טענתה של הבת, שלפיה האלימות היתה אירוע חריג וחד-פעמי, וקבע כי "גם אם מדובר בתקרית אחת, חומרתה מספיקה כדי להצדיק את ביטול המתנה".
המבחן לביטול מתנה הוא במידת הפגיעה וחומרתה
בית המשפט הבהיר גם כי המבחן לביטול מתנה במקרה של כפיות טובה אינו רק מספר הפעמים שבהן נפגע נותן המתנה, אלא מידת הפגיעה, חומרתה והפרת יחסי האמון בין הצדדים. בפסק הדין שפורסם נקבע כי, "כאשר ילד מקבל דירה מהורהו במתנה, קיימת ציפייה ברורה לכך שהילד יגלה כלפי ההורה יחס של כבוד והערכה. כאשר במקום זאת מופעלת אלימות כלפי ההורה, מדובר בהתנהגות שבאה בגדר אותן נסיבות חמורות המצדיקות ביטול המתנה".
פסק הדין יוצר תקדים חשוב בתחום דיני המתנה, בכך שהוא מחזק את ההגנה המשפטית על הורים מבוגרים מפני התנהגות מחפירה מצד ילדיהם. בית המשפט הבהיר כי בעלות רשומה על נכס אינה חזקה אבסולוטית, וכי ישנן נסיבות שבהן ניתן לבטל מתנה גם אם היא כבר נרשמה בטאבו. השופטת התייחסה לכך ואמרה כי, "רישום זכויות בטאו אינו מגן באופן מוחלט על מקבל המתנה, כאשר קיימות נסיבות שמוכיחות כי הוא נהג בכפיות טובה חמורה כלפי נותן המתנה".
האם הביעה סיפוק רב מההחלטת בית המשפט, ואמרה כי "הצדק יצא לאור". היא ציינה כי היא, "שברה שתיקה אחרי זמן רב של סבל, ובית המשפט העניק לה את ההגנה שהיתה זקוקה לה". מנגד, הבת הביעה אכזבה וטענה כי מדובר בהחלטה מחמירה מדי. לדבריה, "מדובר במאבק משפטי מיותר שגרם לה להפסיד את דירתה בשל סכסוך משפחתי". לדבריה, היא שוקלת להגיש ערעור על ההחלטה.
במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע באחרונה בערעור שהגיש אדם שביקש לבטל את ההתחייבות שנתן לאחיו להעברת מחצית מזכויותיו במקרקעין. המערער טען כי אחיו נהג כלפיו ב"התנהגות
מחפירה" ולכן עומדת לו הזכות לחזור בו מההתחייבות שלו לתת את המתנה. המקרה עסק באדם שהחזיק בבעלותו מקרקעין באזור הצפון. ב-2021 הוא חתם על התחייבות שלפיה יעביר לאחיו מחצית מזכויותיו במגרש, והמשיב אף רשם הערת אזהרה על הנכס. ואולם לאחר שהיחסים בין השניים עלו על
שרטון, הודיע המערער לאחיו כי הוא מבטל את ההתחייבות שלו למתנה, בטענה כי האח נהג כלפיו באופן פוגעני. לאחר שהשניים לא הגיעו להסכמה, פנה המערר לבית המשפט לענייני משפחה בקריות בבקשה שיצהיר כי חזרתו מההתחייבות תקפה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו של המערער,
לאחר שקבע כי לא הוכח שאחיו נהג כלפיו ב"התנהגות מחפירה". בעקבות כך הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי.
- 1.אנונימי 11/02/2025 21:29הגב לתגובה זוהבת היא יצור שצריך להזיע כדי לזכות בנכס.גם לשבת בכלא על אלימות.האם תמכור למרבה במחיר ותסע להתפנק בקרוזים סביב העולם .מגיע לה
הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו
לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל
אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.
הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.
במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.
ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.
הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו
לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל
אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.
הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.
במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.
ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.
