ליאל עבדה
צילום: הטוויטר הרשמי של סלטיק

סיים את דרכו בסלטיק? אוהדי סלטיק תומכים בחמאס, עבדה מתלבט

למרות הודעת הגינוי של הנהלת המועדון ממשיכים האוהדים בקבוצה של ליאל עבדה לתמוך בפעילויות הטרור. ל"ביזספורט" נודע כי השחקן מתלבט האם להישאר בסקוטלנד ועשוי לעזוב בקרוב

בזמן שמדינת ישראל נמצאת ביממה הרביעית למלחמה, עוד ועוד ספורטאים מהעולם נוקטים עמדה ומביעים את דעתם בנוגע למצב בישראל. דווקא מאוהדי קבוצת סלטיק, בה משחק הישראלי ליאל עבדה, היה מצופה להגיב ברגישות, אבל בשבת הם הניפו שלטים ודגלים נגד ישראל ובעד החמאס. מאוחר יותר הגיע הגינוי החריף של הנהלת המועדון. ל"ביזספורט" נודע כי עבדה שוקל את המשך דרכו בסקוטלנד ועשוי לעזוב את הקבוצה בקרוב, זאת בעיקר לנוכח העובדה שחלק מהאוהדים בחרו להקניט גם אותו.

עצב גדול. נעים (צילום: באדיבות מכבי חיפה)

בהודעת הגינוי נכתב: "השלטים שהופיעו במשחק בשבת לא מייצגים את הדעות של המועדון ואנו מגנים אותם. סלטיק הוא מועדון כדורגל ולא ארגון פוליטי. אחד הערכים הכי חשובים שלנו הוא לדעת לקבל כל אחד, ללא הבדל גזע, צבע, עמדתו הפוליטית או במה הוא מאמין. זו הסיבה שאנחנו במועדון מבהירים תמיד שמסרים פוליטיים לא מתקבלים בברכה בסלטיק פארק או בכל משחק של סלטיק".

היום (שלישי) אוהדי סלטיק כבר הביעו שוב את מחאתם נגד ההנהלה וכתבו: "תשוחרר פלסטין. בעקבות ההודעה האחרונה של סלטיק, אנחנו רוצים להבהיר את האמונה שלנו שלא לוחצת ידיים עם ראיית המועדון, כמו גם אוהדי כדורגל אחרים. יש לנו את הזכות לבטא את ההשקפה הפוליטית שלנו כמו כל האזרחים הרגילים שעושים זאת בכל חברה. הכדורגל נשאר אחד האזורים היחידים בחיי הציבור שבו למעמד הפועלים יש אמירה פוליטית ולא נהיה מוכתבים על ידי הנהלה אליטיסטית". אחרי הדברים האלה, מעניין יהיה לראות האם עבדה יגיב. בתקופת שבה שיחק ניר ביטון בסלטיק, הוא מעולם לא הביע את דעתו בפומבי, כפי שהוא עושה עכשיו, אבל מצד שני - הוא גם לא נתקל בסיטואציה כזאת שבה האוהדים יוצאים נגד ישראל בפומבי. כעת, עבדה הפצוע עשוי להודיע על עזיבה, אולי כבר בינואר הקרוב.

סערה גדולה גם נפתחה בעקבות פוסט של אקס הפועל באר שבע, שאפי סוליימנוב. האחרון כתב: "את פלסטין לא ישחררו אלה שמכרו אותה, הם אלה שמכרו אותה כי לא העריכו. שחרור פלסטין יהיה בדם, אבל מכרו אותה בתמורה לכסף. מי שמכר דבר כלשהו תמורת כסף לא יקנה אותו בתמורה לדמו". חברו בעונה שעברה, רותם חטואל, לא אהב את הפוסט, בלשון המעטה, וכתב: "אתה כבר לא חבר שלי יותר" והוסיף אימוג'י של הקאה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוד 11/10/2023 13:44
    הגב לתגובה זו
    תברח משם ליאל
  • 2.
    צודק שיעזוב אותם (ל"ת)
    אור 11/10/2023 08:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שיבוא צונמי על סקוטלנד האנטישמית אמן (ל"ת)
    שלמה 10/10/2023 23:20
    הגב לתגובה זו
הרוג'ר, של רוג'ר םדרר, קרדיט: מתוך אתר החברההרוג'ר, של רוג'ר םדרר, קרדיט: מתוך אתר החברה

מותג הסניקרס שמעלה מחירים והלקוחות ממשיכים לקנות: כך מנסה On לעקוף גם את המכסים

חברת הספורט השוויצרית לא נבהלת מהאטה צרכנית או סביבה כלכלית מורכבת, וממשיכה להציב רף גבוה בשוק התחרותי - גם במחיר גבוה מהמקובל

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סניקרס

On, מותג הנעליים השוויצרי, הפך לאחת מחברות הספורט הצומחות ביותר בשנים האחרונות ולא רק בזכות עיצוב יוצא דופן או טכנולוגיה חדשנית, אלא גם בגלל אסטרטגיה מפתיעה: העלאת מחירים, דווקא כששחקנים אחרים בענף מציעים הנחות ומדווחים על האטה.

באמצע 2025, החברה העלתה את מחירם של מספר דגמים מובילים בעשרה דולרים כולל את דגם Cloudtilt שמחירו הגיע ל-170 דולר. בחברה מסבירים כי העלאת המחיר נועדה לפצות על עלויות מכס חדשות בגובה של עד 20%, אך מדגישים כי זו לא הסיבה היחידה. זהו מהלך שנועד לחזק את מעמדה כמותג פרימיום.

מחירי פרימיום, לקוחות נאמנים

בעוד חברות כמו נייקי, אדידס ו-Hoka בוחרות בזהירות רבה את תחזיותיהן, מפחדות מהאטה בביקוש ומעלויות הסחר, On מציגה קו ברור: שמירה על מיצוב גבוה, עם מוצרים שנמכרים במחיר מלא וללא הנחות, גם בתקופת החגים. החברה צופה הכנסות של כ-3.7 מיליארד דולר ב-2025, עלייה של 34% לעומת השנה הקודמת, כאשר זו הפעם השלישית השנה שהיא מעלה תחזית.

ההצלחה נובעת בין היתר מאסטרטגיית מיצוב מדויקת: הנעליים של On מצליחות למשוך קהל שמוכן לשלם יותר עבור נוחות, עיצוב ייחודי וזהות מותגית. לקוחותיה רואים במוצר חלק מההופעה היומיומית - נעל שיכולה להתאים גם לריצה, גם ליום עבודה, וגם לבילוי.

גידול במספר החנויות ומיתוג בינלאומי

החברה פותחת מעל 20 חנויות חדשות בשנה,  בין היתר באזורים יוקרתיים כמו פאלו אלטו בקליפורניה וצ'נגדו בסין, שם הצרכנים רגילים לשלם 170 דולר לקפוצ'ון. ההתרחבות הפיזית הזו מעידה על ביטחון באסטרטגיית הצמיחה.