עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב
צילום: ורדי כהנא

הכשרת הישוב הפסידה במשפט על "בית מעריב". המשקיעים יתאכזבו?

בית המשפט העליון קבע שהחברה תוכל להקים את בניין יעקב נמרודי בת"א בגובה של 42 קומות בלבד, ולא של 60 קומות כפי שרצתה החברה. החברה צופה NOI שנתי של 70-110 מיליון שקל, אז איך ייתכן שהשטח נמכר לה תמורת 32 מיליון שקל בלבד?
נתנאל אריאל | (2)

חברת הנדל"ן  הכשרת הישוב 0.15%  של משפחתו של עופר נמרודי (כ-53%) הפסידה בבית המשפט העליון ולא תוכל להגדיל את זכויות הבנייה ב'מגדל יעקב נמרודי' - בית מעריב לשעבר, ולבנות עליו 60 קומות, אלא רק 42 קומות. 

אמנם בתוכנית המקורית אישרה הוועדה המחוזית הקמה של 60 קומות אבל בשנת 2018 רשות התעופה האזרחית התנגדה לכך והאישור הופחת ל-42 קומות. הכשרת היישוב פנתה לבית המשפט המחוזי, וזאת לאחר שהציגה למוסדות התכנון ולרשות התעופה האזרחית (רת"א) סקר תעופתי לפיו מגדל של 60 קומות לא יפגע בבטיחות הטיסה בנתב"ג והם לא קיבלו את עמדתה, לאחר שהוועדה למתחמי רעש מטוסים התנגדה לאישור גובה הבניין.

בית המשפט המחוזי לא ממש קיבל את עמדתה של הכשרת היישוב (קיבל רק את הסעד הראשי) אבל הסכים להחזיר את הדיון לבחינה נוספת בוועדה למתחמי רעש מטוסים, במטרה לאיין את הסיכונים הבטיחותיים. 

הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון - וזה צידד בעמדת המדינה, ולא בעמדתה של החברה. 

בהכשרת היישוב מסבירים כי אין לפסק הדין השפעה על ההערכות שלה בקשר לבניין, שכן במצגת למשקיעים שפרסמה בחודש מאי האחרון היא התייחסה להכנסות מהבניין לפי בניין של 42 קומות. אבל השאלה האם המשקיעים, שכבר ראו בעיני רוחם את אותם 60 קומות, ואת הכסף העתידי על אותם 20 אלף מ"ר נוספים (לעומת 43.5 בבניין של 42 קומות) - לא יאהבו את פסק הדין וישלחו את המניה לירידה.

מתוך המצגת של הכשרת הישוב:

איך רכשה החברה את הבניין כל כך בזול?

הכשרת היישוב רכשה את השטח של 'בניין מעריב' בשנת 2009. אבל איך ייתכן שהחברה רכשה את המתחם שנמצא במרכז תל אביב רק ב-32 מיליון שקל, כאשר היא צופה ממנו הכנסה שנתית של 70-110 מיליון שקל? מי היה טיפש מספיק למכור את השטח במחיר כל כך נמוך? התשובה נמצאת כנראה בקשר של החברה עם מעריב. הכשרת היישוב הייתה באותה תקופה חברת האם של עיתון מעריב.

באותם ימים העריך העיתון את שווי השטח ופוטנציאל הבנייה בו ב-70 מיליון שקל. גם נמוך משמעותית וכנראה לא בטווח הסביר של הזכויות הרלוונטיות, אבל נגיד שזה עוד היה נסבל. אבל בסופו של דבר חברת האם קנתה את המתחם בפחות מחצי המחיר. ממש דיל מצוין מבחינת החברה. או אולי יותר מדויק: העברת הנכס מכיס אחד לכיס השני של בעל השליטה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רם 06/07/2022 06:42
    הגב לתגובה זו
    קנו בחצי מחיר ואף אחד לא חוקר !!!
  • 1.
    חיים 05/07/2022 23:47
    הגב לתגובה זו
    הם יבנו 60 קומות. ישלמו כופר והכל בסדר. קשרים ואלימות וכסף זה מתכון מנצח. רק בישראל.
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

פועל בניין
צילום: Getty images Israel

76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה שנתית של 22% בהתחלות הבנייה, אבל ברבעון השני נרשמה ירידה של 5.5% לעומת תחילת השנה כשבין הערים נרשמים פערים גדולים ותלות גוברת בהתחדשות עירונית - איזה עיר מובילה ומי נשרכת מאחור?

מנדי הניג |

פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות

יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שברבעון השני של 2025 החלה בנייתן של 18,553 דירות חדשות, מספר גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה עלייה של 42.3%. עם זאת, ביחס לרבעון הראשון של השנה אפשר לראות ירידה של כ-5.5% במספר התחלות הבנייה. במקביל, גמר הבנייה עלה והסתכם ב-14,385 דירות, עלייה של 17.7% לעומת הרבעון הראשון ושל 13.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התמונה הכוללת לשנה החולפת מצביעה על שוק בנייה פעיל יותר, אך לא אחיד בין המחוזות השונים.

בכל הנוגע להיתרי בנייה, ניתנו ברבעון השני 17,189 היתרים - עלייה קלה של 1.7% לעומת הרבעון הראשון, אך יציבות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הפילוח לפי מחוזות מגלה כי במחוז המרכז חל זינוק של כמעט 40% בהיתרי הבנייה, בעוד שבמחוזות אחרים המגמה הייתה שלילית ירידה של כ-8% בתל אביב ועד 13.9% בירושלים.


פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות

יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.


התחדשות עירונית מובילה

כ-5,030 התחלות בנייה ברבעון השני היו במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית – כ-27% מכלל ההתחלות. מרבית הדירות נבנו במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, בעיקר בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, שהיוו כ-81% מהתחלות ההתחדשות. לעומת הרבעון הקודם מדובר בירידה של 7.7%, אך בהשוואה לשנה שעברה עלייה של 31.3%. בנוסף, החלה בנייתן של כ-1,141 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים, נתון המשקף עלייה של 14.4% לעומת הרבעון הראשון.