הכשרת הישוב הפסידה במשפט על "בית מעריב". המשקיעים יתאכזבו?
חברת הנדל"ן הכשרת הישוב 0% של משפחתו של עופר נמרודי (כ-53%) הפסידה בבית המשפט העליון ולא תוכל להגדיל את זכויות הבנייה ב'מגדל יעקב נמרודי' - בית מעריב לשעבר, ולבנות עליו 60 קומות, אלא רק 42 קומות.
אמנם בתוכנית המקורית אישרה הוועדה המחוזית הקמה של 60 קומות אבל בשנת 2018 רשות התעופה האזרחית התנגדה לכך והאישור הופחת ל-42 קומות. הכשרת היישוב פנתה לבית המשפט המחוזי, וזאת לאחר שהציגה למוסדות התכנון ולרשות התעופה האזרחית (רת"א) סקר תעופתי לפיו מגדל של 60 קומות לא יפגע בבטיחות הטיסה בנתב"ג והם לא קיבלו את עמדתה, לאחר שהוועדה למתחמי רעש מטוסים התנגדה לאישור גובה הבניין.
בית המשפט המחוזי לא ממש קיבל את עמדתה של הכשרת היישוב (קיבל רק את הסעד הראשי) אבל הסכים להחזיר את הדיון לבחינה נוספת בוועדה למתחמי רעש מטוסים, במטרה לאיין את הסיכונים הבטיחותיים.
הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון - וזה צידד בעמדת המדינה, ולא בעמדתה של החברה.
בהכשרת היישוב מסבירים כי אין לפסק הדין השפעה על ההערכות שלה בקשר לבניין, שכן במצגת למשקיעים שפרסמה בחודש מאי האחרון היא התייחסה להכנסות מהבניין לפי בניין של 42 קומות. אבל השאלה האם המשקיעים, שכבר ראו בעיני רוחם את אותם 60 קומות, ואת הכסף העתידי על אותם 20 אלף מ"ר נוספים (לעומת 43.5 בבניין של 42 קומות) - לא יאהבו את פסק הדין וישלחו את המניה לירידה.
- אחרי 7 שנות עבודה: עיריית ת"א פתחה את דרך בגין. צפו בתמונות
- הכשרת הישוב מקבלת העלאת דירוג - תשלם פחות ריביות על האג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתוך המצגת של הכשרת הישוב:
איך רכשה החברה את הבניין כל כך בזול?
הכשרת היישוב רכשה את השטח של 'בניין מעריב' בשנת 2009. אבל איך ייתכן שהחברה רכשה את המתחם שנמצא במרכז תל אביב רק ב-32 מיליון שקל, כאשר היא צופה ממנו הכנסה שנתית של 70-110 מיליון שקל? מי היה טיפש מספיק למכור את השטח במחיר כל כך נמוך? התשובה נמצאת כנראה בקשר של החברה עם מעריב. הכשרת היישוב הייתה באותה תקופה חברת האם של עיתון מעריב.
באותם ימים העריך העיתון את שווי השטח ופוטנציאל הבנייה בו ב-70 מיליון שקל. גם נמוך משמעותית וכנראה לא בטווח הסביר של הזכויות הרלוונטיות, אבל נגיד שזה עוד היה נסבל. אבל בסופו של דבר חברת האם קנתה את המתחם בפחות מחצי המחיר. ממש דיל מצוין מבחינת החברה. או אולי יותר מדויק: העברת הנכס מכיס אחד לכיס השני של בעל השליטה.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 2.רם 06/07/2022 06:42הגב לתגובה זוקנו בחצי מחיר ואף אחד לא חוקר !!!
- 1.חיים 05/07/2022 23:47הגב לתגובה זוהם יבנו 60 קומות. ישלמו כופר והכל בסדר. קשרים ואלימות וכסף זה מתכון מנצח. רק בישראל.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
