העלייה בהחזר החודשי מגיעה ל-830 שקל
בנק ישראל פרסם היום את החלטתו להעלות את הריבית בשיעור חד יחסית של 0.4%. כעת הריבית עומדת על 0.75%. רק לפני חודשיים היא הייתה 0.15%.
התאחדות יועצי המשכנתאות הגיבה להעלאת הריבית ולהשפעתו על שוק המשכנתאות: בנק ישראל הצהיר כבר בהעלאת הריבית הקודמת שבכוונתו להמשיך עם העלאות הריבית במהלך השנה.ז ו הסיבה שאנו רואים התייקרות כל כך גדולה בכל מסלולי המשכנתה, בנוסף למסלול הפריים. בשונה מבעבר, כיום גם מחירי הדיור וגודל המשכנתה הממוצעת בשיא, כל זה יחד עם עליית הריבית מביאה את נטל החוב של משקי הבית לשיא של כל הזמנים.
עליית ריבית הפריים היום ב0.4% מעלה את ההחזר החודשי של בעלי משכנתאות קיימות בסכום של כ-75 שקל (לפי הרכב של 400,000 שקל במסלול הפריים).
לגבי נוטלי משכנתאות חדשות המצב הנוכחי קשה בהרבה. עליית הריבית לבדה העלתה בחצי השנה האחרונה את החזר המשכנתה ב-450 שקל. יחד עם העלייה בגובה המשכנתה הממוצעת שעלתה משנת 2021 ב85,000 - העלייה בהחזר החודשי מגיעה ל-830 שקל. המשך המגמה תאלץ משקי בית רבים, בעיקר משקי בית בעלי הכנסה נמוכה, לוותר על רכישת הדירה.
חשוב להבהיר כי מסלול הפריים הוא עדיין האטרקטיבי ביותר למרות ההתייקרות, וזאת לאור האינפלציה הגואה וההתייקרות במסלולים הקבועים, אלא שצריך לקחת בחשבון מראש את העליה הצפויה בהחזרים החודשיים גם בהמשך השנה.
לאורך העשור האחרון בנק ישראל הטיל מגבלות על השוק, כגון הגדלת הקצאות ההון, אחוזי המימון, סכום המשכנתא במסלולים השונים ועוד. מטרת העל של בנק ישראל בנושא הייתה להקטין את סיכון הבנקים והחשיפה שלהם, ובכך בנק ישראל גרם לבנקים להעלות מרווחים אל מול הריבית הנמוכה שהייתה בשוק. כעת כשאנחנו רואים את עליית הריביות נדרשת התנועה ההפוכה מצד בנק ישראל - הפחתת הרגולציות הרלוונטיות על מנת לאפשר לבנקים להוריד מרווחים ולהתחרות על הלקוחות ובכך למתן את עליית הריביות לציבור.
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 9.אזרח ישראלי 27/05/2022 12:05הגב לתגובה זוהם פשוט קפיטליסטים בנשמתם ומטרתם ליצור מעמדות מובהק. יש להוקיע את הקפיזליזם
- 8.ממשלה זבל. הם מחלקים מיליארים לערבים ובנק ישראל מעלה רב (ל"ת)רות 25/05/2022 00:36הגב לתגובה זו
- 7.Amit 24/05/2022 16:42הגב לתגובה זומי שחכם מוכר כל עוד אנחנו בפיק, שלא תגידו לא ידענו.. הריבית תעלה בפעם הבאה ב0.5 אחוז תרשמו...
- 6.רציתם שינוי קבלתם ממשלת ביזוי (ל"ת)ערן 24/05/2022 07:47הגב לתגובה זו
- 5.מעניין 24/05/2022 07:10הגב לתגובה זולשירות, והתוצאה היא העלאת השכירות. פה המדינהרק שומרת על הבנקים שיהנו גם וגם, למה לא הגבילו את העלאת המשכנתאות שמשתוללות בשוק בחודשים האחרונים? למה הם חונקים את לוקחי המשכנתאות עם ריבית, שהפכה בעצם לריסית דריבית עם העלאת המשכנתה? המדינה לא הרוויחה מספיק ממס רכישה ועוד מיסי נדלן? בנקים שהעלו את המשכנתאות בחודשים האחרונים צריכים לפצות את לוקחי המשכנתה!
- 4.ROG 23/05/2022 23:04הגב לתגובה זובמקומות כמו עפולה חדרה ועוד.ניתן להסתפק כדירה ראשונה בדירת 3 חדרים במחירים של פחות מ-1M
- אוהד 25/05/2022 18:23הגב לתגובה זואולי אתה מתכוון לאיזור של הבניינים של הדיור הציבורי דירות רכבת משנות ה40 בשכונת הסלאמס של חדרה ?
- אילן 24/05/2022 21:34הגב לתגובה זורעידת אדמה אחת וגם הדירות האלו לא יהיו
- 3.אנונימי 23/05/2022 20:22הגב לתגובה זובקרוב העדר הולך לחזור על המילים האלו. יש לו 30 שנה לתרגל.
- 2.לרון 23/05/2022 19:50הגב לתגובה זוכסיל גמור אפילו ל ח ש ו ב על נטילת משכנתא בתנאי השוק הנוכחיים,באירופה למשל רוב האנשים גרים בשכירות,רק אצלנו הפך "הנודד" ל"מקובע"
- רמי 23/05/2022 20:59הגב לתגובה זוכל עוד אתה עומד בתנאי החוזה. כאן מעיפים אותך חופשי או שמעלים לך את השכד ב30%
- 1.הגיון 23/05/2022 19:18הגב לתגובה זומה זה מדנה אם זה מחיר המשכנתא או עלית מחירי הדיור. נראה לכם ששכבה חלדה ישיג 2 מיליון לדירה?
- נראה לך שמעמד ביניים ישיג 2 מיליון ?? (ל"ת)אוהד 25/05/2022 22:21הגב לתגובה זו
- יש דירות בפחות מ-1M בחדרה ועפולה (ל"ת)אנונימי 23/05/2022 23:06הגב לתגובה זו
- התכוונת לשכבות חלשות. אכן הם לא יוכלו לרכוש דירות. (ל"ת)רון 23/05/2022 20:52הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותבנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות
בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא.
הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל.
עדכון מגבלת כושר ההחזר
כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו
הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).
בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת
במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
