יצחק תשובה
צילום: בוצ'צ'ו

מכה ליצחק תשובה: יפצה את תושבי גבעת עמל ב-3 מיליון שקל למשפחה

בית המשפט המחוזי החליט להגדיל את היקף הפיצויים לתושבים המפונים לסך של 42 מיליון שקל; בכוונת חלק מהמשפחות להגיש ערעור: "הפיצוי צריך לנוע בין 8-10 מיליון למשפחה"

מורן ישעיהו | (10)

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע היום פיצוי בסך 42 מיליון שקל לתושבי גבעת עמל המפונים, ובכך הגדיל את סך הפיצויים במתווה הקיים בכ-15 מיליון שקל. מדובר בקרקע בבעלות חברת אלעד מגורים שבשליטת יצחק תשובה, המתכננת להקים מספר מגדלי מגורים במתחם, ותהיה אחראית לתשלום הפיצויים.

ההחלטה מתייחסת ל-14 משפחות שמתגוררות במתחם לאחר שלא הושגה הסכמה בנוגע להליך הפינוי והפיצוי. מתווה הפיצויים הקיים בהתאם להחלטת בית המשפט מיוני 2018 קובע פיצויים בסך 25.7 מיליון שקל למשפחות אך אלו סירבו בדרישה לסכום גבוה יותר, וגם חברת אלעד סירבה למתווה. נציין כי החברה הגיעה להסדר עם ארבע משפחות נוספות שהתגוררו במתחם ופונו, אך היתר כאמור החליטו להמשיך בהליך וערערו על ההחלטה.

המשפחות במתחם הינן דורות המשך של מתיישבים שהועברו אליו על ידי המדינה מטעמים בטחוניים בהתאם להחלטת הממשלה משנת 1949. בשנת 1961 חברת ב. פ. דיור רכשה את הקרקע מהמדינה לטובת הקמת בנייני מגורים ובמסגרת ההסכם הובטחו לתושבים דיור אקוויוולנטי לערך הדירות שייבנו. בהמשך מכרה החברה את הקרע לחברת דנקנר השקעות שהפכה לקבוצת אלעד מגורים.

בשנת 2015 הגישה אלעד מגורים תביעות לפינוי התושבים, שעם חלקם כאמור לא הושגה הסכמה עד היום. בהכרעתו קבע בית המשפט כי הזכויות שהובטחו לתושבים המקוריים ניתנות להעברה בין דורות. "ניתן לפנות את המתיישבים הזכאים לדיור אקויולנטי בכל עת בכפוף למתן פיצוי של דיור אקויולנטי. הזכות עומדת לכל משפחה גרעינית שגרה במבנה נכון לשנת 1961". לצד זאת קבע בית המשפט כי פרט למשפחה אחת שהתיישבה במקום אחרי שנה זו, כל משפחה תקבל פיצוי בסך 3 מיליון שקל ומשפחה אחת 6 מיליון שקל.

נשיא בית המשפט המחוזי קובי ורדי נימק את הערכת הפיצויים כך: "יש ללכת לכיוון של פיצוי כספי שישקף שווי של דירה קטנה של בין כ-67 ל-75 מ"ר בתל אביב ואפילו באיזור של צפון ת"א/רמת אביב, וכאמור אני אומד זכות זו בסך של 3 מיליון שקל ליחידת דיור אקווילנטי, כאשר בסכום זה ניתן כמובן לרכוש דירה גדולה בהרבה באזורים אחרים הן בתל אביב והן כמובן מחוץ לתל אביב".

בהתייחס לפסק הדין מסר עו"ד גדי בלושטיין, המייצג חלק מהמשפחות, כי בכוונתן לערער לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי: "אנו שבעי רצון מעצם ההחלטה שמכירה בסבלן ובצדקתן של משפחות קשות-יום שסובלות במשך שנים מתביעות פינוי, שהתבררו בבית המשפט כתביעות סרק. אך עם זאת, הגם שבית המשפט המחוזי הכפיל את סכום הפיצוי, הוא לא התחשב באופן מלא בטיב הזכויות של המשפחות בקרקע ובתקופות ההחזקה. בהתחשב בכך שמדובר בזכויות שהמדינה הקנתה, הפיצוי צריך היה לשקף את ערך הדירה כיום, שאמור לנוע בין 8 ל-10 מיליון שקל למשפחה, ולכן, נמשיך להילחם ונבקש לערער לעליון".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    רות 12/01/2020 11:36
    הגב לתגובה זו
    אם יצחק תשובה ירצה לקנות את הקרקע הנהדרת של קיבוץ שפיים שחבריה קיבלו מהמדינה כדי להתיישב כמו תושבי גבעת עמל, האם המדינה היתה מאפשרת לתשובה לפנות את תושבי הקיבוץ ? ברור שלא. כי הם חזקים, ונוגעים רק במוחלשים כמו אנשי גבעת עמל
  • 9.
    קוקי 26/12/2019 18:59
    הגב לתגובה זו
    תשובה=דלק נדלן =תיספורת=זהירות
  • 8.
    לתשובה יש רווחים של מיליארדים על חשבון הציבור! שישלם!!! (ל"ת)
    דוידא 25/12/2019 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משה 24/12/2019 16:10
    הגב לתגובה זו
    למה אתם חושבים שהוא ולבייב ברחו מכאן כי גנבו אותנו וברחו שלא ניתן יהיה לתפוס אותם ככה עושים האוליגרחים הרוסים וכך עשה פלטו שרון בזמנו וזו שיטה ידועה
  • 6.
    מה היה להם? חורבה של 70 מט. אין סוף לתאבון (ל"ת)
    אני 24/12/2019 15:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גיל 24/12/2019 10:41
    הגב לתגובה זו
    כמה כבר הוא רצה לשלם לפני כן ? מליון וחצי? שילם עוד 15 מליון שקל... וגם לא מכיסו הפרטי. מחפשים כותרת בכול מחיר.
  • 4.
    ההוא 24/12/2019 10:39
    הגב לתגובה זו
    אטלס חרטא גובה הפיצוי מצחיק. במקום לתת לכל בית סכום ראוי.
  • 3.
    צודקים לחלוטין. הפיצוי צריך להיות גדול יותר (ל"ת)
    ספייד 24/12/2019 09:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ממש "מכה" - 2 שניות של זרימת גז מ-תמר (ל"ת)
    חחח... 24/12/2019 03:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זוכרים 23/12/2019 21:59
    הגב לתגובה זו
    ימשיך כל חייו לצמוח עקום..
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים

בין מאי ליולי נמכרו 21,640 דירות צניחה של 19.6% לעומת התקופה המקבילה, כשהיצע הדירות הלא מכורות מזנק בשיעור 19% ועומד על 82,530 - מספיק ל-31.1 חודשים של ביקושים - גם בשוק הדירות היד שניה נרשמת ירידה אבל מתונה יותר - במציאות הזאת, נראה שגם הורדת ריבית לא תצליח להחזיר את השוק למסלול

מנדי הניג |

אנחנו מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ובלא מעט מקרים הדגשנו כי המצב בשטח חמור אפילו יותר מזה שעולה מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. והטענה הזאת קיבלה תוקף גם בעונת הדוחות האחרונה, אז יזמיות הנדל״ן פרסמו נתונים על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים שנחתמים. מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס" המשמעות היא שהמגמות לא נשארות רק על הנייר, אלא באות לידי ביטוי ישיר בתזרים של החברות, ביכולת שלהן להניע פרויקטים חדשים וגם ובעיקר בביטחון של המשקיעים.

עכשיו גם נתוני הלמ״ס עצמם לחודשים מאי-יולי מציירים תמונה ברורה ומדאיגה: יש ביקושים נמוכים במיוחד, צניחה במכירת דירות חדשות ועלייה מתונה בלבד בפעילות בשוק היד השנייה וגם זה רק אם נמדוד את יולי מול יולי. בסך הכול נמכרו בתקופה הזאת 21,640 דירות שזאת ירידה של 6% לעומת פברואר-אפריל השנה, ונפילה של כמעט 20% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה.

שוק הדירות - תמונת מצב

אם מעמיקים בפילוח הנתונים רואים עד כמה המצב מחמיר מחודש לחודש. שוק הדירות החדשות בשפל היסטורי. 7,430 דירות בלבד נמכרו בשלושת החודשים  ירידה של 15% לעומת הרבעון הקודם ויותר מ-36% ירידה לעומת מאי-יולי 2024. אם מסתכלים על חודש יולי לבד אז אפשר לראות שיפור נקודתי לעומת יוני, אבל בהסתכלות שנתית מדובר בצניחה חדה של מעל 31%. מנגד, שיעור לא מבוטל 27.8% מהמכירות נעשה במסגרת תכניות ממשלתיות מסובסדות, מה שעוד יותר מדגיש את החולשה של השוק החופשי, כי אם לא היו את התכניות הממשלתיות המכירות היו צונחות אפילו יותר.

בשוק היד השנייה, לעומת זאת, התמונה אמנם לא כזאת טובה אבל היא יותר מתונה. בסך הכול נמכרו 14,210 דירות ביד שנייה במאי-יולי שזה מבטא ירידה זניחה של עשירית האחוז לעומת שלושת החודשים שקדמו לה, וירידה של כ-7% בלבד מול התקופה המקבילה בשנה שעברה. גם כאן אם מודדים את יולי לבד אפשר לראות עלייה משמעותית באופן יחסי בקצב העסקאות, מה שמעיד שהרוכשים נוטים לחפש פתרונות מיידיים ונגישים יותר, גם במחיר של לוותר על דירה חדשה מהקבלן.

במקביל, מלאי הדירות הלא־מכורות ממשיך לעלות ומגיע כבר ל-82,530 יחידות זינוק של כ-19% לעומת השנה שעברה. מדובר בהיקף שמגלם 31 חודשי היצע בקצב המכירות הנוכחי, כלומר יותר משנתיים וחצי עד שניתן יהיה לספוג את המלאי הזה. המשמעות עבור היזמים היא לחץ הולך וגובר, והמשמעות עבור השוק כולו היא פוטנציאל לירידת מחירים, בעיקר כשביקושים חדשים מתקשים להתרומם בסביבת ריבית גבוהה ובמצב של אי-ודאות כלכלית. צריכים להבין, שירידת ריבית של רבע אחוז לא תשנה את התמונה הזאת כזה מהר, היא אולי תזריק קצת אופטימיות בשוק אבל כדי לחסל בזה היצע של מלאים צריכים הורדות ריבית מאסיביות וגם מהירות שזה תרחיש שעדיין לא נמצא על השולחן.


ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"

מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות

הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.

ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.

בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.


מצב הקרקעות בישראל

מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."

לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."