ברשות המיסים לא מאשרים תכנית למשקיעי נדל"ן - עם פוטנציאל תשואה גדול

בלשכת עו"ד מתנגדים נחרצות להעלאת מס הרכישה ומצביעים על תכנית שתקועה כבר 3 שנים 
לירן סהר | (12)

ביום ראשון השבוע אישרה הממשלה פה אחד את תכניתו של שר האוצר משה כחלון להעלאת מס הרכישה על משקיעים בשיעור של 8%-10%. מומחי נדל"ן וכלכלנים מתנגדים נחרצות לתוכנית. גם לשכת עורכי הדין סבורה מטיחה ביקורת חריפה על התוכנית, ומציעה אלטרנטיבת השקעה מעניינת למשקיעי הנדל"ן. הלשכה העבירה מכתב הסתייגות לוועדת הכספים על ידי עו"ד זיו שרון, יו"ר משותף של פורום המיסים. זיו השתתף בדיון שנערך היום בסוגיית מס הרכישה בוועדת הכספים. 

"כל הצעדים הפיסקאליים שנעשו ב-5-6 שנים האחרונות לדכא ביקושים באמצעות העלאות מיסים  נכשלו כישלון חרוץ", מסבירים בלשכה. "לא אחת  בשנים  האחרונות הממשלה הגיעה לכנסת עם ה"רעיון" שיפתור את הבעיה והתבדתה. בהיעדר הגדלת ההיצע הזמין, צעדים בהולים אלו מובילים לכך שבטווח הקצר, של השנתיים הקרובות, תהיה עליית מחירי דירות למגורים במקום הורדתם, וזאת מן הטעם שה"משקיעים" הינם בעלי משאבים זמינים יותר, לרכישה מואצת של דירות מגורים כדי לחסוך את תוספת מס הרכישה, לעומת כל אותו ציבור שממילא עקב עליית, המחירים הינו חסר משאבים ומתקשה לגייס מימון חיצוני לרכישת דירות. רכישה מואצת זו לה אנו עדים כבר מאז פרסום הכוונות להעלאת מס הרכישה, הביאה ומביאה את כל מי שישב על הגדר, לרכוש כבר עתה, ולקצר את  מצאי הדירות הזמינות למגורים".

בלשכה סבורים שמס הרכישה בשיעורים שנקבעו לא ירתיע את המשקיעים האמיתיים מהשוק, בהיעדר אלטרנטיבה יעילה להשקעה, ולכן הוא יגולגל על החוליה החלשה ביותר – שוכרי הדירות. "הממשלה הסיטה ומסיטה את האש מכשליה על ידי יצירה של "דמון" חסר זהות העונה לכינוי ה"משקיעים" אשר הוא הוא לטעמה, האשם בעליית המחירים ואותו יש להעניש".

לדבריהם, קיימים לא מעט אנשים התקועים עם חלקי דירות של למעלה משליש עקב ירושות ואו מתנות וכל תזוזה מבחינתם ולו לרכישת דירת מגוריהם, תוביל אותם למס הרכישה העונשי המוצע בהצעת החוק. בנוסף, מסבירים בלשכה, אצל חלק גדול  של בעלי  יותר  מדירה אחת, אין המדובר בהשקעה המוציאה דירות מן השוק, אלא ב"חניית ביניים", הן בשל  החלפת דירות עצמאית (שלא תמיד מצליחה להיכנס לגדרי ההקלה הקיימת כיום בחוק). אך בעיקר בשל התארגנויות משפחתיות, דוגמת הורים אשר רוכשים לילדיהם, דירות ומחזיקים בהם לתקופת בינים עד ליציאת הצאצאים מן  התא המשפחתי.

בלשכה מציעים להעלות את שיעורי מס הרכישה אך ורק על רכישת דירה שלישית ואילך. בנוסף, בהיבט  מועד התפעול, של החוק  אם בכלל, אז ראוי לפי הלשכה להפעילו בסוף שנת 2017, שלאחריה אמורה ממילא להשתחרר לשוק כמות של גדולה של דירות.

בלשכת עורכי הדין מציעים לממשלה לעודד השקעה בפינוי בינוי ותמ"א 38 באמצעות הקמת קרנות השקעה בתחום: הרעיון הוא לאפשר למשקיעים פרטיים ומוסדיים להיכנס לפרויקטים של התחדשות עירונית, תחום שכיום סובל מבעיות מימון משמעותיות. הבעיה כיום היא שלאור פסק דין ישן, רשות המיסים רואה המממנים הפאסיביים כשותפים של היזם בפרויקט ולכן הם נדרשים לשלם מס של 50% במקום ב-15%-25% מס על הכנסות פיננסיות.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    טלטל 17/06/2015 15:37
    הגב לתגובה זו
    לא ירדו מחירי הנדלן.כחלון רק מעשיר את קופת האוצר על חשבון השוכרים וממלא את גביעי הגלידה פוסטוק של שרלה.
  • 10.
    תודה כחלון שאתה פוגע בי. שכר הדירה שלי לשנה הבאה כבר על (ל"ת)
    חני 17/06/2015 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    קורח 17/06/2015 12:58
    הגב לתגובה זו
    הנה, לא העשרנו את קופת המדינה. פשוט לא ניתן להם משכנתאות. ככה להמון משקיעים כבר לא יהיה מספיק כסף כדי לקנות דירה ולהתחרות בצעירים על הדירות שבשוק. הביקוש יירד ואיתו המחירים. לא יהיה אף טיעון נגד זה. גם למי שרוצה להשקיע בבורסה לא נותנים משכנתא, אז הכל בסדר.
  • המשקיעים לא מתחרים 17/06/2015 22:13
    הגב לתגובה זו
    ולא מתחרים בחסרי דיור שקונים דירה ראשונה.
  • 8.
    שמעון 17/06/2015 12:57
    הגב לתגובה זו
    ותוספת שבעים דונם לחקלאות ו33% הנחה במס הכנסה במחיר ריצפה במליון שמונה מאות אלף שקל במושב שוק ידה ליד נתיבות
  • 7.
    הנה הגדלת ההיצע! 17/06/2015 12:56
    הגב לתגובה זו
    כמו בארה"ב, שאפשר להוציא מאנשים מחירים נמוכים כי מוטל עליהם מס רכוש תוך חודש מרגע שירשו דירה, וכל מה שמעניין אותם זה למכור... ככל שיהיו יותר דירות למכירה, כך "המוצר במחסור" יהפוך למוצר שיש שפע ממנו למכירה... ככל שהמוכרים יותר לחוצים, כך העסקה תיסגר במחיר שקרוב לרצונו של הקונה...
  • 6.
    הכל נכון 17/06/2015 12:55
    הגב לתגובה זו
    דבר שיתקע את הדירות במצבם לא כדאי למכור ולקנות. הממשלה מענישה גם את עורכי הדין ע"י התערבות בשכר הטירחה של החוזים. פיקוח על השכר בשוק הפרטי . זה שלב ראשון בהלאמת כספי הציבור. זה רק עניין של זמן שזה יקרה
  • 5.
    פעיל 17/06/2015 12:53
    הגב לתגובה זו
    איפה שאני לא הולך , איפה שאני לא יושב אנשים מדברים על נדלן...זה יגמר באסון כלכלי שלא ידענו כמוהו , כל מי שמכהן כעת כרגולטור שאמור לשים תמרורי אזהרה בפני הציבור יכנס לספר השחור של ההיסטוריה.
  • 4.
    אנליסט 17/06/2015 12:49
    הגב לתגובה זו
    תוכנית המיסוי, בהחלט ייתכן שהמחירים היו עולים יותר. הרבה גורמים היו אמורים לגרום לעליית מחירים חזקה מאז העלאת המס הקודמת בתחילת 2011. אז הריבית היתה 2% והיום היא 0% כך שמחירי הנדלן אמורים היו לעלות בערך ב 25% (ללא שינוי בהחזר החודשי של המשכנתא). בנוסף לכך מאז המשכורות עלו ב 10% נוספים (וזה ממוצע ארצי) וההון העצמי (שמאוחסן בקרנות הפנסיה, השתלמות, גמל, מניות ואג"ח) עלה ב 40% כמעט! תיכף יגידו לנו שבגלל שמאז 2009 קצב ייצור הדירות עלה ב 30% והמחירים רק עלו, זו הוכחה שהממשלה השיגה תוצאה הפוכה וצריך לבנות פחות...
  • 3.
    א 17/06/2015 12:48
    הגב לתגובה זו
    עו"ד הפך להיות יועץ כלכלי? האם בגלל כמויות הדירות להשקעה שחברי הלשכה מחזיקים אולי? הממשלה עושה בסדר גמור וצריכה לעשות הרבה יותר כדי לאזן את השפעות הריבית האפסית! הביקושים בשוק הנדלן הם מלאכותיים ונובעים רק מהצעדים המסוכנים שנוקט בנק ישראל! בנק ישראל הוא האשם במה שקורה והוא האשם במשבר הכלכלי שהנדלן יביא עלינו בהמשך הדרך! הממשלה צריכה לעשות כל שביכולתה כדי לנטרל את משקיעי הנדלן מהשוק ובטח ובטח את הכסף השחור!!!!!
  • 2.
    חושפים את הדמגוגיה 17/06/2015 12:39
    הגב לתגובה זו
    עוד לא נולד הקבלן שיצליח לנצח נפילה בביקוש, והם יודעים את זה. נסיונות לעצור בניה לחלוטין בספרד ואירלנד לא מנעו 6 שנים של ירידות מחירים... שהתחילו שנתיים בלבד לאחר שהקבלנים שם טענו שיצטרכו 15 שנים של בניה מואצת כדי לספק את הביקושים... מה שיפה שמס רכישה לא מוטל דירות, אלא על אנשים. ולא על כל הציבור אלא על חלק מסוים. וגם אין בכלל חובה לשלם את המס, החלק הזה יכול לבחור שלא לקנות, או שאולי יחליט לרכוש דולרים כתחליף (יעזור למאמצי בנק ישראל בנושא). כושר ייצור הדירות בישראל מוגבל ולכן עסקה של מכירת דירה למשקיע מונעת בעצם מצעיר לקנות אותה בעצמו ולגור בבעלות. יש להשאיר את מספר הדירות להשקעה קבוע, ולתת לאוכלוסיה לגדול תוך מכירת כל הדירות החדשות לצעירים שיגורו בהן בבעלות. ככה אחוז המתגוררים בשכירות ילך ויירד עם הזמן, וזה טוב. בלי משקיעים המוכרים יאלצו להוריד מחירים עד לרמה אותה מסוגלים לשלם הצעירים, לא תהיה להם ברירה!! וזה מה שיפה פה... המחיר ילך ויירד, עוד ועוד שוכרים יגלו שהם יכולים כבר לקנות דירה משל עצמם, ואז יפנו את הדירה שהם שוכרים עבור שוכרים חדשים!
  • 1.
    יואל 17/06/2015 12:33
    הגב לתגובה זו
    מבקש חוות דעת של עו"ד מהתחום- האם לפי התקנות החדשות דירה כאמור שטרם נרשמה על שם היורשים תחויב במס רכישה החל מ 1.7.2015 ?
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.