ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה

השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

• הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
• אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.

אושרה תכנית להתחדשות במתחם שרת בטירת כרמל, צעד שמסמן עוד חוליה בשרשרת פרויקטים שמקדמת העיר בשנים האחרונות בשכונות הוותיקות. מדובר במתחם ברחוב שרת 41-45, שבו שלושה מבני שיכון ישנים בני 5 קומות ובהם 48 דירות ללא ממ"ד ועם תשתיות מיושנות. במקומם יוקמו שני מגדלי מגורים בני 30 קומות, עם 280 דירות חדשות, קומת מסחר פעילה ושטחי ציבור. לצד המגורים ישולבו שטחים למעונות/גני ילדים, תכנון לבית ספר חדש ושטחים פתוחים עבור תושבי האזור.

הוועדה המחוזית חיפה אישרה את התכנית לאחר בחינת עמדת העירייה, ובחרה להדגיש את האיזון בין מתן זכויות בנייה רחבות לבין שמירה על איכות החיים במרחב העירוני. ההחלטה מציינת את חשיבות "עוצמות הבנייה במתחם, תוך יצירת מרחב ציבורי ראוי ושילוב שימושים תומכים", כך שהפרויקט ישתלב במרקם הקיים ולא יהפוך לעומס תכנוני שאינו תואם את יכולת הקליטה של התשתיות.

צעד משמעותי בשכונה ותיקה

טירת כרמל נמצאת בעיצומו של תהליך שינוי: מיישוב קטן עם מלאי דירות ישנות - לעיר שמקדמת בשנים האחרונות פרויקטים משמעותיים של בנייה רוויה והתחדשות עירונית. המתחם שאושר מייצג במידה רבה את הדנ"א החדש של העיר: פינוי מבנים נמוכים, תוספת משמעותית של יחידות דיור וציפוף עירוני, לצד יצירת שירותי ציבור, תנועה רגלית ופעילות מסחרית בשטח. במקרה הזה, הציפוף קיצוני יחסית – מכ־50 דירות ל־280 – יחס הממחיש את הפוטנציאל בעיר אך גם את האתגר.

• המציאות המורכבת של ההתחדשות העירונית
• אב-גד: אושר היתר לפרויקט TEO בשערי העיר רמלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעבר להיקף הבנייה, מדובר בתכנון המשלב מסחר בקומת הקרקע, שנועד לייצר רחוב פעיל ולשפר את רמת השירותים המקומיים. אלמנט זה נחשב בשנים האחרונות לאחד המבחנים המרכזיים לפרויקטים גדולים: האם הם מתכנסים פנימה ומשמרים מודל "איים מגוריים", או יוצרים חיבור לעיר, מייצרים תנועה והופכים חלק אינטגרלי מהמרחב הציבורי.