יד ראשונה מקבלן: היכן נמכר קוטג' 5 חדרים ב-1.33 מיליון שקל?

בכמה נמכרה דירת 2 חדרים בבניין שעובר תמ"א 38 ברמת גן? Bizportal ליקט מספר עסקאות שביצעו הקבלנים לאחרונה
לירן סהר | (2)

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשבוע שעבר, בחודש נובמבר רשמו הקבלנים גידול של 24% במכירת דירות חדשות בהשוואה לנתוני אוקטובר, זאת בעקבות ביטול תוכנית מע"מ 0% של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד.

Bizportal ליקט מספר עסקאות של דירות חדשות שסגרו הקבלנים לאחרונה:

אור עקיבא

קבוצת שכטר מכרה דירת 4 חדרים בקומה ה-5, בשטח של 105 מ"ר + 12 מ"ר מרפסת, חנה מקורה ומחסן, ב-1.215 מיליון שקל. מועד אכלוס תחילת 2017.

גני תקווה

חברת רותם שני מכרה דירת 4 חדרים המשתרעת על פני 98 מ"ר בתוספת מרפסת של 14 מ"ר תמורת 1.95 מיליון שקל.

חברת האחים דוניץ מכרה דירת 5 חדרים בקומה 4 מתוך 10 בשטח 122 מ"ר ומרפסת 14 מ"ר ב-1.748 מיליון שקל. מועד אכלוס סוף אוגוסט 2015

חדרה

דירת 5 חדרים בקומה 13 מתוך 16 קומות , בשטח של כ 123 מ"ר + מרפסת בשטח של 18 מ"ר, נמכרה ב-1.94 מיליון שקל מועד אכלוס אוגוסט 2016.

ראש העין

חברת צרפתי שמעון מכרה בפסגות אפק דירת 4 חד' בקומה 2 מתוך 4 קומות בשטח 110 מ"ר + מרפסת כ-12 מ"ר + מחסן וחניה ב-1.48 מיליון שקל. מועד אכלוס: יולי 2016

מודיעין

חברת שרביב מכרה דירת 5 חדרים בקומה 2 מתוך 3, בשטח 119 מ"ר + 14 מ"ר מרפסת, ב-1.63 מיליון שקל. מועד מסירה סוף ינואר 2016.

נתיבות

חברת יורו פלאס מכרה קוטג 5 חדרים בשטח של 157 מ"ר עם גינה של 90 מ"ר ב- 1.33 מיליון שקל. מועד אכלוס מאי 2015

רמת גן

חברת שלום את נתן מכרה דירת גן 2 חדרים בבניין בן 9 קומות, בשטח של 57 מ"ר+20 מ"ר גינה+חניה, בפרויקט תמ"א 38 רד"ק 8 בר"ג ב-1.25 מיליון שקל. מועד אכלוס ספטמבר 2016

קריית ים

חברת נתיב פיתוח מכרה דירת 5 חדרים בקומה 9 מתוך 17, בשטח 124.4 מ"ר + 20 מ"ר מרפסת, ב- 1.461 מיליון שקל. מועד אכלוס תחילת 2017.

כפר סבא

חברת א.זיתוני מכרה דירת 4 חדרים בקומה 4 מתוך 6 קומות של 104 מ"ר ב-1.85 מיליון שקל. מועד אכלוס יוני 2016

רחובות

חברת אביסרור משה ובניו מכרה דירת 4 חדרים בקומה 3 מתוך 12 קומות בשטח של 105 מ"ר בתוספת מרפסת ששטחה 12 מ"ר ב-1.343 מיליון שקל. אכלוס צפוי בעוד כ- 32 חודשים.

קריית אונו

חברת מצלאוי מכרה פנטהאוז בן 5 חדרים בקומה 14 מתוך 14 קומות בשטח של כ-179 מ"ר בתוספת מרפסת ששטחה כ- 78 מ"ר ב- 3.32 מיליון שקל. אכלוס צפוי ב- 2016.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סיפורים המצאות ומחירים מפוברקים..חח אשרי המאמין (ל"ת)
    מתווך 04/01/2015 11:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המחירים רק עולים מזל שקנינו בשנה שעברה (ל"ת)
    איזה יופי 04/01/2015 11:10
    הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.