"יש בהלה, מספר הפניות למיגון דירות זינק 300%" - כמה זה עולה?
מטר הרקטות שמכה את העורף במבצע צוק איתן מעלה שוב לכותרות את נחיצותם של מרחבים מוגנים בדירות (ממ"דים). אולם מרבית הבניינים בישראל, במיוחד באזור גוש דן, הינם ישנים ואינם מאפשרים תוספת של ממ"דים בשל הבנייה הצפופה ועלות הבנייה הגבוהה.
מתברר שבעלות נמוכה יותר מהוספת ממ"ד כאגף נוסף לבניין ניתן לעבות את הקירות בתוך דירה קיימת ולספק הגנה מספקת. לפתרון זה קוראים חמ"ד (חדר מוגן דירתי) ובמסגרתו מעבים את הקירות באמצעות סגסוגת פלדה.
"מאז תחילת המבצע יש בהלה, מספר הפניות זינק ב-300% ויותר", אומר דוד מואס, מנכ"ל חברת ג.ג. מערכות מיגון, המספקת את הפתרון. לדבריו בזמן מבצע תמיד יש התעוררות וחודש לאחר מכן השוק שב להיות רדוף.
"כדי להוסיף ממ"ד יש צורך שכל הדיירים בטור הדירות ישתפו פעולה, צריך את אישור הרשויות ולא פעם הקרקע אינה מאפשרת תוספת בנייה, לכן הפתרון של עיבוי קירות, אשר יכול לכלול גם איטום לטילים כימיים, עשוי להתאים. קיבלנו אישור מפיקוד העורף".
- חבל הצלה ליזמים - תוספת לשטח הממ"ד תקזז את ירידת המחירים
- איך ישפיעו הממ"דים החדשים על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת עלויות, הקמת ממ"ד עולה כולל מע"מ והשיפוצים מסביב, עולה כ-120 אלף שקל והקמת חמ"ד כ-70 אלף שקל. זמן הקמת הממ"ד עומד על כ-10 ימים והקמתו של ממ"ד אורכת כחודש.
פרופ' אהרון נמדר דיקן בביה"ס לנדל"ן במכללה האקדמית נתניה, אמר היום כי בעקבות המבצעים הרבים הפוקדים אותנו מדי שנה, הלחץ על הממשלה ומקבלי ההחלטות בנוגע למיגון דירות ברחבי הארץ הולך ועולה. לדעתו ההשלכות של מבצע צוק איתן יביאו ללחץ נוסף ומשמעותי על הנעת תהליך תמ"א 38 שנתקע בעקבות בירוקרטיה וחסמים מיותרים אצל פקידי הממשלה כבר משנת 2005.
כתבות מעניינות נוספות:
- 5.300 % כנראה מ 5 ל 15. למה לא נותנים מספרים ? (ל"ת)hguy 21/07/2014 23:19הגב לתגובה זו
- 4.שוקו 21/07/2014 22:34הגב לתגובה זובמיוחד בתל אביב קריטריונים עקרוניים קיימים יזכו בניה עפ"י תמ"א עיריות מעוותות כוונת מדינה משיקולים תמוהים
- 3.דוד 21/07/2014 16:59הגב לתגובה זולחברי הממשלה שבחרנו בכם , למה אתם מחממים את הכסאות ודואגים רק לאינטרסים של הלוביסטים שמסתובבים בכנסת ולא לאזרחים שמשלמים מיסים על מיסים ולא מוצאים כמה מליארדים מסכנים למגן בתים ישנים?????????????????
- 2.צדק 21/07/2014 16:54הגב לתגובה זולמה ללכת סחור-סחור ? רק פינוי-בינוי יהווה פתרון עבור טילים, רעידות אדמה, איכות חיים וצמצום פערים
- 1.מיטל 21/07/2014 16:10הגב לתגובה זובינוי, אבל בוודאי לא הקרקס הזה שנקרא "חיזוק מבנה" תמורת תוספת זכויות בניה ומעלית. רק בארץ קרקס כזה יכול להתקיים. אבל מצד שני גם הפל קל התקיים בארץ, לא???!
המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.
מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.
אילו ערים נמצאות ברשימה?
ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.
לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.
- זיתוני השיגה רוב במתחם בהרצליה; תקדם פרויקט פינוי בינוי עם 60 דירות
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
