מחסום ה-4 שקלים בפעולה: הדולר ירד 0.68% לאחר יומיים של עליות
הדולר האמריקני נסחר היום בירידות שערים מול השקל הישראלי, זאת לאחר יומיים של עליות שהביאו אותו לחצות את רמת ה-4 שקלים במסחר התוך יומי. למעשה, מדובר בפעם השלישי בתוך חודש וחצי שהדולר מגיע לרמה של 4 שקלים מבלי לבצי שבירה של ממש.
ב-21 למאי נפל הדולר אל מתחת לקו של 4 שקלים ומאז, כאמור, ביצע 3 נסיונות לעליות חזרה מעל לרמה זו. ב-8 ליוני נסחר הדולר מעל לרמה של 4 שקלים במסחר התוך יומי אך סגר ברמה של 3.99 שקלים. לאחר מכן, ב-23 ליוני, נסחר הדולר במחיר של 3.98 ושוב נסוג. אתמול התסריט חזר על עצמו בשלישית.
"רף ה-4 שקל לדולר עשוי להיות רף פסיכולוגי שהשוק אולי יתקשה לחצות בטווח הקצר, אך בסופו של דבר, בתוך זמן לא רב הדולר צפוי לחצות רף זה כלפי מעלה, כאשר בטווח של חודשים הוא צפוי להגיע ל-4.40 שקל לדולר". כך מעריכים גדעון בן נון, מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, וניר ינאי, מנהל חדר המסחר בשקל אג'יו. "אנו מעריכים כי אנו מתקרבים לסופה תקופת הביניים, המאופיינת בתנודתיות של הדולר בעולם, ואז תתפתח מגמה חדשה של הדולר, בהתבסס על ציפייה להתאוששות כלכלית מהירה יותר בארה"ב, לעומת הכלכלות העומדות מאחורי שאר המטבעות המובילים".
שערו היציג של הדולר נקבע בירידה של 0.68% לרמה של 3.960 שקלים והאירו רשם ירידה של 0.63% לרמה של 5.53 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-0.13% מול האירו לרמה של 1.39 דולר לאירו.
מספר נתוני מאקרו חיוביים פורסמו היום בבריטניה. בתגובה, ממשיך מדד הפוטסי בבורסה של לונדון לטפס ורושם עליה של 0.6% לאחר שאתמול סגר בעליה חדה.
בזירת האינפלציה דווח היום בלונדון שמדד המחירים לצרכן ירד לרמה של 1.8% ביוני (12 חודשים אחרונים), נמוך מיעד 2% של הבנק המרכזי בפעם הראשונה מאז ספטמבר 2007. זאת, על רקע המיתון העמוק שגורם להוזלות במוצרים ושירותים רבים. בחודש שעבר נרשמה עליה של 0.3% במחירים, וכלכלנים בלונדון צופים ששיעור האינפלציה ימשיך לרדת עד לרמה קרובה לאפס בשנה הקרובה.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
