רמ"י פינתה פלישה והשיבה קרקע לציבור בטובא זנגריה

רשות מקרקעי ישראל, בליווי המשטרה, פינתה שני בתי מגורים שנבנו ללא היתר על קרקע ציבורית; "נמשיך לפעול בנחישות להשבת קרקעות המדינה ולשמירה על שלטון החוק", מסרה שירה תם, מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע

רוי שיינמן | (8)

בהתאם לפסיקת בית המשפט ולאחר שנים של מאבקים משפטיים ודחיות, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בליווי משטרת ישראל, מימשו את פסק הדין שהורה על פינויים של הפולשים לקרקע ציבורית בכפר טובא-זנגריה. הפולשים, אשר הקימו על קרקע ציבורית שני בתי מגורים ללא היתרי בנייה, סירבו למספר רב של הזדמנויות להסדיר את שהותם בקרקע או להתפנות מרצונם.


בשנת 2000 גילה מפקח של רמ"י (אז מינהל מקרקעי ישראל) כי פולשים השתלטו שלא כדין על קרקע הרשומה בבעלות המדינה והחלו להקים עליה שני בתי מגורים ללא היתר. מיד עם גילוי הפלישה, פתחה הרשות בהליכים משפטיים, שהובילו בשנת 2001 לפסק דין חלקי שהורה לפולשים להתפנות.


הפולשים לא פעלו בהתאם לפסק הדין ובשנת 2006 פתחה המדינה תיק הוצאה לפועל במטרה לאכוף את הפינוי. אולם הניסיונות לממש את פסק הדין נתקלו שוב ושוב בדחיות - בין אם בעקבות צווי עיכוב, בין אם בשל קשיים לוגיסטיים ובין אם בשל טענות סרק מצד הפולשים, אשר ניסו להתחמק מהפינוי בטענות שונות.


כעת, לאחר שחלפו למעלה משני עשורים מאז שאותרה הפלישה, ולנוכח העובדה שהפולשים לא הצליחו להוכיח כל זכות בקרקע, רשות מקרקעי ישראל פעלה למימוש פסק הדין והשיבה את הקרקע לרשות הציבור.


"היום בוצעה אכיפה נחושה וחשובה בטובא זנגריה, במהלכה פינו מפקחי רשות מקרקעי ישראל, בליווי כוחות המשטרה, בנייה בלתי חוקית על קרקע ציבורית. פעולות אלו הן חלק מהמאבק הבלתי מתפשר שלנו להשבת קרקעות המדינה ולשמירה על שלטון החוק", מסרה שירה תם מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל. "נמשיך לפעול בנחישות לחיזוק המשילות ולשמירה על הקרקע הציבורית למען כלל אזרחי ישראל".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יונתן 20/02/2025 10:09
    הגב לתגובה זו
    מערכת המשפט רקובה ותוקעת את המדינה בכל התחומים!
  • 6.
    אנונימי 20/02/2025 05:08
    הגב לתגובה זו
    מה עם הבית של השופט אמית
  • 5.
    קש 19/02/2025 19:39
    הגב לתגובה זו
    הניסיון הרב של הלוחמים נגד ארגוני הטרור וחוסר הפחד יעודדו אותם להתגייס למשטרה המיוחדת שתטפל בארגוני הפשע והעבריינות במגזר הערבי והיהודי למען ילדינו ועתידם ואם השלטון הנוכחי לא מוכשר מספיק למשימות האלה שיזוז הצידה וייתן לממשלה אחרת לטפל בבעיה
  • 4.
    במקום רשות מקרקעי ישראל הייתי מצניע כתבה כזו לא גאווה גדולה (ל"ת)
    מישהו 19/02/2025 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עשרים שנה ביזיון ...מנהל מקרקעי פחדן (ל"ת)
    אזרח 19/02/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבל אם יהודי היה בונה כבר למחרת היו הרוסים (ל"ת)
    יוסלה 19/02/2025 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה לוקח 20 שנה לפנות פולשים לא חוקיים (ל"ת)
    בתי המשפט איטיים מאוד!!!!!!!!! 19/02/2025 13:41
    הגב לתגובה זו
  • סווינגר 19/02/2025 13:56
    הגב לתגובה זו
    תן ליהודי לבנות באזור ציבורי יום למחרת עולים לו על הבית.בנוסף קנס דרקוני.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.

נדלן מסביב לשולחן - מפגש בכיריםנדלן מסביב לשולחן - מפגש בכירים

נדל"ן סביב השולחן: כך תיערכו נכון למכרזים בעידן של אי ודאות

איך מתמחרים עלויות בניה, אילו הפתעות יש במסמכי המכרזים, ומדוע זו תקופה של הזדמנויות בנדל"ן - על כך שוחחנו במפגש לבכירי הענף ביוזמת הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte

אתי אפללו |
נושאים בכתבה נדל"ן


בכירי ובכירות ענף הנדל"ן הגיעו ביום ג' השבוע למפגש הראשון של נדל"ן סביב השולחן – סדרת מפגשים אסטרטגיים שמטרתם להעמיק בעולם הנדל"ן, ביוזמה משותפת של הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte ובשיתוף ביזפורטל. המפגש התמקד במכרזים, מדדים ותמחור בתקופה רווית חוסר וודאות.


פרויקטים עם רווחיות נמוכה

 גלית וינדר־טפר, מנכ"לית הפניקס ליווי בניה, מקבוצת הפניקס גמא, פתחה את המפגש בהתייחסות לשינויים בשוק: "רואים הרבה מכרזים בדרך לשוק, אבל יש גם הרבה מאוד סימני שאלה סביבם וחוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב עניין עלויות הבנייה. בקשר עם מכרזים חדשים תנאי השוק המאתגרים ידועים ולכן יילקחו בחשבון בהצעות שיוגשו על ידי היזמים, אולם בעסקאות שנרכשו ומומנו לפני 3 שנים, 

הדו"חות שאנו כחברה מממנת נתקלים בהם היום, ערב הכניסה לבניה ומכירות, מראים תמונה שונה לגמרי: פרויקטים עם רווחיות נמוכה משציפה היזם בעת רכישת הקרקע. חשוב מאוד להבין את המספרים לעומק עוד לפני הגשת ההצעה למכרז".


מחירי הדיור יורדים?

 זו אגדה אורבנית נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, ציינה כי ירידת מחירי הדיור היא אגדה אורבנית. לטענתה, המחירים עולים, וימשיכו לעלות. בנוסף, לטעמה הציפייה למכרזים של רמ"י תתבדה, ורמ"י לא תמהר "להפציץ במכרזים". בוגין, התייחסה לתקן 21 ואמרה כי: "ישנם עוד דברים הדורשים סדר והסדרה - אין לוח זמנים מסודר, ולפעמים יזמים נתקעים שנתיים עם חוות דעת שלא מתקדמות, אנו בלשכה פועלים ליצור מנגנון הכרעה מוסדר. 

"בנוסף, נדרשת התייחסות לעלויות הבנייה, הן עולות בקצב מהיר, כ-15% בשנתיים האחרונות, וזה קריטי. הלשכה השיקה לראשונה אומדן עלויות בנייה שמבוסס על דוחות ליווי".