פינוי מבנים; קרדיט: רמ"י
פינוי מבנים; קרדיט: רמ"י

רמ"י פינתה פלישה והשיבה קרקע לציבור בטובא זנגריה

רשות מקרקעי ישראל, בליווי המשטרה, פינתה שני בתי מגורים שנבנו ללא היתר על קרקע ציבורית; "נמשיך לפעול בנחישות להשבת קרקעות המדינה ולשמירה על שלטון החוק", מסרה שירה תם, מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע

רוי שיינמן | (8)

בהתאם לפסיקת בית המשפט ולאחר שנים של מאבקים משפטיים ודחיות, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בליווי משטרת ישראל, מימשו את פסק הדין שהורה על פינויים של הפולשים לקרקע ציבורית בכפר טובא-זנגריה. הפולשים, אשר הקימו על קרקע ציבורית שני בתי מגורים ללא היתרי בנייה, סירבו למספר רב של הזדמנויות להסדיר את שהותם בקרקע או להתפנות מרצונם.


בשנת 2000 גילה מפקח של רמ"י (אז מינהל מקרקעי ישראל) כי פולשים השתלטו שלא כדין על קרקע הרשומה בבעלות המדינה והחלו להקים עליה שני בתי מגורים ללא היתר. מיד עם גילוי הפלישה, פתחה הרשות בהליכים משפטיים, שהובילו בשנת 2001 לפסק דין חלקי שהורה לפולשים להתפנות.


הפולשים לא פעלו בהתאם לפסק הדין ובשנת 2006 פתחה המדינה תיק הוצאה לפועל במטרה לאכוף את הפינוי. אולם הניסיונות לממש את פסק הדין נתקלו שוב ושוב בדחיות - בין אם בעקבות צווי עיכוב, בין אם בשל קשיים לוגיסטיים ובין אם בשל טענות סרק מצד הפולשים, אשר ניסו להתחמק מהפינוי בטענות שונות.


כעת, לאחר שחלפו למעלה משני עשורים מאז שאותרה הפלישה, ולנוכח העובדה שהפולשים לא הצליחו להוכיח כל זכות בקרקע, רשות מקרקעי ישראל פעלה למימוש פסק הדין והשיבה את הקרקע לרשות הציבור.


"היום בוצעה אכיפה נחושה וחשובה בטובא זנגריה, במהלכה פינו מפקחי רשות מקרקעי ישראל, בליווי כוחות המשטרה, בנייה בלתי חוקית על קרקע ציבורית. פעולות אלו הן חלק מהמאבק הבלתי מתפשר שלנו להשבת קרקעות המדינה ולשמירה על שלטון החוק", מסרה שירה תם מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל. "נמשיך לפעול בנחישות לחיזוק המשילות ולשמירה על הקרקע הציבורית למען כלל אזרחי ישראל".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יונתן 20/02/2025 10:09
    הגב לתגובה זו
    מערכת המשפט רקובה ותוקעת את המדינה בכל התחומים!
  • 6.
    אנונימי 20/02/2025 05:08
    הגב לתגובה זו
    מה עם הבית של השופט אמית
  • 5.
    קש 19/02/2025 19:39
    הגב לתגובה זו
    הניסיון הרב של הלוחמים נגד ארגוני הטרור וחוסר הפחד יעודדו אותם להתגייס למשטרה המיוחדת שתטפל בארגוני הפשע והעבריינות במגזר הערבי והיהודי למען ילדינו ועתידם ואם השלטון הנוכחי לא מוכשר מספיק למשימות האלה שיזוז הצידה וייתן לממשלה אחרת לטפל בבעיה
  • 4.
    במקום רשות מקרקעי ישראל הייתי מצניע כתבה כזו לא גאווה גדולה (ל"ת)
    מישהו 19/02/2025 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עשרים שנה ביזיון ...מנהל מקרקעי פחדן (ל"ת)
    אזרח 19/02/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבל אם יהודי היה בונה כבר למחרת היו הרוסים (ל"ת)
    יוסלה 19/02/2025 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה לוקח 20 שנה לפנות פולשים לא חוקיים (ל"ת)
    בתי המשפט איטיים מאוד!!!!!!!!! 19/02/2025 13:41
    הגב לתגובה זו
  • סווינגר 19/02/2025 13:56
    הגב לתגובה זו
    תן ליהודי לבנות באזור ציבורי יום למחרת עולים לו על הבית.בנוסף קנס דרקוני.
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.