פועלים זרים בנייה
צילום: freepik

שינוי דרמטי בעלויות שמעסיקים יוכלו לגבות מעובדים זרים בגין מגורים

מעסיקיהם של כ-200,000 עובדים זרים, יוכלו לגבות מעובדיהם עלות מגורים, עד כפול מהתעריף הנוכחי, בעלות של כמיליארד שקל בשנה 




חיים בן הקון | (4)
נושאים בכתבה פועלים זרים

הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ אליהו רביבו דנה היום בהמלצות הצוות שמונה לבחינת גובה הניכוי המותר למעסיקים לנכות משכר העובדים הזרים בגין מגורים. יו"ר הוועדה ח"כ אליהו רביבו אמר, כל יום שעובר ללא החלטה על קיזוז השכר בהתאם ליוקר המחייה, ועלות שכ"ד שעולה עם השנים, גורם למעסיקים לשלם הרבה כסף על המגורים לעובדים הזרים. בנוסף להוצאות הנוספות שהמעסיקים נדרשים לשלם כגון אגרות. בתקנות עובדים זרים, נקבע שהמעסיקים מחויבים לעמוד בדרישת מגורים הולמים תוך דרישת גודל מינימלי של שטחי המחייה, מתקני מגורים, ריהוט ומוצרי חשמל מינימליים ואספקת חשמל ומים.

מבדו"ח בחינת הסכומים המותרים לניכוי שנכתב ע"י הצוות שהוקם במשרד העבודה, ושפורסם להערות הציבור, עולה כי ההשפעה על המעסיקים מסתכמת בכ-931 מיליון ₪ בשנה.

אמש התבשרתי על סיכום בנושא תשלום אגרת מעבר לעובדים הירדנים שמגיעים לעבוד באילת. העוולה תתוקן באופן חד מאוד, בפרט כלפי הירדנים שמועסקים במלונאות. אני מצפה שההפחתה תחול רטרואקטיבית והמדינה תכניס את ידה לכיסה, ותשיב כספים ששולמו שלא בצדק. 


אלכס פרידמן מארגון נכה לא חצי בן אדם אמר ליו"ר הוועדה, שמתה את המטופלים הסיעודיים בראש סדרי העדיפויות של הוועדה. העבודה שלך הביאה הרבה שינויים לטובה. פרידמן הגיש ליו"ר הוועדה תעודת הוקרה בשם הארגון שהוא עומד בראשו.


נציגת משרד העבודה אביבית אסרף הציגה את המלצות הצוות שבחן את שיעור הניכויים מהשכר, בגין מגורי העובדים ואמרה, "לנגד עיני הוועדה, עמד הצורך לאזן בין צרכי המשק, לעלויות במשק. בוצעה אבחנת עלויות בין מבנה קבע, למבנה יביל". עוד אמרה אסרף, "היום הניכוי המותר, מתייחס לשכ"ד בלבד, לדירת 2.5 חדרים, שהתגוררו בה שמונה עובדים. התעריף החדש יתייחס לדירות בנות 4 חדרים, שמותאמות למגורי שבעה עובדים. הסכום יהיה אחיד לכלל הענפים במשק. התעריף יהיה צמוד למדד מחירי השכירות. המעסיקים ידרשו לשמור את חשבוניות ההוצאה למשך חמש שנים".

לשאלת יו"ר הוועדה השיבה אסרף כי עלויות גז, ועד בית, אינטרנט, ביטוח, בלאי ועלות השבת הנכס לקדמותו, לא נלקחו בחשבון. 


ח"כ אתי עטיה ביקשה להקדים את הצגת ההמלצות לאישור ועדת הרווחה, לפני צאת הכנסת לפגרת פסח. 


מאיר דוד ממשרד העבודה שיבח את עבודת יו"ר הוועדה לטובת המעסיקים ואמר שלא ניתן לאכוף חישוב פרטני לכל דירת מגורי עובדים. לדבריו, מעסיקים רבים ביקשו שנקבע סכום אחיד לפי ממוצע ארצי. דוד הוסיף ואמר כי לאחר 20 שנות עבודה לפי תקנות ישנות, התוצאה טובה, וכי הערות יו"ר הוועדה והמעסיקים יילקחו בחשבון.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

רות רוזנצויג ממשרד הרווחה אמרה, שהצוות קבע את עלות ההוצאות הנלוות ובהם ארנונה, חשמל ומים, עפ"י ממוצע צריכת צרכן ישראלי. התעריף כולל עלויות ריהוט ומוצרי חשמל שהמעסיק מחויב לספק לעובד. התעריף יוצמד למדד המחירים לצרכן ויתעדכן מידי תחילת שנה. 


עו"ד יגאל דנינו מהתאחדות חקלאי ישראל טען כי הנחות היסוד של הצוות שגויות, וע"כ המסקנות שגויות. לדבריו, עלויות חשמל ומים גבוהים יותר מהעלות בפועל, מאחר וכך מתנהגים עובדים שלא משלמים את חשבונות חשמל ומים. עוד טען דנינו כי עלויות המגורים בענף החקלאות, גבוהים יותר, וזו תהיה שגיאה להשוות את ענף החקלאות לשאר הענפים. 


יהודה בן סנן בעל תאגיד עובדים זרים סיפר שהוא מעסיק מאות עובדים זרים ושוכר עבורם 70 דירות. "קשה לי לשלוט בהוצאה של כל אחת מ-70 הדירות, ולהתאים את העלויות לכל עובד בכל דירה. זה יחייב אותי להעסיק אנשים שיבחנו את עלות כל דירה. ההמלצות הוגנות" אמר בן סנן. 


אלכס פרידמן יו"ר אגון נכה לא חצי בן אדם טען שהדוח ממשיך פרדיגמה בעייתית של חוסר הבחנה בין הענפים השונים. רוב העובדים מגיעים לחברות עסקיות, לעומת עולם הסיעוד שם העלויות גבוהות, ולכל מטופל יש הוצאות נלוות רבות שנוספות לעלויות רגילות. אני הולך לעבודה, למסעדה או לטיול, העובד צמוד אלי וזה עולה לי הרבה כסף. ההוצאות האלו צריכות להילקח בחשבון, אמר פרידמן.


יקיר ליסיצקי יו"ר איגוד המסעדות אמר נשלם על האגורה מה שאנחנו חייבים לשלם. לא נכון לקבוע הוצאה משתנה עפ"י תעריף קבוע מראש. 


אייל מוסט מנכ"ל עמותת דף חדש הציע לבצע חישוב כל רבעון. אכיפה טובה תביא לכך שהמעסיקים ינכו הוצאות אמיתיות. לדבריו, עובד זר צורך הרבה יותר חשמל ומים מצריכה ממוצעת של צרכן ישראלי.  


עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין סבור שגביה כנגד תשלום בפועל, היא הדרך הנכונה. זה לא מהווה הכבדה על הרגולטור.



תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 08/02/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
    למטופלים זקנים ונכים אין כסף לשלם
  • 2.
    יעלי 07/02/2025 23:18
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה להביא מיליון פועלי בנייה לישראל הגיע הזמן להפיל את מחירי הדירות בישראל.
  • אנונימי 11/02/2025 18:40
    הגב לתגובה זו
    מה אתה חושב שהם צומחים על העצים
  • 1.
    גם הזרים בעוד צריכים לשלם חברות כח אדם משקרים למשפחות הסיעודיים (ל"ת)
    בוקר 07/02/2025 00:38
    הגב לתגובה זו
אספת דיירים (X)אספת דיירים (X)

כמה באמת צריך לשלם ועד בית והאם אתם משלמים יותר מדי?

כשמדברים על דמי ועד בית, אין תמחור אחיד - המחיר משתנה מאוד בין בניין לבניין. הכל תלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה, אבל הנה הממוצעים 



עמית בר |
נושאים בכתבה ועד בית

דמי ועד בית מתייקרים. כמו כמעט כל מוצר ושירות גם העלויות שלתחזוקת הבית עולות - הניקיון, הגינון, התיקונים של המעליות. הסכומים גדלים מדי שנה. כמה בעצם עולה ועד הבית והאם אנחנו משלמים סכום סביר? אין אין תמחור אחיד - התשלום עבור ועד הבית משתנה מאוד בין בניין לבניין, בין אזור לאזור ותלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה. 

טווחים טיפוסיים - תלוי מה יש בבניין

במבנים בסיסיים וישנים, ללא מעלית או מתקנים משותפים - דמי ועד יכולים להיות נמוכים יחסית. יש בניינים שבהם התשלום לדירה נע סביב 80-140 שקל בחודש. אם מדובר בבניין שמתוחזק בינוני עם מעלית, שירות ניקיון, חשמל משותף ותחזוקה כללית - דמי הוועד יהיו גבוהים יותר, באזור של 150 עד 350 שקלים בחודש. 

בבניינים חדשים יחסית עם שירותים יותר נרחבים לרבות: מעלית, חניה תת-קרקעית, גינה, מערכות שירות, תחזוקת גג וחימום - העלויות עולות משמעותית. דמי ועד בבניינים כאלה מגיעים ל-500 עד 900 שקלים ולעיתים אף יותר.

בבניינים יוקרתיים יותר שבהם יש גם שמירה ולובי מטופח זה יהיה מעל 1,000 שקל בחודש.  זה גם תלוי כמובן באזור. בתל אביב הכי יקר, ככל שמתרחקים זול יותר. אם במגדל בתל אביב התשלום לוועד מגיע ל-2,000 שקלים ומעלה,  הרי שברמת גן ופתח תקווה זה יהיה כ-1,000-1,400 שקלים ווב קשה להשוות כי זה גם תלוי בשאלה אם יש בריכה, חדר כושר ושירותים נוספים.     


בשורה התחתונה ועד הבית מתחיל ב-50 שקלים בבניינים ישנים ומגיע במקומות מסוימים גם ל-3,000 שקלים ומעלה. 


מה מייקר את דמי הוועד

הגורמים העיקריים שמקפיצים את העלות: שירותים משותפים כמו ניקיון, גינון, חשמל ותאורה משותפת, תחזוקת מעלית, גג, חניון, מערכות מיזוג, חצר וגינות. במקרים רבים הוועד במיקור חוץ. שימוש בחברת ניהול מקצועית במקום ועד מתנדב מהדיירים מוסיף עלות לניהול, גבייה, טיפול בסרבנים, תיאום שירותים ותחזוקה שוטפת. עלות שירות ניהול בסיסי לדירה נעה סביב 80-120 שקל בחודש, לפני עלויות התחזוקה והשירותים הנוספים.

דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".

"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן, אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.

דן פרנס, קרסו נדל
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן (צילום: שלומי יוסף)


אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה

בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.