הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ אליהו רביבו דנה היום בהמלצות הצוות שמונה לבחינת גובה הניכוי המותר למעסיקים לנכות משכר העובדים הזרים בגין מגורים. יו"ר הוועדה ח"כ אליהו רביבו אמר, כל יום שעובר ללא החלטה על קיזוז השכר בהתאם ליוקר המחייה, ועלות שכ"ד שעולה עם השנים, גורם למעסיקים לשלם הרבה כסף על המגורים לעובדים הזרים. בנוסף להוצאות הנוספות שהמעסיקים נדרשים לשלם כגון אגרות. בתקנות עובדים זרים, נקבע שהמעסיקים מחויבים לעמוד בדרישת מגורים הולמים תוך דרישת גודל מינימלי של שטחי המחייה, מתקני מגורים, ריהוט ומוצרי חשמל מינימליים ואספקת חשמל ומים.

מבדו"ח בחינת הסכומים המותרים לניכוי שנכתב ע"י הצוות שהוקם במשרד העבודה, ושפורסם להערות הציבור, עולה כי ההשפעה על המעסיקים מסתכמת בכ-931 מיליון ₪ בשנה.

אמש התבשרתי על סיכום בנושא תשלום אגרת מעבר לעובדים הירדנים שמגיעים לעבוד באילת. העוולה תתוקן באופן חד מאוד, בפרט כלפי הירדנים שמועסקים במלונאות. אני מצפה שההפחתה תחול רטרואקטיבית והמדינה תכניס את ידה לכיסה, ותשיב כספים ששולמו שלא בצדק. 

אלכס פרידמן מארגון נכה לא חצי בן אדם אמר ליו"ר הוועדה, שמתה את המטופלים הסיעודיים בראש סדרי העדיפויות של הוועדה. העבודה שלך הביאה הרבה שינויים לטובה. פרידמן הגיש ליו"ר הוועדה תעודת הוקרה בשם הארגון שהוא עומד בראשו.

• איפה העובדים הזרים? תאגידי כוח האדם חוברים להתאחדות הקבלנים
• המדינה תבטל הטבת המס לפועלים הזרים - יגרום לעליית מחירי הדירות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נציגת משרד העבודה אביבית אסרף הציגה את המלצות הצוות שבחן את שיעור הניכויים מהשכר, בגין מגורי העובדים ואמרה, "לנגד עיני הוועדה, עמד הצורך לאזן בין צרכי המשק, לעלויות במשק. בוצעה אבחנת עלויות בין מבנה קבע, למבנה יביל". עוד אמרה אסרף, "היום הניכוי המותר, מתייחס לשכ"ד בלבד, לדירת 2.5 חדרים, שהתגוררו בה שמונה עובדים. התעריף החדש יתייחס לדירות בנות 4 חדרים, שמותאמות למגורי שבעה עובדים. הסכום יהיה אחיד לכלל הענפים במשק. התעריף יהיה צמוד למדד מחירי השכירות. המעסיקים ידרשו לשמור את חשבוניות ההוצאה למשך חמש שנים".

לשאלת יו"ר הוועדה השיבה אסרף כי עלויות גז, ועד בית, אינטרנט, ביטוח, בלאי ועלות השבת הנכס לקדמותו, לא נלקחו בחשבון. 

ח"כ אתי עטיה ביקשה להקדים את הצגת ההמלצות לאישור ועדת הרווחה, לפני צאת הכנסת לפגרת פסח. 

מאיר דוד ממשרד העבודה שיבח את עבודת יו"ר הוועדה לטובת המעסיקים ואמר שלא ניתן לאכוף חישוב פרטני לכל דירת מגורי עובדים. לדבריו, מעסיקים רבים ביקשו שנקבע סכום אחיד לפי ממוצע ארצי. דוד הוסיף ואמר כי לאחר 20 שנות עבודה לפי תקנות ישנות, התוצאה טובה, וכי הערות יו"ר הוועדה והמעסיקים יילקחו בחשבון.

• חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
• שדה נדל"ן: "השוק הישראלי עוד לא הבין את ה-DNA שלנו, אנחנו גם היזם וגם המבצע"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

רות רוזנצויג ממשרד הרווחה אמרה, שהצוות קבע את עלות ההוצאות הנלוות ובהם ארנונה, חשמל ומים, עפ"י ממוצע צריכת צרכן ישראלי. התעריף כולל עלויות ריהוט ומוצרי חשמל שהמעסיק מחויב לספק לעובד. התעריף יוצמד למדד המחירים לצרכן ויתעדכן מידי תחילת שנה. 

עו"ד יגאל דנינו מהתאחדות חקלאי ישראל טען כי הנחות היסוד של הצוות שגויות, וע"כ המסקנות שגויות. לדבריו, עלויות חשמל ומים גבוהים יותר מהעלות בפועל, מאחר וכך מתנהגים עובדים שלא משלמים את חשבונות חשמל ומים. עוד טען דנינו כי עלויות המגורים בענף החקלאות, גבוהים יותר, וזו תהיה שגיאה להשוות את ענף החקלאות לשאר הענפים. 

יהודה בן סנן בעל תאגיד עובדים זרים סיפר שהוא מעסיק מאות עובדים זרים ושוכר עבורם 70 דירות. "קשה לי לשלוט בהוצאה של כל אחת מ-70 הדירות, ולהתאים את העלויות לכל עובד בכל דירה. זה יחייב אותי להעסיק אנשים שיבחנו את עלות כל דירה. ההמלצות הוגנות" אמר בן סנן. 

אלכס פרידמן יו"ר אגון נכה לא חצי בן אדם טען שהדוח ממשיך פרדיגמה בעייתית של חוסר הבחנה בין הענפים השונים. רוב העובדים מגיעים לחברות עסקיות, לעומת עולם הסיעוד שם העלויות גבוהות, ולכל מטופל יש הוצאות נלוות רבות שנוספות לעלויות רגילות. אני הולך לעבודה, למסעדה או לטיול, העובד צמוד אלי וזה עולה לי הרבה כסף. ההוצאות האלו צריכות להילקח בחשבון, אמר פרידמן.

יקיר ליסיצקי יו"ר איגוד המסעדות אמר נשלם על האגורה מה שאנחנו חייבים לשלם. לא נכון לקבוע הוצאה משתנה עפ"י תעריף קבוע מראש. 

אייל מוסט מנכ"ל עמותת דף חדש הציע לבצע חישוב כל רבעון. אכיפה טובה תביא לכך שהמעסיקים ינכו הוצאות אמיתיות. לדבריו, עובד זר צורך הרבה יותר חשמל ומים מצריכה ממוצעת של צרכן ישראלי.  

עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין סבור שגביה כנגד תשלום בפועל, היא הדרך הנכונה. זה לא מהווה הכבדה על הרגולטור.