הדולר נחלש קלות מול השקל: "פריצת רמת ההתנגדות ב-4.15 תהווה איתות משמעותי"
הדולר איבד היום גובה ונחלש קלות מול השקל. זאת על רקע מימושי רווחים לאחר העליה האחרונה ובעקבות הידיעות בנוגע לאפשרות של התערבות נוספת של המימשל להצלת ענקית הבנקאות סיטי.
הבוקר דיווחנו כי כלי תקשורת בארה"ב גורסים כי סיטיגרופ (סימול: C) פנתה לבכירי הממשל במטרה שיזריקו הון נוסף לחברה תמורת הגדלת החזקות המדינה בחברה החבוטה ל-40%, אולם ללא הלאמה מוחלטת. הדיונים בין ראשי החברה החבוטה לנציגי הממשל נכנסו להילוך גבוה במהלך סוף השבוע וזאת אחרי שמניות הבנק צנחו בחדות ביום שישי האחרון על רקע חששות המשקיעים מהלאמה מלאה של סיטי.
בכירים בסיטי ציינו לא לציטוט כי החלטה על עתיד ענקית הפיננסים תתקבל בשבועות הקרובים אולם הזהירו כי יתכן שתתקבל קודם לכן במידה ומחיר המניה ימשיך לצנוח בימים הקרובים.
"הידיעה על סיטי מאותתות שהמשבר בארה"ב רק הולך ומחריף. הדולר עשוי להמשיך להחלש בימים הקרובים מול היין והאירו", אמר לבלומברג טאקשי מאצומורה, מנהל חדר מסחר במטבעות בטוקיו.
מחברת כלל פורקס נמסר כי הדולר/שקל משלים הבוקר את ערב שישי שבו נחלש הדולר בעולם בתוך שעתיים בצורה משמעותית. המסחר נפתח בהתחזקות השקל לרמה של 4.12 שקל לדולר. היום יכריז נגיד בנק ישראל על החלטת הריבית כאשר הציפיות הגלומות כבר במחיר מדברות על הפחתה
של 0.25% עד 0.75% . הקורולציה של הדולר/שקל עם תנועת הדולר בעולם תיתן גם היא את הטון השבוע ותקבע אם מכאן רצים קדימה או שלפני כן יתבצע תיקון מעט יותר אגרסיבי.
מאיזי פורקס נמסר כי את הטריגר לחולשתו של השקל בימים האחרונים קיבלנו כאשר בנק ישראל הכריז על התערבותו בשוק האג"ח. בנק ישראל הודיע כי ירכוש אגרות חוב ממשלתיות תחילה כדי להזרים נזילות למערכת הפיננסית במדינה. הדבר יגרום להצפת השוק בשקלים דבר אשר מוריד מערכו ומחזק על חשבונו את השטר הירוק.
"הדולר ממשיך להתחזק מול השקל ורמת ההתנגדות ב-4.1500 נפרצה פעמיים אך לא החזיקה מעמד זמן רב. פריצה מחודשת והתייצבות מעל לרמת ה-4.1500 שקל לדולר תהווה איתות משמעותי להמשך התחזקות הדולר ל-4.3000. תמיכה לטווח הקצר נמצאת ב-4.1000".
מול השקל נחלש הדולר ב-0.3% ושערו היציג נקבע ברמה של 4.148 שקל לדולר ואילו האירו התחזק ב-1.64% לרמה של 5.32 שקלים. בעולם נסחר הדולר ביציבות מול האירו, סביב 1.28 דולר לאירו ואילו היין היפני נחלש ב-1.26% לרמה של 94.60 יין לדולר.
הריבית צפויה לרדת בחצי אחוז
בעקבות פרסום נתוני בנק ישראל אתמול, בנוגע לציפיות האינפלציה וכמות הכסף במשק בחודש האחרון, ולקראת פרסום ההודעה של בנק ישראל בנוגע למדיניות המוניטארית היום, פרסמו אתמול ובסוף השבוע מספר כלכלני מאקרו עדכונים ותחזיות. מרבית ההערכות עומדות על צפי להורדת ריבית של 0.5% לשפל היסטורי של 0.5%.
בשיחה עם Bizportal אמרה איילת ניר, הכלכלית הראשית של איי.בי.איי, כי "הנגיד סטנלי פישר אמר ביום חמישי כי בבנק המרכזי בוחנים כל הזמן כלים נוספים. בנק ישראל עדיין רחוק מאוד מהנקודה בו הוא יגיד שאין לו יותר מה לעשות. הוא יכול למשל להגדיל ולהעצים עוד יותר את הצעדים שכבר נקט עד כה: לרכוש עוד מט"ח, עוד אג"ח ממשלתי ולבצע עוד פעולות".
בנוגע לריבית אמרה ניר כי "מחר צפויה ההפחתה האחרונה, או 0.5% לרמה של 0.5%, או הורדה של 0.75% ל-0.25% ומעתה הריבית צפויה להישאר ברמה זו ובנק ישראל יפעל מעכשיו באמצעות הכלים האחרים שבאמצעותו.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
