הדולר נחלש קלות מול השקל: "פריצת רמת ההתנגדות ב-4.15 תהווה איתות משמעותי"
הדולר איבד היום גובה ונחלש קלות מול השקל. זאת על רקע מימושי רווחים לאחר העליה האחרונה ובעקבות הידיעות בנוגע לאפשרות של התערבות נוספת של המימשל להצלת ענקית הבנקאות סיטי.
הבוקר דיווחנו כי כלי תקשורת בארה"ב גורסים כי סיטיגרופ (סימול: C) פנתה לבכירי הממשל במטרה שיזריקו הון נוסף לחברה תמורת הגדלת החזקות המדינה בחברה החבוטה ל-40%, אולם ללא הלאמה מוחלטת. הדיונים בין ראשי החברה החבוטה לנציגי הממשל נכנסו להילוך גבוה במהלך סוף השבוע וזאת אחרי שמניות הבנק צנחו בחדות ביום שישי האחרון על רקע חששות המשקיעים מהלאמה מלאה של סיטי.
בכירים בסיטי ציינו לא לציטוט כי החלטה על עתיד ענקית הפיננסים תתקבל בשבועות הקרובים אולם הזהירו כי יתכן שתתקבל קודם לכן במידה ומחיר המניה ימשיך לצנוח בימים הקרובים.
"הידיעה על סיטי מאותתות שהמשבר בארה"ב רק הולך ומחריף. הדולר עשוי להמשיך להחלש בימים הקרובים מול היין והאירו", אמר לבלומברג טאקשי מאצומורה, מנהל חדר מסחר במטבעות בטוקיו.
מחברת כלל פורקס נמסר כי הדולר/שקל משלים הבוקר את ערב שישי שבו נחלש הדולר בעולם בתוך שעתיים בצורה משמעותית. המסחר נפתח בהתחזקות השקל לרמה של 4.12 שקל לדולר. היום יכריז נגיד בנק ישראל על החלטת הריבית כאשר הציפיות הגלומות כבר במחיר מדברות על הפחתה
של 0.25% עד 0.75% . הקורולציה של הדולר/שקל עם תנועת הדולר בעולם תיתן גם היא את הטון השבוע ותקבע אם מכאן רצים קדימה או שלפני כן יתבצע תיקון מעט יותר אגרסיבי.
מאיזי פורקס נמסר כי את הטריגר לחולשתו של השקל בימים האחרונים קיבלנו כאשר בנק ישראל הכריז על התערבותו בשוק האג"ח. בנק ישראל הודיע כי ירכוש אגרות חוב ממשלתיות תחילה כדי להזרים נזילות למערכת הפיננסית במדינה. הדבר יגרום להצפת השוק בשקלים דבר אשר מוריד מערכו ומחזק על חשבונו את השטר הירוק.
"הדולר ממשיך להתחזק מול השקל ורמת ההתנגדות ב-4.1500 נפרצה פעמיים אך לא החזיקה מעמד זמן רב. פריצה מחודשת והתייצבות מעל לרמת ה-4.1500 שקל לדולר תהווה איתות משמעותי להמשך התחזקות הדולר ל-4.3000. תמיכה לטווח הקצר נמצאת ב-4.1000".
מול השקל נחלש הדולר ב-0.3% ושערו היציג נקבע ברמה של 4.148 שקל לדולר ואילו האירו התחזק ב-1.64% לרמה של 5.32 שקלים. בעולם נסחר הדולר ביציבות מול האירו, סביב 1.28 דולר לאירו ואילו היין היפני נחלש ב-1.26% לרמה של 94.60 יין לדולר.
הריבית צפויה לרדת בחצי אחוז
בעקבות פרסום נתוני בנק ישראל אתמול, בנוגע לציפיות האינפלציה וכמות הכסף במשק בחודש האחרון, ולקראת פרסום ההודעה של בנק ישראל בנוגע למדיניות המוניטארית היום, פרסמו אתמול ובסוף השבוע מספר כלכלני מאקרו עדכונים ותחזיות. מרבית ההערכות עומדות על צפי להורדת ריבית של 0.5% לשפל היסטורי של 0.5%.
בשיחה עם Bizportal אמרה איילת ניר, הכלכלית הראשית של איי.בי.איי, כי "הנגיד סטנלי פישר אמר ביום חמישי כי בבנק המרכזי בוחנים כל הזמן כלים נוספים. בנק ישראל עדיין רחוק מאוד מהנקודה בו הוא יגיד שאין לו יותר מה לעשות. הוא יכול למשל להגדיל ולהעצים עוד יותר את הצעדים שכבר נקט עד כה: לרכוש עוד מט"ח, עוד אג"ח ממשלתי ולבצע עוד פעולות".
בנוגע לריבית אמרה ניר כי "מחר צפויה ההפחתה האחרונה, או 0.5% לרמה של 0.5%, או הורדה של 0.75% ל-0.25% ומעתה הריבית צפויה להישאר ברמה זו ובנק ישראל יפעל מעכשיו באמצעות הכלים האחרים שבאמצעותו.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
