העליות בדולר נקטעו: היציג איבד 0.5% ברקע לירידות החדות של הדולר בעולם

יעקב ויינשטיין בכנס Bizportal השבוע: "תשכחו ממונחים של 3.2 או 3.3 שקל ותתחילו לחשוב במונחים של 4.5 ו-5 שקלים לדולר"
איריס בר טל |

מטבע הדולר סגר את יום המסחר בירידות שערים מול השקל ובכך קטע רצף של 3 ימי עליות. מתחילת חודש פברואר נתחזר המטבע האמריקני בשיעור של 1.8% מול השקל ומתחילת השנה מסתכמת העלייה בדולר בכ-10%. כרגע נראה כי הסיבה לירידות בדולר היא היחלשות הדולר מול האירו.

יעקב ויינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, לקח השבוע חלק בכנס Bizportal וכך אמר למגיעי הכנס:"תשכחו ממונחים של 3.2 או 3.3 שקל ותתחילו לחשוב במונחים של 4.5 ו-5 שקלים לדולר".

מחדר המסחר של פינוטק נמסר: "המשקיעים מאמינים בתוכנית ההצלה האמריקנית אך קונים זהב ליתר ביטחון". בנוגע לזירה המקומית, מציינים כלכלני כלל פורקס: "נראה שעד שהדולר לא ייגע לפחות פעם אחת בשער של 4.20 שקלים, לא תיעצר מגמת העלייה של הדולר בטווח הקצר".

שערו היציג של הדולר נקבע היום בירידה של 0.46% לרמה של 4.12 שקלים. האירו סגר ללא שינוי משמעותית סביב הרמה של 5.22 שקלים. בזירה העולמית נחלש הדולר מול האירו בשיעור של 1.47% ונסחר סביב 1.27 דולר לאירו.

"אי הבהירות בקשר לשלוש יצרניות הרכב הגדולות בארה"ב עשויה ללחוץ על האפסייד של הדולר", ציין טוקאשי קודו, מנהל חדר המסחר של NTT SMARTTADE בטוקיו והוסיף כי הדולר נחלש מחשש שיצרניות הרכב הגדולות בארה"ב לא יקבלו סיוע מוגדל מממשלת ארה"ב.

בכנס חטיבת הסטטיסטיקה הראשון של הבנק המרכזי, ציין היום נגיד הבנק, הפרופסור סטנלי פישר: "התחלנו לפעול במרץ 2008, היה לנו מזל שרצינו כבר אז להגדיל את הרזרבות . קבענו את היעד לרכישות לרזרבות באיזור 44 מיליארד דולר. אנחנו קרובים לכך, אז אנחנו צריכים להחליט בקרוב על הצעדים שלנו ביחס לשוק המט"ח".

יצויין כי אתמול הנמיכה קרן המטבע העולמית את הערכותיה לגבי המשק הישראלי והורידה את הצפי לגידול בצמיחה ל-0.5%, זאת לעומת תחזית של 1.5% מלפני מספר חודשים, מה שאולי תרם אתמול להתחזקות קלה של הדולר מול השקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.