ת"א 90 הוא המדד המנצח של 2020; הקרנות המחקות סיפקו תשואה עודפת
שנת 2020 חלפה אבל המסקנות ממנה יישארו עוד זמן רב כשאחת מהן היא החשיבות של תיק מפוזר. אנחנו מדגישים כל הזמן את המדד העיקרי בבורסה המקומית - מדד ת"א 35, אבל אנחנו לא תמיד מדגישים כמה הוא מדד "הומוגני" שתלוי בעיקר במניות הבנקים והנדל"ן. זה כמו להשקיע בסופו של דבר בכמה מניות בודדות ולא ב-35 מניות שונות, יש תלות בין המניות האלו והיא מתנקזת כאמור לשני תחומים - בנקאות ונדל"ן. זה היה בעוכרי המשקיעים בשנת 2020. המדד אומנם התאושש, אבל היה הרחק מאחורי מדד ת"א 90 שמורכב מ-90 המניות הגדולות בתור ( אחרי ה-35). המדד הזה היה סיפור ההצלחה של 2020.
הצטרפו לעדכונים שוטפים על האירועים המשמעותיים היום בבורסה - בערוץ הטלגרם של ביזפורטל
מדובר במדד שמפוזר על פני 90 מניות והוא הטרוגני הרבה יותר ממדד ת"א 35. יש בו מכל וכל ויש בו מניות טכנולוגיה וביוטכנולוגיה שחסרות במדד ת"א 35. החברות בו אומנם קטנות יותר מהחברות במדד 35, אבל הן צומחות יותר. בשנת 2020 הדגש היה על חברות צמיחה וחברות טכנולוגיה ולכן המדד הזה סיפק תשואה מרשימה של 17.45%, בעוד מדד ת"א 35 היה בטריטוריה שלילית (מינוס כ-2%). אבל זה לא רק בשנה האחרונה, מדד ת"א 90 לאורך זמן מספק תשואות טובות יותר ממדד ת"א 35.
השווי המצרפי של החברות במדד מסתכם בכ-227 מיליארד שקל, בעוד שהשווי המצרפי של כל החברות בבורסה מסתכם בכ-800 מיליארד שקל. בין החברות הבולטות במדד - אנלייט, אשטרום, ביג, פוקס, דלתא, דלק, דלק רכב, ישראכרט, קומפיוג'ן, פתאל החזקות וזו רשימה מאוד חלקית.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך משקיעים במדד ת"א 90?
יש כמה אפשרויות להיחשף למדד ת"א 90. אפשר לקנות את המניות בו על פי הפרופורציה היחסית שלהן במדד. אבל זה כמובן לא פרקטי. אפשר לרכוש קרנות נאמנות שהבנצ'מרק שלהן הוא המדד. מדובר בקרנות מנוהלות שסבורות שהן ישיגו תשואה עודפת על המדד, אך מסתבר שהאפיק הזה לא סיפק את הסחורה. הקרנות המנהלות הניבו תשואת חסר, אפילו משמעותית.
מנגד, יש מכשירים עוקבי מדדים - קרנות מחקות וקרנות סל שהפופולאריות שלהן הולכת וגוברת ומסתבר שחלקן הצליח להניב תשואה טובה יותר מהמדד עצמו. הקרנות הפסיביות - מחקות וסל, נהנות מרציונל פשוט, ברור ומשכנע - למה להשקיע דרך מנהל קרנות שבודק, מנתח, רוכש ומוכר (משמע מנהל את הכספים) אם גם כך הוא מניב תשואה שהיא לאורך זמן נופלת מהמדד? אחרי הכל, אי אפשר להכות את המדד על פני זמן. אפשר לאורך תקופה מסוימת ונדירים מאוד מצליחים על פני תקופה ארוכה, אבל היכולת של משקיע ל"תפוס" את המוצלחים האלו, היא מאוד נמוכה, אפילו אפסית. ואם כך- השקעה במדד היא הדרך הטובה.
זאת ועוד: על עבודת הניתוח והניהול של אותו מנהל קרנות יש דמי ניהול גבוהים יחסית. מנגד קיים מכשיר עוקב מדדים שמספק תשואה ברורה ודמי הניהול בו נמוכים. על רקע זה, הציבור עובר בהדרגה למכשירים הפסיביים - כ-44% מתעשייה של 330 מיליארד שקל מושקעים דרך קרנות מחקות וקרנות סל (לעומת כ-40% בתחילת השנה) כשבקצב הזה המכשירים הפאסיביים ייקחו את ההובלה תוך פרק זמן קצר יחסית - שנה-שנתיים.
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף...
ישנם הבדלים בין קרנות הסל למחקות. קרנות הסל סובלות "מחיכוך" מסוים בגלל שהן כמו כל נייר ערך שנסחר בבורסה (הפער בין הביד והאסק), אם כי הפער הזה נמוך ויש הגנה מסוימת על המשקיעים שלא יפסידו משמעותית מהמחיר ההוגן. בקרנות מחקות אין מסחר שוטף, כך שאין את "הנזק" של הסחירות. מנגד, לא ניתן לממש בכל רגע נתון, אלא לפי שער הסגירה של הקרן שמבטא את שער סוף היום של המדד.
קרנות מחקות או קרנות סל?
בפועל, הגופים המוסדיים פועלים דרך קרנות הסל, והציבור הרחב שלא קונה ומוכר באופן שוטף, משקיע דרך הקרנות המחקות. הציבור בעצם "מפסיד" את הסחירות התוך יומית, אבל מקבל ביטחון - שווי הוגן בעת המכירה. מסתבר שזה מתבטא גם בתשואות לאורך זמן.
מדד ת"א 90 עלה כאמור במהלך 2020 ב-17.45%. הקרנות המנוהלות ש"מתייחסות" אליו לא השיגו את התשואה הזו. קרנות הסל סיפקו את הסביבה הזו וחלקן אף יותר מהמדד, אבל מעל כולן נמצאות הקרנות המחקות עם תשואה עודפת משמעותית:
איך הן עשו זאת? איך פער העקיבה שמבטא את ההפרש בין תשואת הקרן לתשואת המדד - חיובי? ובכן, זה מיוחס גם לניהול השקעות צמוד ונכון של הגופים האלו, ובראשם קסם, וגם ליכולת להשאיל נכסים לאורך השנה.
בכל מקרה, המסקנה מהשנה האחרונה ובכלל מהעבר היא ברורה. מדד מפוזר הוא מצד אחד בטוח יותר ומצד שני עשוי להניב תשואה טובה יותר לעומת מדד שמקובע על מספר ענפים. מסקנה נוספת - חברות צמיחה מספקות לרוב תשואה עודפת וזה בלט בשנת 2020. מסקנה שלישית - הדרך הטובה להיחשף למדד ת"א 90, בהתבסס על העבר, היא דרך קרנות מחקות.
- 1.מאקט 10/01/2021 21:30הגב לתגובה זותענוג לקרוא. שאפו. נשמח לעוד כתבות של דוגמאות מעשיות איך משקיעים בכתבי אופציה, במתכות למינהן ועוד

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
