השקעה
צילום: MayoFi on Unsplash
בדיקת Bizportal

ת"א 90 הוא המדד המנצח של 2020; הקרנות המחקות סיפקו תשואה עודפת

איך זה שמדד ת"א 90 זינק אשתקד ב-17.5%, בעוד מדד ת"א 35 ירד; מה ההבדל בין קרנות סל וקרנות מחקות ואיזה מכשיר השקעה מתאים יותר למשקיעים פרטיים? 

שנת 2020 חלפה אבל המסקנות ממנה יישארו עוד זמן רב כשאחת מהן היא החשיבות של תיק מפוזר. אנחנו מדגישים כל הזמן את המדד העיקרי בבורסה המקומית - מדד ת"א 35, אבל אנחנו לא תמיד מדגישים כמה הוא מדד "הומוגני" שתלוי בעיקר במניות הבנקים והנדל"ן. זה כמו להשקיע בסופו של דבר בכמה מניות בודדות ולא ב-35 מניות שונות, יש תלות בין המניות האלו והיא מתנקזת כאמור לשני תחומים - בנקאות ונדל"ן. זה היה בעוכרי המשקיעים בשנת 2020. המדד אומנם התאושש, אבל היה הרחק מאחורי מדד ת"א 90 שמורכב מ-90 המניות הגדולות בתור ( אחרי ה-35). המדד הזה היה סיפור ההצלחה של 2020.

הצטרפו לעדכונים שוטפים על האירועים המשמעותיים היום בבורסה - בערוץ הטלגרם של ביזפורטל 

מדובר במדד שמפוזר על פני 90 מניות והוא הטרוגני הרבה יותר ממדד ת"א 35. יש בו מכל וכל ויש בו מניות טכנולוגיה וביוטכנולוגיה שחסרות במדד ת"א 35. החברות בו אומנם קטנות יותר מהחברות במדד 35, אבל הן צומחות יותר. בשנת 2020 הדגש היה על חברות צמיחה וחברות טכנולוגיה ולכן המדד הזה סיפק תשואה מרשימה של 17.45%, בעוד מדד ת"א 35 היה בטריטוריה שלילית (מינוס כ-2%). אבל זה לא רק בשנה האחרונה, מדד ת"א 90 לאורך זמן מספק תשואות טובות יותר ממדד ת"א 35.

השווי המצרפי של החברות במדד מסתכם בכ-227 מיליארד שקל, בעוד שהשווי המצרפי של כל החברות בבורסה מסתכם בכ-800 מיליארד שקל. בין החברות הבולטות במדד - אנלייט, אשטרום, ביג, פוקס, דלתא, דלק, דלק רכב, ישראכרט, קומפיוג'ן, פתאל החזקות וזו רשימה מאוד חלקית. 

 

איך משקיעים במדד ת"א 90? 

יש כמה אפשרויות להיחשף למדד ת"א 90. אפשר לקנות את המניות בו על פי הפרופורציה היחסית שלהן במדד. אבל זה כמובן לא פרקטי. אפשר לרכוש קרנות נאמנות שהבנצ'מרק שלהן הוא המדד. מדובר בקרנות מנוהלות שסבורות שהן ישיגו תשואה עודפת על המדד, אך מסתבר שהאפיק הזה לא סיפק את הסחורה. הקרנות המנהלות הניבו תשואת חסר, אפילו משמעותית.   

מנגד, יש מכשירים עוקבי מדדים - קרנות מחקות וקרנות סל שהפופולאריות שלהן הולכת וגוברת ומסתבר שחלקן הצליח להניב תשואה טובה יותר מהמדד עצמו. הקרנות הפסיביות - מחקות וסל, נהנות מרציונל פשוט, ברור ומשכנע - למה להשקיע דרך מנהל קרנות שבודק, מנתח, רוכש ומוכר (משמע מנהל את הכספים) אם גם כך הוא מניב תשואה שהיא לאורך זמן נופלת מהמדד? אחרי הכל, אי אפשר להכות את המדד על פני זמן. אפשר לאורך תקופה מסוימת ונדירים מאוד מצליחים על פני תקופה ארוכה, אבל היכולת של משקיע ל"תפוס" את המוצלחים האלו, היא מאוד נמוכה, אפילו אפסית. ואם כך- השקעה במדד היא הדרך הטובה. 

זאת ועוד: על עבודת הניתוח והניהול של אותו מנהל קרנות יש דמי ניהול גבוהים יחסית. מנגד קיים מכשיר עוקב מדדים שמספק תשואה ברורה ודמי הניהול בו נמוכים. על רקע זה, הציבור עובר בהדרגה למכשירים הפסיביים - כ-44% מתעשייה של 330 מיליארד שקל מושקעים דרך קרנות מחקות וקרנות סל (לעומת כ-40% בתחילת השנה) כשבקצב הזה המכשירים הפאסיביים ייקחו את ההובלה תוך פרק זמן קצר יחסית - שנה-שנתיים. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

ישנם הבדלים בין קרנות הסל למחקות. קרנות הסל סובלות "מחיכוך" מסוים בגלל שהן כמו כל נייר ערך שנסחר בבורסה (הפער בין הביד והאסק), אם כי הפער הזה נמוך ויש הגנה מסוימת על המשקיעים שלא יפסידו משמעותית מהמחיר ההוגן. בקרנות מחקות אין מסחר שוטף, כך שאין את "הנזק" של הסחירות. מנגד, לא ניתן לממש בכל רגע נתון, אלא לפי שער הסגירה של הקרן שמבטא את שער סוף היום של המדד.  

קרנות מחקות או קרנות סל?

בפועל, הגופים המוסדיים פועלים דרך קרנות הסל, והציבור הרחב שלא קונה ומוכר באופן שוטף, משקיע דרך הקרנות המחקות. הציבור בעצם "מפסיד" את הסחירות התוך יומית, אבל מקבל ביטחון - שווי הוגן בעת המכירה. מסתבר שזה מתבטא גם בתשואות לאורך זמן.

מדד ת"א 90 עלה כאמור במהלך 2020 ב-17.45%. הקרנות המנוהלות ש"מתייחסות" אליו לא השיגו את התשואה הזו. קרנות הסל סיפקו את הסביבה הזו וחלקן אף יותר  מהמדד, אבל מעל כולן נמצאות הקרנות המחקות עם תשואה עודפת משמעותית:

 

איך הן עשו זאת? איך פער העקיבה שמבטא את ההפרש בין תשואת הקרן לתשואת המדד - חיובי? ובכן, זה מיוחס גם לניהול השקעות צמוד ונכון של הגופים האלו, ובראשם קסם, וגם ליכולת להשאיל נכסים לאורך השנה.

בכל מקרה, המסקנה מהשנה האחרונה ובכלל מהעבר היא ברורה. מדד מפוזר הוא מצד אחד בטוח יותר ומצד שני עשוי להניב תשואה טובה יותר לעומת מדד שמקובע על מספר ענפים. מסקנה נוספת - חברות צמיחה מספקות לרוב תשואה עודפת וזה בלט בשנת 2020. מסקנה שלישית - הדרך הטובה להיחשף למדד ת"א 90, בהתבסס על העבר, היא דרך קרנות מחקות. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מאקט 10/01/2021 21:30
    הגב לתגובה זו
    תענוג לקרוא. שאפו. נשמח לעוד כתבות של דוגמאות מעשיות איך משקיעים בכתבי אופציה, במתכות למינהן ועוד
השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.