מסופי גז נוזלי צפים או כפי שמוכנים לפעמים, אוניות FLNG, הם חלומם של כל השחקנים הקטנים בענף. אבל לא רק השחקנים הקטנים מתעניינים בפלטפורמות צפות. הדגם הראשון בעולם נבנה דווקא ע"י Royal Dutch Shell.

פלטפורמה צפה להמרת גז המופק מבאר לגז נוזלי (FLNG), מבלי שיהיה צורך להובילו אל הקרקע, היא חלומם של גורמים רבים בתעשיית הגז והנפט. עלויות העתק של מסופי גז נוזלי על הקרקע, צפיפות אוכלוסין או היעדר תשתיות, גורמים לכך שלא רק השחקנים הקטנים והבינוניים בענף שואפים להנזיל את הגז למצב שיאפשר את שינועו מבלי לעבור על הקרקע.

הצורך בהנזלה נובע בדרך כלל ממרחק משוקי הביקוש והעובדה שצנרת לא תמיד מספקת את הפיתרון הרצוי - מתקן צף עשוי להפוך מיליארדי מטרים מעוקבים של גז ממוצר לוקאלי שהביקוש שלו מוגבל, לקומודיטי בר שינוע בהתאם לביקושים עולמיים. ברוב המקרים, מטרת הפלטפורמות הצפות היא לפתור בעיות של נגישות לרישיונות במים עמוקים באזורים המרוחקים מהחוף, או כאלה שנמצאים מול חופים מאוכלסים בצפיפות, כמו במקרה של תמר ולוויתן.

חברות חיפושי נפט קטנות ובינוניות, מדינות צפופות וכל מי שמסוף הנזלה שעלותו נאמדת ב-12 מיליארד דולר ומעלה הוא מחוץ להישג ידו, משוועים בקוצר רוח להבשלת הטכנולוגיה המדוברת הצפויה להעניק כדאיות כלכלית למיליארדי מטרים מעוקבים של גז.

עם זאת, מי שמוביל את הקמת הפלטפורמה הראשונה בעולם, שצפויה להיות גם הפלטפורמה הצפה הגדולה בשנים הקרובות, היא דווקא חברת הנפט הגדולה באירופה - Royal Dutch Shell (הנסחרת בכ-225 מיליארד דולר).

Shell הזמינה את הפרויקט מ-Samsung Technip ב-2009, התחילה לפני שלושה חדשים בהקמת הפלטפורמה הצפה להנזלת גז טבעי Prelude FLNG הממוקמת כ-200 קילומטרים מחופי אוסטרליה וצפויה לשרת מאגר בעל שם זהה. עלותה של Prelude FLNG מוערכת בכ-13 מיליארד דולר ומשקלה יהיה גדול פי 6 ממשקל נושאות המטוסים הכבדות ביותר בעולם.

עלות בנייתה של Prelude FLNG, אב הטיפוס המתפקד הראשון בעולם, מוערכת בכ-5 מיליארד. במידה והפרויקט יושלם בהצלחה כמתוכנן בעוד ארבע שנים, הוא צפוי לסמן שינוי משמעותי בתעשייה ולהגביר משמעותית את שינוע הגז בעשורים הבאים.

חלק גדול מחלקי הפלטפורמה מיוצר בדרום קוריאה ומיובא לאוסטרליה. כזכור, בישראל, חתמו השותפות במאגר תמר על שיתוף פעולה עם דייהו הקוריאנית, שאמרוה לתכנן את פרויקט ה-FLNG שיוכל להפיק גז נוזלי בהיקף של עד 3 מיליון טון בשנה.

טכנולוגיית FLNG נחשבת בתעשיית הנפט למחוללת שינוי אמיתית. מטרתה לשרת פרויקטים שמרוחקים מתשתיות או מהחוף. באוסטרליה מעריכים כי אם הפלטפורמה תצליח, יתווספו כ-25 TCF גז טבעי לפוטנציאל רזרבות הגז האוסטרליות. גורמים שונים מתעניינים בטכנולוגיה מסיבות שונות, ועבור חלק מחברות הנפט הגדולות, האפשרות להתרחק מחופים ללא צורך בצנרת אטרקטיבית במיוחד, וכמוה גם הסיכוי לפתיחת מאגרים שנמצאים מחוץ למים טריטוריאליים וכלכליים, ובמילים פשוטות, אינם שייכים במובהק לאף מדינה.

סיבה נוספת לעניין שהפלטפורמות מעוררות, היא הפוטנציאל להשתמש בהן לקליטת גז שנוצר כמוצר לוואי בהפקה של נפט. על מנת להגשים את ההבטחה של FLNG, על התעשייה להתגבר על קשיים לא מעטים. אחד האתגרים המורכבים בטכנולוגיה, זו התמודדות עם עוצמת הגלים בימים ובאוקיינוסים, ובייחוד לאור עוצמת ההדף שנוצר מתהליכי ההנזלה של גז, העלולים לפגוע במיכלי האחסון.

לפי מחקרים שפרסמה מקינזי לפני כמה שנים, נקודת איזון של פרויקט FLNG עומדת על כ-3 TCF. לפי אותם מחקרים, במאגר המכיל יותר מ-5 TCF גז טבעי הכדאיות הכלכלית עלולה להיפגע ואיתה ייפגע פונטציאל המאגר.

חשש נוסף שקיים בקרב לקוחות פוטנציאליים החוששים להתחייב על חוזי אספקה עם פלטפורמה ניסיונית, דווקא פחות רלוונטי למאגרי תמר ולוויתן, שכן וודסייד משווקת של גז טבעי והחוזים בתמר קושרים בין FLNG לרכש הגז. גם הקשר בין Woodside האוסטרלית ל-Shell (שהמחזיקה בוודסייד כ-24% באמצעות חברה בת אוסטרלית) מחבר ללא ספק הרבה קצוות, ומסביר עוד נדבך בבחירת השותפים בלוויתן. בנוסף לכך, חברת וודסייד עצמה מתכוונת להשתמש בפלטפורמת FLNG בפרויקט Sunrise שלה בימת תימור.

לסיכום, ה-FLNG נמצא עדיין בשלב ניסיוני, אך התקדמות הפתרונות והטכנולוגיות שהושגו בתעשיית הנפט בעשור האחרון מגבירים את סיכוי ההצלחה של פלטפורמות שטות להנזלת גז.