חודש אוקטובר בשוק ההנפקות: אז מול היום

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מסכם את הנעשה בשוק ההנפקות של אג"ח הקונצרניות במהלך החודשים ינואר-אוקטובר 2012, ומשווה אותם לתקופה המקבילה אשתקד
סיון ליימן |

בחודש אוקטובר התבצעו שתי הנפקות אג"ח בלבד - האחת של חברת הנדל"ן שיכון ובינוי והשנייה של חברת השכרת הרכב אלבר. היקף ההנפקות הסתכם בסכום נמוך של כ-700 מיליון שקל. מדובר בחודש רביעי ברציפות בו מסתכמים הגיוסים בפחות ממיליארד שקל, דבר המעיד על החולשה הפוקדת את שוק ההנפקות מתחילת המחצית השנייה של שנת 2012 ועד כה.

בבדיקה עדכנית אותה אני עורך בכל חודש לגבי מצבו של שוק אג"ח הקונצרני ניתן לראות, כי מתוך 228 חברות שהנפיקו אג"ח בבורסה בת"א קיימות 97 חברות להן יש סדרה אחת לפחות הנסחרת היום בתשואה של למעלה מ-10%. מדובר בשיפור משמעותי לעומת החודש שעבר (116 חברות). משמעותו של נתון זה שקרוב ל-43% מהחברות שהנפיקו חוב בבורסה בת"א לא יכולות כעת לגייס אשראי בשוק ההנפקות.

את התרומה המשמעותית לשיפור בשוק אג"ח הקונצרניות ניתן לייחס לציבור אשר פועל באמצעות תעשיית קרנות הנאמנות. הציבור, כך מתברר, חזר לשוק הקונצרני לאחר תקופה ארוכה - הדבר בא לידי ביטוי בגיוס גדול של 1.3 מיליארד לקרנות אג"ח קונצרניות בחודש אוקטובר.

בעשרת החודשים הראשונים של השנה התקיימו 38 הנפקות במהלכן הסתכם הגיוס בכ-20.5 מיליארד שקלים, לעומת 72 הנפקות בתקופה המקבילה אשתקד במהלכם הסתכם הגיוס בכ-27 מיליארד שקלים, כלומר ירידה חדה של 23.6%.

המגזרים הבולטים בשוק ההנפקות בשנת 2012 הינם מגזר הבנקים האחראי על גיוס של כ-8.5 מיליארד שקלים (41% מסך הגיוס הכולל) ומגזר הנדל"ן האחראי על גיוס של מעל ל-4.3 מיליארד שקלים (21% מסך הגיוס הכולל). מגזר התקשורת, אשר בלט בעשרת החודשים הראשונים של 2011 עם גיוס של כ-7.7 מיליארד שקלים (29% מסך הגיוס הכולל), בולט השנה בהיעדרו משוק ההנפקות - גיוס זניח של מיליארד שקלים בלבד שביצעה חברת סלקום.

גם השנה, כמו בשנת 2011, התבצעו מרבית הגיוסים באג"ח צמודות למדד (73% בשנת 2012 לעומת 58% בשנת 2011). בשלושת החודשים האחרונים התבצעו גיוסים רק באג"ח צמודות מדד. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר הפתיע כאשר נותר ללא שינוי, מול תחזית הכלכלנים לעלייה של 0.4%-0.5% - בעקבות זאת הפחית נגיד בנק ישראל את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 2% בלבד. גם בחודשים הקרובים צפויים מדדים נמוכים ועל רקע החלשות האינפלציה במשק. יהיה מעניין לראות האם נשוב לראות בחודשים הקרובים הנפקות באג"ח לא צמודות.

להלן הנתונים העיקריים בשוק ההנפקות בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2012 ושנת 2011 (*במיליארדי שקלים):

לסיכום, כמו בארבעת החודשים שקדמו לו, גם חודש אוקטובר התאפיין שוק ההנפקות בפעילות דלה - גיוס של כ-700 מיליון שקל כאמור. עם זאת, חזרת הציבור לשוק אג"ח הקונצרני, שבאה לידי ביטוי בגיוס של 1.3 מיליארד שקל לקרנות האג"ח הקונצרניות, תרמה לעלייה במחירי אג"ח לצד ירידה משמעותית בתשואות אג"ח הקונצרניות. הורדת הריבית במשק עשויה להגדיל את חשיפת הציבור לנכסים ברמת סיכון גבוהה יותר ( מניות ואג"ח קונצרניות) - דבר שיוביל להמשך תהליך ירידת התשואות בשוק הקונצרני ויחזיר את שוק ההנפקות לחיים.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?