חודש אוקטובר בשוק ההנפקות: אז מול היום
בחודש אוקטובר התבצעו שתי הנפקות אג"ח בלבד - האחת של חברת הנדל"ן שיכון ובינוי והשנייה של חברת השכרת הרכב אלבר. היקף ההנפקות הסתכם בסכום נמוך של כ-700 מיליון שקל. מדובר בחודש רביעי ברציפות בו מסתכמים הגיוסים בפחות ממיליארד שקל, דבר המעיד על החולשה הפוקדת את שוק ההנפקות מתחילת המחצית השנייה של שנת 2012 ועד כה.
בבדיקה עדכנית אותה אני עורך בכל חודש לגבי מצבו של שוק אג"ח הקונצרני ניתן לראות, כי מתוך 228 חברות שהנפיקו אג"ח בבורסה בת"א קיימות 97 חברות להן יש סדרה אחת לפחות הנסחרת היום בתשואה של למעלה מ-10%. מדובר בשיפור משמעותי לעומת החודש שעבר (116 חברות). משמעותו של נתון זה שקרוב ל-43% מהחברות שהנפיקו חוב בבורסה בת"א לא יכולות כעת לגייס אשראי בשוק ההנפקות.
את התרומה המשמעותית לשיפור בשוק אג"ח הקונצרניות ניתן לייחס לציבור אשר פועל באמצעות תעשיית קרנות הנאמנות. הציבור, כך מתברר, חזר לשוק הקונצרני לאחר תקופה ארוכה - הדבר בא לידי ביטוי בגיוס גדול של 1.3 מיליארד לקרנות אג"ח קונצרניות בחודש אוקטובר.
בעשרת החודשים הראשונים של השנה התקיימו 38 הנפקות במהלכן הסתכם הגיוס בכ-20.5 מיליארד שקלים, לעומת 72 הנפקות בתקופה המקבילה אשתקד במהלכם הסתכם הגיוס בכ-27 מיליארד שקלים, כלומר ירידה חדה של 23.6%.
המגזרים הבולטים בשוק ההנפקות בשנת 2012 הינם מגזר הבנקים האחראי על גיוס של כ-8.5 מיליארד שקלים (41% מסך הגיוס הכולל) ומגזר הנדל"ן האחראי על גיוס של מעל ל-4.3 מיליארד שקלים (21% מסך הגיוס הכולל). מגזר התקשורת, אשר בלט בעשרת החודשים הראשונים של 2011 עם גיוס של כ-7.7 מיליארד שקלים (29% מסך הגיוס הכולל), בולט השנה בהיעדרו משוק ההנפקות - גיוס זניח של מיליארד שקלים בלבד שביצעה חברת סלקום.
גם השנה, כמו בשנת 2011, התבצעו מרבית הגיוסים באג"ח צמודות למדד (73% בשנת 2012 לעומת 58% בשנת 2011). בשלושת החודשים האחרונים התבצעו גיוסים רק באג"ח צמודות מדד. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר הפתיע כאשר נותר ללא שינוי, מול תחזית הכלכלנים לעלייה של 0.4%-0.5% - בעקבות זאת הפחית נגיד בנק ישראל את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 2% בלבד. גם בחודשים הקרובים צפויים מדדים נמוכים ועל רקע החלשות האינפלציה במשק. יהיה מעניין לראות האם נשוב לראות בחודשים הקרובים הנפקות באג"ח לא צמודות.
להלן הנתונים העיקריים בשוק ההנפקות בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2012 ושנת 2011 (*במיליארדי שקלים):
לסיכום, כמו בארבעת החודשים שקדמו לו, גם חודש אוקטובר התאפיין שוק ההנפקות בפעילות דלה - גיוס של כ-700 מיליון שקל כאמור. עם זאת, חזרת הציבור לשוק אג"ח הקונצרני, שבאה לידי ביטוי בגיוס של 1.3 מיליארד שקל לקרנות האג"ח הקונצרניות, תרמה לעלייה במחירי אג"ח לצד ירידה משמעותית בתשואות אג"ח הקונצרניות. הורדת הריבית במשק עשויה להגדיל את חשיפת הציבור לנכסים ברמת סיכון גבוהה יותר ( מניות ואג"ח קונצרניות) - דבר שיוביל להמשך תהליך ירידת התשואות בשוק הקונצרני ויחזיר את שוק ההנפקות לחיים.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותעל ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אדם רויטר אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
