חודש אוקטובר בשוק ההנפקות: אז מול היום
בחודש אוקטובר התבצעו שתי הנפקות אג"ח בלבד - האחת של חברת הנדל"ן שיכון ובינוי והשנייה של חברת השכרת הרכב אלבר. היקף ההנפקות הסתכם בסכום נמוך של כ-700 מיליון שקל. מדובר בחודש רביעי ברציפות בו מסתכמים הגיוסים בפחות ממיליארד שקל, דבר המעיד על החולשה הפוקדת את שוק ההנפקות מתחילת המחצית השנייה של שנת 2012 ועד כה.
בבדיקה עדכנית אותה אני עורך בכל חודש לגבי מצבו של שוק אג"ח הקונצרני ניתן לראות, כי מתוך 228 חברות שהנפיקו אג"ח בבורסה בת"א קיימות 97 חברות להן יש סדרה אחת לפחות הנסחרת היום בתשואה של למעלה מ-10%. מדובר בשיפור משמעותי לעומת החודש שעבר (116 חברות). משמעותו של נתון זה שקרוב ל-43% מהחברות שהנפיקו חוב בבורסה בת"א לא יכולות כעת לגייס אשראי בשוק ההנפקות.
את התרומה המשמעותית לשיפור בשוק אג"ח הקונצרניות ניתן לייחס לציבור אשר פועל באמצעות תעשיית קרנות הנאמנות. הציבור, כך מתברר, חזר לשוק הקונצרני לאחר תקופה ארוכה - הדבר בא לידי ביטוי בגיוס גדול של 1.3 מיליארד לקרנות אג"ח קונצרניות בחודש אוקטובר.
בעשרת החודשים הראשונים של השנה התקיימו 38 הנפקות במהלכן הסתכם הגיוס בכ-20.5 מיליארד שקלים, לעומת 72 הנפקות בתקופה המקבילה אשתקד במהלכם הסתכם הגיוס בכ-27 מיליארד שקלים, כלומר ירידה חדה של 23.6%.
המגזרים הבולטים בשוק ההנפקות בשנת 2012 הינם מגזר הבנקים האחראי על גיוס של כ-8.5 מיליארד שקלים (41% מסך הגיוס הכולל) ומגזר הנדל"ן האחראי על גיוס של מעל ל-4.3 מיליארד שקלים (21% מסך הגיוס הכולל). מגזר התקשורת, אשר בלט בעשרת החודשים הראשונים של 2011 עם גיוס של כ-7.7 מיליארד שקלים (29% מסך הגיוס הכולל), בולט השנה בהיעדרו משוק ההנפקות - גיוס זניח של מיליארד שקלים בלבד שביצעה חברת סלקום.
גם השנה, כמו בשנת 2011, התבצעו מרבית הגיוסים באג"ח צמודות למדד (73% בשנת 2012 לעומת 58% בשנת 2011). בשלושת החודשים האחרונים התבצעו גיוסים רק באג"ח צמודות מדד. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר הפתיע כאשר נותר ללא שינוי, מול תחזית הכלכלנים לעלייה של 0.4%-0.5% - בעקבות זאת הפחית נגיד בנק ישראל את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 2% בלבד. גם בחודשים הקרובים צפויים מדדים נמוכים ועל רקע החלשות האינפלציה במשק. יהיה מעניין לראות האם נשוב לראות בחודשים הקרובים הנפקות באג"ח לא צמודות.
להלן הנתונים העיקריים בשוק ההנפקות בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2012 ושנת 2011 (*במיליארדי שקלים):
לסיכום, כמו בארבעת החודשים שקדמו לו, גם חודש אוקטובר התאפיין שוק ההנפקות בפעילות דלה - גיוס של כ-700 מיליון שקל כאמור. עם זאת, חזרת הציבור לשוק אג"ח הקונצרני, שבאה לידי ביטוי בגיוס של 1.3 מיליארד שקל לקרנות האג"ח הקונצרניות, תרמה לעלייה במחירי אג"ח לצד ירידה משמעותית בתשואות אג"ח הקונצרניות. הורדת הריבית במשק עשויה להגדיל את חשיפת הציבור לנכסים ברמת סיכון גבוהה יותר ( מניות ואג"ח קונצרניות) - דבר שיוביל להמשך תהליך ירידת התשואות בשוק הקונצרני ויחזיר את שוק ההנפקות לחיים.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
