חודש אוקטובר בשוק ההנפקות: אז מול היום
בחודש אוקטובר התבצעו שתי הנפקות אג"ח בלבד - האחת של חברת הנדל"ן שיכון ובינוי והשנייה של חברת השכרת הרכב אלבר. היקף ההנפקות הסתכם בסכום נמוך של כ-700 מיליון שקל. מדובר בחודש רביעי ברציפות בו מסתכמים הגיוסים בפחות ממיליארד שקל, דבר המעיד על החולשה הפוקדת את שוק ההנפקות מתחילת המחצית השנייה של שנת 2012 ועד כה.
בבדיקה עדכנית אותה אני עורך בכל חודש לגבי מצבו של שוק אג"ח הקונצרני ניתן לראות, כי מתוך 228 חברות שהנפיקו אג"ח בבורסה בת"א קיימות 97 חברות להן יש סדרה אחת לפחות הנסחרת היום בתשואה של למעלה מ-10%. מדובר בשיפור משמעותי לעומת החודש שעבר (116 חברות). משמעותו של נתון זה שקרוב ל-43% מהחברות שהנפיקו חוב בבורסה בת"א לא יכולות כעת לגייס אשראי בשוק ההנפקות.
את התרומה המשמעותית לשיפור בשוק אג"ח הקונצרניות ניתן לייחס לציבור אשר פועל באמצעות תעשיית קרנות הנאמנות. הציבור, כך מתברר, חזר לשוק הקונצרני לאחר תקופה ארוכה - הדבר בא לידי ביטוי בגיוס גדול של 1.3 מיליארד לקרנות אג"ח קונצרניות בחודש אוקטובר.
בעשרת החודשים הראשונים של השנה התקיימו 38 הנפקות במהלכן הסתכם הגיוס בכ-20.5 מיליארד שקלים, לעומת 72 הנפקות בתקופה המקבילה אשתקד במהלכם הסתכם הגיוס בכ-27 מיליארד שקלים, כלומר ירידה חדה של 23.6%.
המגזרים הבולטים בשוק ההנפקות בשנת 2012 הינם מגזר הבנקים האחראי על גיוס של כ-8.5 מיליארד שקלים (41% מסך הגיוס הכולל) ומגזר הנדל"ן האחראי על גיוס של מעל ל-4.3 מיליארד שקלים (21% מסך הגיוס הכולל). מגזר התקשורת, אשר בלט בעשרת החודשים הראשונים של 2011 עם גיוס של כ-7.7 מיליארד שקלים (29% מסך הגיוס הכולל), בולט השנה בהיעדרו משוק ההנפקות - גיוס זניח של מיליארד שקלים בלבד שביצעה חברת סלקום.
גם השנה, כמו בשנת 2011, התבצעו מרבית הגיוסים באג"ח צמודות למדד (73% בשנת 2012 לעומת 58% בשנת 2011). בשלושת החודשים האחרונים התבצעו גיוסים רק באג"ח צמודות מדד. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר הפתיע כאשר נותר ללא שינוי, מול תחזית הכלכלנים לעלייה של 0.4%-0.5% - בעקבות זאת הפחית נגיד בנק ישראל את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 2% בלבד. גם בחודשים הקרובים צפויים מדדים נמוכים ועל רקע החלשות האינפלציה במשק. יהיה מעניין לראות האם נשוב לראות בחודשים הקרובים הנפקות באג"ח לא צמודות.
להלן הנתונים העיקריים בשוק ההנפקות בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2012 ושנת 2011 (*במיליארדי שקלים):
לסיכום, כמו בארבעת החודשים שקדמו לו, גם חודש אוקטובר התאפיין שוק ההנפקות בפעילות דלה - גיוס של כ-700 מיליון שקל כאמור. עם זאת, חזרת הציבור לשוק אג"ח הקונצרני, שבאה לידי ביטוי בגיוס של 1.3 מיליארד שקל לקרנות האג"ח הקונצרניות, תרמה לעלייה במחירי אג"ח לצד ירידה משמעותית בתשואות אג"ח הקונצרניות. הורדת הריבית במשק עשויה להגדיל את חשיפת הציבור לנכסים ברמת סיכון גבוהה יותר ( מניות ואג"ח קונצרניות) - דבר שיוביל להמשך תהליך ירידת התשואות בשוק הקונצרני ויחזיר את שוק ההנפקות לחיים.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
