ביידן ארהב סין גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto, Michael Stokes

ארה"ב מתקדמת לקראת חסימת השקעות טכנולוגיות בסין

הצו של ביידן, שדורש רגולציה על השקעות מסוימות של אמריקאים במוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, מיקרואלקטרוניקה ובינה מלאכותית, נועד למנוע העברת ידע אמריקאי שיסייע לסינים להשיג שליטה בשווקים הגלובליים
אדיר בן עמי | (1)

ביום שישי האחרון פרסמה ארצות הברית טיוטה של חוקים האוסרים על השקעות מסוימות בבינה מלאכותית ומגזרי טכנולוגיה נוספים בסין או דורשים להודיע מראש על כל השקעה שעלולה לאיים על הביטחון הלאומי של ארה"ב. משרד האוצר אמריקאי פרסם את הכללים בעקבות צו של הנשיא ג'ו ביידן שנחתם באוגוסט האחרון.

הצו של ביידן, שדרש רגולציה בהשקעות מסוימות של אמריקאים במוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, מיקרואלקטרוניקה ובינה מלאכותית הוא חלק ממהלך רחב היקף למנוע מידע אמריקאי לעזור לסינים לפתח טכנולוגיה מתקדמת משלהם ולתפוס את השליטה בשווקים הגלובליים. ארה"ב, בהתאם למצופה, צפויה להתחיל וליישם את התקנות החדשות עד סוף השנה.

"הכללים המוצעים נועדו לקדם את הביטחון הלאומי שלנו בכך שהם מונעים מהיתרונות הרבים שנובעים מהשקעות אמריקאיות, מעבר להון, לתמוך בפיתוחים של טכנולוגיות רגישות שעשויות לאיים על הביטחון הלאומי שלנו", אמר עוזר שר האוצר האמריקאי לאבטחת השקעות פול רוזן. במשרד האוצר בארה"ב הוסיפו כי התוכנית תתמקד בהשקעות מסוימות במדינות שיש חששות לגביהן. 

כחלק מהחוקים החדשים, יאסרו עסקאות בינה מלאכותית הכרוכות במערכות שהוכשרו לשימוש בכמות מוגדרת של כוח מחשוב ובנוסף תידרש גם הודעה מוקדמת על עסקאות הקשורות לפיתוח AI או מוליכים למחצה. יתאפשרו מקרים חריגים כדוגמת השקעות בניירות ערך הנסחרים באופן ציבורי, השקעות מסוימות בשותפות מוגבלת והתחייבויות קודמות שנוצרו טרם הצו החדש. בנוסף, באוצר ציינו כי עסקאות מסוימות עם מדינות שהתייחסו כראוי לחששות הביטחון הלאומי יכולות גם הן לקבל פטור.

 

המיקוד כעת הוא בסין, מקאו והונג קונג

הצו החדש מתמקד כעת רק בסין, מקאו והונג קונג, אך בארה"ב אמרו כי יתכן מאוד שהצו יורחב למדינות נוספות בהמשך. במשרד האוצר אמרו שבעוד הם מנסים להגדיר מספר כמה שיותר מצומצם של חוקים, זה ידרוש עירנות מוגברת מצד חברות המבקשות להשקיע בסין. 

"משקיעים אמריקאים יצטרכו לעסוק בבדיקת נאותות נרחבת יותר בעת ביצוע השקעות בסין, או בהשקעות הכוללות חברות סיניות", אמרו במשרד האוצר. 

המטרה כאמור היא למנוע מקרנות אמריקאיות לעזור לסין לפתח יכולות מתקדמות משלהם שיכולים לשמש ליישומים צבאיים. מי שיפר את הכללים החדשים עשוי להיות כפוף לעונשים פליליים ואזרחיים וההשקעות יבוטלו.

בחודש שעבר ממשל ביידן חשף גם רשימה של מכסים חדשים על מוצרים תוצרת סין, החל ממוצרי פלדה ועד כלי רכב חשמליים. המהלך של הנשיא הסלים את המתיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. בממשל הודיעו כי המכסים בגובה של 18 מיליארד דולר יגנו מצד אחד על עסקים בארה"ב אך עשויים להפעיל לחצים על המחירים בתקופת בחירות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ההסלמה האחרונה ביחסים בין ארה"ב לסין

לפני כחודשיים, סין ביצעה את אחד מהתרגילים הצבאיים הגדולים ביותר סביב טייוואן, שכללו ירי טילים בליסטיים והפעלת מטוסי קרב וכלי שיט ימיים. התרגילים נועדו להפעיל לחץ על טייוואן ולהפגין את כוחו של הצבא הסיני. האירועים כללו תרגילים מול אפשרות של חסימת האי ולחימה באזורים ימיים ואוויריים.

בהמשך, ערך הצבא האמריקאי תרגילים רחבים באזורים דומים כדי לאמן את חייליו למקרה של הסלמה. התרגילים האלו מגיעים חצי שנה אחרי פגישה בין נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ונשיא סין, שי ג'ינפינג, שבה הם דנו במתיחות הגוברת סביב טייוואן. ג'ינפינג הדגיש כי סין מעדיפה איחוד בדרך של שלום עם טייוואן, אך לא תסבול התגרות מצד ארה"ב. ביידן הצהיר כי ארה"ב מחויבת להגן על טייוואן במקרה של תקיפה. הצדדים הסכימו שלא להסכים, וכעת יש הדרדרות במצב.

בשבועות האחרונים סין המשיכה את התרגילים הצבאיים רחבי ההיקף סביב טייוואן, שכללו פעולות לוגיסטיות ותרגילי לחימה מתקדמים. התרגילים כללו ירי טילים, תמרונים ימיים ואוויריים, והפעלת כוחות קומנדו. תרגילים אלו נועדו להראות את נכונותה של סין לפעול צבאית, אם תידרש. ברקע לתרגיל האחרון - חתימת הסכם סחר חדש בין ארה"ב לטייוואן. אולי ההסכם הזה הרגיז עוד יותר את הסינים וגרם להסלמה נוספת. ארה"ב וטייוואן חתמו על הסכם במטרה לחזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות.

ההסכם בין ארה"ב וטיוואן נתפס בסין כצעד פרובוקטיבי שמחזק את התמיכה האמריקאית בטייוואן בתקופה של מתיחות גוברת וזה הוביל כאמור לתמרונים צבאיים נוספים של הסינים באזור.

החשש מעימות בין ארה"ב וסין הוא גדול, שכן מדובר בשתי המעצמות הגדולות בעולם. ההשלכות של עימות כזה יכול להוביל למלחמה רבת היקף, ויש לזה גם השלכות על המלחמה בישראל. מלחמה שם עלולה לייצר לנו אויב בדמותה של סין. בינתיים הסינים אומנם בקשר עם הרוסים והאיראנים, אבל הם לא יצאו נגדנו באופן ברור וחזק. אבל מלחמה על טיוואן מול האמריקאים עלולה להגדיר מחדש את היחסים בין ישראל לסין.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 23/06/2024 21:02
    הגב לתגובה זו
    איזו טעות
סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.


מייקל ברי. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל ברי. קרדיט: רשתות חברתיות

מייקל ברי חוזר להמר נגד השוק: "בועת ה-AI מזכירה את הדוט-קום"

המשקיע שהתפרסם במשבר הסאב־פריים מהמר נגד אנבידיה ופלנטיר, מזהיר מהשקעות יתר בתשתיות בינה מלאכותית ומודה שקשה לדעת מתי התיקון יגיע; האם ברי הוא זמר של להיט אחד?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מייקל ברי

מייקל ברי, המשקיע שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור האמריקאי לפני משבר 2008, חוזר להמר שוב נגד השוק. הפעם הוא מפנה את הזרקור אל שוק הבינה המלאכותית, שלדבריו מתנהל במנותק מהמציאות הכלכלית. בניגוד לעבר, ברי אינו מנהל כיום קרן גידור פעילה, אך הוא ממשיך לנסות להשפיע על השיח בוול סטריט דרך פוזיציות ממוקדות וחשיפה ציבורית.

הזיכרון הקולקטיבי של ברי כרוך בעיקר בדמותו בסרט "מכונת הכסף", שם הוצג כמי שמזהה מוקדם את קריסת שוק הסאב־פריים, אך נאלץ להמתין חודשים ארוכים עד שהשוק יכיר בצדקתו. גם אז, העיכוב כמעט הביא לקריסת הקרן שניהל. החוויה הזו מלווה את האופן שבו משקיעים רבים מתייחסים לאזהרותיו כיום. לטענת ברי, שוק ה־AI מזכיר לו במידה רבה את בועת הדוט־קום של סוף שנות ה־90. לדבריו, לא הייתה זו בועה של אתרי אינטרנט כשלעצמם, אלא של תשתיות נתונים והשקעות עודפות בהעברת מידע. ברי סבור שההתלהבות מהבינה המלאכותית דוחפת חברות ומשקיעים להשקיע בקצב שאינו נתמך בביקוש בר־קיימא.

עם זאת, גם הפעם ברי אינו מצביע על מתי הבועה צפויה להתפוצץ. הוא עצמו מודה כי אחת מנקודות החולשה המרכזיות שלו לאורך השנים הייתה תזמון. בעיני מבקריו, עצם הזיהוי של בועה אינו מספיק, אם השוק מסוגל להמשיך לעלות שנים ארוכות לפני תיקון.


אנבידיה ופלנטיר במוקד

בלב התחזית הנוכחית עומדות שתי חברות מרכזיות: אנבידיה ופלנטיר. שתיהן נתפסות כסמל של מהפכת ה־AI, ושתיהן נהנו מעליות חדות בשווי השוק שלהן. יחד הן מוערכות בכחמישה טריליון דולר, ומהוות רכיב משמעותי בעליות המדדים בארה"ב. ברי חשף כי רכש אופציות פוט בהיקף כולל של כ־10 מיליון דולר נגד שתי החברות. אף שמדובר בסכום קטן יחסית לשווי החברות, הפוזיציה ממונפת, וירידה חדה במחירי המניות עשויה להניב רווחים של מאות מיליוני דולרים ואף יותר מכך.

במקרה של פלנטיר, הביקורת של ברי מתמקדת במבנה העסקי. לדבריו, החברה נשענת במידה רבה על חוזים ממשלתיים, המאופיינים במחירים נמוכים ולחץ תקציבי מתמשך. בנוסף, הוא מצביע על תחרות גוברת מצד חברות ותיקות כמו IBM, ועל חבילות תגמול נדיבות להנהלה שאינן משקפות בהכרח ערך לבעלי המניות.