ביידן ארהב סין גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto, Michael Stokes

ארה"ב מתקדמת לקראת חסימת השקעות טכנולוגיות בסין

הצו של ביידן, שדורש רגולציה על השקעות מסוימות של אמריקאים במוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, מיקרואלקטרוניקה ובינה מלאכותית, נועד למנוע העברת ידע אמריקאי שיסייע לסינים להשיג שליטה בשווקים הגלובליים
אדיר בן עמי | (1)

ביום שישי האחרון פרסמה ארצות הברית טיוטה של חוקים האוסרים על השקעות מסוימות בבינה מלאכותית ומגזרי טכנולוגיה נוספים בסין או דורשים להודיע מראש על כל השקעה שעלולה לאיים על הביטחון הלאומי של ארה"ב. משרד האוצר אמריקאי פרסם את הכללים בעקבות צו של הנשיא ג'ו ביידן שנחתם באוגוסט האחרון.

הצו של ביידן, שדרש רגולציה בהשקעות מסוימות של אמריקאים במוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, מיקרואלקטרוניקה ובינה מלאכותית הוא חלק ממהלך רחב היקף למנוע מידע אמריקאי לעזור לסינים לפתח טכנולוגיה מתקדמת משלהם ולתפוס את השליטה בשווקים הגלובליים. ארה"ב, בהתאם למצופה, צפויה להתחיל וליישם את התקנות החדשות עד סוף השנה.

"הכללים המוצעים נועדו לקדם את הביטחון הלאומי שלנו בכך שהם מונעים מהיתרונות הרבים שנובעים מהשקעות אמריקאיות, מעבר להון, לתמוך בפיתוחים של טכנולוגיות רגישות שעשויות לאיים על הביטחון הלאומי שלנו", אמר עוזר שר האוצר האמריקאי לאבטחת השקעות פול רוזן. במשרד האוצר בארה"ב הוסיפו כי התוכנית תתמקד בהשקעות מסוימות במדינות שיש חששות לגביהן. 

כחלק מהחוקים החדשים, יאסרו עסקאות בינה מלאכותית הכרוכות במערכות שהוכשרו לשימוש בכמות מוגדרת של כוח מחשוב ובנוסף תידרש גם הודעה מוקדמת על עסקאות הקשורות לפיתוח AI או מוליכים למחצה. יתאפשרו מקרים חריגים כדוגמת השקעות בניירות ערך הנסחרים באופן ציבורי, השקעות מסוימות בשותפות מוגבלת והתחייבויות קודמות שנוצרו טרם הצו החדש. בנוסף, באוצר ציינו כי עסקאות מסוימות עם מדינות שהתייחסו כראוי לחששות הביטחון הלאומי יכולות גם הן לקבל פטור.

 

המיקוד כעת הוא בסין, מקאו והונג קונג

הצו החדש מתמקד כעת רק בסין, מקאו והונג קונג, אך בארה"ב אמרו כי יתכן מאוד שהצו יורחב למדינות נוספות בהמשך. במשרד האוצר אמרו שבעוד הם מנסים להגדיר מספר כמה שיותר מצומצם של חוקים, זה ידרוש עירנות מוגברת מצד חברות המבקשות להשקיע בסין. 

"משקיעים אמריקאים יצטרכו לעסוק בבדיקת נאותות נרחבת יותר בעת ביצוע השקעות בסין, או בהשקעות הכוללות חברות סיניות", אמרו במשרד האוצר. 

המטרה כאמור היא למנוע מקרנות אמריקאיות לעזור לסין לפתח יכולות מתקדמות משלהם שיכולים לשמש ליישומים צבאיים. מי שיפר את הכללים החדשים עשוי להיות כפוף לעונשים פליליים ואזרחיים וההשקעות יבוטלו.

בחודש שעבר ממשל ביידן חשף גם רשימה של מכסים חדשים על מוצרים תוצרת סין, החל ממוצרי פלדה ועד כלי רכב חשמליים. המהלך של הנשיא הסלים את המתיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. בממשל הודיעו כי המכסים בגובה של 18 מיליארד דולר יגנו מצד אחד על עסקים בארה"ב אך עשויים להפעיל לחצים על המחירים בתקופת בחירות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ההסלמה האחרונה ביחסים בין ארה"ב לסין

לפני כחודשיים, סין ביצעה את אחד מהתרגילים הצבאיים הגדולים ביותר סביב טייוואן, שכללו ירי טילים בליסטיים והפעלת מטוסי קרב וכלי שיט ימיים. התרגילים נועדו להפעיל לחץ על טייוואן ולהפגין את כוחו של הצבא הסיני. האירועים כללו תרגילים מול אפשרות של חסימת האי ולחימה באזורים ימיים ואוויריים.

בהמשך, ערך הצבא האמריקאי תרגילים רחבים באזורים דומים כדי לאמן את חייליו למקרה של הסלמה. התרגילים האלו מגיעים חצי שנה אחרי פגישה בין נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ונשיא סין, שי ג'ינפינג, שבה הם דנו במתיחות הגוברת סביב טייוואן. ג'ינפינג הדגיש כי סין מעדיפה איחוד בדרך של שלום עם טייוואן, אך לא תסבול התגרות מצד ארה"ב. ביידן הצהיר כי ארה"ב מחויבת להגן על טייוואן במקרה של תקיפה. הצדדים הסכימו שלא להסכים, וכעת יש הדרדרות במצב.

בשבועות האחרונים סין המשיכה את התרגילים הצבאיים רחבי ההיקף סביב טייוואן, שכללו פעולות לוגיסטיות ותרגילי לחימה מתקדמים. התרגילים כללו ירי טילים, תמרונים ימיים ואוויריים, והפעלת כוחות קומנדו. תרגילים אלו נועדו להראות את נכונותה של סין לפעול צבאית, אם תידרש. ברקע לתרגיל האחרון - חתימת הסכם סחר חדש בין ארה"ב לטייוואן. אולי ההסכם הזה הרגיז עוד יותר את הסינים וגרם להסלמה נוספת. ארה"ב וטייוואן חתמו על הסכם במטרה לחזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות.

ההסכם בין ארה"ב וטיוואן נתפס בסין כצעד פרובוקטיבי שמחזק את התמיכה האמריקאית בטייוואן בתקופה של מתיחות גוברת וזה הוביל כאמור לתמרונים צבאיים נוספים של הסינים באזור.

החשש מעימות בין ארה"ב וסין הוא גדול, שכן מדובר בשתי המעצמות הגדולות בעולם. ההשלכות של עימות כזה יכול להוביל למלחמה רבת היקף, ויש לזה גם השלכות על המלחמה בישראל. מלחמה שם עלולה לייצר לנו אויב בדמותה של סין. בינתיים הסינים אומנם בקשר עם הרוסים והאיראנים, אבל הם לא יצאו נגדנו באופן ברור וחזק. אבל מלחמה על טיוואן מול האמריקאים עלולה להגדיר מחדש את היחסים בין ישראל לסין.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 23/06/2024 21:02
    הגב לתגובה זו
    איזו טעות
בועה
צילום: גיא טל
ניתוח טכני

מה צפוי ב-S&P 500 - האם יצא מספיק אוויר מהבלון?

לאחרונה נערכנו ליציאת אוויר מוול סטריט ואוויר אכן יצא. השאלה האם יצא מספיק? הנה התובנות שלנו

זיו סגל |

ובכן, הגענו ליעד הפיבונאצ׳י הראשון לירידה באזור ה-6480, מבחינה סטטיסטית התנודה למטה הייתה קיצונית וביום שישי היה יום היפוך (סגירה חיובית מעל הפתיחה) כך שיש סיכוי שלטווח הקצר נושפי האוויר ירגעו.  שבירה של 6480 תלמד על 6200 כעל היעד הבא. איתות חיובי יהיה מעל 6720. 

6480-6720 הם לפיכך גבולות המעקב שלנו לתחילת שבוע המסחר ומפה נמשיך. 



מה אומרות המניות המופלאות

הגם שמבחינתי תשומת הלב המוגברת למניות ה״מופלאות״ היא בעיקר עניין למערכת היחסים בין תקשורת פיננסית לקוראים (שכן יש מלא מניות מעניינות לתיק) אז שמבחינת אומדן סיכויי השוק לעלות או לרדת יש לניתוח המצרפי שלהן משמעות. נעבור עליהן ביחד ונסכם.


- AAPL: מצב טכני מורכב שכן היא ברמת שיא אבל יש אופטימיות כל עוד מעל 260. שם אותה בצד הירוק בינתיים.


- AMZN: מעל רמת תמיכה ואין סיבה שלא תהיה בצד הירוק כרגע. 


הסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוקהסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוק

סין מגבירה לחץ כלכלי על יפן: הפחתת טיסות כתגובה למתיחות סביב טייוואן

צעד מדיני-כלכלי שמשפיע על תעופה, תיירות ושרשרות אספקה - רקע היסטורי, השלכות מיידיות והסלמה אסטרטגית וגם - איך התפתח העימות בין סין ויפן - כל השלבים

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סין יפן

בעוד המתיחות הדיפלומטית בין בייג'ינג לטוקיו הולכת ומחריפה, פרסמה סין הנחיה רשמית לחברות התעופה שלה להפחית באופן משמעותי את מספר הטיסות ליפן, והמהלך ייכנס לתוקף מיידי ויימשך עד מרץ 2026. הצעד, שמגיע על רקע הצהרותיה של ראש ממשלת יפן, סאנאה טקאיצ'י, בנוגע להתערבות צבאית אפשרית במקרה של פלישה סינית לטייוואן, משלב אלמנטים של לחץ מדיני עם השלכות כלכליות ישירות. על פי דיווחים מניקיי אסיה והגרדיאן, כבר בוטלו מאות אלפי כרטיסי טיסה, וההערכות הן שהנזק הכלכלי ליפן עשוי להגיע ל-1.2 מיליארד דולר עד סוף 2025, עם פוטנציאל להפסדים של עד 9 מיליארד דולר אם המגמה תימשך.

ההנחיה, שפורסמה על ידי רשות התעופה האזרחית הסינית (CAAC), מחייבת את החברות להקטין את תדירות הטיסות ב-20% עד 30% במסלולים מרכזיים, כגון סיאנגהאי-אוסקה וצ'ונגצ'ינג-טוקיו. חברות כמו אייר צ'יינה, צ'יינה איסטרן וצ'יינה סאדרן איירליינס קיבלו הוראה ליישם את השינויים לעת עתה, עם שיקול דעת פנימי בבחירת המסלולים שייפגעו. המועד - משלהי נובמבר 2025 ועד מרץ 2026 - תואם את תקופת המעבר בין לוחות הזמנים העונתיים של התעופה, מה שמעיד על כוונה להאריך את ההגבלה מעבר לחגי השנה החדשה, תקופה קריטית לתיירות בין המדינות. על פי נתונים מהשוק הסיני, כבר בנובמבר לבדו בוטלו כ-32% מכרטיסי הטיסה ליפן, המהווים כ-500,000 כרטיסים, והחברות מציעות החזרים מלאים ללא קנסות, מה שמעודד ביטולים נוספים.

הרקע הדיפלומטי: הצהרות טקאיצ'י והתגובה הסינית

הרקע הדיפלומטי לעניין נעוץ בהצהרותיה של טקאיצ'י, שמונה לראש הממשלה הראשונה אישה בתולדות יפן באוקטובר 2025. במהלך ועידת הפרלמנט היפני ב-7 בנובמבר, היא אמרה כי "יפן תשקול התערבות צבאית אם סין תנסה לפלוש לטייוואן, כחלק מהאינטרסים האסטרטגיים שלנו באזור". הדברים, שפורסמו גם ב-CNN ובחוות'ם האוס, נתפסו בביג'ינג כהסלמה ישירה, שכן הם מחזקים את הברית היפנית-אמריקאית סביב טייוואן. סין, שרואה בטייוואן חלק בלתי נפרד משטחה, הגיבה מיידית: משרד החוץ הסיני זימן את השגריר היפני להוקעה, והנחה את אזרחיה להימנע מטיולים ליפן עקב "סיכונים ביטחוניים". כתוצאה מכך, אתרי הזמנות סיניים כמו Ctrip דיווחו על ירידה של 80% בהזמנות ליפן לשארית השנה. להרחבה: סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן.

מבחינה כלכלית, ההשפעה על יפן חמורה במיוחד. סין היא מקור התיירות הגדול ביותר של יפן, עם כ-10 מיליון מבקרים בשנה טרום-מגפה, והוצאותיהם מהוות כ-20% מסך ההכנסות מתיירות. על פי הערכות של China Trading Desk, שצוטטו ב-Dim Sum Daily, יפן עלולה לאבד 1.2 מיליארד דולר בהוצאות תיירים סינים עד סוף 2025, בעיקר בתחומי האירוח

, הקמעונאות והפנאי. עסקים באוסקה ובטוקיו, שתלויים בתיירים סינים, כבר מדווחים על ביטולים המוניים: חברת התיירות East Japan International Travel Service איבדה 80% מההזמנות לנובמבר-דצמבר. אם ההגבלה תימשך עד 2026, ההפסדים הכוללים עשויים להגיע ל-9 מיליארד דולר, דבר שיחייב את יפן לגוון מקורות תיירות - אולי דרך אירופה או דרום-מזרח אסיה - אך זה ייקח זמן ויישפיע על תעשיות מקומיות.