ביידן ארהב סין גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto, Michael Stokes

ארה"ב מתקדמת לקראת חסימת השקעות טכנולוגיות בסין

הצו של ביידן, שדורש רגולציה על השקעות מסוימות של אמריקאים במוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, מיקרואלקטרוניקה ובינה מלאכותית, נועד למנוע העברת ידע אמריקאי שיסייע לסינים להשיג שליטה בשווקים הגלובליים
אדיר בן עמי | (1)

ביום שישי האחרון פרסמה ארצות הברית טיוטה של חוקים האוסרים על השקעות מסוימות בבינה מלאכותית ומגזרי טכנולוגיה נוספים בסין או דורשים להודיע מראש על כל השקעה שעלולה לאיים על הביטחון הלאומי של ארה"ב. משרד האוצר אמריקאי פרסם את הכללים בעקבות צו של הנשיא ג'ו ביידן שנחתם באוגוסט האחרון.

הצו של ביידן, שדרש רגולציה בהשקעות מסוימות של אמריקאים במוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, מיקרואלקטרוניקה ובינה מלאכותית הוא חלק ממהלך רחב היקף למנוע מידע אמריקאי לעזור לסינים לפתח טכנולוגיה מתקדמת משלהם ולתפוס את השליטה בשווקים הגלובליים. ארה"ב, בהתאם למצופה, צפויה להתחיל וליישם את התקנות החדשות עד סוף השנה.

"הכללים המוצעים נועדו לקדם את הביטחון הלאומי שלנו בכך שהם מונעים מהיתרונות הרבים שנובעים מהשקעות אמריקאיות, מעבר להון, לתמוך בפיתוחים של טכנולוגיות רגישות שעשויות לאיים על הביטחון הלאומי שלנו", אמר עוזר שר האוצר האמריקאי לאבטחת השקעות פול רוזן. במשרד האוצר בארה"ב הוסיפו כי התוכנית תתמקד בהשקעות מסוימות במדינות שיש חששות לגביהן. 

כחלק מהחוקים החדשים, יאסרו עסקאות בינה מלאכותית הכרוכות במערכות שהוכשרו לשימוש בכמות מוגדרת של כוח מחשוב ובנוסף תידרש גם הודעה מוקדמת על עסקאות הקשורות לפיתוח AI או מוליכים למחצה. יתאפשרו מקרים חריגים כדוגמת השקעות בניירות ערך הנסחרים באופן ציבורי, השקעות מסוימות בשותפות מוגבלת והתחייבויות קודמות שנוצרו טרם הצו החדש. בנוסף, באוצר ציינו כי עסקאות מסוימות עם מדינות שהתייחסו כראוי לחששות הביטחון הלאומי יכולות גם הן לקבל פטור.

 

המיקוד כעת הוא בסין, מקאו והונג קונג

הצו החדש מתמקד כעת רק בסין, מקאו והונג קונג, אך בארה"ב אמרו כי יתכן מאוד שהצו יורחב למדינות נוספות בהמשך. במשרד האוצר אמרו שבעוד הם מנסים להגדיר מספר כמה שיותר מצומצם של חוקים, זה ידרוש עירנות מוגברת מצד חברות המבקשות להשקיע בסין. 

"משקיעים אמריקאים יצטרכו לעסוק בבדיקת נאותות נרחבת יותר בעת ביצוע השקעות בסין, או בהשקעות הכוללות חברות סיניות", אמרו במשרד האוצר. 

המטרה כאמור היא למנוע מקרנות אמריקאיות לעזור לסין לפתח יכולות מתקדמות משלהם שיכולים לשמש ליישומים צבאיים. מי שיפר את הכללים החדשים עשוי להיות כפוף לעונשים פליליים ואזרחיים וההשקעות יבוטלו.

בחודש שעבר ממשל ביידן חשף גם רשימה של מכסים חדשים על מוצרים תוצרת סין, החל ממוצרי פלדה ועד כלי רכב חשמליים. המהלך של הנשיא הסלים את המתיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. בממשל הודיעו כי המכסים בגובה של 18 מיליארד דולר יגנו מצד אחד על עסקים בארה"ב אך עשויים להפעיל לחצים על המחירים בתקופת בחירות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ההסלמה האחרונה ביחסים בין ארה"ב לסין

לפני כחודשיים, סין ביצעה את אחד מהתרגילים הצבאיים הגדולים ביותר סביב טייוואן, שכללו ירי טילים בליסטיים והפעלת מטוסי קרב וכלי שיט ימיים. התרגילים נועדו להפעיל לחץ על טייוואן ולהפגין את כוחו של הצבא הסיני. האירועים כללו תרגילים מול אפשרות של חסימת האי ולחימה באזורים ימיים ואוויריים.

בהמשך, ערך הצבא האמריקאי תרגילים רחבים באזורים דומים כדי לאמן את חייליו למקרה של הסלמה. התרגילים האלו מגיעים חצי שנה אחרי פגישה בין נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ונשיא סין, שי ג'ינפינג, שבה הם דנו במתיחות הגוברת סביב טייוואן. ג'ינפינג הדגיש כי סין מעדיפה איחוד בדרך של שלום עם טייוואן, אך לא תסבול התגרות מצד ארה"ב. ביידן הצהיר כי ארה"ב מחויבת להגן על טייוואן במקרה של תקיפה. הצדדים הסכימו שלא להסכים, וכעת יש הדרדרות במצב.

בשבועות האחרונים סין המשיכה את התרגילים הצבאיים רחבי ההיקף סביב טייוואן, שכללו פעולות לוגיסטיות ותרגילי לחימה מתקדמים. התרגילים כללו ירי טילים, תמרונים ימיים ואוויריים, והפעלת כוחות קומנדו. תרגילים אלו נועדו להראות את נכונותה של סין לפעול צבאית, אם תידרש. ברקע לתרגיל האחרון - חתימת הסכם סחר חדש בין ארה"ב לטייוואן. אולי ההסכם הזה הרגיז עוד יותר את הסינים וגרם להסלמה נוספת. ארה"ב וטייוואן חתמו על הסכם במטרה לחזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות.

ההסכם בין ארה"ב וטיוואן נתפס בסין כצעד פרובוקטיבי שמחזק את התמיכה האמריקאית בטייוואן בתקופה של מתיחות גוברת וזה הוביל כאמור לתמרונים צבאיים נוספים של הסינים באזור.

החשש מעימות בין ארה"ב וסין הוא גדול, שכן מדובר בשתי המעצמות הגדולות בעולם. ההשלכות של עימות כזה יכול להוביל למלחמה רבת היקף, ויש לזה גם השלכות על המלחמה בישראל. מלחמה שם עלולה לייצר לנו אויב בדמותה של סין. בינתיים הסינים אומנם בקשר עם הרוסים והאיראנים, אבל הם לא יצאו נגדנו באופן ברור וחזק. אבל מלחמה על טיוואן מול האמריקאים עלולה להגדיר מחדש את היחסים בין ישראל לסין.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 23/06/2024 21:02
    הגב לתגובה זו
    איזו טעות
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אילון מאסק
צילום: טוויטר

אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה

הנפקה אפשרית ב־2026 לפי שווי חסר תקדים, חזון מאדים שממשיך להניע את מאסק, ושאלות פתוחות לגבי פיזור הכוח בין אימפריית החברות שבשליטתו

שלמה גרינברג |

בהודעה של חברת SpaceX, שנחשפה על ידי בלומברג ביום שישי, מסרה SpaceX כי היא מתכוננת להנפקה אפשרית לציבור בשנת 2026 שתשמש למימון "קצב טיסה מטורף" עבור טילי ה-Starship שהיא מפתחת, מרכזי נתונים של בינה מלאכותית בחלל ובסיס על הירח. מאסק, כמנהגו, עושה זאת שוב, SpaceX, החברה שהקים ב-2001 במטרה להסיע אנשים להתיישבות במאדים (הרבה לפני טסלה ושאר ששת החברות המופלאות שהוביל מאז), שמייצרת רקטות ולווייני תקשורת, תונפק במהלך 2026, בשווי של כ-800 מיליארד דולר, מה שעשויה להיות ההנפקה הראשונית לציבור הגדולה ביותר בכל הזמנים. מאסק אגב, כאשר ייסד את החברה, אמר שמטרתו בחיים ליישב אנשים על מאדים ולדעתי כל מה שעשה מאז 2001 זה צעדים בכיוון, כולל טסלה.

כל מה שאני יכול לומר כרגע הוא שחבל שנותק בזמנו ההסכם בינו לבין מובילאיי שהיה קושר אותו יותר מכפי שהוא קשור כיום לישראל. 800 מיליארד לחברה בת 24? והרי ברור לכל ברוקר בוול סטריט ומחוצה לה שאם השוק ימשיך בעוצמתו יחצה ערך החברה טריליון דולרים כבר ביום המסחר הראשון. מחיר המניה הצפוי יהיה בהנפקה 421 דולר. כמעט פי 2 ממחירה ביולי האחרון (אז 212 דולר) כשגייס בפרטי. מאסק עצמו, לפי בלומברג, חוזה שהחברה תיסחר לפי ערך של 1.5 טריליון. תחשבו לרגע שזה ערך שני בגודלו לחברת ארמקו הסעודית בעת הנפקתה וכמה כסף עושה החברה הסעודית בהשוואה לספייסX.


המקנאים כמובן כועסים/מלגלגים, שאיפת חייו של מאסק, כדבריהם, שהייתה ועדיין יישוב המאדים בבני אדם, "עלולה לפגועה ברווחיות החברה" לטענתם, אבל ממגיבי רדיט על ההנפקה הבנתי שדורות ה- X Y Z, במיוחד שני האחרונים, מעוניינים במאדים הרבה יותר מאשר בכני השילוח של הטילים או בסטרלינג (אינטרנט מהחלל), שמהווה ההכנסה הגדולה של החברה, כך שהביקוש הקמעונאי, אם המצב בשוק יהיה כמו היום, ירקיע שחקים. "ההנפקה הזו", אמר ויל וויטהורן, יו"ר חברת Seraphim Space Investment והאיש שהוביל את Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון, "אינה פחות מאירוע ססמי", תקשיבו לאיש ותבינו אילו אפשרויות נפתחות לתעשיית החלל כולה.


לתמונה נכנסת כמובן גם טסלה. אחרי הכול, מאסק שכנע את מועצת המנהלים של טסלה להעניק לו, על בסיס הצלחה במהלך העשור הבא, מניות TSLA בשווי טריליון דולרים. הסיבה העקרית, לצד האמונה הגדולה ביכולותיו של האיש, הייתה שזה יחייב את מאסק להתמקד בטסלה בעשור הבא אבל מאסק הוא היו"ר, המנכ"ל וגם המנהל הטכנולוגי של ספייסX אז איך זה מסתדר? ומה עם החברות האחרות שבבעלותו כמו חברת הבינה המלאכותית xAI, פלטפורמת המדיה החברתית X, חברת ממשק המוח-מחשב Neuralink וחברת בניית המנהרות The Boring Company, שכל אחת מהן יהלום בפני עצמו?