ביידן ארהב סין גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto, Michael Stokes

ארה"ב מתקדמת לקראת חסימת השקעות טכנולוגיות בסין

הצו של ביידן, שדורש רגולציה על השקעות מסוימות של אמריקאים במוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, מיקרואלקטרוניקה ובינה מלאכותית, נועד למנוע העברת ידע אמריקאי שיסייע לסינים להשיג שליטה בשווקים הגלובליים
אדיר בן עמי | (1)

ביום שישי האחרון פרסמה ארצות הברית טיוטה של חוקים האוסרים על השקעות מסוימות בבינה מלאכותית ומגזרי טכנולוגיה נוספים בסין או דורשים להודיע מראש על כל השקעה שעלולה לאיים על הביטחון הלאומי של ארה"ב. משרד האוצר אמריקאי פרסם את הכללים בעקבות צו של הנשיא ג'ו ביידן שנחתם באוגוסט האחרון.

הצו של ביידן, שדרש רגולציה בהשקעות מסוימות של אמריקאים במוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, מיקרואלקטרוניקה ובינה מלאכותית הוא חלק ממהלך רחב היקף למנוע מידע אמריקאי לעזור לסינים לפתח טכנולוגיה מתקדמת משלהם ולתפוס את השליטה בשווקים הגלובליים. ארה"ב, בהתאם למצופה, צפויה להתחיל וליישם את התקנות החדשות עד סוף השנה.

"הכללים המוצעים נועדו לקדם את הביטחון הלאומי שלנו בכך שהם מונעים מהיתרונות הרבים שנובעים מהשקעות אמריקאיות, מעבר להון, לתמוך בפיתוחים של טכנולוגיות רגישות שעשויות לאיים על הביטחון הלאומי שלנו", אמר עוזר שר האוצר האמריקאי לאבטחת השקעות פול רוזן. במשרד האוצר בארה"ב הוסיפו כי התוכנית תתמקד בהשקעות מסוימות במדינות שיש חששות לגביהן. 

כחלק מהחוקים החדשים, יאסרו עסקאות בינה מלאכותית הכרוכות במערכות שהוכשרו לשימוש בכמות מוגדרת של כוח מחשוב ובנוסף תידרש גם הודעה מוקדמת על עסקאות הקשורות לפיתוח AI או מוליכים למחצה. יתאפשרו מקרים חריגים כדוגמת השקעות בניירות ערך הנסחרים באופן ציבורי, השקעות מסוימות בשותפות מוגבלת והתחייבויות קודמות שנוצרו טרם הצו החדש. בנוסף, באוצר ציינו כי עסקאות מסוימות עם מדינות שהתייחסו כראוי לחששות הביטחון הלאומי יכולות גם הן לקבל פטור.

 

המיקוד כעת הוא בסין, מקאו והונג קונג

הצו החדש מתמקד כעת רק בסין, מקאו והונג קונג, אך בארה"ב אמרו כי יתכן מאוד שהצו יורחב למדינות נוספות בהמשך. במשרד האוצר אמרו שבעוד הם מנסים להגדיר מספר כמה שיותר מצומצם של חוקים, זה ידרוש עירנות מוגברת מצד חברות המבקשות להשקיע בסין. 

"משקיעים אמריקאים יצטרכו לעסוק בבדיקת נאותות נרחבת יותר בעת ביצוע השקעות בסין, או בהשקעות הכוללות חברות סיניות", אמרו במשרד האוצר. 

המטרה כאמור היא למנוע מקרנות אמריקאיות לעזור לסין לפתח יכולות מתקדמות משלהם שיכולים לשמש ליישומים צבאיים. מי שיפר את הכללים החדשים עשוי להיות כפוף לעונשים פליליים ואזרחיים וההשקעות יבוטלו.

בחודש שעבר ממשל ביידן חשף גם רשימה של מכסים חדשים על מוצרים תוצרת סין, החל ממוצרי פלדה ועד כלי רכב חשמליים. המהלך של הנשיא הסלים את המתיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. בממשל הודיעו כי המכסים בגובה של 18 מיליארד דולר יגנו מצד אחד על עסקים בארה"ב אך עשויים להפעיל לחצים על המחירים בתקופת בחירות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ההסלמה האחרונה ביחסים בין ארה"ב לסין

לפני כחודשיים, סין ביצעה את אחד מהתרגילים הצבאיים הגדולים ביותר סביב טייוואן, שכללו ירי טילים בליסטיים והפעלת מטוסי קרב וכלי שיט ימיים. התרגילים נועדו להפעיל לחץ על טייוואן ולהפגין את כוחו של הצבא הסיני. האירועים כללו תרגילים מול אפשרות של חסימת האי ולחימה באזורים ימיים ואוויריים.

בהמשך, ערך הצבא האמריקאי תרגילים רחבים באזורים דומים כדי לאמן את חייליו למקרה של הסלמה. התרגילים האלו מגיעים חצי שנה אחרי פגישה בין נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ונשיא סין, שי ג'ינפינג, שבה הם דנו במתיחות הגוברת סביב טייוואן. ג'ינפינג הדגיש כי סין מעדיפה איחוד בדרך של שלום עם טייוואן, אך לא תסבול התגרות מצד ארה"ב. ביידן הצהיר כי ארה"ב מחויבת להגן על טייוואן במקרה של תקיפה. הצדדים הסכימו שלא להסכים, וכעת יש הדרדרות במצב.

בשבועות האחרונים סין המשיכה את התרגילים הצבאיים רחבי ההיקף סביב טייוואן, שכללו פעולות לוגיסטיות ותרגילי לחימה מתקדמים. התרגילים כללו ירי טילים, תמרונים ימיים ואוויריים, והפעלת כוחות קומנדו. תרגילים אלו נועדו להראות את נכונותה של סין לפעול צבאית, אם תידרש. ברקע לתרגיל האחרון - חתימת הסכם סחר חדש בין ארה"ב לטייוואן. אולי ההסכם הזה הרגיז עוד יותר את הסינים וגרם להסלמה נוספת. ארה"ב וטייוואן חתמו על הסכם במטרה לחזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות.

ההסכם בין ארה"ב וטיוואן נתפס בסין כצעד פרובוקטיבי שמחזק את התמיכה האמריקאית בטייוואן בתקופה של מתיחות גוברת וזה הוביל כאמור לתמרונים צבאיים נוספים של הסינים באזור.

החשש מעימות בין ארה"ב וסין הוא גדול, שכן מדובר בשתי המעצמות הגדולות בעולם. ההשלכות של עימות כזה יכול להוביל למלחמה רבת היקף, ויש לזה גם השלכות על המלחמה בישראל. מלחמה שם עלולה לייצר לנו אויב בדמותה של סין. בינתיים הסינים אומנם בקשר עם הרוסים והאיראנים, אבל הם לא יצאו נגדנו באופן ברור וחזק. אבל מלחמה על טיוואן מול האמריקאים עלולה להגדיר מחדש את היחסים בין ישראל לסין.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 23/06/2024 21:02
    הגב לתגובה זו
    איזו טעות
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.