ביידן ארהב סין גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto, Michael Stokes

ארה"ב מתקדמת לקראת חסימת השקעות טכנולוגיות בסין

הצו של ביידן, שדורש רגולציה על השקעות מסוימות של אמריקאים במוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, מיקרואלקטרוניקה ובינה מלאכותית, נועד למנוע העברת ידע אמריקאי שיסייע לסינים להשיג שליטה בשווקים הגלובליים
אדיר בן עמי | (1)

ביום שישי האחרון פרסמה ארצות הברית טיוטה של חוקים האוסרים על השקעות מסוימות בבינה מלאכותית ומגזרי טכנולוגיה נוספים בסין או דורשים להודיע מראש על כל השקעה שעלולה לאיים על הביטחון הלאומי של ארה"ב. משרד האוצר אמריקאי פרסם את הכללים בעקבות צו של הנשיא ג'ו ביידן שנחתם באוגוסט האחרון.

הצו של ביידן, שדרש רגולציה בהשקעות מסוימות של אמריקאים במוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, מיקרואלקטרוניקה ובינה מלאכותית הוא חלק ממהלך רחב היקף למנוע מידע אמריקאי לעזור לסינים לפתח טכנולוגיה מתקדמת משלהם ולתפוס את השליטה בשווקים הגלובליים. ארה"ב, בהתאם למצופה, צפויה להתחיל וליישם את התקנות החדשות עד סוף השנה.

"הכללים המוצעים נועדו לקדם את הביטחון הלאומי שלנו בכך שהם מונעים מהיתרונות הרבים שנובעים מהשקעות אמריקאיות, מעבר להון, לתמוך בפיתוחים של טכנולוגיות רגישות שעשויות לאיים על הביטחון הלאומי שלנו", אמר עוזר שר האוצר האמריקאי לאבטחת השקעות פול רוזן. במשרד האוצר בארה"ב הוסיפו כי התוכנית תתמקד בהשקעות מסוימות במדינות שיש חששות לגביהן. 

כחלק מהחוקים החדשים, יאסרו עסקאות בינה מלאכותית הכרוכות במערכות שהוכשרו לשימוש בכמות מוגדרת של כוח מחשוב ובנוסף תידרש גם הודעה מוקדמת על עסקאות הקשורות לפיתוח AI או מוליכים למחצה. יתאפשרו מקרים חריגים כדוגמת השקעות בניירות ערך הנסחרים באופן ציבורי, השקעות מסוימות בשותפות מוגבלת והתחייבויות קודמות שנוצרו טרם הצו החדש. בנוסף, באוצר ציינו כי עסקאות מסוימות עם מדינות שהתייחסו כראוי לחששות הביטחון הלאומי יכולות גם הן לקבל פטור.

 

המיקוד כעת הוא בסין, מקאו והונג קונג

הצו החדש מתמקד כעת רק בסין, מקאו והונג קונג, אך בארה"ב אמרו כי יתכן מאוד שהצו יורחב למדינות נוספות בהמשך. במשרד האוצר אמרו שבעוד הם מנסים להגדיר מספר כמה שיותר מצומצם של חוקים, זה ידרוש עירנות מוגברת מצד חברות המבקשות להשקיע בסין. 

"משקיעים אמריקאים יצטרכו לעסוק בבדיקת נאותות נרחבת יותר בעת ביצוע השקעות בסין, או בהשקעות הכוללות חברות סיניות", אמרו במשרד האוצר. 

המטרה כאמור היא למנוע מקרנות אמריקאיות לעזור לסין לפתח יכולות מתקדמות משלהם שיכולים לשמש ליישומים צבאיים. מי שיפר את הכללים החדשים עשוי להיות כפוף לעונשים פליליים ואזרחיים וההשקעות יבוטלו.

בחודש שעבר ממשל ביידן חשף גם רשימה של מכסים חדשים על מוצרים תוצרת סין, החל ממוצרי פלדה ועד כלי רכב חשמליים. המהלך של הנשיא הסלים את המתיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. בממשל הודיעו כי המכסים בגובה של 18 מיליארד דולר יגנו מצד אחד על עסקים בארה"ב אך עשויים להפעיל לחצים על המחירים בתקופת בחירות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ההסלמה האחרונה ביחסים בין ארה"ב לסין

לפני כחודשיים, סין ביצעה את אחד מהתרגילים הצבאיים הגדולים ביותר סביב טייוואן, שכללו ירי טילים בליסטיים והפעלת מטוסי קרב וכלי שיט ימיים. התרגילים נועדו להפעיל לחץ על טייוואן ולהפגין את כוחו של הצבא הסיני. האירועים כללו תרגילים מול אפשרות של חסימת האי ולחימה באזורים ימיים ואוויריים.

בהמשך, ערך הצבא האמריקאי תרגילים רחבים באזורים דומים כדי לאמן את חייליו למקרה של הסלמה. התרגילים האלו מגיעים חצי שנה אחרי פגישה בין נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ונשיא סין, שי ג'ינפינג, שבה הם דנו במתיחות הגוברת סביב טייוואן. ג'ינפינג הדגיש כי סין מעדיפה איחוד בדרך של שלום עם טייוואן, אך לא תסבול התגרות מצד ארה"ב. ביידן הצהיר כי ארה"ב מחויבת להגן על טייוואן במקרה של תקיפה. הצדדים הסכימו שלא להסכים, וכעת יש הדרדרות במצב.

בשבועות האחרונים סין המשיכה את התרגילים הצבאיים רחבי ההיקף סביב טייוואן, שכללו פעולות לוגיסטיות ותרגילי לחימה מתקדמים. התרגילים כללו ירי טילים, תמרונים ימיים ואוויריים, והפעלת כוחות קומנדו. תרגילים אלו נועדו להראות את נכונותה של סין לפעול צבאית, אם תידרש. ברקע לתרגיל האחרון - חתימת הסכם סחר חדש בין ארה"ב לטייוואן. אולי ההסכם הזה הרגיז עוד יותר את הסינים וגרם להסלמה נוספת. ארה"ב וטייוואן חתמו על הסכם במטרה לחזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות.

ההסכם בין ארה"ב וטיוואן נתפס בסין כצעד פרובוקטיבי שמחזק את התמיכה האמריקאית בטייוואן בתקופה של מתיחות גוברת וזה הוביל כאמור לתמרונים צבאיים נוספים של הסינים באזור.

החשש מעימות בין ארה"ב וסין הוא גדול, שכן מדובר בשתי המעצמות הגדולות בעולם. ההשלכות של עימות כזה יכול להוביל למלחמה רבת היקף, ויש לזה גם השלכות על המלחמה בישראל. מלחמה שם עלולה לייצר לנו אויב בדמותה של סין. בינתיים הסינים אומנם בקשר עם הרוסים והאיראנים, אבל הם לא יצאו נגדנו באופן ברור וחזק. אבל מלחמה על טיוואן מול האמריקאים עלולה להגדיר מחדש את היחסים בין ישראל לסין.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 23/06/2024 21:02
    הגב לתגובה זו
    איזו טעות
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.