עם שווי גבוה מ-GM: יצרנית רכבים חשמליים חדשה בוול סטריט טסה ב-70%
חברת וינפסט (VinFast) נכנסה היום לוול סטריט לאחר שמוזגה לספאק Black Spade Acquisition. מניית החברה נסחרת כעת לפי סימול "VFS" והמשקיעים המתלהבים מובילים את המניה לעלייה של יותר מ-50% ביום המסחר הראשון שלה. מדובר על יצרנית רכבים חשמליים מויאטנם, אשר שוויה הוערך על ידי החברה שיצרה את הספאק ב-23 מיליארד דולר. המניה נסחרת כעת לפי שווי של יותר מ-37 דולר לאחר שבפתיחת המסחר עמדה על מחיר של 22 דולר בלבד.
שוויה הנוכחי של החברה, אשר עומד על למעלה מ-80 מיליארד דולר, גבוה מזה של ג'נרל מוטורס וגם מזה של פורד, אשר מוערכות ב-45 מיליארד ו-48 מיליארד דולר בהתאמה.
על פי הנתונים העדכניים ביותר החברה מסרה בחודש אפריל האחרון 3,800 רכבים חשמליים. לחברה יכולת ייצור של כ-300 אלף רכבים בשנה והיא אף יצאה לדרך עם מפעל חדש בצפון קרוליינה, בעלות של 4 מיליארד דולר, מפעל אשר צפוי לייצר למעלה מ-150 אלף רכבים בשנה. ההכנסות של החברה ב-2023 צפויות לעמוד על 1.9 מיליארד דולר, זאת בהשוואה ל-4.3 מיליארד דולר הצפויים של יצרנית רכבי השטח החשמליים ריביאן.
ככל הנראה בתגובה להנפקה המוצלחת, מניית טסלה TESLA INC ממשיכה לרדת היום ומאבדת קרוב ל-3% לאחר שאיבדה בחודש האחרון כבר למעלה מ-20%, אז רשמה את השיא השנתי שלה. וינפסט אמנם עוד לא קרובה לכמות המכירות של טסלה, אך מדובר על פוטנציאל גדול לאיבוד של נתח שוק של החברה של אילון מאסק.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון הראשון של השנה הכנסותיה של וינפסט צנחו ב-49% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אל 598 מיליון דולר, בשורה התחתונה החברה רשמה הפסד של 2.1 מיליארד דולר. אחד הרכבים של החברה, דגם ה-VF8, נמכר בקליפורניה בתמורה ל-46 אלף דולר, מחיר תחרותי לעלות של כ-47,500 דולר למודל Y של טסלה.
- 1.רק שורט 16/08/2023 00:38הגב לתגובה זובטריה לא אפויה
מחשוב קוונטי400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי
המשקיעים מהמרים על עתיד קוונטי פורץ דרך, למרות הכנסות זניחות, הפסדים מתמשכים וסימני אזהרה שמרמזים על בועה מתעצמת בשוק המחשוב הקוונטי
חברת Quantum Computing Quantum Computing 2.52% דיווחה על הכנסות זעומות של פחות מ-400 אלף דולר, אבל המשקיעים בוול סטריט כבר רואים את המהפכה הבאה. בפועל, זה מייצר תחושה עמוקה של בועה. זהנשמע כמו בדיחה של וול סטריט: חברה מדווחת על הכנסות רבעוניות זניחות והמניה שלה מזנקת ב-16% בבורסה. אבל זו המציאות של שוק המחשוב הקוונטי כיום.
חברת Quantum Computing הצליחה להלהיב את המשקיעים כשדיווחה במקביל למכירות על ההזמנה המסחרית הראשונה שלה מאחד מחמשת הבנקים הגדולים בארה"ב עבור פתרונות אבטחה קוונטיים. מה שעוד יותר מעניין: החברה דיווחה על רווח נקי של 2.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 5.7 מיליון דולר אשתקד. אבל - הרווח נבע בעיקר מרווח חשבונאי של 9.2 מיליון דולר ממכשירים נגזרים, לא מפעילות עסקית אמיתית. הוצאות התפעול של החברה זינקו ל-10.5 מיליון דולר מ-5.4 מיליון דולר, כשהחברה מסבירה שמדובר ב"השקעות במחקר ופיתוח לצמיחה ארוכת טווח".
הפרדוקס הקוונטי: אף חברה לא רווחית, כולם מתלהבים
העובדה המדהימה היא שאף אחת מחברות המחשוב הקוונטי הציבוריות - לא Quantum Computing, לא Rigetti Computing, לא D-Wave Quantum ולא IonQ - מרוויחה. רובן אפילו לא מתקרבות לרווחיות, רובן גם מכניסות סכומים זניחים. ובכל זאת, המניות שלהן נסחרות בשווי של מיליארדי דולרים רבים קוואנטם שהיא "הזולה" מכולן נסחרת ב-2 מיליארד דולר.
המשקיעים לא מסתכלים על ההווה אלא על העתיד. בעולם שבו נתונים הם הנכס החשוב ביותר, מחשוב קוונטי צץ ככוח שמשנה את כללי המשחק. הטכנולוגיה הזו, המבוססת על עקרונות הפיזיקה הקוונטית, מבטיחה חישובים מהירים פי מיליונים בהשוואה למחשבים הקלאסיים. זה אומר שרתים קטנים ומהירים לאחסון הנתונים וזה רק חלק קטן מהיתרונות הענקיים.
- ריגטי הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8%
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות ענק כמו IBM, גוגל ואמזון משקיעות מיליארדים בפיתוח הטכנולוגיה, בעוד סטארטאפים מתחילים לנגוס בשוק.
הבסיס למחשוב קוונטי נעוץ בקיוביטים, יחידות מידע שיכולות להיות במצב 0 ו-1 בו זמנית, תופעה הנקראת סופרפוזיציה. בניגוד לביטים הרגילים, קיוביטים מאפשרים אלגוריתמים מקביליים שפותרים בעיות מורכבות תוך שניות. דוגמה בולטת: בעיית הנסיעה המסחרית (TSP), שמחשב רגיל ייקח לו שנים לפתור, נפתרת בקלות על ידי מחשב קוונטי. IBM כבר השיקה את Quantum System One, מערכתמסחרית ראשונה, והיא זמינה לעסקים דרך הענן. גוגל, מצדה, הכריזה לפני מספר שנים על "עליונות קוונטית" חישוב שלוקח אלפי שעות במחשב על, לקח דקות במחשב קוונטי.

מיקרוסופט ואנבידיה ישקיעו מיליארדים באנתרופיק - מה היא תיתן בתמורה?
הסכם השקעה חסר תקדים מצמיד את ענקיות הטכנולוגיה לאחד הסטארטאפים הצומחים ביותר בתחום ה-AI, אך היקף הכסף שמסתובב בענף מעורר חשש לעסקאות מעגליות ולסימני בועה ראשונים
אנתרופיק, אחת החברות הבולטות בגל הבינה המלאכותית, הצליחה למשוך אליה את שני השחקנים המשפיעים ביותר בענף: מיקרוסופט Microsoft Corp -3.7% ואנבידיה NVIDIA Corp. -2.67% .
שני הענקים חשפו הסכם השקעה רחב היקף שמחזק עוד יותר את המרוץ אל דור המודלים הבא.
לפי ההסכם, אנבידיה מוכנה להשקיע עד 10 מיליארד דולר בחברה, ומיקרוסופט עד 5 מיליארד. אלו סכומים חריגים גם בסטנדרטים של תעשיית הבינה המלאכותית. אנתרופיק מצידה התחייבה לרכוש שלושים מיליארד דולר של כוח מחשוב ממיקרוסופט ולהוסיף עוד גיגה וואט של תשתיות בענן Azure.מעבר לכסף, זו גם הפעם הראשונה שאנבידיה ואנתרופיק עובדות יחד על תכנון מודלים וארכיטקטורות חומרה. אנבידיה מבינה שהחברות שמובילות את תחום המודלים משפיעות ישירות על הכיוון של מעבדי העתיד שלה. אנתרופיק מצידה רוצה גישה ישירה לשלב הבא של ה-GPUs, לפני כולם.
למרות ההודעה, מניות ענקיות הטכנולוגיה נסחרות בירידות שערים, בהמשך לחולשה הכללית היום בשווקים. אנבידיה יורדת ב-2%, ומיקרוסופט מאבדת 3%. התחושה בשוק היא שהיקפי הכסף שכבר זורמים לתחום מתחילים לעורר אי נוחות. יותר ויותר עסקאות בענף מתבססות על סכומים עצומים ועל התחייבויות עתידיות לרכישת תשתיות, מה שמעלה שאלות לגבי עד כמה הביקוש אמיתי ועד כמה הוא תוצר של מבנה עסקי שבו כל צד מממן את השני.
צמיחה בלתי נתפסת
אנתרופיק מציגה בשנה האחרונה צמיחה כמעט בלתי נתפסת. רק בספטמבר האחרון הודיעה על גיוס שהעמיד את שוויה על 183 מיליארד דולר. היא טוענת שכבר חצתה קצב הכנסות שנתי של חמישה מיליארד דולר, לעומת מיליארד בלבד בתחילת השנה. הנתונים האלה מסבירים למה חברות ענק מחזרות אחריה. המנכ״ל דאריו אמודאי אמר בסרטון שפורסם עם ההודעה שהחברה זקוקה לכמות אדירה של תשתיות כדי לאמן את הדורות הבאים של המודלים. הוא גם ציין שהשיתוף עם מיקרוסופט יאפשר לאנתרופיק להציע את השירותים שלה דרך פלטפורמות Azure.
המהלך מגיע זמן קצר אחרי עסקה ענקית אחרת, שבה OpenAI התקשרה עם אמזון על הסכם רכישה של שירותי ענן בהיקף של 38 מיליארד דולר. OpenAI הכריזה במקביל על תוכנית השקעות אדירה שמטרתה לבנות יכולת מחשוב שתתקרב לשלושים גיגה וואט. זו רמת תשתית שמדינות שלמות מפעילות, לא חברות סטארט אפ.
