ביל אקמן
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק, סעיף 27א׳ לחוק זכות יוצרים

"קוקה קולה ופפסי גרמו יותר נזק לבריאות הגלובלית מאשר כל חברה אחרת"

כך מאשים המיליארדר ביל אקמן שהצהיר שאינו משקיע בחברות מהסוג הזה - רק שהעוקבים בטוויטר הראו שהוא כן משקיע בחברות דומות
נתנאל אריאל | (7)
הנושא של האם להעלות מס על משקאות ממותקים ועתירי סוכר - שגורמים כנראה גם לבעיות בריאותיות, מעניין את הציבור לא רק בארץ אלא גם בעולם. כ-40% מהמבוגרים בארה"ב סובלים מהשמנת יתר, זינוק של פי 3 במהלך ארבעים השנים האחרונות. השמנת יתר היא בעיה הולכת וגוברת ברחבי העולם כולל במקסיקו, שם היא נחשבת לצרכנית גדולה של קולה. על פי מנהל המשקיע והמיליארדר ביל אקמן, שמנהל את קרן הגידור Pershing Square - "יצרניות המשקאות הקלים גרמו יותר נזק לבריאות הגלובלית מאשר כל חברה אחרת. רק תסתכלו על המתאם בין סוכרת/השמנה וצריכת משקאות קלים. מדהים שלשכת התובעים טרם זכתה בפסק דין מסיבי נגדם" כתב בטוויטר. הוא הוסיף שאינו משקיע בקוקה קולה או פפסיקו. "אין לי שום עניין כלכלי, ארוך או קצר, בשום חברה למשקאות קלים. הבעיות שלי עם קוקה קולה ופפסי הן יותר עם הפרסומות שלהן, הגילויים הבריאותיים (שהן לא נותנות. נ"א) והשתקת הביקורת. הנזק נגרם בעיקר לצרכנים פחות מודעים לבריאות שהם ילדים, באופן לא פרופורציונלי (לחלקם באוכלוסיה), או מקבוצות עם הכנסה נמוכה. מתי בפעם האחרונה ראית אדם שמן בפרסומת של קולה?" אופס - הוא כן משקיע בחברות כאלה אלא שגולשים בטוויטר הראו שהוא דווקא כן משקיע בחברות מן הסוג הזה. אמנם לא בקוקה קולה ופפסי אבל קרן הגידור שלו מחזיקה ב-Restaurant Brands International, שמחזיקה בבורגר קינג וטים הורטונס, שתי חברות בתחום המזון המהיר, חברות שמוכרות מוצרים עתירי קלוריות, כולל שפע של משקאות קלים. אופס. וורן באפט משקיע בקוקה קולה מזה עשרות שנים נציין כי קוקה קולה היא אחת האחזקות הגדולות של ברקשייר האת'וויי, חברת האחזקות של וורן באפט. הוא רכש אותה בשנות ה-80 של המאה הקודמת וממשיך להחזיק בה עד היום, כשהוא הסביר פעם שהוא משקיע בחברות שלא משנה מה יקרה בכלכלה אנשים ימשיכו לצרוך. ברקשייר היא בעלת המניות הגדולה ביותר של קוקה קולה, עם נתח של כמעט 10% ושווי 25 מיליארד דולר.  יצוין כי גם קוקה קולה וגם פפסיקו שמות דגש על משקאות דלי סוכר או ללא סוכר, אבל עדיין לא מוותרות כמובן על המשקאות המוגזים עתירי הסוכר ה'רגילים' שלהן ומהווים נתח גדול מאוד מההכנסות שלהן. פפסי מחזיקה גם ב-Frito-Lay, היצרנית המובילה של חטיפים בארה"ב. האם התפקיד של המדינה להתערב כל כך בהחלטות הצרכנים? הנה סיבות למה כן וסיבות למה לא כזכור, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט לבטל את המס המיוחד שהטילה הממשלה הקודמת, ספג על כך לא מעט ביקורת כאשר התוקפים טענו שביטול המס יפגע בבריאות הציבור, אבל גם גיבוי מצידו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון שאמר כי החברות ניצלו את המס כדי להעלות את המחירים יותר משיעור המס וכי אפשר היה להשיג את התוצאה כנראה גם בדרך אחרת שאינה מס (לדברים המלאים של הנגיד - לחצו כאן). לדברי פרופ' ירון, "המס הגיע בעיקר בגלל שיקולי סביבה ובריאות. אבל כל ממשלה יכולה לבחור את המדיניות שלה. מחקר שלנו בבנק ישראל הראה שהעלות של המס הייתה הרבה יותר גבוהה מהמס - החברות העלו מחירים יותר מאשר עליית המיסוי - ולכן יתכן שהייתה דרך לקבל את הצד של שמירה על הסביבה בצורה יותר טובה ופחות פוגעת גם באזרחים מהשכבות החלשות שהיו צריכים לשלם עבור כך". השאלה האם התפקיד של המדינה הוא גם לחנך את הציבור באמצעות מיסוי היא שאלה לא פשוטה. מצד אחד אומרים המתנגדים - מה פתאום, תנו לאנשים את החירות ואת זכויות הפרט ואל תשיתו עליהן סתם מיסים. התומכים אומרים מנגד שבריאות הציבור נפגעת ואם כן למה לא לתת 'דחיפה קלה' בכיוון הנכון כדי לשמור על בריאות הציבור, בוודאי של השכבות החלשות. השאלה היא האם המדינה אמורה להתערב עד כדי כך בהחלטות של בני האדם. אלא שצריך גם לומר - המדינה מתערבת בהחלטות רבות, כמו למשל החובה להפריש לפנסיה, או מס גבוה על סיגריות. כמובן, יש הבדל בין הנושאים ויש יותר הצדקה להתערבות של המדינה בנושאי פנסיה או סיגריות, מאשר בתחום של מס הסוכר, כי יש לכך השלכות חברתיות רחבות - אם אנשים לא יחסכו לפנסיה הם ייפלו כנטל על הציבור כשיהיו מבוגרים ובגילאי פרישה, וכאשר אנשים מעשנים הם פוגעים גם באחרים ולא רק בעצמם ובסוף הופכים לנטל על מערכת הבריאות.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אמיר 04/01/2023 21:30
    הגב לתגובה זו
    יורידו מס על הדברים הבריאים? אתה רוצה לקנות לחם מלא או כוסמין עולה פי 2-3 מלחם רגיל... שוקולד ללא סוכר עולה יותר משוקולד רגיל.. אולי אם היו מורידים את המחירים של הדברים הבריאים היו קונים אותם יותר?
  • רועי 05/01/2023 09:02
    הגב לתגובה זו
    אבל למה שמדינת ישראל תתנהל בצורה רציונלית?
  • 5.
    כמה נזק גרם למשקיע הנוכל ביל אקמן? (ל"ת)
    Robin Hood 04/01/2023 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יש חב תקשורת ששותה קולה -משמינה בלי לדווח על נזק (ל"ת)
    יותם 04/01/2023 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מחיר הקולה כמעט הוכפל וזה בנוסף לנזק הבריאותי - (ל"ת)
    יותם 04/01/2023 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    וכאשר אנשים מעשנים הם פוגעים גם באחרים ולא רק בעצמ 04/01/2023 18:09
    הגב לתגובה זו
    וכאשר אנשים מעשנים הם פוגעים גם באחרים ולא רק בעצמם ובסוף הופכים לנטל על מערכת הבריאות.זה בדיוק אותו דבר עם הסוכר…הייתי מרחיב גם על חשיפה לשמש, צריכת בשר שומני, גבינות עתירות שומן, ממתקים, חטיפים מלוחים ועוד..
  • 1.
    אנונימי 04/01/2023 17:32
    הגב לתגובה זו
    ממשלת ההרס והחורבן
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

amdamd
דוחות

AMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית

החברה דיווחה על הכנסות של 9.25 מיליארד דולר ורווח של 1.20 דולר למניה, וצופה לרבעון הבא הכנסות של עד 9.9 מיליארד דולר. עסקאות חדשות עם OpenAI ואורקל מחזקות את מעמדה בשוק ה־AI
אדיר בן עמי |

חברת השבבים AMD Advanced Micro Devices -3.7%  הציגה תוצאות לרבעון שלישי חזקות מהצפוי והעניקה תחזית אופטימית להמשך השנה, כשהיא נהנית מהביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ומחוזקת בעסקאות ענק עם OpenAI ואורקל. המניה ירדה ב-2% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות.


ברבעון השלישי רשמה AMD הכנסות של 9.25 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 8.74 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה של 1.20 דולר, מעל הציפיות שעמדו על 1.17 דולר. המנכ"לית ליסה סו אמרה כי זה היה “רבעון יוצא מן הכלל”, שבו נרשמה צמיחה רחבה בכל קווי המוצרים, ובהם המעבדים ממשפחות EPYC ו־Ryzen וכן מאיצי ה־AI מסדרת Instinct. לדבריה, “השילוב בין תחום המחשוב המתפתח במהירות לפעילות מרכזי הנתונים בתחום הבינה המלאכותית מעלה אותנו לשלב חדש של צמיחה”.


החטיבה החזקה ביותר של AMD הייתה זו של מרכזי הנתונים, שהכנסותיה זינקו ל־4.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 4.1 מיליארד, ולעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הביקוש לשבבים ייעודיים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ממשיך להניע את התחום ולחזק את מעמדה של החברה מול המתחרות. חטיבת המחשוב האישי, הכוללת שבבים למחשבים ניידים ונייחים, הציגה הכנסות של 2.9 מיליארד דולר לעומת תחזית של 2.6 מיליארד. גם חטיבת הגיימינג הציגה תוצאות טובות עם הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.1 מיליארד.


AMD צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 9.3 עד 9.9 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 9.21 מיליארד. אם התחזית תתממש, מדובר בהמשך ישיר לקצב הצמיחה המואץ של החברה ברבעונים האחרונים. ליסה סו ציינה כי התחזית “משקפת את ההתרחבות המהירה של תחום ה־AI בחברה ואת המעבר ממוצרים בודדים לפתרונות רחבי היקף למרכזי נתונים”.

החברה דיווחה לאחרונה על שתי עסקאות בולטות בתחום הבינה המלאכותית: עם OpenAI, שבחרה ב־AMD כספקית שבבים בהיקף של עד 6 ג׳יגוואט למרכזי הנתונים שלה; ועם Oracle, שתפרוס עד 50 אלף מאיצי AI במרכזי הענן שלה. במסגרת העסקה, OpenAI צפויה גם לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD – כ־10% ממניות החברה. בנוסף, AMD תספק שבבים למחשבי־על של משרד האנרגיה האמריקאי במעבדת Oak Ridge, במסגרת השקעה ציבורית־פרטית של כ־1 מיליארד דולר.