"קוקה קולה ופפסי גרמו יותר נזק לבריאות הגלובלית מאשר כל חברה אחרת"
אופס - הוא כן משקיע בחברות כאלה אלא שגולשים בטוויטר הראו שהוא דווקא כן משקיע בחברות מן הסוג הזה. אמנם לא בקוקה קולה ופפסי אבל קרן הגידור שלו מחזיקה ב-Restaurant Brands International, שמחזיקה בבורגר קינג וטים הורטונס, שתי חברות בתחום המזון המהיר, חברות שמוכרות מוצרים עתירי קלוריות, כולל שפע של משקאות קלים. אופס..@CocaCola and @PepsiCo have caused more harm to global health than likely any other company. Just look at the correlation between diabetes/obesity and soft drink consumption. It is remarkable that the plaintiffs bar has not yet won a massive judgment against them. https://t.co/0bnSP4mfwF
— Bill Ackman (@BillAckman) January 2, 2023
וורן באפט משקיע בקוקה קולה מזה עשרות שנים נציין כי קוקה קולה היא אחת האחזקות הגדולות של ברקשייר האת'וויי, חברת האחזקות של וורן באפט. הוא רכש אותה בשנות ה-80 של המאה הקודמת וממשיך להחזיק בה עד היום, כשהוא הסביר פעם שהוא משקיע בחברות שלא משנה מה יקרה בכלכלה אנשים ימשיכו לצרוך. ברקשייר היא בעלת המניות הגדולה ביותר של קוקה קולה, עם נתח של כמעט 10% ושווי 25 מיליארד דולר. יצוין כי גם קוקה קולה וגם פפסיקו שמות דגש על משקאות דלי סוכר או ללא סוכר, אבל עדיין לא מוותרות כמובן על המשקאות המוגזים עתירי הסוכר ה'רגילים' שלהן ומהווים נתח גדול מאוד מההכנסות שלהן. פפסי מחזיקה גם ב-Frito-Lay, היצרנית המובילה של חטיפים בארה"ב. האם התפקיד של המדינה להתערב כל כך בהחלטות הצרכנים? הנה סיבות למה כן וסיבות למה לא כזכור, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט לבטל את המס המיוחד שהטילה הממשלה הקודמת, ספג על כך לא מעט ביקורת כאשר התוקפים טענו שביטול המס יפגע בבריאות הציבור, אבל גם גיבוי מצידו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון שאמר כי החברות ניצלו את המס כדי להעלות את המחירים יותר משיעור המס וכי אפשר היה להשיג את התוצאה כנראה גם בדרך אחרת שאינה מס (לדברים המלאים של הנגיד - לחצו כאן). לדברי פרופ' ירון, "המס הגיע בעיקר בגלל שיקולי סביבה ובריאות. אבל כל ממשלה יכולה לבחור את המדיניות שלה. מחקר שלנו בבנק ישראל הראה שהעלות של המס הייתה הרבה יותר גבוהה מהמס - החברות העלו מחירים יותר מאשר עליית המיסוי - ולכן יתכן שהייתה דרך לקבל את הצד של שמירה על הסביבה בצורה יותר טובה ופחות פוגעת גם באזרחים מהשכבות החלשות שהיו צריכים לשלם עבור כך". השאלה האם התפקיד של המדינה הוא גם לחנך את הציבור באמצעות מיסוי היא שאלה לא פשוטה. מצד אחד אומרים המתנגדים - מה פתאום, תנו לאנשים את החירות ואת זכויות הפרט ואל תשיתו עליהן סתם מיסים. התומכים אומרים מנגד שבריאות הציבור נפגעת ואם כן למה לא לתת 'דחיפה קלה' בכיוון הנכון כדי לשמור על בריאות הציבור, בוודאי של השכבות החלשות. השאלה היא האם המדינה אמורה להתערב עד כדי כך בהחלטות של בני האדם. אלא שצריך גם לומר - המדינה מתערבת בהחלטות רבות, כמו למשל החובה להפריש לפנסיה, או מס גבוה על סיגריות. כמובן, יש הבדל בין הנושאים ויש יותר הצדקה להתערבות של המדינה בנושאי פנסיה או סיגריות, מאשר בתחום של מס הסוכר, כי יש לכך השלכות חברתיות רחבות - אם אנשים לא יחסכו לפנסיה הם ייפלו כנטל על הציבור כשיהיו מבוגרים ובגילאי פרישה, וכאשר אנשים מעשנים הם פוגעים גם באחרים ולא רק בעצמם ובסוף הופכים לנטל על מערכת הבריאות.Yeah, you do: https://t.co/h495cbskM6
— Hindsight Capital LLP 🧠📈 (@hindsightllp) January 3, 2023
- 6.אמיר 04/01/2023 21:30הגב לתגובה זויורידו מס על הדברים הבריאים? אתה רוצה לקנות לחם מלא או כוסמין עולה פי 2-3 מלחם רגיל... שוקולד ללא סוכר עולה יותר משוקולד רגיל.. אולי אם היו מורידים את המחירים של הדברים הבריאים היו קונים אותם יותר?
- רועי 05/01/2023 09:02הגב לתגובה זואבל למה שמדינת ישראל תתנהל בצורה רציונלית?
- 5.כמה נזק גרם למשקיע הנוכל ביל אקמן? (ל"ת)Robin Hood 04/01/2023 19:47הגב לתגובה זו
- 4.יש חב תקשורת ששותה קולה -משמינה בלי לדווח על נזק (ל"ת)יותם 04/01/2023 19:29הגב לתגובה זו
- 3.מחיר הקולה כמעט הוכפל וזה בנוסף לנזק הבריאותי - (ל"ת)יותם 04/01/2023 18:56הגב לתגובה זו
- 2.וכאשר אנשים מעשנים הם פוגעים גם באחרים ולא רק בעצמ 04/01/2023 18:09הגב לתגובה זווכאשר אנשים מעשנים הם פוגעים גם באחרים ולא רק בעצמם ובסוף הופכים לנטל על מערכת הבריאות.זה בדיוק אותו דבר עם הסוכר…הייתי מרחיב גם על חשיפה לשמש, צריכת בשר שומני, גבינות עתירות שומן, ממתקים, חטיפים מלוחים ועוד..
- 1.אנונימי 04/01/2023 17:32הגב לתגובה זוממשלת ההרס והחורבן
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
מחשוב קוונטי iqmמרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר
מחשוב קוונטי חברת IQM הפינית גייסה יותר מ-300 מיליון דולר בסיבוב השקעה שהובילה קרן השקעות אמריקנית. הגיוס הזה מבטא את הכיוון החדש באירופה לפתח תעשיית מחשוב קוונטי שתוכל להתחרות עם החברות האמריקניות הגדולות. הנציבות האירופית כבר הציבה יעד להפוך את היבשת למובילה העולמית בתחום עד 2030.
יאן גץ הקים את IQM ב-2018, שנתיים אחרי שסיים דוקטורט בפיזיקה. גץ זיהה הזדמנות: המחשוב הקוונטי התחיל לעבור מהמעבדות האקדמיות לעולם העסקי, אבל אירופה פיגרה במסחור הטכנולוגיה. ב-2019, שנה אחרי ההקמה, IQM הפכה לחברה הראשונה בפינלנד שגייסה מימון סיד בתחום המחשוב הקוונטי - 11.4 מיליון יורו. מאז, החברה התבססה כאחת השחקניות המובילות בשוק האירופי. הלקוחות שלה כוללים את מרכז המחשוב העל ליבניץ בגרמניה ומרכז המחקר הטכני VTT בפינלנד.
הטכנולוגיה של IQM מבוססת על מעגלים אלקטרוניים שמקוררים עד שהם מגיעים למצב של מוליכות-על - מצב שבו הם יכולים להוליך חשמל ללא התנגדות. "הגישה של מוליכות-על מבוססת על טכנולוגיית שבבים", מסביר גץ. "אנחנו משתמשים בתהליכי ייצור סטנדרטיים של מוליכים למחצה לבניית השבבים שלנו. זה לבדו אומר שזו גישה שמאוד ניתנת להרחבה". הגישה הזאת פופולרית גם בקרב החברות הגדולות כמו מיקרוסופט, IBM וגוגל של אלפאבית. IQM מנסה לבדל את עצמה על ידי בניית מכונות טובות יותר. ב-2024, החברה דיווחה על הישג טכני כשאחד מהמעבדים הקוונטיים שלה הגיע לרמת דיוק של 99.9%. דיוק גבוה חיוני לביצועי האלגוריתמים הקוונטיים - ככל שהדיוק גבוה יותר, כך פחות שגיאות יש במערכת. שגיאות הן בעיה מתמשכת בתעשיה הזו.
20 מחשבים בשנה
נכון ל-20 במאי, IQM מכרה ושלחה יותר מחשבים קוונטיים מובנים ב-12 החודשים האחרונים מכל יצרן אחר. גץ אמר שהחברה יכולה לייצר עד 20 מחשבים בשנה, "שזה הרבה מאוד בתעשיה הזו". מכירת מערכות מהווה את עיקר ההכנסות של החברה כיום. רוב המחשבים נמכרים ללקוחות מחקר כמו מעבדת אוק רידג' הלאומית בארה"ב. "אנחנו משלבים את המחשבים הקוונטיים שלנו לתוך הסטאק הקיים שלהם של מעבדים או כרטיסי גרפיקה", אמר גץ. "זה מאפשר לנו לפתח את המוצר עד רמה שהתעשייה יכולה לאמץ אותו".
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גץ צופה שיהיה מעבר לכיוון מחשוב בענן, או "קוונטי כשירות", בשנים הבאות. אבל בינתיים מכירת המערכות עובדת כדרך להרוויח כסף. "לקוחות מחדשים את החומרה שלהם כל שלוש שנים בערך, מה שאומר שאם תשמרו עליהם מרוצים, אתם במצב טוב מאוד למכור שוב", הוא אמר.
