צילום: יוסי גמזו לטובה

פרופ' ירון רומז לממשלה: להיזהר מההסכמים הקואליציוניים; לא מתנגד לביטול "מס החד פעמי" ו"מס הסוכר"

נגיד בנק ישראל תקף את ההצעה של ח"כ גפני להקפיא את המשכנתאות: "כוונות טובות אבל התוצאה עלולה להיות הפוכה". ירון סבור שהאינפלציה תמשיך לעלות בשני החודשים הקרובים ולאחר מכן תחל לרדת; וכמה זמן הוא סבור שהריבית תישאר גבוהה?

נתנאל אריאל | 02/01/2023 17:13 (3)

נושאים בכתבה אינפלציה פרופ' אמיר ירון בנק ישראל ריבית ריבית בנק ישראל

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מזכיר במסיבת העיתונאים שהאינפלציה פוגעת קודם כל בשכבות החלשות: "אינפלציה גבוהה כרוכה באי-ודאות הולכת וגדלה ובקושי מתגבר לקבל החלטות ברמת משק הבית וברמת בית העסק; היא מקשה על ההתנהלות הכלכלית ופוגעת בצמיחה וברווחה, ובראש ובראשונה בשכבות החלשות". והוסיף מדוע חייבים להעלות את הריבית בקצב מהיר למרות הפגיעה הזו: לדבריו, "ככל שהאינפלציה משתרשת - כך קשה יותר למגר אותה. ואז, בסופו של דבר הריבית הנדרשת תהיה אף גבוהה יותר. העלאת הריבית כואבת אבל כפי שאמרתי בעבר זה כאב היום כדי למנוע כאב יותר גדול בהמשך. זה ריסון שמחייב שלא נגיד לאי יציבות מחירים בהמשך". את הדברים אמר הנגיד לאחר החלטת הריבית להעלות את הריבית פעם נוספת ב-0.5% וזו תעמוד מעתה על 3.75%. בכמה עלה עכשיו החזר המשכנתא שלכם?

לדברי הנגיד, בנק ישראל סבור שהריבית כבר מצליחה לבלום את האינפלציה. הוא צופה כי בחודשיים הבאים האינפלציה עדיין תעלה אך לאחר מכן היא תרד: "העלאות הריבית זה תהליך שלוקח זמן, אנחנו יודעים שזה עובד בפיגור, גם אנחנו וגם החזאים, רואים אלמנטים של עליה אבל של התמתנות ואנחנו צופים שנראה בהמשך הדרך ירידה באינפלציה וחזרה אל תחום היעד בסוף 2023. אנחנו רואים שבסוף הרבעון הראשון וברבעון השני תחל התמתנות גדולה יותר באינפלציה. בחודשיים הקרובים רואים מדדים גבוהים ואחר כך נראה תהליך של התמתנות".

ומה בנוגע לביטול המס על החד פעמי ועל השתייה המתוקה?

נגיד בנק ישראל לא התנגד לביטול המס על החד פעמי ועל השתייה המתוקה, שעליו החליט אתמול שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לדברי ירון, "המס הגיע בעיקר בגלל שיקולי סביבה ובריאות. אבל כל ממשלה יכולה לבחור את המדיניות שלה. מחקר שלנו בבנק ישראל הראה שהעלות של המס הייתה הרבה יותר גבוהה מהמס - החברות העלו מחירים יותר מאשר עליית המיסוי - ולכן יתכן שהייתה דרך לקבל את הצד של שמירה על הסביבה בצורה יותר טובה ופחות פוגעת גם באזרחים מהשכבות החלשות שהיו צריכים לשלם עבור כך".

ירון מזהיר מההסכמים הקואליציוניים אבל סבור שהממשלה "תנהג באחריות"

באשר להסכמים הקואליציוניים אמר ירון: יש הבדל בין הכותרות למה שמגיע לתקציב. אנחנו נשאף לכוון לטובת הרפורמות. השקעה בתשתיות והון אנושי אלה הכיוונים שהיינו רוצים לראות בתקציב. אבל בכל מקרה נכון לעכשיו תקרת ההוצאה שחישבנו לקחה בחלקה בחשבון את ההסכמים הקואליציוניים. חלק מזה כבר מגולם בתוך התחזית של חטיבת המחקר והאינפלציה, כלומר גם אחרי התוכניות הבסיסיות של הממשלה אנחנו בגירעון של 1.8% שזו עוד סביבה סבירה.

מנגד, הוא הזהיר כי "אם תהיה הרחבה פיסקאלית מאוד גדולה (הוצאת כספים על ידי הממשלה) זה ישפיע על האינפלציה וגם אנחנו נצטרך לקחת את זה בחשבון. חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא. חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא".

"בתקופה הקרובה יחלו דיוני תקציב, יונחו הצעות קונקרטיות על השולחן ויתבהרו כוונות הממשלה. אני מאמין שאלו יהיו החלטות אחראיות מבחינה פיסקלית, מעודדות צמיחה וכאלה שיטיבו עם כלל האוכלוסייה. אנו בבנק ישראל נמשיך לשמש יועץ כלכלי עבור הממשלה, ולשקף לה באופן המקצועי והאחראי ביותר את עמדתנו בנוגע לצעדים שתבקש לנקוט".

ביחס להסכמי השכר החדשים הצפויים במגזר הציבורי, שעלותם צפויה להיות 40 מיליארד שקל הזהיר הנגיד: "חשוב שהסכמי השכר שייחתמו, דווקא בתקופה זו של אינפלציה גבוהה, יתכללו את האינפלציה הממוצעת בשנים האחרונות וגם את זו שצפויה בשנים הקרובות. כמו-כן חשוב שההסכמים לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים" וזאת למרות שהוא יודע ש"מאז תחילת משבר הקורונה, השכר במגזר הציבורי עלה בשיעור נמוך משמעותית מזה שבמגזר העסקי" וכי זה אתגר לממשלה החדשה.

קיראו עוד ב"בארץ"

במענה לשאלה כמה זמן הריבית תישאר גבוהה ענה הנגיד: "אני מעריך שהריביות יישארו גבוהות זמן מה. כמה בדיוק? זה יהיה בהתאם לנתונים שיגיעו. לא נהסס להמשיך להעלות את הריבית.

ירון על ההצעה של גפני להגביל את הריבית על המשכנתאות - "כוונה טובה אבל התוצאה עלולה להיות הפוכה"

יו"ר ועדת הכספים החדש-ישן ח"כ משה גפני מיהדות התורה הציע להקפיא את עליית הריבית על המשכנתאות אבל נגיד בנק ישראל תוקף: "אני בטוח שהכוונות טובות אבל יחד עם זה התוצאה עלולה להיות הפוכה. מה שיקרה זה שהבנקים יתמחרו ריביות גבוהות יותר ובמילה אחת - הזול ייצא יקר.

ובנוגע לשוק הדיור כולו, ירון דווקא מאמין שנראה ירידת מחירים בהמשך: "אמנם, מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה מאוד, אך נתוני התחלות הבנייה, ההיתרים, מספר העסקאות שמבוצעות והיקף המשכנתאות החדשות תומכים בהתמתנות השוק. ניתן להניח שהשפעות אלו, ככל וימשכו, יבואו לידי ביטוי במחירים בהמשך. בנוסף, אנו במעקב מתמיד אחר מחירי השכירות, שעולים גם הם ומשפיעים על האינפלציה".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
בוא תסביר לי למי שכבר לקח משכנתא, איך הצעת גפני מסוכנת? (ל"ת)
דוד 03/01/2023 02:31
הגב לתגובה זו
2.
מבין2 03/01/2023 01:53
הגב לתגובה זו
לא מספיק שהם גונבים מיליארדים מהציבור, גם האינפלציה תעלה עוד. 40000 למקורב בשירות המדינה זה הרבה יותר מידי. צריך להוריד להם משכורות ולפטר בלי חשבון.
1.
מעט מדי ומאוחר מדי (ל"ת)
רון3554 02/01/2023 19:06
הגב לתגובה זו

פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר | 19/12/2025 08:38

נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן