דיסני
צילום: Pixbay

גוגנהיים חותך את האפסייד על דיסני והמניה נופלת בוול-סטריט

גוף הייעוץ הפיננסי האמריקאי קבע את מחיר היעד למניית החברה בכ-165 ד' למניה, 20% פחות ממחיר היעד הקודם שעמד על כ-206 ד' למניה ואפסייד הקטן בכ-85% מזה שקבע לו קודם, כאשר שער בסיס המניה הבוקר עמד על כ-152.35 ד' למניה

תומר אמן |

מניית ענקית הבידור האמריקאית  WALT DISNEY (סימול: DIS) יורדת בשעה זו במסחר בוול-סטריט וזאת לאחר שגוף הייעוץ הפיננסי האמריקאי גוגנהיים שינה את מחיר היעד שלו עבור המניה לכ-165 דולר למניה המשקף הורדה של 20% לאחר שזה עמד טרם לכך על כ-206 דולר למניה, ואפסייד של כ-5% בסך הכל על שער הבסיס הבוקר שעמד על כ-152.35 דולר למניה, זאת לאחר שעד כה עמד על אפסייד של כ-35%. עבור דיסני מדובר בחיתוך האפסייד בשיעור של מעל ל-85%. 

נוסף לחיתוך במחיר היעד ובשיעור האפסייד, משנה גוגנהיים את המלצותיו לגבי המניה ל-"ניוטרל" לאחר שזה עמד עד כה על "קנייה". הגוף מציין את ההאטה בגידול הרווחים בתחומי ה-"ישירות לצרכן" (DTC) וכן הפארקים אותם היא מפעילה שכעת נמצאים מתחת לצפי האנליסטים. 

עוד מציינים האנליסטים כי אופיטמיות יתר עבור המניה יכולה להוות עבורה רועץ במידה וההתאוששות הכלכלית מהמגפה תיקח זמן רב יותר מן הצפוי כרגע, וכן מציינים את הקשיים הפוטנציאלים בצמיחה הדיגיטלית של החברה מצד אחד, ואת העליות והתנודתיות שכרוכה בניהול הפארקים שלה מצד שני, בייחוד בתקופות של גלי תחלואה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


תחזית 2026תחזית 2026
מעבר לים

שנת 2026 - פריחה או התרסקות? התחזיות המרכזיות בוול סטריט

בין מדיניות המכסים חוק התקציב, החלפת יו"ר הפד' והחששות סביב המונטיזציה של השקעות העתק בבינה המלאכותית, בוול סטריט משדרים אופטימיות זהירה - מה צפוי בשנה הקרובה בכלכלה האמריקאית ובשוק המניות הגדול בעולם? 

גיא טל |


הצד השלילי ממנו חוששים חלק מהכלכלנים הוא התדרדרות בפרופיל החוב הלאומי. אנליסטים מעריכים כי החוק יגדיל את הגירעון הממשלתי כך שהחוב יגדל ל-120% מהתוצר עד שנת 2034. בממשל טוענים מנגד שהצמיחה תהיה בקצב מהיר יותר מהעלייה בשיעור החוב, ומצביעים על גרעון נמוך יותר בשנת 2025 מאשר בשנה הקודמת, בעיקר עקב הקיצוצים בממשל וצמיחה חזקה מהצפוי. 

מדיניות מוניטרית: מיני-סטגפלציה והדילמה של הפד

המצב הנוכחי מתואר לעיתים כמעין "מיני-סטגפלציה". סטגפלציה היא שילוב של מיתון ואינפלציה גבוהה. אמנם אין מיתון, וצפויה צמיחה סולידית אך מתונה, בין 1.8% ל-2.6% על פי הערכות גופים מרכזיים, וזאת לצד זאת אינפלציה שאינה גבוהה במיוחד אך נמצאת מעל היעד, בטווח של 2.4%–2.8% על פי ההערכות של אותם הגופים.

לאחר שסיכמנו בשבוע שעבר את שנת 2025, נפנה כעת מבט אל השנה הנכנסת – שנת 2026. הכלכלה האמריקאית נמצאת בנקודה קריטית של ארגון מחדש, כאשר במהלך השנה הקרובה נתחיל לראות בפועל את תוצאות הצעדים שבוצעו בשנת 2025. בממשל טראמפ טוענים בלהט ששנת 2026 תהיה מצוינת, וכי הציבור ייהנה מפירות מדיניות המכסים וההגירה, לצד צמצום הממשל מצד אחד והטבות המס מצד שני. הם מצביעים על נתוני האינפלציה ונתוני התוצר האחרונים, שבשני המקרים הפתיעו מאוד לטובה ביחס לתחזיות, וטוענים שזו רק ההתחלה.

מן העבר השני, יש המפקפקים באמינות הנתונים. חלקם מעלים טענות קונספירטיביות כאלה ואחרות (כזכור, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מונה לאחרונה על ידי טראמפ). הטיעונים הרציניים יותר מצביעים על "רעש" סטטיסטי שנוצר כתוצאה מהשבתות ממשל, שלטענתם פוגע באמינות ובדיוק הנתונים, וכן העובדה שמלוא השפעת מדיניות הממשל טרם באה לידי ביטוי בכלכלה הריאלית. לפי גישת הפסימיים, בשנת 2026 "נאכל" את פירות המכסים, כלומר נראה אינפלציה גבוהה יותר ופגיעה בכלכלה, לצד פגיעה בתוצר ובכוח העבודה כתוצאה ממדיניות ההגירה, וכן השפעות של צמצום הממשל שיבואו לידי ביטוי רק בהמשך.

משתנה קריטי ל-2026 הוא חילופי יושב ראש הפדרל ריזרב, המתוכננים לרבעון השני. הצפי הוא שיושב הראש החדש יהיה בעל זיקה אידיאולוגית ליעד הממשל של הפעלת הכלכלה ב"טמפרטורה גבוהה" כדי לנהל את נטל החוב באמצעות צמיחה נומינלית גבוהה יותר, מה שעלול להוביל לעלייה בתשואות האג"ח הארוכות, במקביל לירידה בתשואות לטווח קצר עקב הורדות ריבית. אבל יו"ר הפד' לא מחליט לבד על המדיניות המוניטרית. הבנק המרכזי האמריקאי נמצא בין הפטיש של האינפלציה הדביקה לסדן של שוק העבודה הנחלש, עם חילוקי דעות חריגים בעוצמתם בנוגע למדיניות הריבית הרצויה. חילוקי דעות אלה באים לידי ביטוי גם בתחזיות הגופים הגדולים לגבי רמת הריבית בסוף 2026, הנעות בין 3% ל-3.5%.