בדרך לאישור הבוסטר: מודרנה איבדה 20% משוויה ב-3 שבועות

ארגון הבריאות העולמי עוקב אחרי ורייאנט "mu", שהחיסונים כנראה לא יעילים נגדו. החברה שפיתחה חיסוני מבוססת mRNA, אומרת כי החיסון ה-3 שלה מעורר בגוף "נוגדנים חזקים נגד הדלתא"
ארז ליבנה | (4)

אז אחרי וירוס הקורונה המקורי שפרץ לתודעה בסוף 2019 ואחרי שוורייאנט הדלתא עשה שמות ב-2020, בארגון הבריאות העולמי (WHO) עוקבים בדאגה אחרי ורייאנט חדש  בשם "mu" – כן, כמו הקול של פרות – שידוע גם בשם המקצועי כ- B.1.621 הוסף השבוע לרשימת הוורייאנטים שאחריהם עוקב הארגון, יחד עם 4 ורייאנטים נוספים.

 

הוורייאנט החדש התגלה בינואר השנה בקולומביה כבר הגיע ל-39 מדינות. אז מה מדאיג את WHO בוורייאנט החדש? "הווירוס הוא קונסטלציה של מוטציות שמראות כי הוא בעל פוטנציאל לחמוק ממערכת החיסון", כתבו ב-WHO בהודעה מטעמם. "למרות שמספר הדבקים בוורייאנט בעולם ירד ונמצא כרגע מתחת ל-0.1% של כלל המקרים, החוסן שלו בקולומביה, שם הוא מהווה 39% מהמקרים ובאקוודור (13%) עולה בצורה עקבית", הוסיפו.

 

אז אמנם הוא לא מדבק כמו הדלתא, אבל במדינות שאינן מתקדמות בחיסונים, הוורייאנט הזה מהווה קטליזטור לוורייאנט הבא. נכון לכרגע, WHO מנטרים רק 4 ורייאנטים, ביניהם האלפא מבריטניה, שנמצא ב-193 מדינות והדלתא שהתגלה ב-170 מדינות. mu ו-4 ורייאנטים נוספים נכנסים למעקב.

מודרנה בדרך לאישור הבוסטר

במקביל, מודרנה (MRNA) שחיה ונושמת את המגפה עם החיסונים שפיתחה והפכו אותה לחברה בשווי שוק של 153 מיליארד דולר, הגישה את חיסון הבוסטר שלה לאישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA.

 

החברה מסרה כי ממחקר שביצעה על הבוסטר, התוצאות הראו כי הוא מעורר "תגובה איתנה של נוגדנים לוורייאנט הדלתא", וכמובן שכמו המתחרות פייזר (PFE) וביונטק (BNTX), החברה מצפה לאישור, לקראת מבצע חיסונים נרחב של זריקות הבוסטר בארה"ב.

אתמול פורסם כי במסגרת מחקר שפורסם ב-Journal of the American Medical Association, ניתנו שתי מנות חיסון של החברות לכ-1,650 עובדים במדינה, מתוכם 688 חוסנו בחיסון של מודרנה, ו-959 חוסנו בחיסון של פייזר. המנה השניה של החיסון ניתנה בסוף אפריל ובמהלך חודש מאי - אבל החיסון של מודרנה ייצר פי 2 נוגדנים. 

מודרנה תרצה לשכוח את אוגוסט 2021

בינתיים 2021 היא שנה נהדרת עבור MRNA, שעלתה מרמה של כמעט 112 דולר למניה לרמה של 390 דולר למניה, או 249% אפסייד. מרשים ביותר. עם זאת, ב-9 לאוגוסט החברה עמדה על מחיר של 484 דולר למניה, ובשלושת השבועות האחרונים איבדה כמעט 20% משוויה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אאא 02/09/2021 17:03
    הגב לתגובה זו
    תלכו לעזאל ותשלמו על הניסוי הזה במחלה ויסורים קשים שקרנים רודפי בצע את הילדים תעזבו קחו אתם תחיסוניםותקבלו שיתוק אמן
  • איזה איש טוב. הצלם אלוהים ממש (ל"ת)
    ירון 02/09/2021 22:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דליה 02/09/2021 17:00
    הגב לתגובה זו
    זה נבלה וזה טרפה לא חשוב באיזה חיסון מחסנים פייזר מודרנה הם קטלניים הורסים יותר תבריאות התחלואה בקרב המחוסנים רק עולה די לשקרים שלכם זה לא ענין של בריאות זה ענין של כסף כסף ועוד ניסוי ועוד ניסוי אין לכם טיפה צלם אנוש הלוואי שתשלמו על זה בבריאותכם ביסורים אמן
  • 1.
    עזי 02/09/2021 15:30
    הגב לתגובה זו
    הבלוקבאסטר הבא שלה הוא חיסון משולב לקורונה ושפעת.
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב.