למה ה-SPAC הזה זינק פי 4 מתחילת השנה וב-27% בסופ"ש?
הסיבה לעליות הוא דיווח בטרמינל של בלומברג, לפיו השלד CCIV נמצא בשיחות עם וונרורק, מהמשקיעים הוותיקים בלוסיד, עוד כשהייתה יצרנית סוללות קטנה ב-2009 וקראו לחברה אטייבה. ב-2016 עשתה החברה הסבה לגלגולה הנוכחי. עם זאת, החברות ו-CCIV לא פרסמו אף דיווח בנושא.
כמו יצרניות רכב צעירות רבות, לוסיד אייר מוגדרת כמתחרה משמעותית של טסלה (TSLA) של אילון מאסק. החברה דיווחה בדצמבר האחרון כי השלימה את המפעל שלה באריזונה, שאמור לייצר בסופו של דבר 400 אלף רכבים בשנה. בתחילה, יוכל המפעל לייצר 30,000 רכבים בשנה והיא צופה שבאביב הקרוב ייצאו הרכבים הראשונים.
עם זאת, הרכבים של לוסיד הרבה יותר יקרים מרכבי טסלה. הזול שבהם מתחיל ממחיר של 70 אלף דולר, כשמודל 3 של טסלה מתחיל מ-40. העניין הוא שליצרנית הרכבים יש הרבה סימני שאלה בנוגע לאיכות של הרכבים, כמו גם השאלה הברורה: האם יצליחו לייצר נתח שוק. זה לא ברור בכלל.
- ניסיון נוסף - האם ימי המסחר בישראל ישתנו?
- הסוף לגלובליזציה? לקראת מפגש הנגידים השנתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הן השלדים הבורסאיים והן תעשיית הרכבים החשמליים הם שוק לוהט. מתחילת השנה, גייסו הספאקים למעלה מ-30 מיליארד דולר לחיפוש פעילות עסקית. בשנתיים האחרונות ראינו לא מעט הנפקות בתחום הרכב.
בכלל, מתוך מחשבה שרכבים חשמליים הם העתיד של תעשיית הרכב העולמית, לוול סטריט יש אובססיה לרכבים חשמליים. שנת 2020 הייתה שמורה בעיקר לטסלה ולשלושת החברות הסיניות LI ,NIO ו-XPEV, אך שחקנים חדשים צפויים להיכנס למגרש בשנת 2021. החברות החדשות רוצות להיכנס לגל בשיאו, חלק מחפשות שיתופי פעולה עם בעלי ברית חזקים והאחרות כיסים עמוקים, כך נוצר השילוב בינם לבין הספאק.
לקריאה נוספת:
רוצים להכיר עוד חברות רכב מעניינות? היכנסו לכאן
רוצים לדעת מה זה בכלל SPAC? לחצו כאן.
- 2.ושתי 15/04/2021 12:54הגב לתגובה זובקרוב קרן האושר הנורווגי תפשוט רגל מכל הכספםם שהם מעלים את הבורסה
- 1.עמי 18/02/2021 16:33הגב לתגובה זואיך זה שאתם כותבים כל הזמן חדשות ישנות כל כך? כבר לפני חודש כל העולם מדבר על CCIV....
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
