אובר
צילום: istock

מייסד אובר מכר מניות בהיקף של מעל חצי מיליארד דולר

טראוויס קלניק, המייסד והמנכ"ל לשעבר של החברה, ניצל בשבוע האחרון את סיום תקופת החסימה לעובדים והוריד משמעותית את אחזקותיו החברה. מניית החברה משלימה ירידה של 45% מהשיא
עמית נעם טל | (1)

מניית חברת שיתוף הנסיעות אובר (סימול:UBER) יורדת לשווי שוק של 45.1 מיליארד דולר, שווי שוק הנמוך בקרוב ל-45% משווי השוק של החברה זמן קצר לאחר ההנפקה מוקדם יותר השנה. 

ברקע לירידה הערב, דו"חות החברה לרשות לניירות ערך מצביעים כי המייסד והמנהל המשותף, טראוויס קלניק, מכר בשבוע האחרון מניות של החברה בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר. נציין קלניק נאלץ לעזוב את תפקידו כמנכ"ל החברה במהלך 2017 לאחר טענות כי עודד תרבות סקסיסטית בחברה. 

קלניק ניצל בימים האחרונים את סיום תקופת החסימה על מניות העובדים מאז ההנפקה מוקדם יותר השנה. ע"פ הערכות, ביום רביעי האחרון השתחררו מחסימה כ-736 מיליון מניות בשווי מצטבר של יותר מ-20 מיליארד דולר.

בעקבות המכירה האחרונה, אחזקותיו של קלניק בחברה ירדו לרמה של 75 מיליון מניות. נציין כי למרות מערכת היחסים הבעייתית עם החברה ברקע להאשמות נגדו, לקלניק יש עדיין מושב בדירקטוריון של החברה, והוא היה דמות משמעותית במהלך ההנפקה במאי האחרון. נציין כי קלניק פעיל בשנה האחרונה בחברת CloudKitchens, שגייסה לאחרונה כ-400 מיליון דולר מקרן העושר הסעודית. 

גרף מניית אובר מאז ההנפקה במאי האחרון

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמירם 12/11/2019 06:25
    הגב לתגובה זו
    האם נכון יהיה להגיד שבכירים בחברות ציבוריות שמחזיקים מניות חשופים באופן תמידי למיגע פנים ובמקרים רבים אף מייצרים מידע זה. האם לא הגיע הזמן לבדיקת נושא זה של מכירת מניות על ידי בכירים ומניעת התעשרות קלה כשזה בא על חשבון הפסדים משמעותיים לציבור מחזיקי המניות.
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.