האם נראה מחר הורדת ריבית בארה"ב לראשונה מזה עשור?
הבנק המרכזי של ארה"ב צפוי להודיע מחר (ד') בערב על הורדת ריבית ארה"ב, כאשר מצד אחד גם השווקים וגם הכלכלנים תמימי דעים כי נראה הורדת ריבית, ראשונה מזה עשור, אך נתוני המאקרו האחרונים מארהב, ובמיוחד התמג, מאותתים כי אין סיבה כלכלית להורדה.
לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "מחר הפחתת ריבית בארה"ב. להערכתנו, על רקע הנתונים הטובים שפורסמו לאחרונה, הבנק יתקשה לעמוד בציפייה של השווקים להמשך הפחתות ריבית אגרסיבי במחצית השנייה של השנה דבר שעלול להביא לאכזבה בשוק כבר לאחר הודעת הריבית הקרובה".
"למרות שאכזב בנאום במסיבת העיתונאים - הבנק המרכזי 'מכין את הקרקע' להרחבה נוספת בפגישה הבאה בספטמבר, במקביל לעדכון תחזיותיו. אנו צופים כרגע שיהיה שילוב של הפחתת ריבית לצד הודעה על התנעה מחדש של תוכנית הרכישות".
"להערכתנו, מגמת הורדת הריבית המחודשת בעולם תומכת בהתחזקות השקל ויחד עם המדד הנמוך לא תאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית בחודשים הקרובים. יותר מכך, סביר שנראה את בנק ישראל חוזר גם להתערב בשוק המט"ח בקרוב".
- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, התייחס גם הוא בסקירתו השבועית להחלטת הריבית הצפויה בארה"ב מחר ואמר: "למה בעצם הפד ניגש להוריד ריבית ביום רביעי הקרוב אם נתוני התמ"ג יציבים ושוק העבודה מהודק? את ההסבר נתן יו"ר הפד, פאואל, בעצמו: לקיים את ההתרחבות הכלכלית - שזה אומר לאפשר לצמיחה לחלחל ליותר שכבות וכן להגן על הכלכלה מפני סיכונים פנימיים וחיצוניים מתגברים".
"האינפלציה לא רק שלא מונעת ממנו לתמוך בהתרחבות הכלכלית, היא כשלעצמה דוחקת בו לבצע הרחבה מוניטרית. בשבוע האחרון ציפיות האינפלציה המגולמות חזרו לנזול כלפי מטה ואלה ל-10 שנים על 1.78%. לחץ נוסף להפחתות ריבית בארה"ב מגיע מהידוק התנאים הפיננסים היחסיים בארה"ב, כשביתר העולם בנקים מרכזיים רבים מורידים ריביות. למעשה חודש יולי היה הראשון מאז 2013 שבו אף בנק מרכזי בעולם לא ביצע העלאה, וכשגם באירופה הריבית צפויה להמשיך לרדת".
- 2.ישראל 30/07/2019 15:22הגב לתגובה זוחלם
- 1.לא יורידו מחר (ל"ת)שלמה 30/07/2019 14:39הגב לתגובה זו
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
