האם נראה מחר הורדת ריבית בארה"ב לראשונה מזה עשור?
הבנק המרכזי של ארה"ב צפוי להודיע מחר (ד') בערב על הורדת ריבית ארה"ב, כאשר מצד אחד גם השווקים וגם הכלכלנים תמימי דעים כי נראה הורדת ריבית, ראשונה מזה עשור, אך נתוני המאקרו האחרונים מארהב, ובמיוחד התמג, מאותתים כי אין סיבה כלכלית להורדה.
לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "מחר הפחתת ריבית בארה"ב. להערכתנו, על רקע הנתונים הטובים שפורסמו לאחרונה, הבנק יתקשה לעמוד בציפייה של השווקים להמשך הפחתות ריבית אגרסיבי במחצית השנייה של השנה דבר שעלול להביא לאכזבה בשוק כבר לאחר הודעת הריבית הקרובה".
"למרות שאכזב בנאום במסיבת העיתונאים - הבנק המרכזי 'מכין את הקרקע' להרחבה נוספת בפגישה הבאה בספטמבר, במקביל לעדכון תחזיותיו. אנו צופים כרגע שיהיה שילוב של הפחתת ריבית לצד הודעה על התנעה מחדש של תוכנית הרכישות".
"להערכתנו, מגמת הורדת הריבית המחודשת בעולם תומכת בהתחזקות השקל ויחד עם המדד הנמוך לא תאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית בחודשים הקרובים. יותר מכך, סביר שנראה את בנק ישראל חוזר גם להתערב בשוק המט"ח בקרוב".
- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, התייחס גם הוא בסקירתו השבועית להחלטת הריבית הצפויה בארה"ב מחר ואמר: "למה בעצם הפד ניגש להוריד ריבית ביום רביעי הקרוב אם נתוני התמ"ג יציבים ושוק העבודה מהודק? את ההסבר נתן יו"ר הפד, פאואל, בעצמו: לקיים את ההתרחבות הכלכלית - שזה אומר לאפשר לצמיחה לחלחל ליותר שכבות וכן להגן על הכלכלה מפני סיכונים פנימיים וחיצוניים מתגברים".
"האינפלציה לא רק שלא מונעת ממנו לתמוך בהתרחבות הכלכלית, היא כשלעצמה דוחקת בו לבצע הרחבה מוניטרית. בשבוע האחרון ציפיות האינפלציה המגולמות חזרו לנזול כלפי מטה ואלה ל-10 שנים על 1.78%. לחץ נוסף להפחתות ריבית בארה"ב מגיע מהידוק התנאים הפיננסים היחסיים בארה"ב, כשביתר העולם בנקים מרכזיים רבים מורידים ריביות. למעשה חודש יולי היה הראשון מאז 2013 שבו אף בנק מרכזי בעולם לא ביצע העלאה, וכשגם באירופה הריבית צפויה להמשיך לרדת".
- 2.ישראל 30/07/2019 15:22הגב לתגובה זוחלם
- 1.לא יורידו מחר (ל"ת)שלמה 30/07/2019 14:39הגב לתגובה זו
משקיעים עובדים AIשבוע של הורדת ריבית - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול-סטריט
כולם סבורים שהפד' יוריד ריבית השאלה היא מה הסיבות למהלך הזה וגם איך יראה התוואי קדימה - 3 כלכלנים, 3 הסתכלויות; מלבד הריבית נקבל גם תוצאות כספיות מאורקל, אדובי, סינופסיס ואחרות - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר
"שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים של הרבעון", תודו ששמעתם את זה לא מעט השנה, אבל גם הפעם כנראה שלהצהרה כזאת יש בסיס גדול על מה לשבת. גובה הריבית של הפד' זה נתון שמשפיע מאוד על השווקים, המשקיעים ממתינים עכשיו בדריכות לראות אם הפד' יעשה את הצעד שהשוק כבר תימחר כמעט לגמרי.
קשה לפרש את תמונת המצב במשק האמריקאי. הוא משדר אמביוולנטיות. מצד אחד יש רצף של נתונים שמרמזים על האטה. נתוני ה-ADP האחרונים הראו ירידה במספר המשרות, ממש צניחה במספר העובדים. גם מדדי ה-ISM בשירותים ובתעשייה מצביעים על התכווצות ברכיבי התעסוקה, מה שמראה שהמעסיקים מהססים יותר בגיוסים. גם נתוני הצריכה הריאלית מראים מגמה של התמתנות, וההוצאה הפרטית גדלה בקצב איטי יותר חודש אחר חודש.
אבל מהצד השני, יש נתונים שלא מתיישרים עם התמונה הזאת שכאילו משדרת
לנו שהכלכלה האמריקאית מאבדת גובה. התחום השירותי עדיין מתרחב, ורכיב הפעילות ב-ISM נשאר מעל 50, כלומר אין עדיין נסיגה בפעילות עצמה. מספר דורשי העבודה החדשים ירד לשפל של 191 אלף בלבד, רמה שבדרך כלל משויכת לשוק עבודה הדוק. האינפלציה, למרות הירידה בקצב, עדיין נעה
סביב 2.8 אחוז בליבה של ה-PCE, שזה רחוק ממצב שבו הפד' ירגיש דחיפות להפחית ריבית בגלל הלחץ של המחירים.
זה מה שגורם לאנליסטים לחלוק בהסתכלות שלהם על השוק, כולם עדיין סבורים שהפד' יוריד ריבית, אבל הסיבות שמאחורי הקלעים כמו גם התוואי קדימה - בכלל לא אחיד אצל כולם.
- אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; מניות הקוונטים זינקו, אינטל נפלה ב-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלוח הכלכלי של השבוע: הפד', נתוני תעסוקה ואינדיקציות ראשוניות למצב הצרכן
ביום שלישי יתפרסמו נתוני ה-ADP השבועיים, אחרי ירידה של 13.5 אלף משרות בקריאה האחרונה. בהמשך אותו יום ייצאו נתוני ה-JOLTS, עם צפי ל-7.14 מיליון משרות פנויות, מספר שנשאר יציב יחסית בחודשים האחרונים.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
