בעקבות האבנומיקס: לאחר 60 שנה, היפנים החלו לשנות את ההתנהגות

מהם הכוחות הכלכליים שגורמים ליפנים להתנהג לפתע כמו האירופאי והאמריקאי הממוצע?
אלמוג עזר | (5)
נושאים בכתבה יפן

בסוף אוקטובר האחרון הודיע הבנק המרכזי היפני כי הוא מגדיל את ההרחבה הכמותית במדינה לכדי 726 מיליארד דולר מדי שנה. ההודעה גילמה עלייה שנתית של 23% בהדפסת הכסף ביפן. כמו כן הודיע הבנק כי ההרחבה תתארך מעבר לצפוי בין 7 עד 10 שנים. כל זאת נעשה בכדי לעודד את הכלכלה הרביעית בגודלה ולהוציא אותה מאיום של ירידת מחירים מתמשכת.

מנתונים שמתפרסמים החודש מראים כי כנראה הפעולות המוניטאריות הקיצוניות בהם נהג הממשל אכן התחילו להביא לשינוי בהתנהגות הכלכלית של האזרחים. מאידך אין זה בטוח שזהו הייחול המבוקש.

היום מדד הניקיי היפני עלה 0.06% הבוקר. מדד שנגחאי זינק 2.77% וההאנג סאנג עלה 0.07%

השנה הקאלנדרית שהסתיימה במרץ 2014, הייתה השנה הראשונה שבה היפנים הוציאו יותר מאשר חסכו. זו הפעם הראשונה שהיפנים נוהגים כך מאז 1955. קצב החסכון השלילי של היפנים נאמד על 1.3%.

חלק מהאנליסטים טעונים כי יש לשים לב להתפתחויות בתחום, כאשר קיים הסיכוי שהמשקיעים יבקשו פרמיית סיכון גבוהה יותר להשקעה באגרות החוב של המדינה. החוב הריבוני של יפן הוא אחד מהגדולים בעולם, כאשר יחס החוב לתוצר מגיע לידי 220%. החוב ממומן בעיקר על ידי אג"ח של ממשלת יפן, בתשואה אפסית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נו באמת 28/12/2014 21:00
    הגב לתגובה זו
    שכחתם לרשום את הסיבה לחסכון השלילי. אוכלוסיית יפן זקנה והחסכון השלילי נגרם כי אנשים זקנים רק מוציאים כסף כוון שפרשו מעבודה. אנשים קוראים את הכתבות ומפסידים כסף אז אפשר לדייק קצת
  • 4.
    עין צופיה 27/12/2014 17:35
    הגב לתגובה זו
    למי שעוקב השוק הסיני מקבל הזרמה מוניטרית מהממשלה , וכן הבורסה נפתחת למשקיעים זרים , אישית מאמין שהם יובילו חזק ב- 2015.
  • 3.
    איזו שטחיות (ל"ת)
    עמי 27/12/2014 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    Yamanosan 27/12/2014 12:26
    הגב לתגובה זו
    אחרי ארה"ב והדמוקרטיה העממית הסינית
  • 1.
    כנהוג ב oecd ישנו צורך (ל"ת)
    איל 26/12/2014 19:06
    הגב לתגובה זו
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא סין, שי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא סין, שי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיות

סין נאבקת בירידת הילודה: מייקרת קונדומים ומוזילה חתונות

סין משנה את מדיניות המס שלה במטרה לעודד ילודה, תוך התמודדות עם ירידה באוכלוסייה והאטה כלכלית מתמשכת; העלאת המע״מ על אמצעי מניעה והטבות מס למשפחות אמנם נועדה לשנות התנהגות, אך מעוררות ספקות, ביקורת ולעג ציבורי

רן קידר |
נושאים בכתבה סין

סין נוקטת צעד חריג נוסף במאבק בירידת הילודה ובהזדקנות האוכלוסייה: החל מהשבוע, המדינה מטילה מע״מ מלא בשיעור של 13% על אמצעי מניעה – בהם קונדומים, גלולות והתקנים – ובמקביל מעניקה פטור ממע״מ לשירותי חתונה, טיפול בילדים וטיפול בקשישים. המהלך הוא חלק משינוי רחב במדיניות המס, שמטרתו המוצהרת לעודד נישואין והולדה במדינה המתמודדת עם ירידה מתמשכת באוכלוסייה ועם האטה כלכלית ממושכת.

הרפורמה, שעליה הוכרז בסוף 2025, מבטלת שורת פטורים שהיו בתוקף מאז 1994 – תקופה שבה סין עדיין אכפה את מדיניות הילד האחד. כעת, כמעט עשור לאחר ביטול המדיניות ההיא, בייג׳ין מנסה להפוך כיוון: פחות מניעה, יותר תמרוץ להקמת משפחות.

משבר דמוגרפי חריף

הרקע לצעד ברור וחד. לפי נתונים רשמיים, אוכלוסיית סין הצטמצמה זו השנה השלישית ברציפות, וב־2024 נולדו במדינה כ־9.54 מיליון תינוקות בלבד – כמחצית ממספר הלידות לפני עשור. ב־2023 איבדה סין לראשונה את תואר המדינה המאוכלסת בעולם להודו, ושיעור הפוריות ירד לכ־1.3 ילדים לאישה, הרבה מתחת לרמה הדרושה לשמירה על יציבות דמוגרפית (כ־2.1).


המשמעות הכלכלית של מגמה זו עמוקה: כוח העבודה מצטמצם, הנטל על מערכות הפנסיה והבריאות גדל, והביקוש העתידי לדיור, חינוך וצריכה נפגע. עבור הנהגת סין, מדובר לא רק בבעיה חברתית – אלא באיום ישיר על פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.

“קונדומים יקרים לא יביאו תינוקות”

העלאת המע״מ על אמצעי מניעה עוררה תגובות חריפות ברשתות החברתיות. גולשים לעגו למהלך וטענו כי אין קשר בין מחיר קונדום לבין ההחלטה להביא ילדים. “אנשים יודעים להבדיל בין מחיר של קונדום לבין המחיר של גידול ילד”, כתב אחד הגולשים. אחרים מיהרו להתבדח שירכשו “מלאי לכל החיים” לפני עליית המחירים.