האם גובשו הסכמי סחר בין טראמפ לתאילנד וקמבודיה?
יו"ר BGC, הווארד לוטניק, טוען כי ממשל טראמפ הגיע להבנות שקטות עם מדינות בדרום-מזרח אסיה כדי למנוע הטלת מכסים על מוצריהן בארה"ב. ההסכמים לא פורסמו לציבור או הובאו לאישור הקונגרס, אך הוגדרו כחוזי סחר בפועל,
כך על פי לוטניק. בינתיים ההסכמים שכן או לא גובשו מעלים תהיות: האם מדובר בטקטיקה חכמה, או שאולי בעקיפת נהלים דיפלומטית מצד הנשיא?
בהתפתחות מפתיעה שמעוררת דיון בינלאומי, נחשף כי הממשל בארה"ב, תחת הנשיא דונלד טראמפ, הגיע להסכמים חשאיים עם קמבודיה ותאילנד בנוגע להטלת מכסים הדדיים - כך לפי הצהרותיו של יו"ר ברוקפילד BGC, הווארד לוטניק. המידע נמסר על ידו במסיבת עיתונאים בימים האחרונים, והצליח לעורר עניין נרחב בקרב משקיעים ופרשנים פוליטיים.
לדברי לוטניק, ההסכמים האלה גובשו לאחר שממשל טראמפ איים להטיל מכסים על מדינות בדרום מזרח אסיה, בטענה כי הן פוגעות בתעשייה האמריקאית. עם זאת, לטענתו, השלטונות בתאילנד ובקמבודיה בחרו לפעול בדרכי שלום כדי להימנע מעימות, והסכימו לשורת צעדים שהניחו את דעתו של הממשל האמריקאי. על פי ההסכמות, המדינות קיבלו על עצמן התחייבויות מסוימות, שפרטיהן נותרו חסויים, ובתמורה נמנעו המכסים.
לוטניק תיאר את ההסכמות כ"חוזי סחר לכל דבר", אף שממשל טראמפ לא פרסם עליהן הודעה רשמית ולא הציג אותן בפני הקונגרס. לדבריו, מדובר באסטרטגיה ברורה של הנשיא טראמפ: לייצר לחץ כדי להשיג ויתורים, גם מבלי לחתום על הסכמים פורמליים.
רקע של מתיחות כלכלית - ואינטרסים פוליטיים
מהלך שכזה - אם אכן התרחש - עשוי לשקף את הגישה הלא שגרתית של ממשל טראמפ בכל הנוגע למדיניות סחר, תוך שימוש באיומים כלכליים ככלי להשגת תוצאות. המידע שחשף לוטניק מעלה שאלות לא פשוטות על אופן ניהול יחסי החוץ האמריקאיים, בייחוד כשמדובר בצעדים בעלי השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה הגלובלית. ברקע הדברים נמצאות גם החברות האמריקאיות שפועלות באסיה, ומושפעות ישירות מכל שינוי ברגולציה או במכסים בין המדינות.
- לקראת החלטת הריבית: הקרע הפנימי בפדרל ריזרב מעמיק
- אמריקה תקנה ביטקוין? משקיעי הקריפטו בהמתנה דרוכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לעכשיו, עדיין לא פורסמה תגובה רשמית של ממשלת קמבודיה או זו של תאילנד, וגם דובריו של טראמפ לא אישרו או הכחישו את קיומם של ההסכמים. לוטניק, מצדו, ציין כי המידע שבידיו מגיע מהיכרותו האישית עם אנשי הממשל לשעבר ומקשריו באזור, אך הדגיש כי הוא לא מדבר בשמם.
אם יוכח שאכן גובשו הסכמים שכאלה הרחק מהעין הציבורית, ייתכן שיתעורר דיון משפטי ואף פוליטי בשאלת סמכויות הנשיא האמריקאי לקדם הסכמות מסוג זה מבלי לערב את הקונגרס או להציג אותן לציבור. בינתיים, דבריו של לוטניק מציפים סוגיה עמוקה יותר: כיצד נוהלה מדיניות הסחר של ארה"ב בשנים האחרונות, ועד כמה היא נשענה על כללים פורמליים לעומת מהלכים שבוצעו מאחורי הקלעים.
