ארצות הברית ואירופהארצות הברית ואירופה

הרוטציה הגדולה: לאן זורם הכסף הגדול? ולמה זה חשוב למשקיעים?

למרות העליות בוול סטריט והדרך לשיאים, מתחילת השנה יותר מ-30 מיליארד זרמו מחוץ לארצות הברית, המשקיעים מגדילים חשיפה לאירופה על רקע תחזיות לתמריצים, ירידת ריבית ויציבות פוליטית; קרנות הסל מושכות את רוב הכסף, וזרימת הכספים מתפשטת גם לשווקים פרטיים, כשגם בישראל מרגישים את ההשפעה - אמריקה כבר לא ברירת־מחדל?   

תמיר חכמוף | (5)

וול סטריט המשיכה לזנק אמש והיא רגע לפני שיאים במדדים. לכאורה היה אפשר להעריך שהכספים ממשיכים לזרום אליה, אבל הפעם זה הפוך - קרנות ומשקיעים גדולים - הכסף הגדול - דווקא יוצא מארה"ב לאירופה. "יוצא", זו אולי מילה גדולה, מחלחל, פונה לאירופה יותר מאשר בשנים הקודמות. לא רק אירופה - גם לישראל. 

מגמת "הרוטציה הגדולה" מהשוק האמריקאי לאירופה מקבלת בימים אלו חיזוק משמעותי מנתוני זרימת ההון. על פי הדוח של בנק אוף אמריקה, מתחילת 2025 ועד אמצע יוני נרשמו גיוסים נטו של 30 מיליארד דולר עבור קרנות מניות אירופיות, יותר מכפול מהסכום שזרם לקרנות מניות אמריקאיות שעמדו על 14 מיליארד דולר. גם בשווקים הפרטיים מתחולל שינוי עמוק, כאשר המשקיעים מגדילים חשיפה לאירופה על חשבון חשיפה לארה"ב.

קריאה חשובה - ההמלצה של מנהלי הכסף הגדול: "תמכרו מניות בוול סטריט, תקנו מניות אירופאיות"

השווקים היו פסימיים יתר על המידה באירופה לקראת 2025 וכעת הפכו חיוביים יותר לאור החששות מירידה בארה"ב כתוצאה ממכסים. המניות באירופה התחזקו הודות לצעדים שננקטו על ידי ממשלות כדי לתמרץ את הכלכלה. המשקיעים, כך עולה מהדוח, בוחרים באירופה מתוך הערכה ליציבות פוליטית יחסית, צעדי תמרוץ פיסקלי מצד ממשלות, כמו תכנית ההשקעות בת טריליון אירו של גרמניה, צרפת שדוחפת להגדלת תקציבי התשתיות וממשלת בריטניה מגבירה את מחויבותה לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, במקביל לציפייה להפחתות ריבית. לעומת זאת, ארה"ב מתמודדת עם אי-ודאות גוברת, שעיקרה מדיניות סחר הגנתית, חשש מהידרדרות פיסקאלית והצעות למיסוי משקיעים זרים אשר מרתיעים את המשקיעים, גם בזירה הציבורית וגם בקרנות פרטיות.



קרנות הסל נהנות

הנתונים חושפים הבדל דרמטי בהרכב הקרנות. בעוד שקרנות פסיביות באירופה קיבלו תזרים חיובי של 56 מיליארד דולר מתחילת השנה, הקרנות האקטיביות רשמו תזרים שלילי של 14 מיליארד דולר. שלוש הנהנות הגדולות מהגאות הן בלאקרוק, אמונדי ו-וונגארד, שלוש ענקיות הקרנות הפסיביות. גם DWS, זרוע הניהול של דויטשה בנק, נהנית מזרימה חיובית בזכות תחום קרנות הסל שלה.

לעומת זאת, מנהלי נכסים בריטיים מסורתיים כמו Jupiter, Schroders ו-Aberdeen ממשיכים להיחלש. חלקם איבדו נכסים בהיקפים של מיליארדים מתחילת השנה, מה שמעיד על שינוי מבני בתעשייה, הכספים נודדים לקרנות זולות יותר, עם פיזור גיאוגרפי רחב יותר וחשיפה נמוכה לשוק האמריקאי.

קיראו עוד ב"גלובל"


בשוק המוסדי: הבריחה מאמריקה נמשכת


הדוח מתאר גל רחב של הקטנת חשיפה לארה"ב בקרב משקיעים מוסדיים גדולים, כולל קרנות פנסיה בקנדה, סין ואוסטרליה. אלו מפחיתות השקעות בפרייבט אקוויטי אמריקאי ומגדילות הקצאה לקרנות חוב ותשתיות באירופה. קרן CIC הסינית הודיעה על מעבר להשקעות בבריטניה, צרפת, סעודיה ויפן. גם בלקרוק הצהירה כי בכוונתה להשקיע לפחות 500 מיליארד דולר באירופה בעשור הקרוב.

ייתכן שאותה המגמה מורגשת גם בישראל, כאשר כספים רבים המחשפים תשואה מחוץ לגבולות ארה"ב מוצאים את עצמם בשוק המקומי שמתחיל ליהנות מהתרחבות מכפילים הודות לתמחורים חדשים בצד פרמיית הסיכון.

ארה"ב מאבדת את הבכורה כיעד להשקעה, ואירופה נהנית מהפירות, לפחות בטווח הקרוב. עם התחזקות האירו מול הדולר, חיזוק השקיפות והתחייבויות ממשלתיות לתמוך בשוק ההון, ייתכן שזו רק תחילתה של רוטציה בהרכב תיקי ההשקעות הגלובליים. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    סכום שלא מדגדג את כרישי וול סטריט (ל"ת)
    מאבטח במרתפי בנק ישראל 25/06/2025 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 25/06/2025 12:43
    הגב לתגובה זו
    הדפוס הזה תמיד זהה בשנה הראשונה של כהונת נשיא ארהב. תבדקו את הנתונים שנה שעברה ובשנה הראשונה של ביידן.
  • 3.
    אנונימי 25/06/2025 12:42
    הגב לתגובה זו
    הכסף הצף מגביר את הצריכה צמיחה . הדור השתנה ! סיכון פחות מפחיד אותו כרגע..הכל עלה עולה הריבית אמורה לעלות ב 2 % למרות שהאגח ברגע זה מראה ירידה. זה גם יכול להשתנות ברגע ..
  • 2.
    אירופה יבשת גמורה (ל"ת)
    אנונימי 25/06/2025 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 25/06/2025 12:12
    הגב לתגובה זו
    לכל מי שמשקיע לפי כתבות וצופה שינויי צמיחה לפי אקטואליה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

זינוק חד במדד המחירים ליצרן - הורדת הריבית תידחה?

הזינוק החודשי החד ביותר במדד המחירים ליצרן מאז יוני 2022, עם זאת המשקיעים לא "שוברים את הכלים" שכן חלק מהעלייה נבעה מסעיפים כמו שירותי ניהול תיקים וטיסות

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מדד המחירים ליצרן

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.

גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.

העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה. 



מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי


המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.

הנשיא טראמפ. צילום: טוויטרהנשיא טראמפ. צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

האם הפעם יצליח הממשל האמריקאי להפריט את ענקיות המשכנתאות?

כבר שנים מנסים קברניטי וושינגטון הבירה להוציא לפועל את ההיפרדות מפאני מיי ופרדי מק, מהלך שיכניס לקופת הממשל עשרות מיליארדי דולרים חיוניים, אך ללא הצלחה. מאז ניצחונו של טראמפ בבחירות, קפצו שתי המניות במאות אחוזים מתוך הנחה שהפעם זה יקרה, ודיווחים על פגישות עם בנקי השקעות תרמו עוד למומנטום, אבל יש גם סיכונים במהלך כך שמוקדם לדעת אם יבשיל



שלמה גרינברג |

יותר ויותר עולה השאלה מדוע התקשורת הפיננסית בוול סטריט טועה כל כך בשנים האחרונות, ומה שקרה עם "המכסים של טראמפ" זו דוגמה מעניינת. הכתבה הבאה כוללת טבלה שמציגה את תחזיותיהם של 12 אנליסטים חשובים בוול סטריט, על מצב מדד ה-S&P 500 כפי שהם העריכו לפני פרסום המכסים, לאחר הפרסום והמצב היום. הנשיא טראמפ, כדרכו, לועג לאנליסטים ובראשם לגולדמן זאקס והמנכ"ל שלה דיוויד סולומון, שם העריכו לפני ההודעה, שהמדד יגיע בסוף השנה ל-6,500 נקודות. לאחר ההודעה עדכנו ל-5,700 וכעת הם חוזים 6,600.

"דיוויד סולומון וגולדמן זאקס מסרבים לתת קרדיט היכן שמגיע קרדיט", כתב טראמפ בפוסט שפורסם ביום שלישי ברשת Truth Social שלו תוך שהוא משבח את ההכנסות ממכסים ואת שוק המניות ששובר שיאים. "הם כבר נתנו תחזית גרועה לפני זמן רב הן לגבי השלכות השוק והן לגבי המכסים עצמם והם טעו, בדיוק כמו שהם טועים לגבי הרבה דברים אחרים. אני חושב שדיוויד צריך לצאת ולמצוא לעצמו אנליסט חדש או שאולי הוא צריך פשוט להתמקד בלהיות דיג'יי, ולא לטרוח לנהל מוסד פיננסי גדול". 

בגולדמן זאקס סירבו כמובן להגיב לפוסט אבל הנשיא צודק. זה לא רק שם. במקרה של ישראל זה בולט הרבה יותר, שהרי אם היינו מקשיבים לעצת כל המומחים המובילים בארץ הקודש, הדולר היה צריך להיסחר היום בשווי של 4.5 שקלים וכנראה יותר והכלכלה הייתה חייבת להתרסק מזמן. למה זה לא קורה? כי התקשורת מתעלמת מהעובדות. השקל לא יורד כי כסף גדול נכנס לישראל לרכישות והשקעות במקום ש"יברח לחו"ל" כפי שהבטיחה התקשורת, ואלביט מערכות (סימול:ESLT), כדוגמה אחת, הודיעה ביום רביעי כי זכתה בחוזה בשווי 1.635 מיליארד דולר לאספקת מגוון פתרונות ביטחוניים למדינה אירופאית אנונימית. החברה גם העלתה משמעותית את תחזיותיה.

חבל רק שרפאל או התעשיות הצבאיות אינן מפרסמות נתוני מכירות. חס וחלילה עוד יסתבר שאפילו הצרפתים קונים מאתנו (איני רואה ש-THLES ביקנעם נסגרה במחאה על "הרעב בעזה"). אז למה שהכלכלה תתרסק? אולי הגיע הזמן שנירגע מעט. המצב טוב בהרבה מכפי שמתארת לנו התקשורת. איך אומר החבר שלי האוונגליסט מפנסיקולה? "Don’t worry be happy, Somebody up there likes you".

טראמפ דוחף להפרטת הסוכנויות הממשלתיות

אבל הסיפור הגדול באמת, שכבר מתגלגל 17 שנים, תפס שוב תאוצה בשבוע שעבר כאשר המניות של שתי ענקיות המשכנתאות, פאני מיי ופרדי מק, התעוררו שוב ובעוצמה גדולה לאור הדיווח שהנשיא טראמפ מדבר עם בנקי ההשקעות הגדולים על הנפקת השתיים. מסתבר שהיה צריך שני אנשי עסקים רציניים, האחד נדל"ניסט מומחה, שעשה מיליארדים בנדל"ן ונבחר לנשיא, והשני מנהל השקעות, מיליארדר יהודי, שמבין בערכים, בוול סטריט ובנפש המשקיעים, על מנת לתת, סוף-סוף, לפאני מיי (סימול:FNMA) ולפרדי מק (סימול:FMCC) את הכבוד שמגיע להן. אבל אנחנו שוב רק בהתחלה וכדאי להיזהר, אז הנה הסיפור, שוב: