הרוטציה הגדולה: לאן זורם הכסף הגדול? ולמה זה חשוב למשקיעים?
למרות העליות בוול סטריט והדרך לשיאים, מתחילת השנה יותר מ-30 מיליארד זרמו מחוץ לארצות הברית, המשקיעים מגדילים חשיפה לאירופה על רקע תחזיות לתמריצים, ירידת ריבית ויציבות פוליטית; קרנות הסל מושכות את רוב הכסף, וזרימת הכספים מתפשטת גם לשווקים פרטיים, כשגם בישראל מרגישים את ההשפעה - אמריקה כבר לא ברירת־מחדל?
וול סטריט המשיכה לזנק אמש והיא רגע לפני שיאים במדדים. לכאורה היה אפשר להעריך שהכספים ממשיכים לזרום אליה, אבל הפעם זה הפוך - קרנות ומשקיעים גדולים - הכסף הגדול - דווקא יוצא מארה"ב לאירופה. "יוצא", זו אולי מילה גדולה, מחלחל, פונה לאירופה יותר מאשר בשנים הקודמות. לא רק אירופה - גם לישראל.
מגמת "הרוטציה הגדולה" מהשוק האמריקאי לאירופה מקבלת בימים אלו חיזוק משמעותי מנתוני זרימת ההון. על פי הדוח של בנק אוף אמריקה, מתחילת 2025 ועד אמצע יוני נרשמו גיוסים נטו של 30 מיליארד דולר עבור קרנות מניות אירופיות,
יותר מכפול מהסכום שזרם לקרנות מניות אמריקאיות שעמדו על 14 מיליארד דולר. גם בשווקים הפרטיים מתחולל שינוי עמוק, כאשר המשקיעים מגדילים חשיפה לאירופה על חשבון חשיפה לארה"ב.
קריאה חשובה - ההמלצה של מנהלי הכסף הגדול: "תמכרו מניות בוול סטריט, תקנו מניות אירופאיות"
השווקים היו פסימיים יתר על המידה באירופה לקראת 2025 וכעת הפכו חיוביים יותר לאור החששות מירידה בארה"ב כתוצאה ממכסים. המניות באירופה התחזקו הודות לצעדים שננקטו על ידי ממשלות כדי לתמרץ את הכלכלה. המשקיעים, כך עולה מהדוח, בוחרים באירופה מתוך הערכה ליציבות פוליטית יחסית, צעדי תמרוץ פיסקלי מצד ממשלות, כמו תכנית ההשקעות בת טריליון אירו של גרמניה, צרפת שדוחפת להגדלת תקציבי התשתיות וממשלת בריטניה מגבירה את מחויבותה לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, במקביל לציפייה להפחתות ריבית. לעומת זאת, ארה"ב מתמודדת עם אי-ודאות גוברת, שעיקרה מדיניות סחר הגנתית, חשש מהידרדרות פיסקאלית והצעות למיסוי משקיעים זרים אשר מרתיעים את המשקיעים, גם בזירה הציבורית וגם בקרנות פרטיות.
- מהם דמי הניהול על קרנות סל בחו"ל? ועל הקרנות החדשות של ואנגארד
- קתי ווד משיקה קו חדש של קרנות נאמנות שמציעות רשת ביטחון למשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות הסל נהנות
הנתונים חושפים הבדל דרמטי בהרכב הקרנות. בעוד שקרנות פסיביות באירופה קיבלו תזרים חיובי של 56 מיליארד דולר מתחילת השנה, הקרנות האקטיביות רשמו תזרים שלילי של 14 מיליארד
דולר. שלוש הנהנות הגדולות מהגאות הן בלאקרוק, אמונדי ו-וונגארד, שלוש ענקיות הקרנות הפסיביות. גם DWS, זרוע הניהול של דויטשה בנק, נהנית מזרימה חיובית בזכות תחום קרנות הסל שלה.
לעומת זאת, מנהלי נכסים בריטיים מסורתיים כמו Jupiter, Schroders ו-Aberdeen
ממשיכים להיחלש. חלקם איבדו נכסים בהיקפים של מיליארדים מתחילת השנה, מה שמעיד על שינוי מבני בתעשייה, הכספים נודדים לקרנות זולות יותר, עם פיזור גיאוגרפי רחב יותר וחשיפה נמוכה לשוק האמריקאי.
- מי תשתלט על וורנר ברוס? 3 מתחרות הגישו הצעות
- השליחים של אובר בסכנה - רובוטי משלוח יוצאים לדרך בבריטניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
בשוק המוסדי: הבריחה מאמריקה נמשכת
הדוח מתאר גל רחב של הקטנת חשיפה לארה"ב בקרב משקיעים מוסדיים גדולים, כולל קרנות פנסיה בקנדה, סין ואוסטרליה. אלו מפחיתות השקעות בפרייבט אקוויטי אמריקאי ומגדילות הקצאה לקרנות חוב ותשתיות באירופה. קרן CIC הסינית הודיעה על מעבר להשקעות בבריטניה, צרפת,
סעודיה ויפן. גם בלקרוק הצהירה כי בכוונתה להשקיע לפחות 500 מיליארד דולר באירופה בעשור הקרוב.
ייתכן שאותה המגמה מורגשת גם בישראל, כאשר כספים רבים המחשפים תשואה מחוץ לגבולות ארה"ב מוצאים את עצמם בשוק המקומי שמתחיל ליהנות מהתרחבות מכפילים הודות לתמחורים חדשים בצד פרמיית הסיכון.
ארה"ב מאבדת את הבכורה כיעד להשקעה, ואירופה נהנית מהפירות, לפחות בטווח הקרוב. עם התחזקות האירו מול הדולר, חיזוק השקיפות והתחייבויות ממשלתיות לתמוך בשוק ההון, ייתכן שזו רק תחילתה של רוטציה בהרכב תיקי ההשקעות הגלובליים.
- 5.סכום שלא מדגדג את כרישי וול סטריט (ל"ת)מאבטח במרתפי בנק ישראל 25/06/2025 14:04הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 25/06/2025 12:43הגב לתגובה זוהדפוס הזה תמיד זהה בשנה הראשונה של כהונת נשיא ארהב. תבדקו את הנתונים שנה שעברה ובשנה הראשונה של ביידן.
- 3.אנונימי 25/06/2025 12:42הגב לתגובה זוהכסף הצף מגביר את הצריכה צמיחה . הדור השתנה ! סיכון פחות מפחיד אותו כרגע..הכל עלה עולה הריבית אמורה לעלות ב 2 % למרות שהאגח ברגע זה מראה ירידה. זה גם יכול להשתנות ברגע ..
- 2.אירופה יבשת גמורה (ל"ת)אנונימי 25/06/2025 12:31הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 25/06/2025 12:12הגב לתגובה זולכל מי שמשקיע לפי כתבות וצופה שינויי צמיחה לפי אקטואליה
ה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיותתוך פחות משנתיים, שיאומי רווחית יותר מטסלה
19 חודשים בלבד אחרי השקת הסדאן החשמלית SU7, חטיבת הרכב וה-AI של שיאומי מייצרת רווח רבעוני של כ-98 מיליון דולר, הרבה לפני טסלה ואחרים בענף; האקוסיסטם, המותג והיעילות הובילו לרווחיות מהירה
שיאומי ממשיכה להפתיע את תעשיית הרכב החשמלי, כאשר חטיבת ה-EV והבינה המלאכותית שלה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח של כ-98 מיליון דולר, פחות משנתיים לאחר שהשיקה את הסדאן החשמלית SU7. החברה הגיע לאיזון משמעותית מהר יותר מהמתחרות, היות וטסלה נזקקה ליותר
מחמש שנים עד שהציגה רווח רבעוני ראשון, ולי-אוטו הגיעה לכך רק אחרי כשנתיים. בעידן שבו רוב הסטארט-אפים בתחום שורפים מזומנים לאורך שנים, שיאומי נכנסת לתמונה עם יתרון מבני יוצא דופן: קהל עצום של משתמשים קיימים, אמון מותג גבוה, ואקו-סיסטם שמחברת את העולם הדיגיטלי
של הלקוחות עם עולם הרכב החדש.
כוחו של הרגל
הכניסה של שיאומי לעולם הרכב מתבססת על נכסים שהחברות המסורתיות פשוט אינן מחזיקות. מאות מיליוני משתמשים שכבר רכשו סמארטפונים, שעונים חכמים ומוצרים ביתיים של החברה הפכו לקהל טבעי לשלב הבא: הרכב
החשמלי. עבורם, עליית המדרגה מרכישת טלפון לרכישת רכב לא מצריכה שינוי תודעתי גדול: הם כבר נמצאים עמוק באקוסיסטם של שיאומי, סומכים על המותג ורגילים לממשקיו. בנוסף, הארכיטקטורה מבוססת התוכנה של רכבי החברה מאפשרת לה לייצר מקורות הכנסה נוספים מתוך מערכות הרכב, בדומה
למודלים שמוכרים מעולם המובייל. כך נוצרת סביבה שבה עלות גיוס הלקוח כמעט אפסית, וזה יתרון אדיר לחברה, בענף שבדרך כלל משלם סכומי עתק על כל לקוח חדש.
האסטרטגיה המנצחת: דגם יחיד והשקה שמתנהלת כמו מוצר אלקטרוני
שיאומי אימצה גישה שונה
לחלוטין מהמקובל בענף הרכב. במקום להשיק מספר רחב של דגמים ולחלק משאבים בין פיתוחים מקבילים, היא התמקדה בדגם אחד ויחיד, ה-SU7, וטיפלה בו כמו מוצר אלקטרוני מהונדס היטב. שרשרת אספקה הדוקה, שליטה גבוהה ברכיבים קריטיים ותכנון השקה המדמה את עולם הסמארטפונים יצרו
ביקוש גדול כבר מהרגע הראשון. וברגע שהחברה עמדה ביעדי הביקוש, היא היתה יכולה להתמקד ברווחיות ולא בהגדלת נפח מכירות, ובכך חסכה שנים של הפסדים שמאפיינות את רוב הכניסות החדשות לענף הרכב.
ה-YU7: הדגם השני שהפך להצלחה מסחררת בתוך שעות
כמעט
בלי להתאמץ, דגם ה-SUV השני של החברה, YU7, הפך במחצית 2025 לאחד הסיפורים החמים בשוק הרכב הסיני. בתוך שעות ספורות מקבלת ההזמנות כבר נרשמו כ-289 אלף הזמנות, נתון שממחיש כיצד מותג טכנולוגיה מצליח לייצר באזז שהמתחרות מתקשות לשחזר. ההתרחבות הזו הפכה את פעילות הרכב
של שיאומי לאחת המרכזיות בחברה, כאשר יותר מרבע מהכנסות הקבוצה כבר מגיעות ממנה, הרבה מעבר לזרוע ה-IoT ההיסטורית.
לצד האופטימיות, הענף הסיני כולו נכנס לתקופה מאתגרת. הממשלה מתכוונת לצמצם את הטבת המס על רכבים חשמליים והיברידיים, והמשך סבסוד הטרייד-אין
עדיין לא מובטח. כבר באוקטובר הורגשו ירידות במכירות הרכב, ושיאומי נאלצה לפעול כדי למזער פגיעה בביקוש. החברה מציעה ללקוחות הנחת גישור של עד כ-2,100 דולר למי שיזמין רכב עד סוף נובמבר ויקבל אותו במהלך 2026, צעד שמעודד הזמנות אך בהכרח יפגע במרווחי הרווח.
מי תשתלט על וורנר ברוס? 3 מתחרות הגישו הצעות
פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס הגישו הצעות לרכישת וורנר ברוס דיסקברי - כל אחת עם גישה שונה, וגם - 10 עובדות על וורנר ברוס שכנראה לא ידעתם
חברת וורנר ברוס דיסקברי, הבעלים של אולפני הסרטים והטלוויזיה האגדיים וורנר ברוס ושל שירות הסטרימינג HBO Max, הפכה באחרונה ליעד אסטרטגי מבוקש עבור שלושה שחקנים מרכזיים בענף המדיה: פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס.
לפי דיווחים, שלוש החברות הגישו הצעות רכישה לא מחייבות, כאשר וורנר דיסקברי מקווה להשלים את תהליך הבחינה עד לסוף השנה. עם זאת, המורכבות הרגולטורית והמבנה העסקי של וורנר, הכולל גם ערוצי כבלים כמו CNN, TNT ו-Food Network, הופכים את העסקה לאתגר לא קטן.
מבין המציעות, רק פרמאונט מתעניינת ברכישת כלל נכסי החברה, כולל האולפנים, שירותי הסטרימינג וערוצי הכבלים. לעומתה, נטפליקס וקומקאסט מבקשות לרכוש רק את חטיבת האולפנים והשירותים הדיגיטליים – ללא ערוצי הכבלים.
העניין הגובר ברכישת וורנר מגיע על רקע יוזמה פנימית של החברה לפצל את נכסיה לשתי חברות, אחת שתתמקד באולפנים ובסטרימינג, והשנייה שתאגד את ערוצי הכבלים. המהלך נועד לפשט את המבנה ולאפשר מיזוגים או רכישות גמישות יותר.
- וורנר ברוס למכירה: המניה זינקה 10% לאחר פתיחת המידע הפיננסי לרוכשים
- וורנר ברוס מסרבת להצעת רכישה של פראמאונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרמאונט כבר הגישה שלוש הצעות קודמות כאשר האחרונה עמדה על כ-23.50 דולר למניה, והייתה אמורה להתבצע בעיקר במזומן. במקביל, קומקאסט ונטפליקס בוחנות רכישה ממוקדת ללא התחייבות מלאה לכלל הפעילויות.
