בעוד סין ממשיכה להטיל מגבלות על יצוא מינרלים נדירים שהם חומרים חיוניים לייצור טכנולוגיות מתקדמות, הלחץ עובר כעת מהשוק האזרחי למערכת הביטחונית המערבית. בשבועות האחרונים הורגש זעזוע בתעשיות הרכב והרובוטיקה, אך מומחים מזהירים שהשלכות כבדות בהרבה צפויות דווקא אצל יצרניות הציוד הביטחוני, שם כל טיל, מכשיר ניווט או מטוס קרב תלוי באופן ישיר בגישה לחומרים כמו סמריום ופרסאודימיום.

המו"מ בין הנציגים הבכירים מארה"ב וסין, שנערך השבוע בלונדון, נועד להפחית את המתיחות המתמשכת בין המעצמות סביב שרשרת האספקה הקריטית הזו. הבית הלבן אותת על נכונות להקל על מגבלות היצוא האמריקאיות של שבבים, בתנאי שסין תפתח מחדש את היצוא של מינרלים נדירים. שני הצדדים כבר האשימו זה את זה בהפרת הסכם מוקדם שהושג בז'נבה, אך הפעם האינטרסים האסטרטגיים הדדיים, והשעון מתקתק.

הביטחון הלאומי בסכנה?

סין מחזיקה בכ-60% מהתפוקה העולמית של מינרלים נדירים ומעבדת כמעט 90% מהם, ולמעשה המשמעות היא שלתעשיות הביטחוניות המערביות אין גישה יציבה לחומרי הגלם שמרכיבים את ליבת המערכות שלהן. מדובר ביסודות החיוניים לפעולת מערכות הנעה, ניווט, מכ״ם ולייזר. כל צוללת או מטוס F-35 מבוססים על עשרות ק"ג של מתכות נדירות, וקיפאון באספקה עלול לשבש את הייצור ואף לסכן את העליונות הצבאית של המערב.

גם בשוק מרגישים את הלחץ, מניות חברות ביטחוניות אירופיות ירדו, ובינהן RENK הגרמנית RENK Group AG -2.54%   שנופלת בכ-10% ומשלימה ירידה של כ-16% בחמשת ימי המסחר האחרונים. סין ניסתה להרגיע מעט את השווקים עם מתן רישיונות ליצוא של מינרלים נדירים לחברות מערביות מסוימות, כולל לספקים של ג'נרל מוטורס, פורד וסטלנטיס, אך בינתיים ההקלות לא כוללות את התחום הביטחוני, ונראה כי מדובר בצעד טקטי בלבד. (להרחבה: רגע של חסד או מהלך טקטי? סין מתירה יצוא מינרלים לארה"ב)

• סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים
• טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאחורי המשבר הנוכחי סביב המינרלים הנדירים מסתתרת לא רק מתיחות גיאופוליטית, אלא גם בעיה כלכלית יסודית שמגבילה את היכולת של המערב להגיב. כיום, מחירי חומרים כמו PrNd Oxide (תערובת קריטית לייצור מגנטים קבועים), שבהם תלויים רכבים חשמליים, טורבינות רוח, מערכות לייזר וטילים, נמוכים כל כך עד שכרייה וייצור מחוץ לסין אינם משתלמים. כלומר, ללא התערבות ממשלתית משמעותית, פרויקטים להפקת מינרלים נדירים במערב יישארו על הנייר. במצב כזה, המערב נשאר תלוי כמעט לחלוטין בסין, שמייצרת כ-60% מהמינרלים הנדירים בעולם ומעבדת כמעט 90% מהם. 

כדי לשנות את המשוואה הזו, נדרשת פעולה משולבת, גם מהצד ההיצע, באמצעות סובסידיות, מענקי מדינה והקלות מס ליצרנים, וגם מהצד הביקוש, למשל באמצעות תמריצים שמתעדפים ייבוא ממדינות ידידותיות. מדובר לא רק בצורך תעשייתי אלא בצעד אסטרטגי, אם המערב רוצה להבטיח עצמאות טכנולוגית וביטחונית בעשור הקרוב.